אולי יש לכם עצה טובה בשבילי?כל יום
מה עושים עם ילדה מהממת בכיתה ו מלאה באנרגיות טובות, שלא רוצה ללכת לביס פשוט כי היא לא בעניין של ללמוד..
טוב לה חברתית, אבל העולם קורא לה.. והלימודים עושים לה רק רע.
תכלס מבינה אותה ובא לי לאמר לה עזבי שטויות תישארי בבית..
אבל אולי למישהו מכם יש משהו יותר חכם בשבילי?
בוקר טוב אמא יקרה, יש לי כמה דברים לומרלה' המלוכה
א. ילדה בכיתה ו', דייה קטנה בשביל שתהיה לה האבחנה מה נכון/ לא נכון לה לעשות. מה שרואים מכאן לא רואים משם. היא רואה את ההווה ולא את העתיד. ולכן בתור אמא, את צריכה לתת לה את ההשקפה הנכונה על החיים, וכרגע להבליט את העניין החשוב הזה ששמו "מוסדות חינוך", ועל על המשתמע מכך.

ב. את, צריכה להבין שאין פה מקום לרחמנות. נשמע שאת מרחמת על הילדה ומבינה אותה.
לטובת הילדה והעתיד שלה, קודם אולי את צריכה להכין " שעורי בית" להבין ולהפנים, כמה חשובה המסגרת הלימודית.

( אני בתור אמא, אם הילדים לא חולים חלילה, או שיש סיבה ממש ממש ממש מוצדקת, אין סיכוי שאתן להם להעדר מהמוסדות 'סתם כך'. חוץ מהבחינה של הלמידה, יש פה עוד ערכים נלווים, זריזות, התמדה, אחריות. שאלה בע"ה, ימשיכו עם הילדים לגם שיגדלו, וזה יתבטא גם בבית שיקימו, בעבודה שיעבדו וכו'...)

ג. אולי תשקלו להעביר אותה לבית ספר מקצועי.
מכיתה ז' ישנם בתי ספר, ששמים פחות דגש על העיוני ויותר על האומנות. למזלך, היא קרבה לגיל.
יתכן, והילדה זקוקה לזה. וזה בסדר גמור.
אולי היא יותר תתאים למסגרת פחות מגבילה, שעובדים עם הידיים, פחות עם הראש, מתמלאים סיפוק תוך כדי למידה...

העיקר- שתהיה במסגרת. זה החשוב ביותר.

את נשמעת אמא מקסימה, מכילה ואוהבת.
ה' יצליח דרכך. תגדילו אותה/ם בנחת.
תודה על התגובה המושקעת!כל יום
מסכימה איתך לגבי חלק מא' ומערערת על רב סעיף ב'.. הבת שלי ילדה עירנית, סקרנית וחרוצה מטבעה, ביהס בצורתו הנוכחית פשוט לא מתאים לה.
נחכה בסבלנות לסעיף ג בעז"ה..
מה היא עושה כשהיא לא הולכת? מי נשאר איתה?חילזון 123


כדאי לדבר עם בי'סggg
ביה'ס יכול למצוא לה דברים לעשות מעבר ללמידה. כל מיני פרוייקטים שימשכו אותה לבי' ס.
כל הילדים שלי עד עכשיו שנאו ללכת לבי'ס וזה הדבר היחיד שחיבר אותם לבי"ס.
בהצלחה.
ונראה לי שאפשר לסכם יום חופשי פעם ב... שבו תהיה לה תוכנית מה לעשות וזה יהיה מתואם איתכם מראש.
כתבנו ביחד את אותם הדברים..נחמד!בת 30
תודה לכן, אנחנו מושכים ככה כבר חמש וחצי שניםכל יום
פתאום עלה בי חשש שתהיה לה איזו פגיעה מהמערכת שיהיה קשה לשקם חלילה.
אני בבית עם הקטנהכל יום
ו... מה היא עושה? סתם נמרחת בבית?חילזון 123


אולי..בת 30
לדבר איתה, להסביר לה את החשיבות של ההליכה לבי''ס, אבל גם ללכת לקראתה איכשהו. אולי להחליט על ''יום חופש'' פעם בשבוע, בתיאום עם המורה.
אולי לדבר עם המחנכת ולנסות למצוא לה תעסוקה חלופית ללימודים בשיעורים מסוימים- משהו שיתן לה ענין או רצון ללכת.
אולי תנסי להסביר לה (וקודם לעצמך..),ד.

למה בכל זאת חשוב ללמוד - אחרי הבעת אמפתיה להרגשה שלה.

 

ואח"כ - תנסו לחשוב איך ממצים את מה שהיא רוצה בו, גם לא "במקום" לימודים.

זו אכן בעיה, אני לא מאמינה שצריךכל יום
להשקיע או יותר נכון לבזבז ככ הרבה שנים על למידה כזו שמתנהלת בבתי ספר היום.
אני בעצמי לא מגויסת מספיק לעניין.
אבל למעשה,ד.

אם אינך מציעה לה פיתרון חליפי בצורת "בי"ס ביתי" - אז אין ברירה.

 

ויש גם הצד החינוכי בביה"ס. וגם ההתרגלות למסגרת.

 

דומני שכדאי שתתבונני  בענין - וכך תוכלי להסביר גם לה.

 

הרי צריך ללמוד דברים - והיא לא תלמד אותם במקומות אחרים. צריך להתרגל ללמידה - גם זה כנראה לא ייעשה בגיל כזה בצורה אחרת.

 

כשתרצה בעתיד מקצוע שמדבר אליה, וגם מפרנס, התיאוריות הללו על "בתיה"ס היום" לא יעזור לה. אם לא תלמד, לא תוכל להתקבל. או שתצטרך להשלים אח"כ..
 

הכל נכון..כל יום
מניסיון אישי בילדות : מזדהה איתה .מאיר גרדיש

אבל תנסי לברר לךמה לא טוב לה שם . 

לא טוב לה כי היא לא לומדת.כל יום
מבחינה חברתית מעולה לה וזה מה שבכל זאת גורם לה ללכת
ולא חבל לה שהיא לא לומדת?בת 30
לא מעניין אותה דברים כמו תורה, נביא, מדעים, ספורט?
אמרת את כל המקצועות שאיכשהוכל יום
מעניינים אותה.. הבעיה שמתמטיקה לאנגלית תופסים מקום רציני גם מבחינת השעות וגם מבחינת החשיבות, וזה פחות מצליח לה..
יש לנו ילדהמופאסה
ביסודי שקשה לה מאוד עם חשבון ואנגלית.
בקיץ שעבר התחלנו שיעורים פרטיים אצל מורה שמלמדת אותה בשיטה של חמוטל שהינו.
זה ממש עשה לה שינוי לטובה. היא אהבה ללכת לישעורים וגם חזר לה הביטחון. זאת הוצאה לא קטנה אבל השיטה ממש מדהימה.
עשיתי גוגל על השיטה ותהיתיכל יום
מאיפה אני אמצא מורה לשיטה הזו עכשיו..
מסתבר שהשכנה הכי קרובה פה אליי מלמדת בשיטה. מגניב! נבדוק איתה . תודה
ואו מגניב!מופאסה
רק מעדכנת שהתחלנו שיעורים פרטיים בשיטהכל יום
הזו ונכון לעכשיו היא ממש נהנית ללכת.
תודה!!
אני שמח!מופאסהאחרונה
הרבה הצלחה ופריחה
השאלה אם הם לא מעניינים אותה או שפשוט קשה לה בהםחילזון 123

יש לי ילד שהיה מאד מתקשה בחשבון ביסודי
כל שב היו סיוט, כל מבחן היה "אין ציון..." וכו'
תמיד אמר ששונא חשבון וכו' ולמה צריך את זה

בתקופה מסויימת גם איבחנו קשיי קשב והתחיל טיפול תרופתי וגם קיבל עזרה פרטנית בביה"ס של שעות שילוב
(במקביל גם גדל קצת ואפשר כבר להשתמש במחשבון, אז צריך יותר הבנה ופחות לזכור דברים כמו לוח הכפל)
והפלא ופלא פתאום כל הציונים מעל 90 והוא הכי מצטיין בהקבצה ופתאום זה השיעור שהכי אוהבים...

