טוב לה חברתית, אבל העולם קורא לה.. והלימודים עושים לה רק רע.
תכלס מבינה אותה ובא לי לאמר לה עזבי שטויות תישארי בבית..
אבל אולי למישהו מכם יש משהו יותר חכם בשבילי?
למה בכל זאת חשוב ללמוד - אחרי הבעת אמפתיה להרגשה שלה.
ואח"כ - תנסו לחשוב איך ממצים את מה שהיא רוצה בו, גם לא "במקום" לימודים.
אם אינך מציעה לה פיתרון חליפי בצורת "בי"ס ביתי" - אז אין ברירה.
ויש גם הצד החינוכי בביה"ס. וגם ההתרגלות למסגרת.
דומני שכדאי שתתבונני בענין - וכך תוכלי להסביר גם לה.
הרי צריך ללמוד דברים - והיא לא תלמד אותם במקומות אחרים. צריך להתרגל ללמידה - גם זה כנראה לא ייעשה בגיל כזה בצורה אחרת.
כשתרצה בעתיד מקצוע שמדבר אליה, וגם מפרנס, התיאוריות הללו על "בתיה"ס היום" לא יעזור לה. אם לא תלמד, לא תוכל להתקבל. או שתצטרך להשלים אח"כ..
אבל תנסי לברר לךמה לא טוב לה שם .
יש לי ילד שהיה מאד מתקשה בחשבון ביסודי
כל שב היו סיוט, כל מבחן היה "אין ציון..." וכו'
תמיד אמר ששונא חשבון וכו' ולמה צריך את זה
בתקופה מסויימת גם איבחנו קשיי קשב והתחיל טיפול תרופתי וגם קיבל עזרה פרטנית בביה"ס של שעות שילוב
(במקביל גם גדל קצת ואפשר כבר להשתמש במחשבון, אז צריך יותר הבנה ופחות לזכור דברים כמו לוח הכפל)
והפלא ופלא פתאום כל הציונים מעל 90 והוא הכי מצטיין בהקבצה ופתאום זה השיעור שהכי אוהבים...
בקיצור מה שאני באה לומר זה שהרבה לא אוהבים חשבון למשל, כי הם פשוט מתקשים בזה, לא כיף ללמוד משהו שקשה מאד. ואולי עם קצת עזרה, אולי שיעור פרטי אולי עוד משהו, פתאום יתברר שזה דווקא מקצוע אהוב...
גם אנגלית, אם לא מבינים כלום אז זה מקצוע מעצבן, אפשר להבין אותה
אבל אפשר לשפר את זה, לראות סרטים, להרשם לחוג אנגלית, לעבוד בחוברות שמתאימות לרמה הספציפית של הילד ושהמורה תבדוק התקדמות וכו'
סהכ באמת יש מקצועות שלא נורא אם לא תלמד אותם
אבל יש דברים שהם שימושיים לחיים גם אם לא תעשה תואר ריאלי כלשהו. נגיד אנגלית די קשה להסתדר בלי לדעת לפחות ברמה בסיסית. וגם זה די בסיסי לבגרות...
היא פשוט מצליחה בלימודים בלי ללמוד?
או שבעצם היא באמת לא לומדת?
אולי יש לה קשיים לימודיים שלא בדקתם? ואם זה היה בא לה יותר בקלות אז כן היתה מתעניינת ונהנית? (לא כיף להתעסק במשהו שמאד קשה לך וחווים בו רק כישלונות...)
היא הייתה משועממת תמידית בבית הספר, מהסיבה הפשוטה שהיא הייתה מאוד מאוד חכמה, והחומר התקדם לאט מידי בשבילה. היא הייתה יודעת הכל עוד לפני שהמורה התחילה ופשוט הייתה יוצאת מהשיעורים כי היא הרגישה בזבוז זמן. והציונים שלה היו מעולים.
אולי גם הבת שלך כזאת? היא נשמעת ילדה חכמה ואינטליגנטית. יכול להיות שהיא פשוט מרגישה לא מאותגרת מספיק?
ילדים מטבעם הם סקרנים ואוהבים ללמוד דברים חדשים, אבל אם הסקרנות הזאת לא באה לידי ביטוי זה יכול ממש לתסכל אותה.
כפי שכתבתי אני כילד שנאתי את בית הספר.
כי מי שהיה מחנך הכתה היה מכה אותי בלי סוף, על סמך כלום פשוטו כמשמעו. ( כיום קשה להאמין שזה יכול לקרות).
אני פרשתי זאת אז כקנאה שלו בי על שאני יותר חכם ממנו ומתוכח אתו שהוא טועה , ויותר ספורטאי ממנו. לאחר שהתבגרתי הבנתי שצדקתי.
אז תבררי עם הבת אם לא מתנכלים לה.
זהירות שלא להכניס לה מחשבה לראש, כשבאמת אין שום דבר רע כלפיה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות