אתם יודעים מה שיחת טלפון אחת יכולה לעשות?אנונימי (פותח)
תודה תודה תודה
מה הייתי עושה בלי זה
איך שהכל מכוון.

אני שמחה שהלכתי, זה התיר ספקות. לא מתאים לי נקודה
ברוך ה'
אבל הפסדתי את המסיבה של טליה ): מקווה ממש שהיה מישהו שהגיע איתה כי אם היא הייתה לבד זה יעציב אותי מאוד. אני אלך אליהם בשבת לשאול ולהיות קצת אצלם, אהובות שלי. עד כמה אין גבול לאהבה שלי אליהם

שבת אולפנא, איזה כיף לנו. בעזרת ה'
היא באה לישון בפנימיה בשבת וזה ממש כיף וסוף סוף היא תיהיה שבת שלמה, אמרתי לה שאם היא לא ישנה בפנימיה היא לא תבוא בכלל אז אני אגיע אליה לבית למשוך אותה לאולפנא! איזו ילדה מהממת

סידרתי את כל הסלון מטבח ומחר שישי קצררר אין זמן לנשום. צריך לקום בלי תירוצים לגן. הי, טליה בגן בכלל אז אני אשאל אותה מחר בבוקר איך היה. כמה שרציתי להיות איתה במסיבה אולי אני אצייר לה ציור עם המון אהבה שתדע שחשבתי עליה כל הזמן וקיוויתי שהיא נהנת למרות שלא יכולתי להגיע

משימות למחר:
7:00 לקום
תפילה
גן
לסדר ולשטוף מדרגות פלוס קומה למטה
לשטוף מרפסות
תפוא, קישואים וירקות למרק
לעזור במה שצריך
התארגנות לשבת
וזהו בעזרת ה'

תודה

קצת רגוע יותר. ישתבח
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך