מצד אחד שולחת לך באמת המון חיבוקים והמון כח

מצד שני

הסיום שלך צבט לי ממש. כי לצערי, לא. זה ממש לא בטוח. ואני חושבת שחלק מהכאב שלך וכוחות הנפש שלך נשאבים מאד על התקווה הזו שיום אחד זה יגמר, אמא שלך תתפכח, תתאפס, הכל יסתדר, וכולם יחיו באהבה.

אבל לצערי העולם לא עובד ככה, וכמה שתקבלי יותר את העובדה שככה זה, ואת היכולת המוגבלת שלך לשנות את זה, ככה פחות יכאב לך.

ולא מגיע לך הכאב

את לא אשמה

את צריכה (לדעתי כמובן) להפסיק לנסות לתקן, לפשר, לגשר, לשמר. 

תעבירי את המסר שאת שם בשביל כל מי שרוצה

שהדלת שלך לעולם לא תיסגר

ותעזבי.

תתכנסי לתוך החיים שלך, תשקיעי בהם תפתחי אותם תחיי אותם ותהני מהם. הדלת שלך לא נעולה, מי שירצה ידפוק ואת תכניסי, אבל תסגרי אותה. פשוט תסגרי. אל תשאירי אותה פתוחה לרווחה כי כל הרעות החולות נכנסות משם

ולילדים תגידי סופית שסבתא ירושלים חולה, כשהיא תבריא בע"ה היא תבוא. וזהו. תפסיקי לדבר עליה לידם בכלל. שישכחו ממנה. למה זה טוב להם לדעת שהיא קיימת? שתהיה דמות עלומה.

לך זה קשה, ברור. אבל להם יהיה יותר טוב ככה. אל תעבירי להם את החוסר שלך. יש מלא ילדים שיש להם רק סבתא אחת או לא בכלל והם חיים מצוין. 

את צריכה לסגור את הדלת הזו ולהתמסר לחיים שלך

בלי תקוות וציפיות שהמצב ישתנה, כי האמת הכואבת היא, שהוא ככל הנראה לא ישתנה. 

תסתכלי קדימה. תסתכלי על המשפחה שלך. תאהבי ותשמחי

אחיות שלי תמיד אומרות להפסיק לקוות.

אבל לא פשוט להשלים עם העובדה שלא תהיה לי אמא.

הלוואי והייתי יודעת איך חיים עם זה.

הילדים שלי לא שומעים שאני מדברת עליה, כי אני ממש לא מדברת עליה. (רק עם בעלי פעם ב...והם ישנים)

הם פשוט זוכרים אותה. (רק הגדולה כל הזמן שואלת איפה היא)

זאת הבעיה. איך אני יכולה להעביר את המסר הזה. שאצלי לעולם הדלת לא סגורה.

אלו בדיוק המילים שאמרתי לאחת מאחיותיי.

זו מטרתי- שידעו שתמיד אפשר לבוא אלי. ואין בי כעס.

אני מאושרת במשפחה האישית שלי.

אבל מעט קשה לחשוב שיהיה ברית והם לא יבואו? חלקה? יום הולדת?

זה לא קל.

כואב לי ממש שהסרט של החיים של אמא שלי חוזר שוב.

היא כל חייה חיה לבד בלי אחים ואחיות שלה (בלאגן של ירושה)

ותמיד בתור ילדה כאב לי שיש לי ים של משפחה ואין לנו קשר.

ועכשיו שוב היא חוזרת על אותו סרט.

לכן הכאב מתקשה להתכהות.

ויותר מזה בעבר הייתי מתיעצת איתה המון . והיום אין לי דמות שאני יכולה להתייעץ.

ומה לעשות. כל אדם צריך דמות שהוא סומך עליה ואפשר להתייעץ.

ספציפית להיום הפוסט עלה בעקבות פלונטר מסויים שהייתי צריכה את עזרתה.

והיא פשוט לא שם.

למדתי ממש לחיות בלעדיה בכל נושא- וזה מעולה!

אך הנושא המסויים שהייתי צריכה עיצה קצת גדול. אם לא ענק.

תודה !!!

ותאמיני לי את צודקת!

חיזקת אותי ממש!

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...