בקיצור מה שאני באה לומר זה שהרבה לא אוהבים חשבון למשל, כי הם פשוט מתקשים בזה, לא כיף ללמוד משהו שקשה מאד. ואולי עם קצת עזרה, אולי שיעור פרטי אולי עוד משהו, פתאום יתברר שזה דווקא מקצוע אהוב...

גם אנגלית, אם לא מבינים כלום אז זה מקצוע מעצבן, אפשר להבין אותה
אבל אפשר לשפר את זה, לראות סרטים, להרשם לחוג אנגלית, לעבוד בחוברות שמתאימות לרמה הספציפית של הילד ושהמורה תבדוק התקדמות וכו'

סהכ באמת יש מקצועות שלא נורא אם לא תלמד אותם
אבל יש דברים שהם שימושיים לחיים גם אם לא תעשה תואר ריאלי כלשהו. נגיד אנגלית די קשה להסתדר בלי לדעת לפחות ברמה בסיסית. וגם זה די בסיסי לבגרות...

 

את אומרת שזה ככה בעצם כל השנים מכיתה א לא?חילזון 123

היא פשוט מצליחה בלימודים בלי ללמוד?
או שבעצם היא באמת לא לומדת?
אולי יש לה קשיים לימודיים שלא בדקתם? ואם זה היה בא לה יותר בקלות אז כן היתה מתעניינת ונהנית? (לא כיף להתעסק במשהו שמאד קשה לך וחווים בו רק כישלונות...)

אולי תמצאו לה במקום הנוכחיהיום הוא היום
או בבית ספר אחר טפשרות ליהנות ולהתחבר יותר למערכת. יש הרבה מקומות מיוחדים ומעניינים ואני מאמין שאפשר למצוא.

ממה שאני מבין מדברייך נשמע שגם את לא מאמינה גדולה באיך שבתי הספר נראים היום ולכן קשה לך לשלוח אותה בלב שלם. שווה לבדוק ולראות מקומות שיתאימו לך ולביתך. מאד חשוב שיתאים גם לך כי אם את לא מאמינה במוסד זה פחות עובד.

בהצלחה
הבעיה שהמקומות האלו בדרך כלל פלורליסטיםכל יום
ליברלים ועוד כמה כאלה שאליהם פחות מתחברת..
נמשוך עוד קצת עד לאולפנא בעז"ה..
כמה שאני מבין אותה...מופאסה
עבר עריכה על ידי מופאסה בתאריך ד' בטבת תש"פ 07:15
צריך להיות יצירתי ולמצוא משהו שהיא כן תהיה מוכנה ללכת בשבילו לביה''ס.
בהנחיית אמי אני זוכר אותי שמשכנע את עצמי ללכת לביה''ס בשביל כל מיני דברים צדדיים (חברה, כדורסל, בנות וכו'). אני זוכר שהיא בקשה ממני לעשות רשימה של מה טוב בביה''ס.
אנחנו עושים את זה, נעשה את זהכל יום
יותר מסודר וניתן לזה יותר מקום אם אתה אומר שעזר לך, תודה.
אם ההוריםהעני ממעש
לא בעניין, זה מצב מאתגר..

לצ'פר אותה פעם בחודש יום חופש?
משא ומתן- מקצועות האלו את משקיעה כמו שצריך, האלו את יכולה לחפף?

