לקחתי לי כמה דברים... 

העולם שלי מלא בחלומות ומחשבות טובות

ואני מתאכזבת כמעט כל יום מחדש חח

כל יום מצפה אולי תהיה הצעה

אולי מהחברה, מהשדכן, מתוך סתם היכרות, אולי הצעה ישנה שתחזור

ועוברים הרבה ימים בלי כלום

קשה. באמת קשה.

אני מתאכזבת ומתמלאת בתקווה מחדש. כי נפלתי קמתי....

אבל מרשה לעצמי להתלהב על החלומות שלי אפילו שהם רחוקים כרגע כל כך.

אין לי שמץ מה ה' יעשה איתי בסוף. אולי זה מתוק אולי לא. 

אבל מה שעוזר לי שאני מכינה את עצמי לסיטואציות משמחות וגם כאלה שפחות.

והרבה מדברת על זה עם ה'. הרבה. שיכין אותי. שיחזק אותי. 

מצד אחד מדברת איתו שיעשה שיהיה לי הכי טוב

ומצד שני שגם אם לא, אז שאעמוד בזה ואלמד מזה ואתחזק מזה

כל יום זה ניסיון חדש. תקווה ואכזבה.

בוקר, שמש, חדש, רעש טוב באוזניים, לב שמח

ומתחילת הערב שמבינים שהציפיות של היום הזה תמו, הגיע הזמן רק לתפילות חדשות ליום הבא.

למלא את הלב בתקווה חדשה. לא להתייאש.

אני כותבת את זה כמעט עם דמעות... לאו דווקא של עצב. כי זה תהליך מאוד מחזק באמונה ומרגש. 

אבל הפרשות שבוע של התקופה האחרונה מאוד מעודדות

יעקב אבינו חיכה כל כך הרבה זמן (למרות שאמרתי לקב"ה שלא פייר, הוא לפחות ידע מה הוא הולך לקבל בסוף. ושזה שווה את ההמתנה)

יוסף הצדיק ששהה בבית אסורים 

וכו'

בס"ד

אהבתי את התגובה של : "יש מתנה שקוראים לה - לא לעשות שום דבר". עייני שם.

אבל מבחינת מחשבות שליליות - נכון. אי אפשר לעצור את המחשבות. הן באות אלינו באופן כביכול לא רצוני. אי אפשר לדחוק אותם החוצה "מחשבה - צאי!" . זה לא בדיוק עובד ככה. 

אבל מה שכן עובד הרבה מאוד פעמים, ואת זאת למדתי מבת גלים שעאר אם אני זוכרת נכון, זה שאפשר להזמין מחשבה חדשה רצונית כשאנחנו מזהים מחשבה שלילית שבאה אלינו. למוח שלנו יש בד"כ מקום לתת תשומת לב למחשבה אחת בלבד. אם נבחר לחשוב על משהו יותר חיובי - באופן אוטומטי המחשבה השלילית תזוז הצידה.

תנסי.

תכתבי לי אם מצליח.

 החלק ההגיוני שכלי שבנו, החלק של המחשבות ש"באות בלי לשאול", לא מתוכנת להיות מאושר מהרגע הזה.

למה? 

כי הוא לוגי, הוא לא חוויתי, הוא בנוי להשוות נתונים, ולחשיבה לוגית,

ולכן, 

1. הוא תמיד משווה בין מה שיש לי לבין מה שיש לאחרים,

2. הוא מבחין באושר רק כשהוא נעלם כי הוא משווה בין מה שהיה פעם לעכשיו. 

לכן הוא צריך הכוונה להתמקד בחוויה המדהימה של הרגע הזה, בלי להפריע. (התמקדות ברגע הזה בצורה מדיטטיבית) 

נ.ב לחלק הזה יש גם תפקיד של מתריע על העתיד, על תרחישים ודברים שיכולים לקרות, אבל מה שאתה צריך להבין שאתה זה לא המחשבות שלך, ולכן אם אתה תקח את המושכות ותנהל את ההחלטות מרצון פנימי והחלטה שלך, הוא יהיה משרת טוב - כי אתה תשדר לעצמך שזה מה שיקרה מביטחון פנימי. אבל אם לא תקח את ההחלטה בעצמך אלא החיים החליטו בשבילך - אתה תהיה כמו ספינה שמטלטלת בים של סופות וסערות, כי הוא משרת טוב אבל אדון גרוע. 

1. יקרב את היעד הנכסף.

2. משנה את כיון החשיבה מחשיבה שלילית לחיובית.

שלום מחשבות שליליות, תקועות ותוקעות

בשביל מה באתם אליי?

בטוח יש לכן כוונה החיובית כלשהיא

ממה אתן מנסות להגן עליי? שלא איפגע?

שאחיה במציאות בלי אשליות כדי לא להתאכזב?

ותשכנע אותן למה אתה תהיה בסדר והן לא נחוצות לך...

ואז כשהן מגיעות תוכל להשתמש בשכנוע הפנימי הזה

ביי מחשבות, אני אשמור על עצמי

אני יודע שאולי קצת אפגע

מי שלא מסתכן בלהיפגע, לא מתחתן לעולם

אז מה, עדיף לכן שאהיה רווק נצחי?

זה יותר כואב מהאפשרויות האחרות 

וכו'וכו' 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!