לא צעצוע/טאבלט. מכשיר שאפשר לעשות בו דברים יותר יעילים.

מה יש? רוב הילדים משחקים ורואים סרטים. אודה על האמת שבגלגול שלי בגיל הזה העדפתי לעשות דברים אחרים, שכללו בזמנו הכרה לעומק של מעבד תמלילים ו-PowerPoint (ידע לכל החיים), ובהמשך גם לתכנת.

הבן שלי לצערי יותר רואה סרטים, אבל גם הוא מוצא שימושים אחרים במחשב שמקדמים אותו. מקווה שהוא יחצה את מחסום הקריאה בקרוב ואז היכולת שלו לנצל אותו תגדל דרמטית.

Coding for Kids | Game-Based Programming | CodeMonkey

לנו יש מחשב נייח, כן עם אינטרנט (מסונן) - כי זה האינטרנט היחיד שיש לנו בבית (אין לנו בפלאפונים או במחשבים הניידים) - אבל לילדים אנחנו לא מאפשרים גישה עצמאית לאינטרנט.

הם משתמשים במחשב - במעבד תמלילים ובתוכנת צייר (אלה דברים שבימינו חשוב ללמד, לדעתי), וגם רואים סרטים מדי פעם (לצערי). למשחקי מחשב אנחנו מתנגדים כרגע, ומקווים להתמיד עם זה.

והמחשב אצלנו אכן נמצא בסלון.

ולכן המחשב בסלון, לידינו, כך שאנחנו יכולים להשגיח.

הילדים שמשתמשים לבד במחשב הם בגילאי 12-7.

(ואני יודעת שאי אפשר לסמוך לתמיד על ההקשבה שלהם להוראותינו, לכן אנחנו כן מתכננים לעבור מאינטרנט חוטי לאלחוטי, ואז להיכנס אליו רק דרך המחשבים הניידים, ובמחשב הנייח לנטרל אותו בד"כ. אבל בינתיים ב"ה הם ממושמעים...)

ועדיין אנחנו סוברים שאינטרנט הוא לא מקום לילדים.

על מה להתגבר? על הסיסמא?

להתקין מחדש את הדפדפן כשאין גישה לאינטרנט זה די בלתי אפשרי. אתה צריך להביא התקנה ממקום\מישהו אחר.

בכל מקרה, בגדול הסוג ילדים שלי הם לא מחפשים כל הזמן איך לעקוף את זה ולגשת לאינטרנט בלעדי. הדבר הזה נועד שהם לא יגיעו לדברים בטעות או חוסר שימת לב.

אבל זה בהחלט פתרון. תודה!

זה גם נכון בעיניי.

גם כך קיימת רתיעה מובנית

גם יותר פשוט להגביל מחשב "שלהם" וגם ההשלכות על מידע רגיש של ההורים או אפילו נזקים פיזיים יותר פשוטים.

הענין הוא שבעיני שימוש במחשב צריך להיעשות בחלל פתוח, שבו אנשים עוברים. לא בחדר עם דלת סגורה

זה מוריד 95% מהסיכויי להיכנס לצרות כשהשימוש חשוף כל הזמן לאמא ואבא שעוברים באיזור 

לכן המחשב שלנו בשטח מעבר בבית ולכן טאבלט יותר בעייתי בעיני

אבל כל אחד ומה שמתאים לו.

טאבלט זה צעצוע. מחשב זה כלי עבודה אמיתי (תאורטית) שיכול לשמש לדברים נחמדים.

בשביל לבהות בסרטים טאבלט מספיק.

במיוחד שהמחשב הנייח שלנו הוא גם מחשב הגרפיקה שלי...

בינתיים אנחנו סומכים על זה שכל הפעולות שלהם בו נעשות תחת פיקוחנו.

למה לא ללמד אותם גם powerpoint, excel?
זה תוכנות שימושיות מאד לבי"ס וגם כיף לעשות בהם דברים (לערוך מצגות, סירטונים מהבית וכו')

EXCEL נשאיר גיל מאוחר יותר, ולבעלי - כי אני בקושי בקיאה בה...

(ויום יבוא ואלמד את חלקם, מן הסתם, גם את תוכנות הגרפיקה ועריכת הסרטים המקצועיות שיש לי... אבל עוד חזון למועד. בינתיים הם פשוט מתלהבים לכתוב את הסיפורים שלהם במחשב!)

משתדלים למעט את ה"רע", ולהראות רק סרטים של שומרי מצוות ורק בזמנים קצובים.

בכלל, אומרים ששהייה ממושכת מול מסך מזיקה לעיניים ולחשיבה. למבוגרים לרוב אין ברירה, אבל מילדים אפשר למנוע זאת. זה גם חשוב אצלם יותר, כי הם בשלב הגדילה וההתפתחות של הגוף ושל השכל. וכן, גם של הנפש.

ומבחינת הקלה על נוחות החיים, לבין ההתנוונות של האנושות מבחינה פיזית (כי לא מתאמצים הרבה פיזית) ומבחינה נפשית ושכלית. בימינו יש הרבה יותר נטייה לדיכאון בקרב האנושות ונטייה לבעיות קשב וריכוז ודומיהן.

אבל אעצור כאן את הדיון, כי לא חקרתי בעצמי את כל העניין, אלא שמעתי וקראתי מחקרים, ולעניות דעתי ולפי המציאות שסביבי הם נראים נכונים.

רק יודעת שהם קיימים.

ויודעת שכאשר אני רואה את ילדיי צופים בסרט - אני רואה פסיביות בהתגלמותה. מזל שרוב הסרטים שהם רואים הם עם שירים או עם קטעים מצחיקים - וככה הם רוקדים או צוחקים ולא לגמרי פסיביים...

כאדריכל אני עוסק עם הלקוחות שלי בשאלה הזאת באופן קבוע.
יפה לראות פה את הדעות השונות, אני נוטה למקם את המחשב בנישה בתוך החלל הציבורי.
חלל ציבורי כדי למנוע בעיות צניעות ובנישה או פינה נסתרת כדי שבכל זאת יהיה נעים להשתמש במחשב בלי שכל רגע מישהו מעיף מבט

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....