לכל בנאדם יש חסרונות ויתרונות.

כל בנאדם נולד ברקע אחר ומתמודד ומתפתח בדברים שונים. לכל אחד יש נסיונות אחרים. לכל אחד יש נקודות חוזק אחרות.

לכן אין כזה דבר 'פחות שווה' אלא 'לא מתאים'.

בנושא הזה, הכל סובייקטיבי אין בכלל מקום להסתכלות אובייקטיבית.

ברור שכותבים רק את היתרונות. זה מה שחשוב בסופו של דבר.

כדאי לך מאוד להחשיב את עצמך, אחרת יהיה לך מאוד קשה לגרום למישהי אחרת להחשיב אותך.

אתה מתכוון מה עושים בפגישות מתקדמות? - זורמים.

מה אתה עושה כדי להתקדם בקשר עם חבר טוב? - אותו דבר (למרות שעל זה אף פעם לא חושבים ברצינות כל כך ולכן יותר טבעי שזה יזרום) 

אמנם אם אתה חושב שהדברים צריכים להתפס לא כדברים שמאפיינים אותך אבל אתה לא חייב להבליט אותם.

תתאמץ להוסיף עוד דברים על עצמך וממילא תכתוב אותם כדדבר לא מרכזיים אצלך.

עד כמה אתה חושב שלמחלה שיש לך יש השלכות לקשר זוגי? 

'לפסול' על שירות לאומי זה חכם נראה לך? בעיני זה נראה לי דיבילי לחלוטין.

אני לא מבין את כל הפוזות האלו. מי שעשה שירות לאומי הוא פחות 'שווה' ממי שעשה צבא פחחחח...

אסל עוד יותר חשוב. איך אתה תופס את זה? אתה תופס את עצמך 'פחות שווה' בגלל שני הדברים הנ"ל?

יש לזה השלכות למה שאתה משדר לסובבים אותך... בטח לדייטים

זה נשמע לי כמו משהו יותר כללי.

ממה שזה נשמע, זה פוגע בתדמית העצמית שלך וזה הרבה יותר חשוב מאשר כמות מוסיימת של בנות שתפנה אליך או שלא תפנה אליך מאתר כזה או מאתר אחר.

תדמית עצמית זה דבר חשוב חשוב חשוב מאוד מאוד.

צריך להזהר בה שלא תפגע. 

בטח לא בגלל פוזות חברתיות.

לכן נראה לי שיותר יעזור לך בירור שלך עם עצמך מה הדברים האלה אומרים עליך.

מה ההשלכות שלהם על הזוגיות איתך.

אחרי שתדע להסתכל על הדברים באופן שתקבל את עצמך יותר טוב כך ממיילא כבר יהיה לך הרבה יותר בטחון וזה יעזור לך גם באיך לנסח את עצמך יותר טוב וגם ביותר אומץ לפנות אל בנות.

אם אתה מפתח כלפי הדברים הללו חוסר בטחון זה משפיע על ההתנהלות שלך ועל החשיבה שלך על הדבר.

קשה לנו לחשוב על דברים שרגישים בשבילנו.

איך שאדם תופס את עצמו ככה הוא משדר לעולם מה הוא 'שווה' וככה העולם מתחיל 'לתפוס' ממנו.

אלא בבנאדם עצמו בשביל עצמו.

ברגע שאתה פוגש בנאדם והוא בטוח בעצמו ומשדר בטחון וזה גורם לך להרגיש בטוח לידו. 

זה מאוד פשוט. זה לא כיף להיות ליד בנאדם חסר בטחון עצמי.

זה נכון בכל דבר, במיוחד בסטואציה מורכבת של דייט.

זה קודם כל חשוב בעיקר בשביל האדם עצמו לפני חיפוש זוגיות. כל דבר שאתה עושה בחיים מושתת על זה שיש לך בטחון ביחס אליו. ככל שהבטחון יהיה יותר גדול כך יותר יהיה לך כלים להצליח בו. יהיה לך יותר כוחות לעשות אותו וכולי.

