אנחנו לא בוחני כליות ולב 

ולכן תאלץ להסתפק בשאיפה לעבודת ה' ורצון לחיות עפ"י התורה 

תבדוק את הדברים שחשובים לה מעבר לצניעות בלבוש

אתה יכול לבדוק צניעות בדיבור, במחשבה ובמעשה 

שאלה לבנות: במה מתבטא ההבדל בין בחורה רוחנית לאחת שלא כזו? - לקראת נישואין וזוגיות

נראה לי שכשאתה אומר 'צדיקה' אתה כולל בפנים כלמיני דברים. ואלו לא בהכרח אותם הדברים שעליהם אנחנו חושבים..(;
ובאופן כללי כדאי לקחת בחשבון ש"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב.." אז כנראה שיש פה שאלה עם תשובה היא לא לגמרי מוחלטת.

בקיצור. אולי כדאי קודם כל לנסות לפרט את הכותרת לעצמך..

ברגע שיש הגדרה בהירה, יותר קל להבין אם זה ישנו או לא. לא ממקום 'בוחן', אלא פשוט תו"כ שיחה ומפגש.

למשל, אם הזכרת צניעות- יש בצניעות גם צד פנימי, שניכרת הרבה פעמים בניו-אנסים קטנים ועדינים יותר (צורת דיבור, תוכן דיבור, יחס לאנשים אחרים/סיטואציות חיצוניות, וכו'..).

זה גם יכול להיות יחס לתורה ולמצוות (למרות שלא תמיד אפשר להבין את זה מכמה מפגשים ספורים, אבל אולי אפשר לקבל איזושהי תמונה לפחות)

נכון שזה לא תנאי מספיק וצריך לבדוק פנימיות ועוד.. אבל זה מעיד. מי שהולכת לא בצניעות זה אומר שלא אכפת לה שיראו שעוברת על ההלכה, אז יתכן שבאמת קשה לה רק בזה ושהיא בחורה מדהימה ורוחנית, ובכל זאת זה מעיד ברמה מסוימת.

אני לא מכיר בן אדם שהקטין כיפה שלא ממניעים של פחות דוסיות..וזה לא אומר על המצב שלו עכשיו

האם חשוב לך מישהי שמתלבשת בצניעות? מישהי שתחנך ילדים בצורה שאתה מאמין בה? מישהי שתוכל לדבר איתה על עבודת ה'? 

מדובר בשאלות שונות בתכלית, והשאלה מה חשוב לך ועד כמה

בהתנהלות יום יומית אפשר לראות איך היא מתייחסת לדתיות שלה.

מברכת ברכת המזון - ואיך? זהירה בנטילת ידיים? תפילה - הגיוני שזה תופס חלק מהיום של שני הצדדים, ולכן זה כנראה יעלה כנושא לשיחה. לבוש אמור להיות החלק הקל - תראה אם מתאים לך. עבודת ה' - דבר איתה על זה, תראה מה קורה. אם למשל אתה רואה שהיא מברכת אשר יצר - איך? האם היא מתביישת בזה בגלל צניעות או כי היא חיה בתרבות לא דתית?

סמארטפון - יש לה? יש לך? מה דעתה על זה?

שאלות של בין אדם לחברו - קריטי הרבה יותר מהשאלה אם היא צדיקה, הרבה יותר חשוב לדעת אם אפשר לחיות איתה באותו בית. אם נורא חשוב לך שהיא תזניח את הבית לפעמים לטובת פעילות חסד, אני מניח שהיא כבר התחילה להתנדב במשהו, ובטח תשמע ממנה.

ענית על זה, ענית לעצמך.

בגדול, כיבוד הורים והמנעות מלשון הרע הם די שוברי שוויון... אבל בשום דבר אין טעם לעקוב אחרי השני בזכוכית מגדלת.

דבר שני, אני הכי מבינה אותך בעולםםם . צניעות זה לא פשוט בכללל !
ממש מחילה אם הובנתי לא  נכון . רק רציתי לומר שזה שהיא מתלבשת צנוע לא הופכת אותה לצדיקה.
אבל את ממש ממש צודקת. מבקשת סליחה

בקשרים היומיומיים שלה (משפחה, חברות, עבודה וכו') ובכלל.

זה מישהו שעושה חסד עם הבריות כמו אברהם?

ואני שואלת ברצינות. אני יכולה לדרוש ממנו להיות משהו שאני לא? 

כשאדם מתחבר לאדם במטרה לקרב אותו זה הרי מושך לשני הצדדים... זה יכול להביא אותו למצב שלי או במקרה הטוב אותי למצב שלו

אבל הבנתי את הרעיון שהיא תרומם אותך פשוט אני לא חושבת שזה מלכתחילה.

תקן אותי אם אני טועה...

אבל ברור שאני לא אשלול כי מגיע לו מישהי צדיקה יותר. פשוט תמיד יש שינויים מהותיים יותר ופחות לשני הצדדים וזה נובע מהשוני שבינהם. רואה את זה סביבי וזה הולך לשני הצדדים

פשוט חושבת שכדאי לקחת בחשבון...

כמובן לא לדרוש ממנו שינוי

לא שאני אדרוש שינוי ממנו... זה הכוונה

כמובן שאם היא קושרת לפי לא מה שאתה זה יהיה פיצוץ כמובן

לי באופן אישי בא די בקלות ללכת בצורה צנועה "ודוסית" ויש עניינים שבאים אחרים שמאמינה שלאחרים שחיצונית נראים פחות "דוסיים" באים יותר בקלות...

או איך שאמא שלי אומרת תמיד- העיקר הלב, המידות הטובות, כל השאר לא כל כך משנה...

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.