לא תמיד קשור למה שאוכלים.
מה שכן חשוב זה לצחצח טוב. ובזה אתה יכול לעזור, כי הילד לבד לא יצחצח טוב...
תתנחם בכך שהוא ממש לא הראשון שזה קורה לו

אבל נכון. חשוב לצחצח. אבל אני כמעט חסר שליטה על זה (כנ"ל בתגובה לבת שלושים).
חוצמזה שילד בגיל הזה - איך הוא יצחצח? אפילו לגרגר את המים בלי לבלוע הוא לא יודע...
אז אנחנו משפשפים אם מברשת וקצת משחה. מקווה שזה עוזר.
בגיל כזה לא אמורים להביא ממתקים ולא לסבך את הילד סתם.

כשילמד לצחצח כמו שצריך - אני אחשוב על זה.

מה קורה

עקב גילו והמצב החמור הוא יתאשפז באסותא.

חוצמזה יש לו עוד 8 (!) חורים.

הבעיה החמורה היא שאחנו גרים בבית של הסבא והסבתא. ואני מגיע הביתה לרוב אחרי שהילדים כבר נרדמים.

אין לי כמעט שליטה על מה שהם אוכלים ועל הצמצוח (חוץ מבשבת). וזה בית עם מלא ממתקים ועם סבא אחד.
סבא שלא מפריע לו שהילד צורח לנו בלילות מכאבי שיניים. סבא שלא ילך איתו לביה"ח ויחזיק לו את הידיים בזמן שהילד יפרכס ויצרח. והפלא הכי הזוי הוא, שלסבא הזה עצמו אין שיניים בגלל כל ההתנהגות הזו, והוא לא לומד לקח.

והילד הזה כל רגע דורש "משהו טעים". לפני שיוצאים לגן. אחרי שחוזרים מהגן. לפני שהולכים לישון. אחרי שקמים בבוקר. הוא לא יודע לאכול.

אבל גם מבחינה גנטית המצב לא טוב. הזכרתי את הסבא הנ"ל, וגם אמא שלי שתהיה בריאה

סובלת הרבה מהשיניים שלה ומשלמת על הטיפול בהם הון תועפות עכשיו.

אני לא יכול לחנך את סבא, לכן אני מתבכיין כאן בפורום ולא אומר לו כלום.

אין לך שמץ של מושג מי זה האיש, מה מצבי הכלכלי (והאם הוא אשם בזה...),

אז "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
 

זה שהוא נותן לי לגור בבית שלו - לא נותן לו זכויות על הילדים שלי או על החיים שלי
(למשל, להיכנס לחדר בזמן שאני מרדים את הילדים בלי לדפוק. מינימום רגישות ופרטיות.
זה קצה הקרחון של ההתנהגות שלו, אבל אני לא אפתח כאן את כל מה שאני חושב עליו).
גם ההורים שלי נתנו לאחד הילדים לגור בבית, ולא התנהגו בכלל קרוב לאיך שהוא מתנהג.

בע"ה סוף שנה אעוף מכאן ונתחיל לשקם את כל הבעיות שהוא יצר.

עם זאת יש המון המון גנטיקה בעניין הזה כך שלא הכל תלוי בך..

בע"ה להשתדל מעכשיו לשמור הרבה יותר

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות