תרשמו לכם:חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך כ"ח בטבת תש"פ 18:40
שרדתי, אני אמנם הגעתי למצב שיצאתי פעמיים מהבית וקצת התרגזתי על אח שלי, אבל אני חיה.
יש דברים שהם נורא מרגיזיםחופשיה לנפשי
יש אנשים שפשוט לא מבינים משפטים מאוד פשוטים.
לא פיירחופשיה לנפשי
ראשון להיום

משימה-לראות תוך כמה זמן אני מגיעה למאה תגובות בשרשור הזה
וואיחופשיה לנפשי
אני במצב רוח ממש שחור, הכל עושה לי קונוטציות של מוות ודברים שכאלה
"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא"חופשיה לנפשי
תודה וביי
וואוחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך כ"ח בטבת תש"פ 23:47
יש אנשים שאשכרה אוהבים את שבת
איך?

איך לכל הרוחות מצליחים לאהוב את שבת למרות שלא עובדים/לומדים כל הזמן?
אני פשוט מ****חופשיה לנפשי
אוווווף
אין לי כוח אליי כבר
הרבה זמן לא דיברנו על ג'ניחופשיה לנפשי
והשיר הכי אהוב עליי של אלק בנג'מין
אין לי סבלנותחופשיה לנפשי
אני יודעת שעבר בסך הכל יום אחד ושזה רעיון גרוע להחליט את זהחופשיה לנפשי
עכשיו.

אבל נראה לי שאני מבטלת מראש כל יציאה בשבוע הקרוב, אין לי כוח.
אין לי כוחחופשיה לנפשי
איזה רעיון גרוע זה היה פפפפפפפ
זה שלב כזה שאין כלוםחופשיה לנפשי
יודעים איך אומרים מקולקל בערבית?חופשיה לנפשי
אז ככה העולם
מכירים שבא לברוח אבל אין כוח?חופשיה לנפשי
(מעצבן אותי החרוז פפפפפ)
מאז שהפסקתי לעבוד לא סגרתי את התריסים בחדרחופשיה לנפשי
אני חושבת שזה סימן ממש גרוע
ובשלב מסוים כבר לא כואבחופשיה לנפשי
ונשארת רק האדישות
לפני כמה שנים חטפתי קריזה והטחתי את הפלאפון בקירחופשיה לנפשי
אמנם נשבר לו המסך אבל הוא שרד, כמות הפעמים שהרגשתי צורך לעשות את זה בתקופה האחרונה פסיכית.
אבל זה פשוט לא יעזור.
למה הגוף שלי מסרב להרדם?חופשיה לנפשי
סיכוי גבוה שהחלומות יהיו מוצלחים יותר מהמצב הנוכחי שלי
לי הרבה פעמיםאוי טאטע!
עוזר לשמוע שיעור או כל מלל אחר
ואם המצב קשה אז מלל משעמם
אצלי לא עוזר כלום אם אני לא מספיק עייפה ויש לי פיתוייםחופשיה לנפשי
אותיאוי טאטע!
שיעורים משעממים מעייפים גם אם ישנתי טוב מאוד לפני והייתי עירני
אבל הגיוני שזה רק אצלי...
לא הכל גרועחופשיה לנפשי
הפלאפון טוב
אפשר לחשוב לפני שמגיבים לי?חופשיה לנפשי
תודה
יש אנשים מצליחים לחיות עם החיים שלהם בשלוםחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 22:53
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 22:47
יש אנשים שמצליחים לבקש עזרה כשקשה להם
ויש אנשים שימותו לפני שהם יבקשו עזרה ממישהו


זה באמת כואב וכבר אין לי כוח

ואני לא יכולה לעשות את זה לבד ובטח שאני לא יכולה לעשות את זה להם
יש משמעות לחיים יאיחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 21:33
טוב נו, אח שלי נחתך ושמתי לו פלסטר כי זה היה עמוק
קבלו תיקון-אפילו זה לא עזר

מכירים משמעות לחיים?
אז יש אנשים שאין להם אחת
ואני יודעת שזה יכאב שובחופשיה לנפשי
ואני מפחדת שזה ייגמר רע
מה שזה לא יהיהאוי טאטע!
המון סיעתא דשמיא והצלחה!
אני יודעת שהייתי צריכה להתאפקחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 23:09
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 22:10
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 16:24
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 23:44
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 22:48
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 21:55
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 21:19
אבל זה היה על תקן פרצה הקוראת לגנב

ואני אפילו לא יכולה לכעוס כי אני הייתי זאת שלא רגישה
אוף

מותר לי לא להתלהב? מותר, אווווווף, הייתי צריכה להתאפק וזהו, מה אני צכה את הרגשי הזה שלי מול עצמי עכשיו?

שלום אני חרות ואני מתנהגת כמו ילדה קטנה שלא מוכנה שאנשים סביבה יקבלו צומי פפפפפפפ
אין לי כוח אליי

יופי, אז למרות שאני לא אוהבת לקחת עליי החלטות ועוד קשות כאלה, אבל אני באמת רוצה להשתדל להיות פחות עוקצנית, וזה הולך להיות קשה נורא.

הקטע המצחיק הוא שאני עדיין מרגישה צורך להודיע ליקום שאני התאפקתי, את הפרחים תניחו במטבח בבקשה אין לי מה לעשות בהם.

התאפקתי שוב, ממש רציתי להגיב משהו מפרגן ואז הגיע המשפט האחרון והרגשתי שזה מונע ממני להוציא רגשות חיוביים אז סתמתי וזהו.
נ-מ-א-ס ל-י
אוף

יא אללה
אני חייבת לשחרר רת כל האדישות שלי איכשהו
לא מזדעזעת מתאונות יותר
לא מתרגשת מהרעיון שאירוע יהיה ריק
ולא אכפת לי שקשה לאחרים
זהו!
הדברים האלה שאתה לא יכול לומר לאף אחדחופשיה לנפשי
אוף
להקשיב לשיר ולהזדהות רק עם חלק ממנוחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 12:34
ולהניח שעם החלק האחר אני לא אזדהה כנראה אף פעם

ולהקשיב לשיר ולהזדהות איתו ולהרגיש כל כך מגעיל עם זה
חם ליחופשיה לנפשי
רותח לי
אבל לצאת לא אפשרי מבחינתי כרגע
והבעיה היא שהכל כל כך פשוט בתיאוריהחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 21:26
תמיד
וזה אף פעם לא מתבטא בפשטות כשמנסים להפוך את זה מתיאורטי למעשי

אני לא אוהבת שאני כותבת פה הכל, הרי יש אנשים שמכירים אותי ולהם לא הייתי אומרת את זה באופן אישי ואנשים שלא מכירים אותי ולהם לא הייתי אומרת את זה בכלל.
מה לעשות שאני ממש שונאת לכתוב לעצמי?
מתישהו לפני כמה שנים חטפתי כזאת קריזה של תסכול ועצביםחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 23:23
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך א' בשבט תש"פ 23:20
שחבטתי עם איזור פרק כף היד על משהו כמה פעמים עד שניהיו לי שם סימנים כחולים אז שמתי כפפות(זה היה בחורף) ועד היום אני לא יודעת מה משך יותר תשומת לב, הכפפה או הסימנים.

הקטע הוא שעוד קצת ואני שוב באותו המצב, והפעם עם סיבה קצת יותר מהותית.
אוף

ובשלב מסוים כלום לא עוזר, אפילו לכאב הפיזי אין כוח.
אוףיהיה בסדר....
הלוואי שתרגישי טוב.
..יהיה בסדר....
אפשר לעזור?
..יהיה בסדר....
שיהיה בהצלחה!
הייתה סיבה לזה שלא רציתי לעזוב את המפעלחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 15:33
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 14:56
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 09:01
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 08:13
היא כבר לא בתוקף, אבל הסיבה האמיתית שאני מצליחה לחשוב עליה עכשיו היא-אז לא היה לי זמן לחשוב, עובדת, ישנה, אוכלת, אז רציתי למות, אז מה? עכשיו יותר טוב לי?

כאן נכתב משהו שנגנז בשרשור אחר-מרפי כל כך אוהב אותי שברגע שהחלטתי לעזוב את המפעל חזר האחמש הקודם של משמרת לילה ודווקא הוא התייחס אליי יפה כל עוד עשיתי את העבודה שלי
אבל כל כך רציתי לעזוב שכלום לא היה משאיר אותי שם(אולי תוספת במשכורת אבל זה לא היה קורה אניוואי)

פה מותר כפירה-חבל שעזבתי שם וזהו
זה מוזרחופשיה לנפשי
מוזר שלאחרים אכפת ממני יותר ממה שאכפת לי
אני יודעת מה אחד הדברים שתוקעים אותיחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 14:48
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 15:28
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 14:20
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 12:17
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 12:16
אני יודעת גם למה אני לא מסוגלת לעשות עם זה כלום
זה לא הוגן ככה
אוף

זה לא הוגן ככה, חצי מהחיים הייתי עסוקה בהשרדות ועכשיו כשנגמר לי הכוח אין מי שיעזור לי להמשיך לשרוד.
ועכשיו אני מרגישה רע עם זה שכתבתי את זה כי זה לא לגמרי נכון

להיות מסוגלת לומר בדיוק מה המצוקה שלי ומה נראה לי שיעזור ולנסות לנוע בכיוון, אפילו לחלום על זה אני לא מסוגלת מרוב שאני לא מאמינה שזה יכול לקרות.

אני לא חושבת שאני בשלה לעולם שבחוץ, או לעולם שבפנים או בכלל לאיזשהו עולם.
אפילו לא לעולם הבא.

יש אנשים שאין להם את הפריווילגיה להיות בדיכאון או להתנהל בצורות מסוימות.
נעים מאוד-אני.
אווווווווףחופשיה לנפשי
ארצות הברית יא $%$$#%$#$%%$#%%@
שונאת אותכם ואת הרעיון של הויזה, למה נראה לכם שאני ארצה לחיות במדינה זרה שאני אפילו לא דוברת את השפה שלה?
עוד בעיהחופשיה לנפשי
גם כשאני משתפרת אני לא רוצה לצאת מהחדר
אולי אני צריכה להשמיד את כל הרשתות החברתיותחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 21:44
או לפחות את רובן, שלא אאלץ לצפות באנשים שנוסעים לטייל ולקנא רק בגלל שאני לא מסוגלת.
וגם לחזור לומר את הקטע הזה בתפילת עמידה, פשוט כי נמאס לי לקנא.

זה לא פייר בכלל
אוף
כשאספקה כמעט ונגמרת אחרי פחות משבוע זה סימן לא טובחופשיה לנפשי
ועגום
ומילא אם היא נגמרת כי נסעתי וחיסלתי חצי ממנה בטיול
אני יודעת שאי אפשר לדרוש מהעולם להיות בסדרחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 11:21
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 01:30
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 00:14
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 21:48
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 21:52
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 21:52
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ב' בשבט תש"פ 21:10
אבל כששבוע מתחיל בסדר דווקא וממשיך במחשבות אסורות אז די

ואני רצינית לגבי הדי הזה
ואני יודעת שנדר שהוא רע לא חייבים לקיים וזה לא שנדרתי את זה
אבל זו הייתה החלטה ולא בא לי לשנות אותה
עקשנות של ילדים

ויש מצבים שבהם אף אחד אבל אף אחד לא באמת מצליח להבין, פחדים הם לא בשליטתנו בדרך כלל, אז לא יעזור לנסות להבין למה אני צריכה אומץ.

העולם הזה פשוט מתסכל מידי, אבל היי חזרה לי היכולת לבכות, עברה לי האדישות.

זה קטע, יש אנשים שצריך להרחיק מהם חפצים חדים ויש אותי שצריך להרחיק ממני גומיות
גומיות התגלו ככלי נשק יעיל למדי

והקטע הוא שהצלחתי להתאפק עד הערב ואז קרה משהו, אני אפילו לא ממש זוכרת מה קרה ולא יכולתי יותר
וזה כאב ממש כאב.

האדמומיות נעלמה, יש סימנים אחרים.
אחלו לי להתגבר.
קרה עכשיו משהו מוזרחופשיה לנפשי
מוזר מצחיק אבל
ויש לי חברים שאומרים שהפורום הזה בעייתיחופשיה לנפשי
לא משנה מי ולא משנה למה הם חושבים ככה.

לאחרונה אני מתחילה לחשוב ככה בעצמי, כי זה שקשה לי אני יודעת, וזה שקשה לאחרים עושה לי עצוב עוד יותר, וזה לא הרעיון הכי מוצלח בעולם.
זה נראה שיש אנשים שלא מצליחים להבין איך אני עושה את זהחופשיה לנפשי
זה הרי לא הגיוני, גם אני לא מצליחה להבין איך אני עושה את זה, אבל מסיבות אחרות לגמרי.
וזה מרגיש כאילו מטיפים לי פפפפפפ
הנשמה שלי זועקתחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 22:37
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 22:18
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 13:40
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 12:12
עוד לא הצלחתי להבין מה בדיוק כי זה נורא קשה להבין ככה משהו

הבעיה בשרשור השני שלי היא שזה גורם לנשמה שלי לזעוק לכיוון דרום אמריקה וזה לא יקרה

הפסקתי את המוזיקה ועכשיו שקטטטטטט לי מידי
אבל יש בזה משהו נחמד דווקא בשקט הזה.

אנמ אהבתי אינדיאנים עוד לפני שתרבויות עתיקות הפכו למיינסטרים כנ"ל לגבי אסיה.
טוב הגעתי למסקנה אומללה משהוחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 21:39
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 01:21
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 00:41
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ג' בשבט תש"פ 23:49
מסתבר שקשרים שלי עם אנשים נגררים לתלות ותלות כידוע זה מצב ממש גרוע.
זה מסביר למה סרבתי להתחבר לאנשים במשך שנים.

זה בסדר לומר שמתגעגעים
אוף

אולי באמת היה עדיף להשאר במפעל
וזאת אמירה נוראית

וזה קטע כזה, רוב האנשים לא מצליחים להבין את זה, אבל זה הגיוני, לא? רק אחרי שיש משהו פתאום מרגישים בחסרונו כשהוא נעדר, אז זהו, אז יותר קל בלי וזהו.

אפשר קשר שיעשה טוב לשני הצדדים?
לא כיף לי ככה
ולא התפללתי היוםחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 09:19
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 09:18
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ד' בשבט תש"פ 00:11
ז"א אמרתי ברכות השחר כי לזה אין זמן
אבל לא אמרתי קריאת שמע של הבוקר ושכחתי להתפלל מנחה
והכל בגלל ששכבתי עם הפלאפון במקום לקום
וזה סימן טוב שזה מתסכל אותי ככה

אבל זה בסדר(לא באמת) התפללו עליי

היום כן התפללתי
הכרחתי את עצמי לצאת מהמיטה לפני שעובר לי הזמן
יש דברים שעדיף שישארו בגדר חלוםחופשיה לנפשי
מאשר לנסות ולהרוס הכל
אפשר להגיב?Reminder
לא נכון
עדיף להגשים את החלום, מקסימום הוא יתנפץ
כדאי להנות ולהתרגש מהחיים עצמם, לא מחלומות
זה קשה אין ספק, בחלומות קל ליצור מציאות אידיאלית
אבל אבל, זה לא טוב
פורום פתוח אפשר הכלחופשיה לנפשי
זה לא מקסימום הוא יתנפץ
זה רוב הסיכויים שאם משהו היה טוב בפעם הראשונה, עדיף לפרוש בשיא וזה מה שקרה לי
למה לפרוש בשיא?Reminder
כדי לזכור תמיד את הרגע הטוב?
מאשר לחוות עוד רגעים?
זה שוב נוגע בשאלה אם לחוות או לחלום
כןחופשיה לנפשי
עדיף לי לזכור משהו טוב מלחרב לעצמי חצי חיים
למה לחרב?Reminder
זה לא בהכרח שזה ידרדר למקומות גרועים, אם לא תפרשי בשיא
רוב הסיכויים שכןחופשיה לנפשיאחרונה
אני עדיין בסוג של טראומה
ראש השנה עברxmasterx

להתארח ולארח

לחייך

אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל

כמה אנרגיות

השופר מנענע את המחשבות

מתי תגיע התשובה

אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום

אכפר על כל החטאים

איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים

יש במה לקנא

NAZAxmasterx

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

ראיתי פאודהxmasterxאחרונה

הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה

איך מהר הכל חזר למסלול

מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)

איך השמש זורחת בכלל

איך העולם מתקיים

איפה אלוהים

ומה לא

הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע

העולם חרא אין אפס חח

איזה ביוב מבעבע זה

והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך

חחח

..דף תלוש

It's fucking embarrassing

God dammit

Giniאחרונה

מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לב

את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה

כאילו שניםזיויק

הראש כואבהמפוזר מהכפר

הלב דופק

אני כאן אבל לא באמת כאן

לכל יום ההתמודדויות שלו

למה היצר הרע כל כך רע

למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר

זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים

ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע

רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו

..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.

אולי יעניין אותך