זה גם יכול לפתוח את האדם איך להציג את עצמו. הוא ירגיש הרבה יותר חופשי בעניין.

אם אדם בוחן דברים באופן שיטחי כנראה שהוא כזה.

נותר רק לעשות אחד ועוד אחד לעניינו...

בוחר למה לייחס חשיבות ולמה לא.

אם לאדם יש סדר עדיפות שנראה לך שיטחי מראש לא יהיה אכפת לך כל כך שהוא לא 'יחשיב' את הנתונים שכתבת.

עדיין לכל אחד ואחד יש קבלת החלטות אישית כלפי העניין בלי קשר לאף אחד אחר.

אם תחשוב בצורה חיובית על עצמך מן הסתם גם תשפר את הדרך שאתה מציג את עצמך.

ממילא יהיה יותר סיכוי שיפנו אליך...

הגיוני, לא?

תספר על המסירות נפש שלך ועל האחריות בשירות לאומי או סתם עצם זה שזה התנדבות ולא הייתה חייב.

לגבי המחלה אתה יכול להדגיש במה אתה כן מתפקד בסדר גמור ובמה הכל סבבה אצלך.

אבל אני לא חושבת שזה חכם לספר באתר היכרויות שיש מחלה...

כי כמו שהוא אומר אתר היכרויות זה כמו שוק.. הולכים על מה שנראה יותר טוב

בחורה שרואה מחלה סביר להניח שהיא פחות תרצה להכיר 

זה לא אותו דבר לדוג' שמכירים במסגרת כלשהי פנים מול פנים ואז תוך כדי מגלים דברים ואפשר יותר להכיל..

פה לכתחילה בנות לא ינסו אפילו וזה חבל...

וזה גם לא יעזור אם הוא ינסה לייפות את זה =/

@גבריאל.ק.צ

חשוב מאוד העיניין של הטיימינג מתי להגיד כל דבר.

כי במסגרות כאלו תופסים את זה כאילו זה כל מה שזה אומר על האדם...

בכל אופן צרי ךלחשוב גם מבחינת הוגנות.

את בטוחה שזה הגון להפגש אם מישהי שהיא לא יודעת על מחלה כרונית?

כי אין מה לעשות אחרי היכרות, ושיש רגשות דברים נראים באור אחרת 

ואפשר יותר להכיל ולקבל מורכבויות 

מאשר כשרואים כרטיס עם פרטים יבשים שלא הכי נותנים מוטיבציה להיכרות... 

לי באופן אישי קשה עם זה אבל אני מאוד מבין מה שאת אומרת וכנראה שאת גם צודקת.

היא לא דיברה שלא מדברים על זה לפני החתונה. בטח שמדברים לפני.

רק כל דבר בשלב שלו..

דמיינתי כנראה משהו שלא כתוב חח

ברגש הרבה יותר קל לקבל מורכבויות שאתה נחשף במידה מסויימת לבנאדם ויודע 'מהו שווה' ולכן יהיה יותר קל לך לך 'להקריב' בשבילו..

מצד שני, לכל תעלול יש גבול.. צריך לספר מתי שאפשר, שאם קיימת יכולת הכלה היא אכן תפעל.

לא כדאי למרוח בדבר כזה..

תאקט. זה כל המשחק.

בכל אופן זאת עדיין התקדמות, להיפגש, להכיר

מאשר כל הזמן לקבל לא עוד לפני תחילת ההיכרות...

לרשום את זה בכרטיס באתר כמו ש @לב אוהב כתבה.

עדיין זה נכון ברמה עקרונית בשביל ההסתכלות שלך על עצמך.

ברמה המעשית יש עוד מורכבויות שדל מתי לחשוף כל דבר דבר ובאיזו פלטפורמה מדובר.

לדעת שאם לוקחים את הרעיון שלה - קודם כל אתה מציג את הדברים שיותר מאפיינים רצלך אח"כ את הדברים שפחות.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת