או שאתה מנמיך את עצמך, או שאתה מנמיך את הזולת, ללא הצדקה.

כמו 'מי אני שאפסול בכלל משהו?'

כך נכון באותה מידה (ואיפלו יותר קריטי) -

'מי שהוא שיפסול אותי?' הוא 'שווה' יותר ממני?

כי זאת התחושה.

אבל מי אמר שהתחושה הזאת צודקת?

מי אמר שהתחושה הזאת משקפת את האמת?

מי אמר שהתחושה הזאת גורמת לנו להתקדם?

לפי דעתך, זה לא אומר שהם 'פסלו' מישהו...

זה אומר שהם טעו בשיקול הדעת.

וגם לכל אחד יש סדרי עדיפויות שונים שע"פ הוא מחליט החלטות.

מי אני שיכתיב למישהו סדרי עדיפויות כאלה או אחרים?

יש הכרח להשתמש במילים 'פוסל את הבנאדם'?

לא כדאי להשתמש במילים 'סולד מתכונה כזאת שאני מזהה אצלו'?

יש הבדל תהומי בין השניים. וזה לא קטנוני..

כדאי לתת לא-להים להחליט מי הוא 'פסול' ומי הוא 'כשר'...

למה שאני ואפסי אצטרך לעסוק בכך?

אני מדייק בדברי. אני מתכוון לתחושבה סובייקטיבית. לא בדבר אובייקטיבי.

אם יש לך משפט יותר טוב (אני מניח שקיים) את מוזמנת להגיד

כל עוד אני לא צריך להשתמש במשפט/מונח שיפוטי אני לא אשתמש בו.

זה עקרון. אני לא רוצה שיחס ביני לבין הזולת (לא משנה מי זה יהיה) יהיה יחס שיפוטי.

תמיד. לעולם. באופן מוחלט.

ויותר מאשר הסמנטיקה זו הגישה שמאחוריה - התחושה ש'שוק' השידוכים הוא זירה של מוצרים עם מדרג איכויות וכל אחד בא עם הרשימה שלו כדי לבחון את השני ולצאת מהזירה עם המוצר הכי טוב שהוא יכול להשיג. וזה גורר הסתכלות ביקורתית, שיפוטית, חיצונית ומכלילה, התמקדות בזוטות במקום במהויות ובדברים החשובים וכמו שאתה מעיר גם סמנטיקה שמתאימה לכל הנ''ל, וזה חבל. 

ובינתיים, הנה לך שיח עם אגו מאוזן:

בובת קרטון?

בנאדם בנאדם עומד מאחורי ההצעה.

חלק אחר הוא שטויות וקישקושים, כולל גם האנלוגיה המופרכת מפוליטיקה לענייני הזוגיות.
ויפה העירו לך על כך גם אחרים.

אני חושב שהיא מופרכת לגמרי.
אם תרצה אני אסביר.

שחלק מההמלצות שהוצגו כאן הוא - לפחות בעיניי - דווקא נכון.
איך הגעת מכאן לטענה ש"כל משהו שמישהו כותב הופך להיות מופרך" בעיניי - זה ממש דורש מבחינתי להשתמש במטבע הלשון של יוסף מפרשת השבוע הזה, למי הפתרונים.
נסה להיות ספציפי יותר בוויכוח, ופחות עוקצני.

חחחח  

נו. 

חלאס

השרשור כ"כ יפה, תשאירו אותו ככה 

ואל תהרסו לנו אותו 

יש ויכוח על מה שנטען, ועל מה שטענתי כתגובה לכך.

לגיטימי וראוי.

כי חלק מהדברים נוגעים לתפישות אינדיווידואליות שאין אפשרות לכפותן.
מכל מקום אפשר לציין קפיצה לוגית מהסגנון "להוציא את המילים... מהלקסיקון...". כי מאי משמע? איזה לקסיקון? לפי מה מחליטים שקיים בכלל "לקסיקון" ושהשימוש בו הוא כביכול אוניברסלי?
אם אי פעם השתמשתי במונח שדעתך איננה נוחה הימנו, אתה הוא שצריך לבחון במכשירי מדידה רגישים ביותר מה היתה המשמעות המדוייקת של השימוש שנעשה במונח ובנוסח, כולל עומק הכוונות. על ההמלצה להיות נינוחים ומתונים, בהתנהגות ובלשון, בוודאי רבים כאן יסכימו. אך קשה מאוד לטעון טענה בסגנון "השימוש במונח כלשהוא הנו בהכרח לא ראוי", שממנה משמע שישנה פרשנות הכרחית להיגד מסויים.

מסכים ב100%.

מסכים על הדיוק בבעיתיות שמצאת בשימוש במילים "הכרחי שזה לא ראוי".

אני מדבר על שיח שאני אישית מרגיש שאני חי בו והוא בעייתי על פי סולם הערכים שלי.

אם מישהו לא מבין על איזה שיח אני מדבר, או שסולם הערכים שלו שונה - סבבה. אין לי מה לפנות אליו לדיון בנושא.

אם אנשים קראו את התגובה

והרגישו שהם מזההים את השיח עליו אני מדבר,

ומזההים את הבעיתיות בשיח הזה,

זאת הייתה המטרה של השרשור..

אני מודה לגמרי בטעות לגבי נוסח הביקורת שהבעתי מלכתחילה.
אין הכוונה לרגע לזלזל בדבריך (תחת מונח לא מכובד שבו השתמשתי), מטרתי היתה רק לבקר מה שנראה לי כטעון דיון או ביקורת.

אשקף את דברייך - אתה בעצם אומר שצריך לומר את הדברים דוגרי כמו שהם ולא לסבן ולעדן אותם שיראו יפה.

מסכים. 

כל מקרה לגופו.

ואע"פ כן אני לא מוצא סיבה להשתמש בביטוי שפוגע בכבודו של הזולת.

בכל אופן - חשוב שהשיקול של הרגישות בזולת והכבוד הראוי אליו תמיד יהיה קיים.

אגב,

הקב"ה שלח לי את התובנה הזאת כשקראתי באורחות צדיקים (לא מוצא כרגע, מקווה שאני כותב נכון)

שאדם לא יספר שהציעו לו את ביתו של פלוני והוא לא רצה - שזה גאווה.

ואז אמרתי לעצמי: מה זה שונה מלהגיד "חתכתי"  "העפתי" וכאלה דברים..?

היינו הך.. גם זה גאווה.

וגם כמובן בכללי, אתה צודק לא טוב להשתמש במילים האלה גם כלפי עצמנו ולא כלפי אף אחד..

זה מילים שמעבירות מסר לא טוב.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים