והיא אוהבת את המראה שלה ככה.

לא יותר מזה.

במיוחד היום שאין איזו אופנה אחת שהיא במיינסטרים, ויש הרבה סגנונות של עיצוב שיער.

למה זה מפריע לך? מה אתה חושב שזה מביע?

אם מישהו היה פוסל אותי על שיער פזור הייתי די נעלבת.

כפחות צנוע.

גדלתי על זה שבנות צריכות ללכת עם שיער אסוף.

אח"כ חיפשתי בהלכה וראיתי שזה לא מוכרח, אלא מחלוקת באחרונים. הרב שלי בכל אופן מדריך כן להקפיד על זה בחינוך ילדים. ולכן בעיני זה נתפס כדבר שאני רוצה יותר מזה, אחת שמקפידה גם על זה. וכן יצא לי להיפגש עם בנות שמקפידות, ולכן מאוד מוזר בעיני למה אחת הולכת עם אסוף ואחת עם פזור

יש דעות שבנות חייבות לאסוף את השיער [ההלכה ברמב''ם בטור ובשו''ע ע''פ הגמרא היא ש"לא ילכו בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש" - הפשט הוא שחייבות כיסוי ראש (כמו נשואה "אחת פנויה ואחת אשת איש") אבל המקלים פירשו שאסיפת השיער גם נחשבת שיער לא פרוע ולכן חייבו רק אסיפה ולא כיסוי] - אמנם  הרוב לא מקפידים על זה היום אבל לא שמעתי על מי ש'מחמיר' ההפך.

יש כאלו שמקפידות לאסוף מסיבות הלכתיות, אבל יש רבות וטובות שלא. חבל להיתפס לזה.

היה פה קצת בלבול.

אני ממליצה לך לשים לב כמה משמעותי השיער בתוך כל ההופעה שלה.

אם השיער פזור אבל הוא ללא פרוע אלא עדין, זה יכול לשדר צניעות יותר מאשר אם השיער אסוף בתסרוקת גרנדיוזית.

(בכוונה הקצנתי את זה. מקווה שהבנת את הרעיון).

לא דומה שיער קצר פזור לשיער ארוך פזור.

אף אחד לא מבין למה זה חשוב לך.

כנראה חברי הפורום חושבים שזה לא חשוב בכלל.

אחרת מהנחת היסוד של השאלה שלך.

באופן אישי, זה נראה לי ממש מביך לשאול דבר כזה בבירורים..

אני יודע שיש לי חברים שגם מקפידים על זה.
ותמיד השאלה שלי היא כמה להתעקש גם על זה

אם היא פוסקת כמו הרב מרדכי אליהו או כמו הרב עובדיה זה גם כ"כ קריטי?

ואם זה נכנס לגדרי צניעות, אז זה כן מעניין אותי

ואם זה הפרדה בין בשר לחלב, מה ההבדל??

אם אתה לא רוצה אתה לא חייב לענות.

מה ההבדל בין לברר אם היא שומרת על הלכות כשרות לבין אם היא שומרת על הלכות צניעות?

ובעיני זה לגיטימי לחפש את זה

באמת נראה לי ממש לא צנוע (מבחינה מידותית) לשחק על הגבולות (מי אני שאשפוט.. ממש לא שופט מי שכן עושה את זה).

אתה חושב שזה באמת ישקף את זה?? השיער??

אולי עוד דברים אחרים יכולים לשקף את זה??

נראה לי שרואים בלבוש מתי זה כדי לצאת ידי חובה ומתי מעבר...

זה סימן שהנושא הזה חשוב לה. 

אא"כ זה נושא שלא ידוע בציבור, ואז באמת זה לא אומר כלום

מה זה אומר עליה?

זה חייב להגיד על משהו?

כמה אופציות יכולות להיות?

בטח לא לשפוט או לאמוד את זה באישהו אופן

אם היא מתלבשת לא צנוע זה כן מעיד על משהו, נכון?

הוא לא יודע אם זה נחשב ללא צנוע ולכן הוא שואל

אבל לאחותי הקטנה יותר שהשיער שלה יותר "רגיל " פחות מושך את העיין הוא אמר שאין בעיה 

העינין הוא מה בדיוק ההגדרה של "פרועות ראש"

וכנראה כל בת שהולכת צנוע הולכת או לפי הרב שלה או שהיא לא יודעת ...

ודוקא בהלכות צניעות יש כ"כ הרבה הנהגות ומוסכמות

אין איסור הלכתי על שיער פזור
יש מקומות שההנהגה היא לא ללכת ככה.

לפני שאתה מקים בית, חשוב שתדע מבפנים מה באמת קריטי לך ומה לא

כי האשה בסוף הולכת אחרי בעלה, אבל חשוב לדעת על מה 100% שיהיה ככה

ועל מה זה לא כזה עקרוני.

בעיקר אגב במה שקשור שצניעות הלבוש, שזה עניין של האשה כלפי הקב"ה
וכגבר, חשוב מאד לחוש את המקום הנפשי שלה.

(בגבולות ההלכה כמובן)

לכן תחשוב אם אתה מסוגל להיפגש עם בחורה עם שיער פזור, 

ומבפנים להיות משוכנע שהיא יכולה להיות צדיקת עולם וטובה לך

ולקבל אותה ככה.

שיער זה כבד ובטח אם הוא ארוך ולאסוף את השיער הרבה פעמים מוטח אותו ועושה כאב ראש

סתם שתדעו

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים