כמה ילדים יש במשפחה ברוכה?תפוחים ותמרים
שואלת כיתפוחים ותמרים
בקיצור, בסביבה שלי 5 זה המון (וחברים של אמא שלי שואלים אם חזרתי בתשובה...
כאילו שרק אם חונכת באופן דתי את יכולה לרצות ילדים, ואם לא - 2 ילדים וכלב (רצוי בהפרש גדול)).אז כמה ילדים יש במשפחה ברוכה בסביבה שלכן?
מוכנה לחתום שהחמישה שלי הם משפחה קטנה בראשית דרכה בהרבה מקומות אחרים, וממש לא נתפסת כברוכה. אז מהו מספר הקסם לדעתכן?
לפי מה שאני רואה בסביבה בה אני גרה-מרגרינה
כמובן שיש כאלו עם הרבה פחות ויש גם עם הרבה יותר
ממוצע?!אפונה
גם אני בהלם מהמספרים בשרשור הזה!לא כרגע
ב"ה
. טוב לדעת בסביבת משפחות מרובות ילדים מרגרינה
בסביבה שלי 5 ילדים זה נורמטיבי לחלוטיןאורי8
האמת לא מבינה את מהות השאלהמיואשת******
וכל משפחה היא ברוכה.
אז הניסוח קצת מפריע לי.
אם את שואלת כמה מקובל בסביבתנו זה דבר אחד
אבל כמה זה משפחה ברוכה או מספר קסום או משהו, לא אוהבת את הניסוח כל כך.
בסביבתי זה 7-8 נחשב משפחה רגילה
יש כאלו של ארבע ויש כאלו של 13. לא חושבת שאי מי מהם קסום או ברוך יותר זה מזה.
העיקר הוא שמספר הילדים תואם את כוחות ההורים לגדלם באהבה. כשיש להורים כח אהבה ושמחה אז המשפחה ברוכה.
התכוונתי כמה ילדים בסביבה שלך נחשבתפוחים ותמרים
אני מעדיפה את המינוח משפחה גדולה/רגילה/קטנה ולא ״ברוכה״מיואשת******
אם את מבינה את כוונתי. הניסוח מפריע לי.
כל משפחה היא ברוכה
האמת שגם אני מסכימה איתךמעין אהבה
כי כל ילד זאת ברכה ענקית
אני מבינה גם למה מכנים את זה ככה כי במובן מסוים מרובת ילדים זה גם מעלה קונוטציה קצת שלילית של - הרבה מדי
אבל בגול גם אני רציתי לכתוב כמוך
ובאמת אני גדלתי בסביבה שהרוב היו עד 4 ילדים-ומטה
החברה שלי פה צעירה ברובה אבל מצד הסגנון-
מניחה שבסביבות ה7-9
ואני שמעתי על "משפחה מצומצמת" - במקום קטנהרק אמונה
דוקא משפחה מצומצמת נשמע לי מקטין כזהיעל מהדרום
והשימוש המקובל הוא בדר"כ להורים ואחים (בניגוד ל"משפחה מורחבת")
גם לירק אמונה
בחברה חילונית הוא לגמרי נקבע לפי נורמהl666
ממש לא מדויק, וגם קצת מכליל לטעמיתפוחים ותמרים
את מכירה הרבה חילונים לא מסורתייםl666
כל החברות החילוניות שלי בשוק ממספר ילדים שלי. ועל תגובת משפחה אין מה לדבר. חמותי בכלל מסתירה מחברות שלה כמה יש לה נכדים.
גם בעבודה של בעלי כל מי שלא מכיר חושב שיש לו אולי ארבעה כי הוא נראה דתי לייט.
גם אם לא יגידו לך בפנים עדיין יחשבו מה שיחשבו. אין מה לעשות
לא כי בחברה הדתית זה בכלל לא נורמה.. וואחד נורמהאין ייאוש בעולם
ואם את מביאה 8 אז את סופר נחשבת ומוצלחת וכל הכבוד לך
ואם יש לך רווח של 4 שנין בין הילדים אז בטוח את בטיפולים
אני חושבת שהיום זה הולך ומשתנההמקורית
רק אני סוחבת את ההריונות האלה ורק אני מגדלת את הילדים שלי לא החברה
הלוואי שזה ישתנה.אין ייאוש בעולם
אבל לומר שבחברה החילונית יש יותר לחץ חברתי בעניין הזה, זה ממש לא נכון.
בחברה הדתית ילדים זה ממש חלק ממימוש עצמי, בתור אחת שאין לה ילדים, ברור שאם הייתי גרה בצפון תל אביב היה לי קל יותר. להיות מעוכב בחברה הדתית זה להרגיש אאוט.
מבינה אותך מאודהמקורית
אני באופן אישי בחרתי לא לגור בסביבה דתית כרגע כי פחות מתאים לחץ חברתי מכל סוג. בטוחה שאם הייתי גרה בסביבה כזו גם אני אולי הייתי מרגישה אאוט כי אני מתקרבת לשלושים ויש לי 'רק' שניים.
אז תארי לך שאני באיזור ה30, ועוד אין לי. גיוועאלדאין ייאוש בעולם
אני אוהבת הומור שחור המקורית
וכל אחד עם ההתמודדות שלו
אחד בפריון, אחד בגידול ילדים, אחד בכעס וכו וכו
אמנם ילדים זה נסיון שיותר נראה לעין ואני לא מזלזלת בקושי הזה בכלל אבל טוב להציף גם את הניסיונות ה'שקופים' האחרים לטובת העניין
וזה שמצפים מכל אחד להתאים את עצמו גם אם זה לא תלוי בו או לא מתאים לכוחותיו אחרת הוא חריג זה עוול
את לא חריגה כשם שאני לא חריגה ואותה אחת שיש לה 10 ילדים גם לא.
בטח שיש לחץ, תלוי תת-מגזר כמובןl666
תל אביב נחשבת נראה לי עיר רווקים. משפחות מעדיפות מודיעין או משהו כזה.
יש לחץ חברתי בהרבה דבריםהשורה התחתונה היא כמה את חזקה לעמודהמקורית
היום בכלל בניגוד לעבר האינדיבידואליזם עלה רמה ושונות היא דבר מקובל מבעבר
מסכימה איתך ממש. כל מגזר והלחץ שלו והרמת הגבה שלומיואשת******
זה לא משתנה.אנונימית 50
ואם לא, מסתכלים עקום.
ואם לקחת הפסקה בין הילדים של יותר משנה חושבים שכבר יש בעיה.
זה ממש ממש תלוי באיזה חלק של החברה הדתיתנועה נועה
בדתית תורנית עדיין כן, בחלקי החברה האחרים בכלל לא ויש כאלה שיסתכלו מוזר על הורים ל-8 ילדים.
יכול להיותאנונימית 50
הכי הרבה יש כרגע 7. אבל זה משפחות צעירות. זה 7 ילדים כשהגדול בן 10 בקושי.
ההפרש בין 2 הבנים המתוקים שלי הוא 2.3.
ומישהי שהיא בערך שנה מעלי ילדה כבר ילד 5.
יש לחץ.
הרב של הקהילה עשה שיחה עם הגברים אצלנו על זה.
באופן אישי אני שמה פס ארוך על כולם. אבל יש כאלה שאמרו במפורש שהן מסתכלות על הכמות ורוצות גם. מתוך קנאה מסוימת. לא באמת מתוך רצון לילד. אלא מתוך רצון שיהיה לי את מה שיש לאחרת.
הרב של הקהילה עשה שיחה על זה??? וואונועה נועה
אנחנו קהילה קטנה מאוד אבל די פרושה אז לא חיים אחד בתוך השני מכל הבחינות (לפחות אני, אני גרה עוד קצת יותר רחוק מהרוב). בגדול ברור שהנטיה היא לילודה, למשפחות הכי 'מבוגרות' (35+) יש 7-8 ילדים, וכן גם מניחה שיש תפיסה סמויה לפחות שאם יש רווח יותר משנתיים בין לידה ללידה זה לא מבחירה. עדיין זה לא בשיח, בשום חברה שהייתי לא שמעתי שמדברים על זה בגלוי, זה תמיד מצד הרכלניות מאחורי הקלעים...
הרב עשה שיחה על זה שזה לא לגיטימיאנונימית 50
שאישה היא לא מכונת ילדים.
והיא צריכה פניות נפשית כדי להיות בעוד היריון. ולא להיות בהיריון כי לחברה שלה יש 5 ילדים והיא רק בשלישי.
נשמע לי לגיטימי להסביר את זה לגברים שיעבירו לנשותיהם.
בעצם, אני לא סגורה על זה שזו היתה שיחה על זה ממש או שהוא הכניס את זה כחלק משיחה. אני חושבת שכחלק. לא דיבר רק על זה אבל אמר את זה.
אה, פיו, הלחצת אותי ממש. מעולה שיש רב כזה לפחות.נועה נועה
חחח מה חשבת שהתכוונתי?אנונימית 50
שהוא עשה שיחה שכדאי ללדת הרבה ילדים😳נועה נועה
מהמם שיש רבנים כאלה מקווה מאוד
כל הכבוד לו, חשוב מאודאביול
אמאלההההאין ייאוש בעולם
לצערי זה הפך להיות כבר כמו לחץ על קריירה..
זה כבר לא רק בגלל שזה מצווה.
זה כבר לחץ על למי יש 'תעודה' שהיא 'שווה' יותר.
בעעע
היא התכוונה הפוך. תקראי את שאר התגובות שאחרי זהמנסה לעזור
אני יודעת מה היא התכוונה, התחייסתי לתחושה שלה מהקהילהאין ייאוש בעולם
שאם מונעים יותר משנה אז כבר חושבים שיש בעיה.
ושכל אחת סופרת איפה היא ביחס לקצב של חברה שלה.
לא רואה הבדל בין זה לבין להשוות למי יש משכורת שווה יותר.
זה רדוד.
וחבל שזה מה שהקהילה משדרת לה
זה נשים מהקהילה. לא כולןאנונימית 50
שלא יצא שם רע חלילה
אני מאד נהנית להיות חלק, אם לא הייתי לא היינו נשארים.
אבל כן, בכל חברה יש קצת בעייתים . רק ציינתי שזה לא שזה עומד להעלם מהעולם כמו שמישהי כתבה אלא שזה עדיין קיים.
וגם מי שסופרת איפה הוא ביחס לאחרותאנונימית 50
אלא כדרך אגב בשיחה של אחת על אחת.
אז זה לא שזה העיסוק היומיומי שלנו. אבל יש דברים כאלה.
לא בטוחה שזה ענין של ציפיהבת 30
וב''ה הנורמה היא משפחה גדולה.
אז במקום אחד גדול זה 10 ילדים, במקום אחר גדול זה 6 ילדים, ושמעתי על עיירה בארה''ב ששם 16-17 זה הנורמה. (וואלה לא הייתי עוברת לגור שם...)
אבל יש ערך שמקובל על כולם בחברה- ערך של משפחה גדולה- זה לא ענין של ציפיה אלא ענין של הסכמה חברתית בנושא הערך הזה.
השאלה מה קורה כשאתה לא בערך הזה? איך החברהאין ייאוש בעולם
החברה הדתית כל כך מצומצמת בשאיפה שלה לערך הזה שלה, שאפילו אחרי הפלות אם לא נקלטתי בטוחים שיש בעיה גם להיקלט,
לא מסוגלים לחשוב שאולי מנעתי כדי להתאושש נפשית? אולי אני בבדיקות?
אני לא יודעת מה חוויתבת 30
אני בחיים לא אנסה לברר למה מישהי אחרת כן או לא בהריון. וברור שלא אכנס לפרטים כאלה. ממש לא ענייני
ההנחה היא שרוב הזוגות רוצים משפחה גדולה, כי זה באמת ערך משותף לרוב האנשים. ואם יש זוגות שאין להם הרבה ילדים- אז יש לזה סיבה.
ויש שלל סיבות, שאף אחת מהן לא אמורה לעניין אותי.
אני לא מעוניינת להשתייך לחברה שאם מישו לא עמד בערך שלהאין ייאוש בעולם
גם חברה שיש בה ערך צריכה לדעת שאולי מישו בחר אחרת.
זה גם נורא נחמד לקרוא לזה במילה יפה 'ערך', כשבפועל כשחיים בתוך חברה כזאת חלק מהזוגות כבר מושפעים מנורמה ולחץ חברתי וערך זה מילה יפה מדי.
לא כתבתי בעיהבת 30
ממש.אנונימית 50
הגיע אלינו עובדת חדשה. חרדיה.
דבר ראשון שהיא שאלה אותי עוד לפני איך קוראים לי זה כמה ילדים יש לי.
וכשעניתי 1 (עוד לא הייתי בהיריון) היא אמרה לי בשוק זהו? למה בת כמה את?
וכשעניתי 25 היא אמרה לי את נראית הרבה יותר מבוגרת.
תנחשי בת כמה אני וכמה ילדים יש לי?
יצאתי מזועזעת הבוס שלנו היה עוד יותר בשוק.
ופיטר אותה. לא בגלל זה, אלא בגלל עוד דברים אבל הקטע הזה מזעזע אותי ברמה קשה.
אוי. אל תסיקי מזה מסקנהחדשה ישנה
ברור חחח רק אמרתי כדי להראות שיש דברים כאלהאנונימית 50
אל תדאגי. אני לא מהמכלילות ב"ה
לא על כולםחולת שוקולד
אני מביאה ילדים אך ורק בשביל עצמי וגם זה עם מצפון
וברור לי שיהיו לי הרבה פחות ילדים ממה שמקובל אצלינו וזה לא מזיז לי
למה את נגד ילודה?בת 30
כי אני חושבת שלאור מצב העולם המזעזעחולת שוקולד
למרות שאני לא באמת יודעת מה קורה לנשמות שלא נולדות וממש לא בטוח שיותר טוב להן.. בקיצור, אין מוצא מסבל והתמודדות
וכן, אני יודעת שהכל בראש וזה עניין של בחירה ובלה בלה בלה
כתבתי על זה כאן לא מעט
בראייה כזו, תנאי החיים בעבר היו הרבה הרבה יותר קשים.קרן-הפוך
העניין הוא שאדם בוגר צריך להיות אחראי לחייו, להחלטותיו, למעשיו, לפרנסתו, לבריאותו, לתכנון המשפחה. להכל.
לא לקבל תכתיבים מתוך לחץ חברתי, מתוך הליכה עיוורת אחרי אנשים שרואים בהם בעלי סמכות, ולא מתוך אמונה תמימה ״ ה׳ יודע מה טוב בשבילנו״, משפט שמובע כאן בהזדמנויות רבות.
״לא בשמים היא״, המשפט הידוע מהגמרא בהקשר הלכתי, שההלכה לא נקבעת על ידי בת קול משמים אלא הפסיקה ההלכתית נקבעת על ידי בני אדם, כך גם אנו מאמינה במישור האישי. לא לסמוך על הנס שיהיה בסדר.
מסכימה איתך אבל לא ממש הבנתי אתחולת שוקולד
את מתכוונת שבגלל שאיכות החיים היום טובה יותר מצב העולם טוב יותר? בעיני זה לא כזה משנה ולא מה שעושה את החיים לטובים יותר או פחות
זה נכון. אבל עם ישראל צריך להתרבותבת 30
מבחינה קיומית, כאן במדינת ישראל, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפחית ילודה.
תראי מה קורה באירופה - הילודה צונחת והיא מתמלאת בערבים.
אם הילודה היהודית פה בארץ תצנח זה יהיה אסון עוד כמה שנים.
ב''ה שהילודה היהודית בעלייה מתמדת והילודה הערבית בירידה מתמדת. כך לפחות בנתוני הלמ''ס.
מההה??חולת שוקולד
ממש ממש לא!!
מי אמר על חשבון החיים האישיים שלהם?בת 30
לעומת הערך שאת דיברת עליו, הצפיפות בעולם.
צפיפות בעולם?חולת שוקולד
אמרתי שאני לא רואה ערך בלהביא ילדים כי החיים בעולם קשים, ואני לא אעשה להם את זה בשביל ערך לאןמי כמו דמוגרפיה יהודית מול ערבית
אז לא הבנתי אותך.בת 30
תמיד החיים היו קשים, לא נראה שהיום יותר מפעם.
אם ילדים גדלים בצורה נורמלית הם יכולים להתמודד עם קשיים.
חוצמזה שאין לי שום דרך לדעת אם החיים של הילדים שלי יהיו קשים יותר או פחות.
הבנת מצוייןחולת שוקולד
אז למה בכלל להביא ילדים לחיים קשים?בת 30
את מביאה ילדים מתוך אגואיזם?
אכןחולת שוקולד
אז זה ממש לא הוגןבת 30
בגלל צורך שלך את עושה להם רע? ומביאה אותם לעולם שבו יהיה להם קשה?
מחילה, אבל אם מביאים ילדים לעולם ''קשה'', לפחות שתהיה לזה סיבה ערכית כלשהי, ולא אגואיזם צרוף.
לדעתי את שופטת אותה לחומרההמקורית
זה לא חריג בכלל.
אני לא שופטתבת 30
וזה לגמרי ברוח טובה מבחינתי.
לא אמרתי שזה לא ברוח טובה וזה לא סותר את העובדההמקורית
אשרייך אם הגעת לדרגה שבה את מביאה ילדים לעולם מתוך אידאל וכדי להרבות נשמות בעם ישראל אבל זה לא אומר שכולן כך.
אני מתרשמת שאין להוסיף על התחושות שלה ועל הקושי מתוכו היא מדברת גם את העניין של - 'מה, את לא מביאה ילדים מתוך אידאל? אז למה באמת?'
זה הכל.
טוב.בת 30
ואם היה נשמע כך אז סליחה.
אם היא כתבה
מה???! להביא ילדים לעולם בגלל ערך לאומי על חשבון החיים הפרטיים שלהם?
אז עניתי לה
מה?
להביא לעולם ילדים בגלל אגואיזם על חשבון החיים הפרטיים שלהם?
זה הכל.
אין פה ענין אישי.
זה דיון עקרוני.
ולא, אני לא בשום דרגה.
אבל מבחינתי האישית אני יכולה עכשיו להגיד שמספיק לי עם הילדים שיש לי.
אבל מכיוון שאני רואה בזה ערך חשוב אני יכולה לעשות מאמץ, שלא בא ע''ח אף ילד אחר, ולהביא עוד אחד, שניים. מתישהו, בע''ה .
כמו שכל אחד עושה מאמץ למען ערך שחשוב לו
ברור לי שזה לא אישיהמקורית
וגם אני לא חושבת כמוה. אבל עדיין לא במקום שלך כמובן. הלוואי
ועדיין להגיד לה שהיא עושה עוול לילדיה זה קצת צורם.
הממ..בת 30
זה לא בדיוק כמו לעשות עוול...
טוב אולי לא ציטטתי במדויקהמקורית
אז אם היא נפגעהבת 30
הכל אצלי בתאוריה כן??המקורית
ממש יפה מצדךbr />
ואוי וואיחולת שוקולד
לא נפגעתי, זה בסדר, והאמת שהסיבה הערכית (שזה רצון ה׳) היא מה שמרגיע לי את המצפון ולכן אני לא מנסה להתאמץ וללכת נגד הרצון האגואיסטי שלי.
המקורית, תודה על הרגישות
רק הלכת נהיה בלגןבת 30
ואני בטוחה שאת אחלה אמא...
חח, תודהחולת שוקולד
לא.בת 30
מסתבר שאני הרגישה פה בכלל וסתםהמקורית
וואומיואשת******
להביא ילד לעולם??
האמת שאני חושבת שהרבההמקורית
אני חושבת שזה שילובנועה נועה
נכון. מסכימה איתךהמקורית
זה שהרבה עושים את זה לא אומר שאני חושבת שזה טובמיואשת******
אבל הרי כל הענייןהמקורית
יש לרובינו דרך ארוכה מאד מאדמיואשת******
זה אולי אידיאל כלשהו אבל זה נשמע לי ממש לא נורמלי
לא בשמיים היאהמקורית
אני לא רוצה להשיג את זהמיואשת******
אני הפוךאורי8
אם יחד עם הערך יש רצון לגדל אותו, אהבה אליו , שמחה בו, מה הבעיה?
ודאי שאם אישה יולדת בגלל ערך, אבל אין לה כח לילד ,זו בעיה , שגם מפספסת את הערך, הערך בעיני, נותן תוספת כח, מתחת לפני השטח.
אני רוצה תינוק והערך שבללדת עוד ילד נותן לי תוספת כח להתמודד עם הקושי, כי אני לא עושה רק מעשה אגואיסטי לעצמי, לדעתי ערך+ רצון לילד שווה יותר כח ואנרגיות.
רק ערך , בלי רצון מפספס גם את הערך.
ממש ככהבת 30
למה?בת 30
מה פתאום.
אוהבת כמו את כולם.
לא אמרתי שזה אומרמיואשת******
לך רצון לעוד ילד בלי הקטע של ערך לאומי. אצלי זה נקרא - לא רוצה אותו באמת.
אולי לא הבנתי אותך נכון
הכוונה שלי אחרתאורי8
ברור שאם אין כח ורצון לילד נוסף, הסיבה הערכית לא רלוונטית.
מבינה אותך, אבל הגבתי לבת30מיואשת******
זה שסיבה ערכית נותנת עוד כח זה מאד ברור לי
אבל בנקודת ההסתכלות שלי קודם כל צריך לרצות ילד. סיבות ערכיות עוזרות מחזקות את הרצון, את הכח. כמי שכתבת.
ממה שהיא כתבה זה ממש לא היה נשמע לי ככה. אבל שוב, יתכן שלא הבנתי נכון.
עונהבת 30
יש רצון אגואיסטי להביא ילדים לעולם
ויש רצון שנובע ממשהו גבוה יותר- כמו האמונה בחשיבות של זה, מסיבות שונות.
והאמת?
לא חסרים ילדים שנולדו בהפתעה, לא מתוך רצון...ועדיין הם אהובים ורצויים, בסופו של דבר.
נכון.מיואשת******
רצון לילד שנובע מהאמונה האם הוא רצון לילד בצירוף האמונה או רצון לעשות את רצונו של ה בלי רצון בילד. אם נגיד היו אומרים אוקי בשביל הערך הלאומי את יכולה ללדת ילד או לתרום חמשת אלפים שח והתוצאה זהה, והיית בוחרת בכסף , בעיני זה לא נורמלי להביא ילד במצב כזה.
זו השקפת עולמי
הרבי מלובביץ' אמרבת 30
שכל אישה תתאמץ להקים משפחה שבה יש ילד אחד יותר מהמשפחה שלה
אני מניחה שמי שבאה ממשפחה של 14 ילדים תתקשה במשימה הזאת..ואני לא יודעת אם אני אעשה זאת, אבל הענין פה הוא הדגשת הערך שיש לכל ילד יהודי שנולד.
אז יש לי עוד מלא להספיקהמקורית
רק בנחת...בת 30
לא מזלזלת בערך של כל ילד יהודי שנולדמיואשת******
בעינים שלי ילד שנולד אך ורק מתוך רצון להרבות ילדים בעולם כאידיאל דתי של פרומורבו או לאומי, בלי רצון אמיתי של ההורים שלו לעוד ילד, זה עצוב. יתכן שהרבי היה מוקיע אותי על זה אבל זו דעתי.
בסדרבת 30
אני לא מדברת על מצב שבו האמא גמורה ונכנסת לדכאון רק מהמחשבה על עוד ילד.
אני מדברת על להכניס את הערך לתוך מערכת השיקולים.
לחץ חברתי למשל, זה משהו שלא אמור להיכנס למערכת השיקולים.
ערך תורני או לאומי של הגדלת עם ישראל- בהחלט טוב, לדעתי, שיכנס למערכת השיקולים.
וגם אני לא קשורה לרבי, אבל המשפט הזה דווקא מצא חן בעיני.
כחלק ממערכת השיקולים אני מאד מבינה את זהמיואשת******
חידוש! אז לפי זהנביעה
הצחקתני!בת 30
אני צריכה לשקולמתואמת
אם זה כולל ילדים שנולדו אבל נפטרו בגיל צעיר...
(יש לי אחות שנפטרה כתינוקת)
כך או כך - יש לי עוד למה להגיע...
אל תשקלי...נביעה
זה ברור...זה היה יותר בצחוק מתואמת
מצב לאומי משפיע על חייםl666
מגיבה אלייך באופן די אקראייעל מהדרום
זה אמיתי שיש לכן סיבות מאחורי הילודה שלכן?
אני פשוט מביאה ילדים כי מבחינתי זה חלק מהחיים, טבע העולם, המשך ישיר לנישואים.
מעולם לא ישבתי לנתח למה ללדת...
וכמובן שאני אוהבת את הילדים שלי ורוצה עוד, אחרת כנראה שהייתי נמנעת מזה.
גם נכוןבת 30
ברור שזה חלק טבעי מהחיים.
אבל אני מניחה שהסיבה שזה חלק מהחיים שלנו היא שהפנמנו אי אילו ערכים.
אם היית גדלה בסביבה שרואה ביותר משני ילדים הגזמה פראית ונזק לכדור הארץ, אולי לא היית רואה בעוד ילד ועוד ילד המשך טבעי לנישואין.
לא שמעת שאמא שלי דואגת שאין לי איך לממן חוגים לילדיםתפוחים ותמרים
חדר לכל ילד (הייתי עם אחותי עד גיל 14 בחדר)
טיול לחו"ל
ו.... מה אתכם?
מתי אתם תחיו?
(היא גרושה מגיל 38, סתם לסבר את האוזן...)
חדר לכל ילד זה אסון בעיניאנונימית 50
מכירה מישהו שהוא אחד מארבעה אחיםתפוחים ותמרים
מסכימה איתך מאד.
גם אני לא בעד חדר לכל ילדמנסה לעזור
מאז ומתמיד הייתי יחד עם אחותי בחדר והיה כייף וטוב מאוד.
הפעם הראשונה שישנתי לילה לבד לבד זה היה כשהלכתי לשבת לבית של בעלי- חתני דאז.
היינו מאורסים ונתנו לי חדר לעצמי. (בעלי/ חתני דאז ישן אצל דודים שלו שגרים קרוב לשם)
והרגשתי מוזר בודדה. לא הצלחתי להירדם...
וואי וואיבת 30
כנראה שהחוגים עשו לך עיצוב נגדי...
מסכימהיעל מהדרום
ואני באמת לא בטוחה שנביא ילדים בלי הפסקה. תלוי בכוחות שלנו כנראה.
אם כל כך רע לך בחיים-אז באמת בעיקר ממליצהמעין אהבה
כי אפשר לחיות פה חיים שמחים ומאושרים.
ומגיע לך.
קודם בשביל עצמך
וכשתאמיני בזה
אז מאמינה שגם ההסתכלות על ילודה יכולה להשתנות
לא כ"כ רע לי, אבל גם לא כ"כ טובחולת שוקולד
אני בטיפול פסיכולוגי ומנסה במקביל גם טיפולים אחרים וכמובן גם לוקחת כדורים, וחושבת שחלק מזה שהיום המצב יחסית טוב זה גם בגלל עבודה עצמית וכוחות שגיליתי שקיימים בי אבל לא מאמינה שאפשר להגיע להסתכלות שונה ולאושר של ממש ובטח שלא לצאת ממצבים כמו שלי (ocd) ע"י עבודה, אפשר במידה אבל לא לגמרי
אני מרגישה שאת באמת מתמודדת עם קושי עצוםמעין אהבה
וחיבוק על ההתמודדות
זה באמת ממש לא קל.
ואם הײַנו מכירות ומדברות בשיחה נורמלית גם הייתי מעיזה לפתוח איתך את הנושא של להאמין שיש סכוי שלך עצמך יהיו חיים טובים וקלים יותר.
באופן הזה ובלי הכרות- לא מרגישה שנכון לפתוח..
אבל רק בהקשר של הדיון-
חושבת ששווה לך להתבונן בניסוח אחר
את לא נגד ילודה.
לך כרגע לא נכון ללדת.
ומובן מתוך מה שאת עוברת גם למה את מרגישה כרגע ככה לגבי עצמך. ומותר לך.
אבל זה לא אומר שצריך לפתח גישה שהיא נגד ילודה בכללי
את מבינה שלא כל בן אדם מתמודד עם אותם חוויות. ולאלרים וגם לילדיך אם וכשיהטו- יכולה לביות חוויה שונה לחלוטין. וחיובית ומחה ומאושרת.
לנסות להתבונן על להפריד בין חוויה אישית שלך( ואת לא לבד שם כמובן ובאמת מעריכה את ההתמודדות השאת. הארוכה והקשה)
לבין להסיק מתוכה מסקנות על המציאות כולה
ב"ה עכשיו הקושי הוא לא עצוםחולת שוקולד
ואני כן נגד ילודה (תיאורטית)
כי גם עם קשיים לא עצומים מאוד קשה להתמודד (כמה אלמנים-רווקים-חולים-הומלסים-עניים-דכאוניים יש בעולם?)
ולילדים שלי יכולה להיות חויה שונה גם לטוב אבל גם למוטב, אם נחשוב על כללל הצאצאים שיהיו חלקם בטוח יחוו קשיים מהסוג היותר קשה
קחי לדוגמא גברים שלא מסופקים מינית, יש מלא כאלה ובעיני זה סבל מטורף
בתור אחת שלא מאמינה שעם עבודה עצמית אפשר להגיע לסיפוק ואושר *מוחלט* (אחרת כל העולם היה מאושר ומרוצה מהחיים וזה לא המצב) הפתרון בעיני הוא לא להיות כאן
גם הגמרא חושבת ככה-יעל מהדרום
"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, (עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו)".
אני גם חושבת שלו שאלו אותי מראש- הייתי מעדיפה שלא להוולד. כי מה לעשות יותר נוח ופשוט כלום מאשר התמודדויות.
אבל אני פה, וסך הכל יש הרבה טוב בחיים.
לקחת לי את המילים...אביול
אני בשוקאביול
מה יגידו כל האנשים שהביאו ילדים בתקופות הרבה יותר נוראיות?
בשואה, במלחמות...
מה היה קורה אם הם היו מוותרים בגלל הצרות שיש בעולם?
ברוך ה' שאנשים הבינו שיש ערך גדול יותר מאשר חשבונות שלנו, וצרות שלנו, ובחרו להרחיב את עם ישראל...
היום יש הרבה יותר בעיות נפשיותחולת שוקולד
אם את בשוק כנראה שב"ה לא היית במצבים שמאפשרים לך להבין על מה אני מדברת
אם הפורום של ההתמודדות נפשית היה פתוח הייתי מזמינה אותך לשם ואז אולי היית יותר מבינה מה זה אנשים שטוב מותם מחייהם
ועדייןאביול
מי שיש לו בעיה ספציפית- יעשה את החשבונות שלו אם להביא ילדים או לא.
אבל לא בהכללה
מוזמנת לשאול אנשים אובדנייםחולת שוקולד
כל עוד לא היית במצב כזה (ומאחלת לך תמיד רק טוב) הרשי לי לגחך על דברייך, נורא קל לדבר מהמקום הטוב
אבל לא כל האנשים בעולם אובדניים...מתואמת
וגם לאנשים שחוו מחשבות אובדניות יש תקווה לחיים טובים (ואני מדברת מניסיון).
אי אפשר להכיל את הגישה שלך על כל העולם, כי פשוט באמת יש גם כאלה ששמחים מהחיים ואוהבים לחיות ומודים על האפשרות לפעול פה בעולם הזה... ומי אנחנו שנדע איך יהיו החיים של ילדינו הספציפיים?
בדיוקאביול
נכוןחולת שוקולד
*גם למי שכן טוב היה עדיף לא להיוולד, אומרים ששם טוב יותר
ובכל זאת ה' בחר לקיים עולם ולהוריד אליו נשמות...מתואמת
סימן שיש פה טוב בעולם. סימן שיש לנו מה לעשות פה. כן, גם לאלה עם מחשבות אובדניות.
ואני עדיין לא חושבת שבגלל החלק ההוא של אנשים אובדניים מוטב לכל בני האדם לא להיוולד...
(אני מבינה שאת מדברת מתוך הכאב שלך, שאת עדיין בתוכו. אבל הייתי רוצה שתביני שהכאב שלך הוא זה שחושב את כל זה, ולא ההיגיון האנושי הפשוט שבתוכך...)
לא, זה כן ההיגיוןחולת שוקולד
לא , היא לא.מיואשת******
או שפשוט ההגיון שלך ושל הרבה אנשים אחרים שונה מאד . ואז לא ברור איך מחליטים מה ההגיון הנכון.
אם נלך לפי מה שאמרת - לי בהחלט הגיוני שחלק מהצאצאים שלי יסבלו וזה שווה את הבאת שאר הצאצאים לעולם.
גם במשפחה שלי, חלק סובלים היום מכל מיני. אמא שלי לא מתחרטת על אף אחד מהם, מבטיחה לך.
נכון, לי ברורחולת שוקולד
אין לי אלא לשלוח לך חיבוקמתואמת
ולהתפלל איתך לחיים טובים והגיוניים יותר בכל המובנים...
(כי באמת אין טעם ש"אתווכח" איתך כשאת בכאבך... 
)
👍תודהחולת שוקולד
לא חושבת שזו כפיות טובהבת 30
נכוןאביול
יכול להיות שזו באמת ההגדרהאנונימית 50
אני רוצה משפחה גדולה אבל גם מכירה בכוחות הנפשיים שלי ולא עוצמת עין, לא העיקר לעמוד בסטנדרטים.
מעדיפה קצת ילדים ואמא בפול טיים. מאשר הרבה ילדים עם חלקיקי אמא.
לא אומרת שזה קורה במשפחות עם הרבה ילדים, רק יודעת שאצלי זה עלול לקרות. אז מונעת. ההפרש בין הילדים שלי הוא מעל שנתיים ואני לא מתביישת בזה לשניה בקהילה שהנורמה בה היא לתקתק ילדים בכלום שנים. שנה יולדת שנה לא.
לי זה לא מתאים.
וגם יש כאלה שכן פועלות ככה וזה לא מתאים להן. אני מכירה נשים שקורסות . פשוטו כמשמעו.
אז מה שווה לילדים האלה הרבה אחים אם האמא משוגעת וצועקת עליהם? ופעם בשבוע קורסת פיזית? בעיני לא כל דבר מקדש ילודה.
בטח שלא נורמה.
ודבר נוסף, קראתי פעם כתבה על ילד ממשפחה של 11 ילדים שירד מהדרך והוא סיפר שהוא הרגיש חלק מ.. ולא חשוב בפני עצמו. וזה כואב לי לקרוא. שוב, לא כל האמהות כאלה. אני באתי ממשפחה גדולה ועד היום אני מרגישה בת יחידה כי ההורים שלי מרעיפים אהבה בצורה מדהימה. אבל צריך להכיר ביכולת.
את צודקת לגמריבת 30
לי יש שני פערים כאלה
ומכירה עוד משפחות לא מעטות, עם רווח של שלוש שנים. ועדיין יש שישה שבעה ילדים.
האמת נראה לי שהרוב לא באמת יכולות ללדת כל שנה וחצי שנתיים לאורך זמן.
ועדיין- מה שאת מגדירה קצת- זה ביחס לנורמה של משפחה גדולה, לא ביחס לנורמה של שני ילדים וכלב .
אגב, שלל סיבות שכתבתי - זה גם היכולת של ההורים.
ועוד משהו-
זה נכון שיש אמהות שקורסות
ונכון שיש אמהות שצועקות (כמובן שאני אף פעם לא צועקת...)
ונכון שיש ילדים שאולי הרגישו ככה או אחרת
אבל-
גם אמהות לארבעה יכולות לקרוס
גם אמהות לשני ילדים צועקות
גם ילדים שגדלו בחדר לבד עם עוד שלושה אחרים בוחרים דרך אחרת מכל מיני סיבות.
הגורם לקריסה ולצעקות ולעצבנות וכו' זה לא ריבוי ילדים.
כי עובדה שיש משפחות עם מעט ילדים שבהם זה קיים, ומשפחות עם 12 ילדים שבהם זה לא קיים.
למען האמת, האמהות הכי רגועות וסבלניות שאי פעם פגשתי היו אמהות ל10-14 ילדים.
אז כנראה שיש עוד גורמים. פניות נפשית, מצב זוגי, אופי, לימוד ותחזוקת ההורות. כן, הורות זה דבר שצריך להשקיע כדי ללמוד אותו.
דווקא מי שמתכננת לעסוק הרבה בהורות- אולי דווקא היא לומדת, משתפרת, מוצאת כלים לניהול יעיל ורגוע, כלים לחינוך עבור כל ילד וכד'.
הענין, שוב, הוא הערך.
האם הערך שלי הוא הקמת משפחה גדולה לפי כוחותי או לא.
וזה משפיע- האם כששומעים על ילד מס' 15 שנולד- אומרים בחיוך גדול מזל טוב, או שמעקמים את האף וחושבים '' מספיק, שתסגור את הבאסטה כבר''.
מסכימה.אנונימית 50
*לא אני כן? מתכוונת מה שאישה כזו חושבת.
מבחינתי אני הנורמה של עצמי
טריגרים יכולים להיות בלי סוףמעין אהבה
או חיים ברמה כלכלית לא מותאמת להכנסות כי זאת הנורמה מה שיכל בקלות להביא לחובות רציניים
בסופו של דבר
הנושא של הדיון פה הוא לא ילודה
אלא מודעות עצמית
מי שקשובה ומודעת לעצמה מול מי שנגררת בלי מחשבה עצמאית
וזה נכון לכל התנהלות לא קשורה לילדים
ואני מכירה בנות שגדלו במשפחה עם 2 ילדים וממש לא קבלו מענה רגשי ויחס כמו מה שהיו זקוקות לקבל..
ומכירה באופן אישי בת בכורה ל14 ילדים שהעידה לי בשיא הכנות שהיא מרגישה ממש כמו בת יחידה מצד היחס והקשר בינה לבין אמא שלה.
וגם בעלי בן בכור ל10 ילדים ומאוד שמח מזה.
ויש מקרים גם אחרים
אבל ברור שהנק' היא העבודה העצמית
לא מספר הילדים
הדיון כאן הוא על חברה שמודדת אנשים לפי כמות הילדים שלהםאין ייאוש בעולם
ועל אנשים שמביאים ילדים לפי מדדים של החברה מבחוץמעין אהבה
לגבר על הנורמות זה דבורים באוויר כי הן לא יתשתנו מדיבורים
להיות אדם אמיתי וקשוב לעצמו זה מה שישנה את המציאות
בודאי שזה יעזוראין ייאוש בעולם
זה לא יאתגר את היכולת של אנשים להיות קשובים לעצמם
ממושמיואשת******
חזק
ממש ממש חזק
הכאב שלך צורב לי
שורף לי
זועק מכל מילה
הלוואי ויכולתי לעשות משהו.
ואת יודעת, אני אשמע מתנשאת, אבל מי שלא חיכתה(לא חצי שנה בגיל עשרים ואחת) ולא סבלה מבעיות פוריות ולא חוותה אבדן הריון לא תבין. לעולם לא תבין עד הסוף.
ברור שהכי נכון זה לחנך את עצמינו, אבל - מחילה על ההשואה- גם כשמישהו הוא בדיכאון למשל האם באמת נגיד לו- תתמודד עם הערות של אנשים אתה צריך חוזק פנימי ולהאמין בדרך שלך, או שנצעק על אנשים שהם לא בסדר שהם מדברים אליו בצורה שגורמת לו טריגרים קשים לדיכאון?
התשובה ברורה
ברר שחשוב להזכיר לעצמינו לא להיכנע ללחץ חברתי ולהיות מי שאנחנו רוצים להיות. זה לא פותר את החברה מהאשמה על הדברים שהיא אומרת לנו לפעמים (עקפתי אותך!!!!??? אין אייקון מתאים לזה)
החברה שלנו צריכה תיקון גדול בזה והצער שנגרם לנשים מאותגרות פוריות או שלוו אבדן הוא עצום ונוראי. וכדאי לזכור את סיפור חנה ופנינה ולא לקחת את זה כמובן מאליו שהאחריות לצער שלנו היא רק שלנו.
לנו יש תפקיד
גם לחברה יש תפקיד
ממני, שלא מתיימרת להבין מה שאת עוברת ואת שריפת לבבך אבל מייחלת שהיתה לי יכולת לשים לך פלסטר ונשיקה. 💕💕
אם כולם היו כמוך, העולם היה טוב יותר ♥️אין ייאוש בעולם
אני לא יודעת אם כיוונת את דבריך אלימעין אהבה
אני לא כתבתי בכלל מתוך ידיעה למי אני כותבת ועם מה היא מתמודדת ובכלל לא חשבתי בהקשר של מאותגרות פוריות-
עניתי שלנסות לשנות את הנורמות החברתיות זה פרויקט שתכלס צריך המון המון עבושה כדי לגרום לשינוי
ולכן לעבוד על עצמי לא להיות מושפעת .
וגם לשדר את זה החוצה-את הבטחון בבחירות שלי
אז זה יוצר יותר השפעה מעשית בכאן ועכשיו שסביבי מאשר לחכות שיום אחד הנורמות ישתנו
וחוץ מזה להעלות למודעות את הרגישות לאחר ואת הסכנה בנורמות שדוחפות אנשים לחיות חיים לא תואמים לכוחות שלהם- זה חשוב ואני בעד לגמרי.
רק במקביל לעבודה עצמית..
ושוב אני בכלל לא ידעתי עם מה מי שהגבתי לה מתמודדת. ולא חשבתי בכלל בהקשר
וזה דוקא נושא מאוד קרוב לליבי. כן גם אם לא אני התנסתי בהמתנה לילדים.
מסיבות אחרות.
כתבתי אליה תגובה כללית על הדיון פהמיואשת******
אני כבר לא זוכרת בכלל מי כתבה מה ומה את כתבת..
אבל היו כמה אמירות על זה שאנחנו צריכים לפתח חוסן נפשי בעצמינו ולעמוד מול הזרם וכו וכו.
אמירות נכונות בהחלט, לא מזלזלת בהן
אבל זה לא מסיר את האחריות מהסביבה להשתנות. ומכיון שהסביבה בסופו של דבר היא אנחנו, והילדים שלנו, והמשפחה שלנו שאפשר לספר לה איך הערות כאלו משפיעות וכו
אז כשאומרים רק- זה אחריות שלך, זה גורם להרגשה של "ככה זה וזהו" ובעיני זה לא נכון . מותר לבוא ולומר החברה לוקה בחסר בתחום זה. החברה שלנו. אנחנו.
ואנחנו נעבוד על עצמינו והעמידה שלנו מול החברה, אבל גם נעבוד על עצמינו בתור חלק מהחברה, לא לומר דברים, להעלות למודעות של אנשים אחרים, לחנך את ילדינו וכן הלאה.
<נראה לי שאנחנו מסכימות סה"כ>
לחץ חברתי ונורמות הם דבר אנושי שקיים בכל חברה.אורי8
יד חברה שהלחץ החברתי בה הוא על השכלה, ואם את בלי תואר שני את לא שווה. ולכן העניין הוא כן מודעות עצמית ואיך מקשיבים לעצמך בתוך הלחץ החברתי.
אני מסכימה איתך לגמרי, אבל עם סייג אחדמיואשת******
ויש מגזרים או קהילות או ישובים, בהם אתה נתפס כיותר דתי ויותר עובד ה בשלמות כמה שיש לך יותר ילדים.
ולחץ של דת הוא נפשית יותר עמוק ובעל השפעות יותר מאשר לחץ רגיל.
ואת לא רק צריכה לומר לעצמך שאת
שווה אותו דבר לא לפי מספר ילדים
את גם צריכה (לא את כמובן, במשל) להזכיר לעצמך שאת לא דתית פחות, שה לא אוהב אותך פחות, שאת לא פחות עושה את רצונו, בגלל שבחרת לקחת מניעה.
וזה בהחלט בהחלט קשה יותר .
כמובן שתמיד העבודה היא פנימית
אבל לא יזיק לנו גם לומר שגם כחברה ששואפת תמיד לטוב יותר, יש לנו בהחלט לאן להתקדם בנושא הזה.
(ממש אוהבת לקרוא אותך דרך אגב ❤️🙂)
וואי,בת 30
אם היית אומרת שישה- עוד איכשהו עובר, אבל עשרה?
לפעמים הגורם לקריסה הוא בהחלט ריבוי ילדים. לא תמידאין ייאוש בעולם
ולפעמים ממש לא.מעין אהבה
לפעמים הגורם לקריסה זה רף גבוה של נקיונות בבית. לפעמים ממש כן. ולפעמים ממש לא.
להמשיך?
זה בדיוק מה שאמרתי...אין ייאוש בעולם
נכון אבל מה שאני שמעתי ממה שכתבתמעין אהבה
ורציתי לומר שטריגרים יש בשפע.
כתבתן יפה, דיון מענייןתיתי2
אוי ואבוי, תעברי לחברה אחרת או תפסיקי לחיות לפי הנורמות האלהים...
אני בהחלט שוקלת לעבור קהילה..אין ייאוש בעולם
לא מבינה מאיפה הבאת את זההמקורית
אני באה ממשפחה שיש בה 8 ילדים.
הוריי לא דתיים
בחיים לא נתקלתי בזה
בחברה החילונית שאני מכירה 8 ילדים זה הזויאורי8
בחברה החילונית שאמא שלי גדלה בה גם 4 ילדים היה המון. ובהאיון הרביעי סבתא שלי ז"ל היתה בהלם מזה שהיא בהריון רביעי.
יצא לי גם לעבוד וללמוד עם חילונים ( לא מסורתיים, חילונים לגמרי) , מהילד החמישי כבר שאלו אותי - איך אנחנו מסתדרים/ איך נסתדר כלכלית, אם אסור לי למנע הריון, וכו...תמיד הרגשתי שם צורך להוכיח שאני נורמלית, שיש לי זוגיות טובה ושאני לא מזניחה את הילדים, בדנים האחרונות אני עובדת במקום תורני שבו אני ממש לא חריגה ונח לי, עייפתי מהצורך להוכיח שאני נורמלית למרות שיש לי הרבה ילדים.
נראה לי שהפותחת נמצאת בחברה חילונית וצריכה חיזוק לזה ש5 ילדים זה בסדר, אפשר לגדל אותם בלי לפגע בזוגיות, בלי להזניח אותם ובלי להיות עניים.
אז הנה הדוגמא שלי מצוינת לכךהמקורית
אמא שלי גם לא הרגישה שהיא חייבת הסברים למישו
ואף אחד לא הרים גבה אפילו שיש לי אחים קטנים שנולדו כשכבר הייתי בוגרת
כן קיבלנו תגובות נדהמות והרבה התפעלות אבל לא מעבר
ואולי באמת הוריי לא יקנו לי דירה ואפילו לא רכב אבל זה לא חריג. מעולם לא היה חסר לי כלום.
וואי, איך אני מזדהה עם כל מה שאת מתארת...מתואמת
כבא מאז הילדה החמישית, אבל בעיקר מאז הילדה השביעית - המשפחה החילונית שלי "משגעת" אותי ב"איך בכלל את מסתדרת? ולמה את רוצה כ"כ הרבה ילדים? והרבנים לא מרשים לכם להפסיק? ובעלך עוזר לך בכלל? ותיזהרי שלא תשכחי כאן אף-אחד..."
וזה לא שהם לא פגשו כבר משפחות גדולות... (אמא שלי בעצמה, זו שחזרה בתשובה, עם שמונה ילדים...) מזל שאני לא פוגשת אותם הרבה 
מזדהה לגמרי. בעיקר בעבודה 
אותן שאלות בדיוקמנסה לעזור
ויש לי (בינתיים) 5 כ"י
והם (בעבודה) לגמרי בהלם שאני רוצה עוד...
עזבי את זה שהייתי אמורה להתקדם בעבודה ל-2 משרות בכירות ולא קודמתי. (למרות שהם ממש מעריכים אותי ואומרים שיש לי "ראש גדול" והרבה יתרונות וכו')
אחת מהן- כי הייתי בהריון מתקדם ואמורה ללדת ולא יכלו לחכות...
והשניה- מישהי בכירה בצוות שאלה אותי אם אני מתכננת להביא עוד ילדים ואם כן זה לא מתאים כי זה תפקיד שלא ניתן לצאת בו לחופשת לידה. הזוי לחלוטין.
(וזה לא שאני מאריכה את חופשת הלידה שלי חצי שנה ויותר.. ממש לא)
אבל זה כבר ענין אחר לגמרי...
זו ממש אפליה...מתואמת
תודה מנסה לעזור
גם בסביבה דתית זה נקבע לרוב לפי הנורמה...rivki
ממש לא נכון לדעתי.כי לעולם חסדו
את מה זה נסחפתאפונה
וואו 8 נחשב רגילה?אין ייאוש בעולם
אהבתי את החלק האחרוןEu
מדויק
אמן
וכן זה כמובן אינדיווידואלי
בסביבה שלנו בממוצעl666
אין מספר קסם. יש כאלו שמגדלות 10 בהצלחה ויש כאלו שאפילו על ילד יחיד שלהם לא משגיחים.
אם את מדברת על יחס הסביבה אז נראה לי שבגדול בסביבה חילונית לא ממש אוהבים כשיש יותר מחמישה ילדים.
אם את שואלת לפי הסביבה שלנו - אז 10 ילדים ומעלהמתואמת
זו משפחה ברוכה.
אם את שואלת לפי חלק מהמשפחה שלנו - אז אנחנו כבר לגמרי משפחה "מוגזמת" בברכתה... (שבעה ילדים ב"ה).
אישית אני סוברת כמו הסביבה שלנו 
(ואנחנו כרגע משפחה "נורמטיבית").
אבל בעצם - כל משפחה היא ברוכה בדרכה שלה! אפיל משפחה של שני אנשים בלבד...
איפה בעולם יש מקומות ש10 זה הנורמה? חייבת לדעת איפה אתן גרותאין ייאוש בעולם
אצלנו הממוצע הוא 8 ילדים בערךרעותוש10
מעל זה הרבה ילדים
מתחת זה משפחה קטנה אבל חלק עדיין זוגות בתחילת דרכם...
יש כאן לא מעט משפחות עם 9-12 ילדים
לא הנורמה, אבל השאיפה. ויש לא מעט משפחות עם מספר ילדיםמתואמת
באזור הזה.
ב"ה, כשמתחתנים בגיל צעיר ואין בעיות פוריות ודומיהן - אז זו לא "בעיה" להגיע למספר כזה...
לא ידעתי שיש קהילות דתי לאומי כאלה, חשבתי רק חרדיםאין ייאוש בעולם
זו קהילה דתית-תורנית. (אפשר לומר חרד"לית).מתואמת
כנ"לרעותוש10
אתם יותר חרדים מהחרדים עצמם !.
אני אישית מזמן ירדתי מהרכבת כי אני עם רקע של הפלות, הכל בטיפולים ובונוס- קיסריים.
לא מרגישה שמישהו לוחץ עליי רק מבפנים הייתי שמחה שיהיה לי 5-6 ילדים כמו שגדלתי בביתי והיה נראה לי נורמלי
מתואמת
קשה לחיות בחברה כזו ולרצות להשתייך אליה מכל הבחינות - ולהיות עם קשיים בילודה...
כאילו שה"בעיה" במשפחה גדולה זה הכניסה להריוןרינת 29
ולא כוחות הנפש והגוף שנדרשים כדי לגדל את הילדים.
ברור שגם זה עניין משמעותימתואמת
אבל יש נשים שמעוניינות במשפחה גדולה - אבל זה נמנע מהן עקב בעיות טכניות ופיזיות של עיקובים שונים...
כ"כ צודקת!אחת מהחברות
חיפשתי דיון כזה כדי לנצלשעזות דקדושה
ואז היתה אסיפת הורים והמחנך שואל, יש לכם רק שלושה?
ועוד איזה מחנך...מחי
מקומם. תגידי לו שזה הממוצע למשפחה בארץ. את ממש בנורמהאין ייאוש בעולם
אויייייי. מרתיח מעליב כל כך.מיואשת******
רק???
כל כך עצוב 😢
(חיבוק גדול לך. חויתי את זה לא מעט. רק בנות? רק שלושה? זה ממש נורא)
וואי ואני קראתי אותך ואמרתי -וואוו 3 ילדים מגיל 40מעין אהבה
ממש מראה כמה הסתכלות חיצונית לא מעידה על כלום
חברה שלי חיכתה 17 שנה של דייטים עד שהתחתנה
ואז עוד הרבה שנים של המתנה לילד
וב''ה זכתה בסוף ללדת בן.
אם מישהו יאמר לה -מה 'רק' ילד אחד?
יתחשק לי לתת לו סטירה .בכנות.
זה עולם ומלואו.
והאמת
גם למי שלא חיכתה כל ילד הוא עולם ומלואו
ממש לא יפהרעותוש10
מה זה הרק הזה ??
וואו, איזה נס! ברוך השם♡כי לעולם חסדו
והאמת שכל ילד הוא עולם ומלואו, נס, מתנה ענקית שאי אפשר לתאר את גודלה במילים.
הוא בטח התכווןאפונה
איזה כף זכות יפה. התפעלתי מצורת ההסתכלות שלךהמקורית
מקסימהעזות דקדושה
דביל.בת 30
חוסר רגישות
טפשות.
בסביבה של ההורים שליאביול
איפנ שאני עכשיו זה יותר נוטה ל6...
אבל זה דוסים דוסים
את לא דתייה?ה' אלוקינו
לדעתי מהילד החמישי ואילך.קרן-הפוך
מבינת בעלי 12 ילדיםהריון ולידה2
ובנתיים אני לגמרי זורמת
נראלי הממוצע זה 6-8 ילדים.
אבל תוך כדי שאני כותבת, אני מרגישה הסתייגות.
מרגיש לי הכי נכון שכל משפחה ברוכה ברמה שלה.
מבחינת בעלי...מאושרת(=
כל משפחה היא ברוכה... לי יש 11 וזה הממוצע האיזורי...+-11אמא
וואו!לא כרגע
וואו! איפה את גרה? :-Oכי לעולם חסדו
וואו איזה ממוצע...אביול
זה ממש תלוי איפה גדלים וחייםנועה נועה
אני גדלתי ביישוב דתי שהממוצע בו היה לדעתי 7-8, וגם החברות שלי שהיו ממשפחות של 2 ילדים זה היה די ידוע שזה לא מבחירה. וגדלתי בעצמי במשפחה של 8 ילדים ולכן כל מה שמעל זה היה נראה לי המון היום אני יודעת שבעיניי חלק גדול מהעולם כולל הרבה דתיים המשפחה שלי ברוכה מאוד ו11-12 זה בכלל מספר עצום ובלתי נתפס, שלא לדבר על יותר (הכרתי גם כמה משפחות כאלה).
כמה אני מכירה?חסוי בהחלט
יש לי קרובי משפחה עם 18 ילדים 
ומהצד השני 15...
אבל אני חושבת שהממוצע זה 7-8
כל משפחה היא ברוכהאמא חדשהה
לכל אחת יש תנאי חיים שונים וכוחות שוניםמיואשת******
היום רב הנשים עובדות
לי יש היפראמזיס לאמא שלי לא היה
וכן הלאה
בעל שונה, תנאי מגורים שונים
וכוחות שונים.
לא כל אחת שנולדה לאמא מה שנקרא- ג׳דע או איך שאומרים את זה, היא כזו בעצמה. וזה בסדר
אל תעשי השוואות
ה יתן לך כוחות למה שטוב ומתאים לך ❤️
נכון מאוד!! ^^מנסה לעזור
אי אפשר להשוות אמא עובדת ללא עובדת
ומקום מגורים ותנאי מגורים ועוד ועוד
תודה!אמא חדשהה
תלוי את מי את שואלת 
מנסה לעזור
אם את שואלת אצלי בעבודה- אז לי יש המווווון ילדים (5 בלעה"ר)
ו- איך את מסתדרת?
יש לך עזרה?
ואת עוד עובדת? וואו
ואת חושבת להביא עוד? באמת? איך אפשר?
לנו יש 2 ואנחנו בקושי מסתדרים איתם...
(סביבה חילונית ברובה)
ועוד ועוד
איפה שאני גרה- הממוצע הוא 7 אבל יש יותר ויש גם פחות...
(סביבה מעורבת מכל הסוגים)
לפי ההגדרהרסיס אמונה
למי שיש 6 ומעלה זה כבר נחשב המוווןןן
נראה לי 5 ומעלהבאורות
אצלנו בסביבה (הדתית) 5-6 זה נחשב משפחה ברוכהמקווה מאוד
מאד תלוי איפה.יש מקומות גם אצל דתיים ש4-5 זה הנורמה ולא יותראין ייאוש בעולם
ואין מספר קסם.
הקסם הוא להקשיב למקום שנכון לך.
ואם את מביאה 3 עם רווח של 4 שנים, כי ככה מתאים, ולא מתייחסת לקצב של השכנות שלך. אז את הכי קסומה.
אגב נתון מעניין
הממוצע בארץ למשפחה זה 3 ילדים. זה הממוצע.
והגיל הממוצע ללידת ילד ראשון זה 27.5.
אני חושבת שהממוצע בארץ עלה לארבעחדשה ישנה
לא.. היתה כתבה לא מזמןאין ייאוש בעולם
אצלנו-9(זה הכי הרבה)אנונימית לרגע1
היום הדברים שונים המשפחות קטנו משמעותיתהריונית ותיקה
משפחות של 3-5 ילדים הן הנורמה באיזור שלי .
תלוי נורמה חברתית. אצל רוב חילוני 3-4 נורמלי. יותר זה גדולהרעותוש10
חברה שאוהבת איתי אידאלסטית חובבת ילדים וחילונית לחלוטין - יש לה 5 והיא היחידה מתוך 80 משפחות במושב...
אצל דוסים- הטווח הרבה יותר רחב וזה שוב ענין חברתי לטוב ולרע...
אנחנו 5 ילדים וגם בעלי ממשפחה כזאת (הם רצו יותר וזה לא היה אפשרי)
תמיד היינו נחשבים משפחה קטנה או רגילה.
7 ומעלה זה משפחה גדולה... חברתי ילדה אתמול את הילד ה12- הכל באהבה לא בגלל נורמה חברתית
אחותי תהיי חזקה- את זאת את והילדים זה מה שה' ייעד לכם מכל הבחינות. אין מקום להשוואות בעיני כל אחת והחבילה שלו.
לי יש שלושה ילדים ואנחנו משפחה ברוכה מאד!!!רינת 29
👍👍👍סורבה
אצלנו "ברוכה" זה 8-9++תיתי2
תקשיבי, חברות מקנאות בי
שלא אכפת לי שאני לא בקצב (ומבחירה- לא בגלל אתגרי פוריות)
כי יש לחץ סמוי ויש אנשים שהלחץ משפיע עליהם יותר.
בדיוק אתמול אמרתי לחברה שמרגיש לחץ
שבישוב אין כל כך במה להשוות
ההצלחה נמדדת במספר ילדים
כי אין מדדים להצלחה מקצועית, למשל, כמו בעבודה
ואין מדדים של הצלחה כלכלית כי כולם "פשוטים"
אז יש תחרות סמויה על ילדים
וככה זה בכל חברה, תמיד יש "מעמדות" סביב משהו.
המלצתי לה לצאת לעבוד מחוץ לישוב
לקבל פרופורציות
לגוון את חיי החברה
לא להיות תקוע בתוך בועה חברתית מאוד מסויימת
אותי זה מאוד משחרר. כי בחוץ, בעבודה, לכולם יש מקסימום 3 ילדים, ולהרבה יש 2 או 1. אז אני כבר ברוכה והכל טוב
כל משפחה היא ברוכה.לא כרגע
אני חושבתבת 30
נראה לי ששישה בחברה החילונית זה ממש הרבה, אבל חמישה- נחשב גדול אבל מוכר.
אני עובדת מעל עשרים שנה עם חילוניםמיואשת******
ואני פגשתי הריוניותבת 30
ובני הדודים המאוד חילונים שלי הם ארבעה
ועוד.
גם אני מכירה המון לא דתיים עם משפחות של ארבעההמקורית
ויש כמובן אותנו משפחה חריגה להפליא עם 8 ילדים. לא דתיים.
אתם לא דתיים עם 8 ילדים??וואו זה באמת נדירמעין אהבה
ראיתי סרטון על משפחה חילונית מתוקה ומיוחדת עם 9 ילדים ..
אז הנה אני רואה שיש עוד
אני לא חושבת שחמישה זה מוכר...רעותוש10
משפחה ברוכהיהושבעט5
הייתי במקום הזה בתור אישה דוסית ולא מעט פעמים.תהיו מי שאתם רוצים להיות גם בנושא משפחה ואל תעשו מה שלא נכון לכם,כי לשכנים יש מספר ילדים מסויים .
1 ומעלהה-מיוחד
כל ילד\ה זה ברכה
השרשור הזה קצת מעציב אותיסורבה
❤️מיואשת******
לא להתייאש!הריון ולידה2
לעולם אי אפשר לדעת מה בורא עולם מתכנן לנו.
בהצלחה ורק בשורות טובות 
😶 גם לי עצובתפוחים ותמרים
ממד שני הכמיהה לילד לא התפוגגה, רק היכולת. מחשבת חישובים. מיותרים, אני יודעת. אם היינו מתחילים קודם. אם לא הייתי מפילה. אם הייתי משכנעת אותו מוקדם יותר. ועוד כל מיני "אמים" מעיקים.
לדעתי,אין ייאוש בעולם
יש כאן תחושה של ילודה בקצב וזה יכול ממש להשפיע על נשים כאן שלא בהכרח היו מרגישות ככה אם לא היו כאן, כי בקהילה שלהן זה לא הדיבור.
אני מאד אוהבת את הפורום, אבל הוא לא מכתיב לי את החייםתפוחים ותמרים
הכמיהה שלי ממש לא חריגה בחברה שלי, רק ההליכה בעקבותיה פחות סטנדרטית.
אני פעם שמעתי מרב מוכר שמייעץ במכון פועהרעותוש10
מצטערות או רוצות להביאעוד ילד גם אם לא רצו ככה בעבר... לא משנה כמה יש להן כבר בבית
כנראה הכמיהה לילד היא דבר עמוק שה' נטע באישה כדי שיהיה לה כוח לעמוד במשימה
רק מנסה לתת כיוון שזה כמיהה טבעית ובריאה ובזכותה עשית את זה !! וואו את הבאת 5 ילדים זה ממש משהו שלא הולך ברגל !!
אי אפשר למדוד את זה במספרים
סיפרתי כאן בשרשור שאני התחתנתי בגיל 18 וקצת..רעותוש10
כי אם - לא הה לי הפלות
ואם - לא הייתי צריכה להיעזר בטיפולים
ואם לא היה לי סיבוך בלידה ניתוח חירום שהצריך אותי לחכות כמה שנים ומלחיץ עד היום...
זה כנראה מה שה' הועיד לנו, אני מאוד מקווה שאזכה לילד החמישי... (ואולי גם השישי והשביעי...) אבל מי יודע ?
הכל מלמעלהחדשה ישנה
מפתח החיים בידי הקב''ה בלבד.
צריך לזכור שזה לא שאנחנו ''עשינו'' ילדים,
זה ילדים שקיבלנו מתנה מה'.
ובלי עין הרע , מחמישה ילדים יכול להיות לך הרבה צאצאים
כל אחת והמקום שלה,סורבה
אבל יכול להיות שקוראות כאן נשים (מממ.. ואני בתוכן) שמי יודע אם יזכו ליותר משניים שלושה ילדים, מכל מיני סיבות שלא תלויות בהן. והן חלמו על הרבה יותר.
סתם חשבתי לשתף..שמרית31
מי יודע אם אצליח להביא לה אח/ות..
סובלת ממחלת קרוהן לא קלה,
למען האמת לא חשבתי שבכלל אצליח להביא ילדים לעולם.
זו הייתה הפתעה גמורה שנכנסתי להריון בטבעיות, הפתעה גמורה שההריון התגלה במהלך אשפוז בבית חולים ועוד יותר הפתעה שההריון הסתיים בתינוקת בריאה (למרות שכל ההריון אני על מדכאי חיסון).
אני באמת אומרת תודה על מה שיש לי כי עם מחלה קשה כמו שלי זה נס שהגוף שלי הצליח להחזיק הריון...
את מדהימה ממש!!! ללמוד ממךאין ייאוש בעולם
שיתוף חשוב, תודה!סורבה
וואו. ב''ה על הילדה הזו!בת 30
אני זוכרת אותך ממש מההתחלה של ההריון. מרגשת!רק להודות
רק אותי השרשור הזה מזעזע?ירושלמית טרייה
תפוחים , אני יודעת שסתם שאלת מהרהורי לבך, אבל זה הפך לשרשורפלצת שאסור היה לו להימשך לטעמי.
מי אנחנו שנגיד מה נראה לנו הרבה ומה קצת, מה ברכה ומה לא, ומה "נורמה" ומה לא?
התשובה הכי נכונה בעיני בינתיים היתה שילד אחד ומעלה זו משפחה מבורכת.
ואני מוסיפה שגם בן זוג אוהב זו משפחה מבורכת.
מהנקודה הזו, כל המשך נראה לי מזעזע..
כל אחת יודעת לעצמה עד כמה היא חייבת להודות לה' יום יום. הלוואי ואני אזכור לעצמי..
וסתם קוריוז, כהמשך למה שכתבה "אין ייאוש בעולם":
הזכרתן לי את המורה שלי למחשבים, שהיתה יולדת כמעט כל שנה, גם תאומים פה ושם למיטב זכרוני.
היא היתה נרדמת מולנו בעמידה, באמצע משפט. אחרי דקה מתעוררת וממשיכה פחות או יותר מאותו מקום, או שאולי הזכרנו לה.. אכן היא לא קרסה, נשארה לעמוד.
שימי לב שלא מעט בנות ציינו את העובדה שכל משפחה היא ברוכה...מתואמת
לדעתי דווקא התפתחו פה דיונים חשובים, דברים שחשוב לברר ולהבין ולראות איפה כל אחת עומדת.
והקוריוז שלך בסוף - אותי הוא זעזע... את כאילו אומרת בזה שכל מי שיולדת כל שנה היא מן חיה כזו שלא אכפת לה מעצמה, ושבהכרח היא תבוא לכדי מותשות נוראית...
דוקא הסיפור מראה שכנראה היא התרגלה לעייפותיעל מהדרום
והצליחה לתפקד יחד איתה.
(אני ממש מרגישה שהתרגלתי להיות עייפה. לא שלפעמים אני לא מרגישה שזהו וקשה לי, אבל רוב הזמן מסתדרת. רק שאני לא יולדת כל שנה, אבל הילדים שלי לא ישנים רצוף עד גיל גדול).
אבל אין לי מושג אם לזה התכוונה מספרת הסיפור....
נכון, אבל נשמע שלא לזה התכוונה מספרת הסיפור...מתואמת
שאלתי כי אני הכי מבורכת בעולם ועדיין הכמיהה שםתפוחים ותמרים
על זה אני יכולה לענות לך דווקאמיואשת******
כי את בגיל שאת לא יכולה יותר
וזה היפרדות מהאשה שבנו
ואיך אנחנו חוות נשיות
ומה מוגדר בענינו שאנחנו שוות, ומגדיר אותנו, ומחבר אותנו לעובדת היותנו נשים
וההבנה שמזדקנים וזה לא נמשך לעד וזה חלק בחיים שלעולם לא יקרה יותר
זה תהליך אבל ממש
זה מה שאני חושבת, ככה אני חווה את זה. ולכן הכמיהה היא לא רק לילד, היא לעצמינו, לנשיות שלנו, ליכולת המדהימה להעניק חיים מתוכנו, לסיומה של תקופה.
ממש מזדההאורי8
גם אני מזדההעזות דקדושהאחרונה
יש לי שכנה צדיקה שמברכת אותי תמיד (עוד מימי העקרות הארוכים) שיהיו שבעה ולא שוכחת שיהיו לי בריאים. השם יברך אותה. כל המניעות בשביל החשק.
למה?בת 30
הביטוי משפחה ברוכת ילדים צורם לך?
בסדר.
אז תקראי לזה מרובת ילדים, מה זה משנה.
הדיון הוא לא על האם הרבה ילדים זה ברכה או לא.
הדיון הוא על האם יש ערך במשפחה גדולה, ועל איך וכמה כל אחת שמאמינה בערך הזה מיישמת אותו.
וברור שכל אחת עושה מהמקום שלה לפי יכולותיה וכוחותיה.
וכן, זה מעניין לראות מה ה''נורמה'' במקומות שונים, וחשוב שכל אחת תבחן את עצמה אם יש עליה לחץ חברתי או לא.
ולגבי המורה שלך- נו, אז היא הייתה מאוד עייפה
יש אמהות להרבה ילדים שלא עייפות כ''כ
אני לא מבינה את הזעזוע כאן מהביטוי משפחה ברוכהנועה נועה
ואנחנו בדיוק יכולות להגיד מה *נראה לנו* כמשפחה גדולה ומה לא, כי זה לא מדד אובייקטיבי. אני תמיד צחקתי שלכל ילד המשפחה שלו נראית הנורמלית וכל משפחה עם יותר ילדים נראית ענקית, בין אם הוא גדל במשפחה של 2 ילדים ובין אם הוא גדל במשפחה של 15. זה כמובן יכול להשתנות כשגדלים בגלל סביבה, שינוי תפיסת עולם, קשיים ועוד - אבל זה תמיד נשאר סובייקטיבי. אז כן, בעיניי משפחה של 4 ילדים היא לא משפחה גדולה (אבל בהחלט ברוכה מאוד), רק כי התרגלתי אחרת. בפועל - בכלל לא בטוחה שאצליח להגיע אפילו ל4 בעצמי, גם בגלל החלק שתלוי בי וגם בגלל זה שתלוי בקב"ה. וזאת כן עבודת חיים בשבילי להבין שכנראה משפחה כזאת היא מה שמתאים *לי*. אני לא מסתכלת עקום לא על משפחות של 3 ולא על משפחות של 12, פשוט מהמקום שלי רואה יותר את היתרונות במשפחה ש*בעיניי* היא ממוצעת.
אני גם מאוד לא אהבתי את הביטוי.לא כרגע
מצד שני, סוף התגובה שלך מרמז אותו הדבר לכיוון השני... וגם עם זה אני לא מסכימה.
השאלה בשרשור היא בעצם "מה הסטנדרט החברתי אצלכם"ירושלמית טרייה
אז למה לומר סטנדרטים חברתיים?
צריך בעיקר לומר שאין כזה דבר וזה לא חשוב וכל אחת צריכה לעשות מה שנכון לה. לא להתחיל עם מספרים.
ואני מבינה גם שזה בכלל לא מה שתפוחים רצתה לשאול, אבל זה מה שיצא..
למה לומר?בת 30
ניצלו"ש אם המדינה לא היתה מעודדת כל כך ילודה?ים...
למשל במקומות אחרים בעולם ההורים נדרשים לשלם את כל הטיפול בבתי החולים, מדינת ישראל היא המדינה שהכי מעודדת ילודה בעולם
בעלי מכיר אנשים בארה"ב שלא מביאים ילד כי אין להם לשלם על הלידה
או בכלל ההשתתפות של המדינה בטיפולי פוריות, דמי לידה, חופשת לידה (לא קיים בכל מקום), שמירת הריון וכו
האם זה היה משפיע על מספר הילדים?
יש מדינות בעולם שמאד מעודדות ילודה, כי אין להםמיואשת******
וזה לא כל כך עוזר
בקושי מגדיל מ1 ל2, וגם זה רק לחלק די קטן
כך שזה לא משוואה שעידוד ילודה= ילודה
אין ספק שבלי עידוד המדינה היה הרבה יותר קשה, אבל לענ"ד נשים היו יולדות בבית וכאלו. פשוט היה קשה יותר. חובות יותר. לא חושבת שזה היה מאד מצמצם את הילודה.
אבל המדינות האלה התחילו לעודד רק כשהיה חסר, אחריאין ייאוש בעולם
לעומת זאת, במדינת ישראל מאז שהיא קמה, יש עידוד. אז אין צורך לעשות שינוי תפיסתי תרבותי, אלא רק לתחזק אותו
אבל כבר יש פה לאורך השנים שינוי תרבותי ותפיסתימיואשת******
במגזר החילוני.
פעם כל עם ישראל הביא ילדים כי ילדים זה שמחה וחשוב וערך לאומי ומחזק את היהודים והמדינה
היום הערך הזה נשאר ברובו אצל הדתיים לדעתי. והרבה חילונים מביאים את הילדים שנוח להם, ולא חושבים על ערך לאומי או פרו ורבו (גילוי נאות, במודע, גם אני לא. בתת מודע אני לא בטוחה)
אז השינוי התרבותי קרה לבד
בהחלט יכול להיות שהאנשים האלו אם יהיו בארהב יביאו ילד אחד פחות בגלל יוקר וכו.
אבל האנשים שמביאים הרבה ילדים מתוך אידיאולוגיה- בין השאר, לא רק כמובן, לדעתי לא ישפיע עליהם מהותית ענין הכסף.
זה לא העניין של מה המניע להבאת הילדים והכמותאין ייאוש בעולם
ומי שלא מביא הוא ממש אאוט
לעומת מדינות אחרות שזה מקובל.
אני לא מדברת על הדתיים, שזה עניין השקפתי ותרבותי של אורח חיים.
התייחסתי לחילונים.
נכון, אבל אני לא חושבת שזה קשור לתיקצובמיואשת******
אלא לזה שככה התחלנו את המדינה. והיה ערך לאומי גבוה שהוכנס להבאת ילדים לעולם
איך הם הצליחו להטמיע את הערך הזה?אין ייאוש בעולם
נכון שלא רק, זה היה תמיד גם עניין דתי ועדתי (ספרדים) ולאומי וכו'
אבל הכסף והחוקים בהחלט עוזרים להטמעה.
עצם העניין שאם את רווקה יקחו ממך יותר מיסים בתלוש משכורת מאשר אם את אמא, ובמשרד החינוך יש לך משרת אם וכד' גם אם זה לא מפעיל אותך כלכלית, זה בהחלט עניינים כספיים שמשדרים אמירה חברתית של מה חשוב לנו ומשפיעים.
את צודקתמיואשת******
ובמגזר בחילוני לדעתי כבר לא מביאים בגלל כסף
כך נראה לי
מן הסתם שכןבת 30
ברור שזה משפיע! לחלוטין. גם כלכלית, אבל יותר מזה - תרבותית!!אין ייאוש בעולם
שמדבר גם על האירוניה שבעידוד ילודה שבסוף ההורים הם אלה שמתמודדים עם הילדים ולא המדינה...
אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל
בלתי נסבל.
מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?
אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(
ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.
וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי
שונאת את עצמי אחר כך
ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם
ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם
נדיר שאני בבית בשעות האלו
שנה הבאה בגן?איזמרגד1
אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.
אם לא אין לי פתרונות לצערי😐
לאאאאנונימית בהו"ל
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11
אני פרשתי
היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון
לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים
עונהנויה12345
אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.
אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי.
יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
המטפלת צריכה את השנציעל...
האמת, מבינה אותן.
מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע
והן גם לא נחות כל הזמן הזהיעל מהדרום
לק"י
הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.
(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.
זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).
ברור שאני עושה את זהאנונימית בהו"ל
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש
הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה
בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת
חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה
ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..
אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי.
נולדה בתחילת ינואראנונימית בהו"ל
פספסה בכמה ימים את העליה לגן...
אתם יכוליפ לבקש ועדת חריגיםכורסא ירוקה.
היא נולדה ב17אנונימית בהו"ל
וואו איזה באסה..כורסא ירוקה.
ככ מבינה אותך!!אחת כמוני
אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר
אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים
מבינה שאצלך לא :/
זה סיוטענבלית
אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?
10-11 בלילה זה רגיל אצלו
החלטתי היום פשוט לא להלחםאנונימית בהו"ל
התקלחנו, שמנו פיג'מה
נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון
מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון
כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(
היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה
לא יודעת מה מצבה
נראה מה יהיה מחר
מהמם! זאת גם הגישה שלנודיאן ד.
במקום להילחם שיירדמו כבר,
ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון
מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב
אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון
שישחקו עד שיפרשו לישון
אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,
כדי שיהיה חשוך מעט
בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.
אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה
אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.
הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים
כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס
לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו
פשוט להשכיב בשעה עשרשבעבום
זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...
התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון
הבעיה שאני נגמרת בעצמי בסביבות שמונהאנונימית בהו"ל
אצלי אבל בגיל ההז הם לא נותנים לי מנוחה9 בוםאחרונה
הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי
קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום
אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק
פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית
מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם
לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם
ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה
והופ הילד מבסוט
ומשחק בה עד שנרדם חח
אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו
יש בי''ח שעונה על הבקשה שלי?9 בום
1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..
2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..
3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.
4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני
לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..
5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..
יש כזה דבר???😉
או שהגזמתי?
או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת
אם אמקד
לידה טבעית
וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה
לא עמוס מדי
כןבשורות משמחות
בהדסה עין כרם זה בדיוק ככה
וגם הרישום בקבלה עכשיו הוא צמוד למיון מיילדותי
בעיקרון יש אצלם תכנון לידה ואז מראש את יכולה לבקש את הבקשות האלו
שמות לבנותאנונימית בהו"ל
אני ממש לא אוהבת שמות של בנות
וב'ה יש עוד אחת בדרך
וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)
אולי יהיו לכם רעיונות?
שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי
ושם אחד
ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)
אוליאבןישראל
שואב שוטף ריח מסריחאמא לאוצר❤
בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..
יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך
ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה
מישהי מכירה?? יש פיתרון??
כבר חודש לא משתמשת בגלל זה
רק שימי לבDoughnut
אם אני רוצה למסור ספה(בירושלים)אחת חת חת שתיים
ואני רוצה לתת את זה רק יהודים. איפה אני מפרסמת?
תודה רבה
בגלל הסיכון לאוטינג שיניתי שם משתמש
קבוצות וואטצאפ שכונתיותאחת כמוני
כגון אמהות לא אוגרות וכאלה..
גם אם תפרסמי ביד 2רקאני
אם פונים אלייך לא יהודים
את אומרת שזה כבר לא רלוונטי
יש גם קבוצות של למסירה לחוות ולגבעות אם את רוצה112233445566
ובכללי זכותך למסור למי שבא לך.
אם יש לך פייסבוקעוד מעט פסח
יכולה לפרסם ב'מרקט פלייס'.
פונים אלייך אנשים (דרך הפייסבוק, בלי המספר הישיר שלך), ואם הפונה לא יהודי את תמיד יכולה להגיד שיש לך מתעניין אחר, או אפילו לא להגיב בכלל.
מאיפה את מוסרת?, האמת שאני צריכה...טרמפולינה
מפסגת זאבאחת חת חת שתיים
תודה, רחוק ליטרמפולינה
הי! אנחנו מחפשים ממש!אנונימית בהו"ל
את רוצה שאפנה אלייך באישי?
בשמחה.אחת חת חת שתיים
אימהות לא אוגרותבשורות משמחות
תודה רבה לכולן!אחת חת חת שתיים
אני לא נמצאת בקבוצות שכונתיות ולא יודעת איך להגיע אליהם.
איך מגיעים לקבוצות של אמהות לא אוגרות?
ממש תודה!
תשלחי ווצאפ ל-צלולהאחרונה
0545707060
זה בוט של אמהות לא אוגרות ונותן קישורים לקבוצה המתאימה (יש לו שעות פעילות אז אולי תצטרכי לחכות לתשובה).
התמעטות חלב בהנקה, למה זה קורה ומה עושים?שמש בשמיים
קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...
עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.
זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.
אז קודם כל לשפר את האוכל, שינה וכו'איזמרגד1
כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות
ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד
תודה! אני מנסה האמת לתגבר שתיה כבר כמה ימיםשמש בשמיים
בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...
אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...
מקווה שיעזוראיזמרגד1אחרונה
ועוד שאלה, זה משפיע על המצב ההורמונלי?שמש בשמיים
כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...
אני לא יודעת למה זה קורהרקאני
אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה
כדורים טבעיים כאלה
ועזר לי ממש
יש סיכוי להריון?אוזן הפיל
כי זה יכול לגרום להתמעטות
סתם זורקת רעיון
יש סיכוי אבל לא סבירשמש בשמיים
כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.
ועכשיו התינוק הקיא, מפחדת שהוא מיובש...שמש בשמיים
אולי כדאי לקחת אותו לטרםרק טוב!
תודה, הוא לא נראה אפאטי והוא ינק אחרי זהשמש בשמיים
לא יודעת כמה הוא ינק אבל משהו כן יש שם... אז מקווה לטוב
שלום לכולן, אני בתוך סיוט ההיפרמאזיסיעל לוי
שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....
יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)
אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,
אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.
הי אלופה תרגיש טוב!!! מצרפת תיקייהרקלתשוהנ
זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים
צדיקה שאת!יעל לוי
אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,
אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.
וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..
ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!
לא יודעת אם זה מה שאת מחפשתשלומית.
אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.
אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב
איך אני רואה את זה?יעל לוי
תודה רבה
את כותבת "בכל מאודך- סיפורי טהרה"נפש חיה.
תודה רבה!יעל לוי
הי יקרה, בדיוק באתי לפה לכתוב סיכום על ההיפראמזיסהריון ולידה
שהיה לי בתחילת ההריון.
שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.
מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-
ללכת לרופא לקבל כדורים.
להקפיד לקבל עירויים אם צריך.
ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.
להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.
גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.
מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.
(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)
יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)
אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')
מצרפת בהודעה הבאה את הקישור
קוראים לעמותה אם הדרךהריון ולידה
אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם.
זה עושה ניקוד, לא אומר רמה..אמא לאוצר❤
אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..
אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד
אני עשיתי את שאלון נראה לי קוראים לזה הלפ או משהויעל לוי
יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית
לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.
חיבוק, זה תמיד מאד קשה💓אמא לאוצר❤
לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני
ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..
חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה
תודה על ההזדהות זה מעודד, לא כולם מעודדים.יעל לוי
יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.
הוספתי בעריכה תסתכלי, ולגמרי, מכירה את זה מקרוב!!אמא לאוצר❤
שימי פס על כולם אין להם מושגגגג
רקיעל לוי
תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!
ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤
יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ
של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..
לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.
מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓
אין לי וואטסאפ רק טלפון כשר,יעל לוי
תודה רבה בכל אופן
💓💓💓אמא לאוצר❤אחרונה
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵💫חדשה כאן 2
אני באמת מנסה לשמור על שפיות
אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔
באחת השיחות שבוע שעבר
הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה .. כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן
זה הסתדר מעולה עם העבודה
רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..
אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵💫
תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..
בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +
אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב
יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי
תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב
אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת
וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..
תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת
לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..
ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣
עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?
אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי
עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את
לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?
נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה
לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!
ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה שאני בחדר לא מרגישה טוב!
מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי
בריאות הנפש רודפת אחריי
כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים
הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה
גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה
לא בקשתי שתקרא לה!
מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה
כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..
עד הפעם הבאה שאקרוס
מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2
ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים
לא באמת השאירו לי ברירה
אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩
אני בהלם ממש!!פרח חדש
שום דבר פה לא תקין בשום צורה
אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים
ולא רק את הפורום
באמת שאין לי מילים
חיבוק ענק
אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון
תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה
לא הבנתי כלום
בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??
לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?
נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…
הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2
אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם
ואכן בודקים שאני לא מסוכנת
לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה
עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא
בתור סבתא לא עושים כזה דבר
אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה
אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה
ברור שזה מיותר!חמדמדה
לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר
מי קורא לזה הזנחה?!
ילדים שמחים לאמא שמחה
יואו איזה סאגה…
נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.
ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.
אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.
קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים
וואו וואו וואושוקולד פרה.
נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד.
את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל
היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון
הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??
מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק
אחותיהמקורית
לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף
סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב
אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.
ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.
ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות
לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו
יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.
בבקשה תדאגי לטיפול טוב
לא הפוגה
לא יום יומיים אצל חברה
טיפול מקצועי טוב
שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️
מחזקתעם ישראל חי🇮🇱
כתבת נכון כל מילה מדויקת.
מסכימהדיאט ספרייט
וגם
את ובעלך מדברים בבית, לא?
הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?
(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים)
ממש כך…חמדמדה
ממש ככהכורסא ירוקה.
לדעתי היא התכוונה למה שהיא חשבה עליה לפני האירועאורוש3
שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....
מסכימה עם כל היתר.
עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנו
בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)
את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..
בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.
ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..
עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.
קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏
קראתי ואני ממש מצטערת לשמועאבי גיל
מה שעבר עלייך.
מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?
לא מגיע לך.
נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.
אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???
סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.
חיבוק על האירוע המורכב.
ממש מחבקת אותך את לא לבד
נשמע זוועהאורוש3
מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.
נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.
טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.
שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.
ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.
חיבוק ענק! שולחת כוחות.
מה קראתי עכשיו??????ניק חדש2
אלוקים אדירים!!!!!
זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.
ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.
אני בהלם מוחלט
מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.
בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.
את ראויה לטוב ולשלווה.
אני פשוט המומה.
🩷
תודה בנות! ❤️❤️חדשה כאן 2
מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי
שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ
התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה
באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות
הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.
היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵💫
הצעתי לרווחה לבדוק אותם
אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת
ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב
זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני
אני אחרי .. אני בבית
בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת
אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי
בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר
שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה
מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי
כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔
לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה
עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔
וואו זה באמת ממש מובןהמקורית
וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?
איך בעלך הגיב לזה?