אבל הייתה לי שיחה קצת "מטלטלת" עם חבר השבת.
אני אחזור פה על דברים שאמרתי בעבר (שאולי גם יעשו סדר במקרה שלנו).
סיפרתי לו בכללי על המצב שלנו (בלי הפרט המרכזי).
סיפרתי לו שהתחתנתי יותר כי האמנתי שככה צריך לעשות, כלומר שאני כן אוהב אותה, אבל זה לא שהרגשתי שאני לא אוכל בלעדיה או שהיא ה"אחת".
התחתנתי מתוך שכל ומשיכה בסיסית ונחמד וכיף לנו ביחד ושלקח לה מלא זמן להחליט (ואפילו פרידה קצרה באמצע שמתוכה ניסיתי לחזור למישהי אחרת שיצאתי איתה, אבל היא יצאה עם מישהו באותו זמן), אבל לבסוף התחתנו מתוך שלמות והחלטה שזה זה.
הוא טען שכנראה מה שמפריע לה זה שאני "לא זקוק לה".
כשניסיתי לקבל הסבר, הוא טען שעובדתית הייתי יכול להתחתן עם האקסית האחרת ושנשים צריכות להרגיש שהגבר רוצה אותן וצריך אותן ואילו אני בכיף יכולתי להיות חבר-נפש של כל אחד, להקים משק-בית עם כל אחד, ככה שחוץ מהקטע המיני (שהוא לא יודע שלא כזה קיים אצלנו), אין משהו שהיא מרגישה "נצרכת" ולדעתו היא מרגישה את זה מאד, פשוט לא יודעת להגיד את זה במילים.
באותו רגע קלטתי שזה די נכון!
היא באמת אחלה חברה שנחמד לדבר איתה ולבלות איתה, אבל בכיף אני יכול לעשות את זה עם חברים ששלי (ויש לי לא מעט כאלה) ואפילו עם החברים לא "אצטרך" להיתקל ברגעים רגשיים כמו שיש לי עם אשתי.
הוא חושב שלדעתו אני צריך למצוא דרך "להזדקק" לאשתי.
א. אתם בכלל מסכימים? יכול להיות שאני סתם נבהלתי?
ב. יש לכם רעיון איך אני "אצטרך" את אשתי?
האם יכול להיות שהגבר זקוק רק למין מאשתו?
(לפחות עבור אלה שלא מרגישים בודדים)?
אני חלילה לא שואל את זה מתוך התרסה, אלא מתוך ניסיון אמיתי להבין.
שיהיה לילה טוב ושבוע טוב לכולם
אני אחזור פה על דברים שאמרתי בעבר (שאולי גם יעשו סדר במקרה שלנו).
סיפרתי לו בכללי על המצב שלנו (בלי הפרט המרכזי).
סיפרתי לו שהתחתנתי יותר כי האמנתי שככה צריך לעשות, כלומר שאני כן אוהב אותה, אבל זה לא שהרגשתי שאני לא אוכל בלעדיה או שהיא ה"אחת".
התחתנתי מתוך שכל ומשיכה בסיסית ונחמד וכיף לנו ביחד ושלקח לה מלא זמן להחליט (ואפילו פרידה קצרה באמצע שמתוכה ניסיתי לחזור למישהי אחרת שיצאתי איתה, אבל היא יצאה עם מישהו באותו זמן), אבל לבסוף התחתנו מתוך שלמות והחלטה שזה זה.
הוא טען שכנראה מה שמפריע לה זה שאני "לא זקוק לה".
כשניסיתי לקבל הסבר, הוא טען שעובדתית הייתי יכול להתחתן עם האקסית האחרת ושנשים צריכות להרגיש שהגבר רוצה אותן וצריך אותן ואילו אני בכיף יכולתי להיות חבר-נפש של כל אחד, להקים משק-בית עם כל אחד, ככה שחוץ מהקטע המיני (שהוא לא יודע שלא כזה קיים אצלנו), אין משהו שהיא מרגישה "נצרכת" ולדעתו היא מרגישה את זה מאד, פשוט לא יודעת להגיד את זה במילים.
באותו רגע קלטתי שזה די נכון!
היא באמת אחלה חברה שנחמד לדבר איתה ולבלות איתה, אבל בכיף אני יכול לעשות את זה עם חברים ששלי (ויש לי לא מעט כאלה) ואפילו עם החברים לא "אצטרך" להיתקל ברגעים רגשיים כמו שיש לי עם אשתי.
הוא חושב שלדעתו אני צריך למצוא דרך "להזדקק" לאשתי.
א. אתם בכלל מסכימים? יכול להיות שאני סתם נבהלתי?
ב. יש לכם רעיון איך אני "אצטרך" את אשתי?
האם יכול להיות שהגבר זקוק רק למין מאשתו?
(לפחות עבור אלה שלא מרגישים בודדים)?
אני חלילה לא שואל את זה מתוך התרסה, אלא מתוך ניסיון אמיתי להבין.
שיהיה לילה טוב ושבוע טוב לכולם
והם יוכלו לעזור לך בעצות מתוך הניסיון וההכרה בתחום.