להרעיף אהבה ואמונה בה, אבל זו המסגרת...
דברים חשובים, תודה!כל יום
מוסיפה מהניסיון שלנוggg
שלושה מהילדים שלנו לא אוהבים בי"ס, עם שניים מהם היו לנו תקופות ממש קשות ביסודי. על אחת מהן איימו שיביאו לה קצינת ביקור סדיר אם היא תמשיך לא להגיע הרבה ימים. אצלה הדבר שעזר הוא- א' שמצאו לה כל מיני דברים לא לימודיים לעשות בבי' ס. המון יחס אישי, וטיפול כלשהו. ובסופו של דבר מעבר בכיתה ז' לבי'ס שונה לגמרי שגורם לה לרצות להגיע. גם אם לא כל יום. מקווים לטוב.
הגדול שהיה לו מלכתחילה בבי'ס הרבה מה לעשות מלבד לימודים (להקה, תזמורת, אחריות בפינת החי הבית ספרית ועוד) שרד איכשהו את היסודי והחטיבה עם הרבה חיסורים אבל שרד, הלך אח"כ ללמוד במקום שממש טוב לו שם ומתפללים שאוטוטו יסיים שם בצורה טובה. בינתיים ממש טוב.
דווקא הילדה שלנו שהיתה הולכת לבי" ס בצורה יומיומית בלי בעיות, למרות שרוב הזמן היא לא למדה,
בסופו של דבר נשרה מבי'ס, שהיא בחרה להיות בו. (אולפנה ממש טובה) היא החליטה שנמאס לה ללמוד והפסיקה להכנס לשיעורים ובסוף אמרו לה ללכת ומאז היא לא עושה כלום לצערינו.
המסקנה שלי מהעניין היא לא לחכות שיהיה טוב אח''כ באולפנה, אלא לעשות הכל כדי שהילד יתחבר כל הזמן. לא בטוח שזה יצליח. בסופו של דבר ילד צריך גם לרצות, אבל לעשות השתדלות מצדכם ולהפעיל את ביה"ס לפני שיהיה מצב גרוע יותר.
מה שאת כותבתבת 30
ממש מעציב.
עצוב שיש כ''כ הרבה ילדים (שלך לא יחידים) שפשוט לא טוב להם במסגרת הזאת, ובעצם כולם חייבים להיות בה, אא''כ הולכים על חינוך ביתי.
האם א''א לבנות מסגרות שמראש הן אחרות לגמרי? יש מעט, אני יודעת, אבל לא בכל מקום.
תודה רבה על התגובה!כל יום
מזכיר לי מאוד מקרה של חברהורוד

היא הייתה משועממת תמידית בבית הספר, מהסיבה הפשוטה שהיא הייתה מאוד מאוד חכמה, והחומר התקדם לאט מידי בשבילה. היא הייתה יודעת הכל עוד לפני שהמורה התחילה ופשוט הייתה יוצאת מהשיעורים כי היא הרגישה בזבוז זמן. והציונים שלה היו מעולים.

אולי גם הבת שלך כזאת? היא נשמעת ילדה חכמה ואינטליגנטית. יכול להיות שהיא פשוט מרגישה לא מאותגרת מספיק?

ילדים מטבעם הם סקרנים ואוהבים ללמוד דברים חדשים, אבל אם הסקרנות הזאת לא באה לידי ביטוי זה יכול ממש לתסכל אותה.

ואולי יש מורה שפוגע בה?מאיר גרדיש

כפי שכתבתי  אני כילד שנאתי את בית הספר. 

 כי מי שהיה מחנך הכתה היה מכה אותי בלי סוף, על סמך כלום פשוטו כמשמעו. ( כיום קשה להאמין שזה יכול לקרות). 

 אני פרשתי זאת אז כקנאה שלו בי על שאני יותר חכם ממנו ומתוכח אתו שהוא טועה , ויותר ספורטאי ממנו. לאחר שהתבגרתי הבנתי שצדקתי. 

 אז תבררי עם הבת אם לא מתנכלים לה.

 זהירות שלא להכניס לה מחשבה לראש, כשבאמת אין שום דבר רע כלפיה. 

זה לא הסיפור פה ב"הכל יום
היא עטופה בהרבה הכלה של הצוות.
תודה
לא.. היא אכן חכמה אבל לא עד כדי כך.. לא זה הענייןכל יום
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך