"והפצעים הצלקות שלא יגלידו לעולם..."מזמור לאל ידי
אז תקום מהדלות שבחייך
מן העפר ממנו באת ותשוב בסוף ימייך
פרורים של חלומות
מנשיקות על השפתיים הסדוקות
ואז תרוץ והכיסים במכנסיים
האבנים שנכנסו לך לתוך הנעליים הקרועות
והפצעים הצלקות שלא יגלידו לעולם

רק תחבק אותי חזק עוד פעם
עד שיעבור שיחלוף הזעם
עד אשר נמצא מקום להאחז במה שלא קיים
ועם הרוח תעבור עלינו
עם כל הכשלונות עם כל פחדינו
עד אשר נמצא מקום לשנינו בעולם

ואז שורה מאיזה שיר
ואז משפט מאיזה ספר
והילדות שנעלמה
והצבא ובית הספר
כמו בים של חלומות אתה צולל למצולות ונעלם
ואז תרוץ והחורים במכנסיים
וההורים שהזדקנו לך פתאום מול העיניים
אתה מוריד את הבגדים
אתה נכנס אל המיטה
ונעלם


"למה תגידי לי למה אני דפוק כזה אלוף בלאבד אותך..."מזמור לאל ידי
אם זה מנחם אז גם לי קשה
אני לא רוצה להלחם
אני רוצה אותך איתי אבל את לוקחת תיק
רק ככה לומדים להעריך
אני לא בטוח שתחזרי
אולי רק כדי לקחת את הדברים
אולי לשמוע הסברים כמה אותך אני צריך
רק ככה לומדים להעריך

כל מה שרציתי זה להיות איתך
כל מה שרציתי זה להיות שלך
ואיך אף פעם לא נמאס לי לאהוב אותך
אני שואל את עצמי ובעיקר אותך
למה תגידי לי למה
אני דפוק כזה
אלוף בלאבד אותך
אוי, כמה תגידי לי כמה
אני צריך להתמודד
עם הלבד הזה איתך
אולי אחרי הכל עברנו תהליך
אולי זה מה שאני צריך
אולי אני ואת זה משהו שימשיך
אולי רק ככה לומדים להעריך
רק ככה לומדים להעריך

או..את חסרה כזה
כשברחת התלבשת יותר מדיי יפה
אני זוכר את השעון
אני זוכר את התאריך
אולי רק ככה לומדים להעריך
הכל אצלי עצוב כזה
אבל אני משלים עם זה
שהיום לא תחזרי גם אחרי שכבר מחשיך
אולי רק ככה לומדים להעריך
כל מה שרציתי זה להיות איתך
כל מה שרציתי זה להיות שלך
ואיך אף פעם לא נמאס לי לאהוב אותך
אני שואל את עצמי ובעיקר אותך
למה תגידי לי למה
אני דפוק כזה
אלוף בלאבד אותך
אוי, כמה תגידי לי כמה
אני צריך להתמודד
עם הלבד הזה איתך
אולי אחרי הכל עברנו תהליך
אולי זה מה שאני צריך
אולי אני ואת זה משהו שימשיך
אולי רק ככה לומדים להעריך
רק ככה לומדים להעריך

אולי אחרי הכל עברנו תהליך
אולי זה מה שאני צריך
אולי אני ואת זה משהו שימשיך
אולי רק ככה לומדים להעריך
רק ככה לומדים להעריך


..מזמור לאל ידי
הוא יושב שם-
מולי
ואני מולו.

תמיד הוא מולי,
אף פעם לא ליד.

אני מולו,
והוא מביט.
אני שותק,
והוא מגיב.

סיבוב,
מתהפך
מבט שלם-
כבוי.

פצע נפתח-
ומתרפא
חלום- שאול זמן
מתעלה.

נצר-
זרע קט
פורח ונובל ללא הרף.

עינים
וילד קטן
מחפש ונובר לעת ערב.

ניצוץ-
שידליק שלהבת
או מדורה
אתה חוזר
בחזרה.

תחפש,
תגיע,
תירק,
תנשך,
תשבור,
תנתץ,
תחבק,
תתנתק,
תברח,
תסער,
תכה,
תתמודד,
תחיה
בעודך ממשיך-
למות.
..מזמור לאל ידי
Dites-moi d'où il vient
Enfin je saurai où je vais
Maman dit que lorsqu'on cherche bien
On finit toujours par trouver
Elle dit qu'il n'est jamais très loin
Qu'il part très souvent travailler
Maman dit "travailler c'est bien"
Bien mieux qu'être mal accompagné
Pas vrai ?

