ניסינו הכל...
ניסינו בצעקות, ניסינו באיומים, ניסינו בענישות, לא נעים לאמר אבל אפילו בפאצ' קטן.. ניסינו להחזיק ידיים ולאמר "אם את לא מצליחה לשמור על הידיים שלך אז אני אשמור לך אותם". ניסינו במילים טובות "כל הכבוד לילדה הגדולה שדואגת לאח שלה ומרגיעה אותו.. וכו'" ניסינו בלתת צומת לב במשך היום בכפולות.. אפילו ניסינו (שזה היה הכי קשה) בשקט פשוט לקחת אותו כל פעם שמרביצה על הידיים ולא לאמר מילה..
כל דבר ניסינו בערך 3 שבועות והלכנו עליו בכל הכח.
עכשיו כבר אנחנו כ"כ חסרי אונים שמה שבא עושים.. פעם ככה פעם ככה (שזה הכי גרוע לדעתי מכל הדברים.. החוסר עקביות)
אני מתוסכלת ברמה קשה...!
יש עוד משו שלא עשינו ויכול לעזור??
תודה לעונים


