או שאתה מנמיך את עצמך, או שאתה מנמיך את הזולת, ללא הצדקה.

כמו 'מי אני שאפסול בכלל משהו?'

כך נכון באותה מידה (ואיפלו יותר קריטי) -

'מי שהוא שיפסול אותי?' הוא 'שווה' יותר ממני?

כי זאת התחושה.

אבל מי אמר שהתחושה הזאת צודקת?

מי אמר שהתחושה הזאת משקפת את האמת?

מי אמר שהתחושה הזאת גורמת לנו להתקדם?

לפי דעתך, זה לא אומר שהם 'פסלו' מישהו...

זה אומר שהם טעו בשיקול הדעת.

וגם לכל אחד יש סדרי עדיפויות שונים שע"פ הוא מחליט החלטות.

מי אני שיכתיב למישהו סדרי עדיפויות כאלה או אחרים?

יש הכרח להשתמש במילים 'פוסל את הבנאדם'?

לא כדאי להשתמש במילים 'סולד מתכונה כזאת שאני מזהה אצלו'?

יש הבדל תהומי בין השניים. וזה לא קטנוני..

כדאי לתת לא-להים להחליט מי הוא 'פסול' ומי הוא 'כשר'...

למה שאני ואפסי אצטרך לעסוק בכך?

אני מדייק בדברי. אני מתכוון לתחושבה סובייקטיבית. לא בדבר אובייקטיבי.

אם יש לך משפט יותר טוב (אני מניח שקיים) את מוזמנת להגיד

כל עוד אני לא צריך להשתמש במשפט/מונח שיפוטי אני לא אשתמש בו.

זה עקרון. אני לא רוצה שיחס ביני לבין הזולת (לא משנה מי זה יהיה) יהיה יחס שיפוטי.

תמיד. לעולם. באופן מוחלט.

ויותר מאשר הסמנטיקה זו הגישה שמאחוריה - התחושה ש'שוק' השידוכים הוא זירה של מוצרים עם מדרג איכויות וכל אחד בא עם הרשימה שלו כדי לבחון את השני ולצאת מהזירה עם המוצר הכי טוב שהוא יכול להשיג. וזה גורר הסתכלות ביקורתית, שיפוטית, חיצונית ומכלילה, התמקדות בזוטות במקום במהויות ובדברים החשובים וכמו שאתה מעיר גם סמנטיקה שמתאימה לכל הנ''ל, וזה חבל. 

ובינתיים, הנה לך שיח עם אגו מאוזן:

בובת קרטון?

בנאדם בנאדם עומד מאחורי ההצעה.

חלק אחר הוא שטויות וקישקושים, כולל גם האנלוגיה המופרכת מפוליטיקה לענייני הזוגיות.
ויפה העירו לך על כך גם אחרים.

אני חושב שהיא מופרכת לגמרי.
אם תרצה אני אסביר.

שחלק מההמלצות שהוצגו כאן הוא - לפחות בעיניי - דווקא נכון.
איך הגעת מכאן לטענה ש"כל משהו שמישהו כותב הופך להיות מופרך" בעיניי - זה ממש דורש מבחינתי להשתמש במטבע הלשון של יוסף מפרשת השבוע הזה, למי הפתרונים.
נסה להיות ספציפי יותר בוויכוח, ופחות עוקצני.

חחחח  

נו. 

חלאס

השרשור כ"כ יפה, תשאירו אותו ככה 

ואל תהרסו לנו אותו 

יש ויכוח על מה שנטען, ועל מה שטענתי כתגובה לכך.

לגיטימי וראוי.

כי חלק מהדברים נוגעים לתפישות אינדיווידואליות שאין אפשרות לכפותן.
מכל מקום אפשר לציין קפיצה לוגית מהסגנון "להוציא את המילים... מהלקסיקון...". כי מאי משמע? איזה לקסיקון? לפי מה מחליטים שקיים בכלל "לקסיקון" ושהשימוש בו הוא כביכול אוניברסלי?
אם אי פעם השתמשתי במונח שדעתך איננה נוחה הימנו, אתה הוא שצריך לבחון במכשירי מדידה רגישים ביותר מה היתה המשמעות המדוייקת של השימוש שנעשה במונח ובנוסח, כולל עומק הכוונות. על ההמלצה להיות נינוחים ומתונים, בהתנהגות ובלשון, בוודאי רבים כאן יסכימו. אך קשה מאוד לטעון טענה בסגנון "השימוש במונח כלשהוא הנו בהכרח לא ראוי", שממנה משמע שישנה פרשנות הכרחית להיגד מסויים.

מסכים ב100%.

מסכים על הדיוק בבעיתיות שמצאת בשימוש במילים "הכרחי שזה לא ראוי".

אני מדבר על שיח שאני אישית מרגיש שאני חי בו והוא בעייתי על פי סולם הערכים שלי.

אם מישהו לא מבין על איזה שיח אני מדבר, או שסולם הערכים שלו שונה - סבבה. אין לי מה לפנות אליו לדיון בנושא.

אם אנשים קראו את התגובה

והרגישו שהם מזההים את השיח עליו אני מדבר,

ומזההים את הבעיתיות בשיח הזה,

זאת הייתה המטרה של השרשור..

אני מודה לגמרי בטעות לגבי נוסח הביקורת שהבעתי מלכתחילה.
אין הכוונה לרגע לזלזל בדבריך (תחת מונח לא מכובד שבו השתמשתי), מטרתי היתה רק לבקר מה שנראה לי כטעון דיון או ביקורת.

אשקף את דברייך - אתה בעצם אומר שצריך לומר את הדברים דוגרי כמו שהם ולא לסבן ולעדן אותם שיראו יפה.

מסכים. 

כל מקרה לגופו.

ואע"פ כן אני לא מוצא סיבה להשתמש בביטוי שפוגע בכבודו של הזולת.

בכל אופן - חשוב שהשיקול של הרגישות בזולת והכבוד הראוי אליו תמיד יהיה קיים.

אגב,

הקב"ה שלח לי את התובנה הזאת כשקראתי באורחות צדיקים (לא מוצא כרגע, מקווה שאני כותב נכון)

שאדם לא יספר שהציעו לו את ביתו של פלוני והוא לא רצה - שזה גאווה.

ואז אמרתי לעצמי: מה זה שונה מלהגיד "חתכתי"  "העפתי" וכאלה דברים..?

היינו הך.. גם זה גאווה.

וגם כמובן בכללי, אתה צודק לא טוב להשתמש במילים האלה גם כלפי עצמנו ולא כלפי אף אחד..

זה מילים שמעבירות מסר לא טוב.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!