Où est ton papa ?
Dis-moi où est ton papa ?
Sans même devoir lui parler
Il sait ce qui ne va pas
Ah sacré papa
Dis-moi où es-tu caché ?
Ça doit, faire au moins mille fois que j'ai
Compté mes doigts

Où t'es, papaoutai?
Où t'es
Où t'es, papaoutai?
Où t'es
Où t'es, papaoutai?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es

Quoi, qu'on y croit ou pas
Y aura bien un jour où on y croira plus
Un jour ou l'autre on sera tous papa
Et d'un jour à l'autre on aura disparu
Serons-nous détestables ?
Serons-nous admirables ?
Des géniteurs ou des génies ?
Dites-nous qui donne naissance aux irresponsables ?
Ah dites-nous qui, tiens
Tout le monde sait comment on fait les bébés
Mais personne sait comment on fait des papas
Monsieur Je-sais-tout en aurait hérité, c'est ça
Faut l'sucer d'son pouce ou quoi ?
Dites-nous où c'est caché, ça doit
Faire au moins mille fois qu'on a, bouffé nos doigts

Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es ?
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es

Où est ton papa ?
Dis-moi où est ton papa ?
Sans même devoir lui parler
Il sait ce qui ne va pas
Ah sacré papa
Dis-moi où es-tu caché ?
Ça doit, faire au moins mille fois que j'ai
Compté mes doigts
Où est ton papa ?
Dis-moi où est ton papa ?
Sans même devoir lui parler
Il sait ce qui ne va pas
Ah sacré papa
Dis-moi où es-tu caché ?
Ça doit, faire au moins mille fois que j'ai
Compté mes doigts

Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es, papaoutai ?
Où t'es, où t'es où, papaoutai ?
Où t'es
Où t'es
תמשיכו תמשיכומזמור לאל ידיאחרונה
תמשיכו תמשיכו אני
לא מפריע אני בשקט
לא חי רק מתאר
את יומכם הקודר
באותיות מהבהבות
יומנאי ממושמע
מדווח על רגש
מפענח מחשבות
כתבנו לעניני נשמה

תמשיכו תמשיכו
אני מתקתק אתכם
לפי ראשי פרקים בעיפרון
מעלה אתכם למסך
שומר אתכם עמוק
במצולות הזיכרון

בהתחלה גם אני ניסיתי
מה לא עשיתי אלא
שנוח לי יותר
לכתוב על זה

סופר סתם
סתם סופר
ימים של מישהו אחר
ראיתם פעם זיקית על
גדר אבן לא זזה
רק מביטה רק זיקית
מדי פעם שולחת לשון
תופסת זבוב
ממשיכה להביט

גם אני לפעמים טועם
רק כדי שבבוא יום
אוכל לספר מה אכלתם
ומה אהבתם לשתות
אך בעיקר אני מכרסם
חצאי עפרונות
שותה דיו
מסימני המחלה:

אצבעותי מלאות
כתמים כחולים
שם החולה:
מעבד תמלילים

אבותי העניים המטורפים
יכולים היו להשאיר לי
דירה קטנה או אמונה אבל
מה הם השאירו לי
מחברת צהובה
פנקס שבו רשמו
מילים בלי סוף
גם הם לא חיו
רק התרשמו

אני לא הראשון שכותב על זה

לנשים שאוהבות אותי
אני חורז שירי אהבה
שירי אהבה זה הכי
קרוב שאני יכול להגיע
לנשים שאוהבות אותי

לגברים היוצאים למלחמה
אני כותב המנון ניצחון
ןאם הם יפסידו מוכנה
אצלי קינה
זה הכי קרוב שאני
יכול להגיע למלחמה
עד נשמת אפכם האחרונה
אני כותב אתכם
אתם יכולים להתנהג רגיל
אל תשתדלו לי

אני מנסה לתפוס
את הניואנסים של
מהות החוויה האנושית
פה שם ועכשיו
אני שאין לי ניואנסים ולא חוויות
רק כושר מסוים להבעה בכתב
ולמות בטרם לידה
והעונש
לכתוב על זה.




(י.ג 1990)
--מחכה לרחמים~

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה


זה המעשה הנכון

וזה מפחיד נורא

אבל זה יהיה שווה את זה

בעז"ה

יהיה לך טוב

--מחכה לרחמים~אחרונה

הבטן מתהפכת

כואבת נורא

הלב על 250 או 300

מרגישה כל חלק בגוף

הכל כואב

הכל צורח הצילו

איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון

..דף תלוש

אבל למה ההתשה הזאת

אני לא מצליחה להישאר עם עיניים פקוחות

באלי לישון שנתיים

וכאילו מה עשיתי היום

אין לי כח.


הולך להיות שבוע מורכב

וסופש עוד יותר מורכב

ושיהיה לנו בהצלחה כמו שאומרים.


רציתי לבכות אבל הדמעות לא ירדו הן רק נשארו בזווית העין

מה נעשה

באלי לבכות מלא מלא ולישון מלא מלא


הכל איכ.

למרות שיש התקדמות

עכשיו הכל איכ.

למה כי ככה.

אני אמורה לשמוח

ולא מצליחה.

חרא דודה אה

חרא אחות

חושבת על עצמי במקום לשמוח בשבילם


פאק מי.

איי ניד א האג


מה ללכת לישון?

כאילו שאני אצליח באמת להירדם

אופ.

הכל אופ.

החיים מאוד כיפיים.

נכון?


פף.

פאק מיי לייף

--מחכה לרחמים~

Note to self:

אם זה מרגיש לך לא נכון

וכולם אומרים לך שזה לא נכון

אז זה באמת לא נכון

אל תשכנעי את עצמך שכן


 

זה טוב

ואת נהנית

ואת צריכה את זה

אבל זה שקר

זו מלכודת

ואת רק מסתבכת בה יותר ויותר

תיזהרי

חיימשלי, תשמרי על עצמך

--מחכה לרחמים~

בבקשה אל תוותרי לעצמך

אל תוותרי על עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

הכי חשוב:

אל תפסיקי להאמין

..דף תלוש

I hate that so much

I need to sleep and I can't

I'm scared about tomorrow

I don't know how it will go ot what she will want to do

I wish I had someone I could go with


Fuck can I please please fall asleep

It's necessary

It's almost 5 in the morning

I need to sleep so bad

And I fucking don't manage to

Fuck

..דף תלוש

כאילו זה אומץ שלא ברור מאיפה הוא מגיע

וישמצב שאני אשתפן ברגע האחרון

אבל כרגע זה נראה חיובי

וזה הצילו וזה אמאלה ואבאלה

אבל זה טוב. זה פאקינג טוב.

וכשאני מקבלת פידבקים מבחוץ זה עוד יותר טוב.

אייאיי

אפשר שזה יהיה בסדר

שיהיה אולי אפילו כיף קצת

אפשר

--מחכה לרחמים~

נראה שאת שוב שוכחת

באלי לחבק אותך שלא תהיי לבד

שלא תרגישי שאין מוצא

תעשי את זה אם זה מה שאת צריכה

אבל בבקשה

אל תשכחי

זה לא הדבר האמיתי

זה מים מלוחים

🤍

עוד קפהxmasterx

אחרון להיום בשביל לשרוד עוד קצת לפני שנסגור את היום

מדליק סיגריה מסתכל מהחלון באנשים שמנסים להתאהב באותה אחת בשישית

מסה של נחיל אנושי משתרך בתוך מסכים או קופסאות פח או גם וגם

וגם אני

עוד מעט אצטרף לעדר

זומבים שמחפשים מוח מסתפקים בדופמין בצורת לב או אגודל

חלקיקים אלמנטריים

אימפריות של אנשים בודדים

האלגוריתם של החיים מנהל אותנו

כמו נוח המודרני אני מסתכל ומייחל למבול

אבל חם ולא יודע אם ייחל לזה או רק ידע מראש

טעיתי כנראה

טעויות זה הדבר היחיד שעושה את החיים מעניינים

שם את הציניות בצד

מחפש איזה זקן שדואגים לו

מישהי שלוקחת ממנו את השקית וצועדת איתו קצת

מדברת איתו קושרת לו את השרוכים

מוצא כאלה

החיווט המפואר הזה בין הכיעור ליופי שנמצא בכולם באותו אחד זו החידה הכי גדולה

לא אוהב מה שנהיה ממני ומהעולם

אוהב את הפוטנציאל

יוצאxmasterx

עולה לאוטו

שם מוזיקה ונוהג

הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת

חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר

עומד בפקק עם כולם

פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר

עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים

יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף

אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו

קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים

מדהיםxmasterx

איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת

אור אחר

אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו

אדליק נרות ריחניים

אעלה קטורת

אהיה שאמאן

חתול שחור יהיה סימן

אולי אלמד לקרוא בקפה

צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום

לבחור נכוןxmasterx

חשוב מאוד לבחור נכון

לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן

מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות

מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?

אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?

בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני

אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר

לפעמים אני נופל לסטטיסטיקות שלא תורמות לכלוםxmasterx

העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?

אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות

אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים

היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות

יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק

יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף

אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד

קורא כל מיניxmasterx

דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים

ערימות של מחשבות של אחרים

גיבוב של מלל אינסופי

העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת

כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל

כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו

ניו אייג'xmasterx

איזה מושג

אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל

לפעמים החיים הם מה שהם

מזרון זול וקרוע במלון פשוט

זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות

המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון

טהור נקי

עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית

יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם

אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע

והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש

כי התמימות לא מופתעת

ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו

אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה

וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו

חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה

אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון

אבל מעלים מהראש את הרעשים

את המחשבות

את האנשים

לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו

או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו

ספר או סרט

מועדון קרב

מה שלא יהיה בסוף זה עובר

וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור

 

יש זמנים כאלהxmasterx

שעות

בדרך כלל בלילה

שהמילים הופכות לפיזיות

מורגשות על הגוף

קורא ספר ומרגיש את החוויה

הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין

וזה תמיד חוזר

המוח צריך מחשבות

העור צריך מגע

כל אחד והאוכל שלו

הדלק שלו

צורך ורצון

כולנו מונאדות בודדות

אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה

שנתחמם

יום לשקוע בבודלרxmasterxאחרונה

בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב

מריח את הריח

טועם את הקפה

מריח את הגשם

נרטב מהגלים

מרגיש את החרטה של התלין

...המפוזר מהכפר

מסע מסע החיים 
החיים שוחפים, מהרגע שקפצתי למים ניכנסתי לזרימת החיים 
אני רק באמצע או בהתחלת המסע שלי, תלוי איך מסתכלים על זה 
הרבה שלבים עברתי עד היום 
כל שלב משמעותי בפני עצמו 
כל שלב מביא איתו את ההתמuדדויות שלו, את הנפילות שלו את ההתגברויות שלו 
את הכישלונות וההצלחות שלו 
אבל מה שבטוח שמאז שהתחלתי את המסע שלי אתה הייתה חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי 


לפעמים באלי לדלג ולחזור לשלבים אחרים בחיים, אבל לצערי זה לא עובד ככה
שלב אחרי שלב אחרי שלב
מבלי אפשרות לחזור אחורה 
קדימה רק קדימה מתקדמים

היום אני עומד בשלב, שלב בחיים שבאמת לא דמיינתי שאגיע אליו
אבל מי אני, כזה קטן בעולם
באמת שב"ה החיים שלי מושלמים כולל כל החבילה ללא ספק

מה אומר ומה אצטדק לפניך, חוקר כליות ולב
הכל גלוי וידוע לפניך.
אנחנו פה חיים בהסתר פנים.
אני מתגעגע לימים שהיינו קרובים יותר
וקרבתך לי טוב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
אבל ברור לי שכל מה שאתה עושה איתי הוא הטוב ביותר עבורי
ללא כל ספק
אתה שמשגיח ולא עוזב אותנו אף לא לרגע.
בקשה קטנה לי אליך, תעזור להתקרב אליך יותר 
חסר לי חסר לי מאד 
הריחוק הזה כואב לי
התפילות כבר לא אותך תפילות
הלימוד כבר לא אותו לימוד
רוצה אותך ורק אותך
קשה לי, קשה לי ואני יודע שאתה איתי בזה ולא תעזוב אותי
אף פעם לא עזבת 
תמיד תמיד תמיד דאגת לנו להכל מהכל
תמיד דאגת להזכיר לי שאתה חלק בלתי נפרד ממני


אני יודע שהבעיה היא אצלי, בהסתכלות שלי
מרוב עומס ושיגרה קשוחה, קשה עצור ולהתבנון
הכל מצריך ממני תגובות מהירות ללא הרבה מחשבה 
תגובות מידיות


לא סתם אני מסנן הודעות ארוכות, אין לי מספיק כוחות להתרכז בהן ולענות עליהן


אבא תודה
תודה על הכל
אני יודע שאתה עושה את הכי טוב בשבילי ואין לי על זה שום ספק
החיים שלי עמוסים עמוסים עמוסים בכל כך הרבה טוב
"עד שיבלו שפתותיכם מלומר די"
 

אולי יעניין אותך