עשיתם בדיקות דם?

אתה מעריך אותה?

מפגין אליה אהבה?

מעריך כשהיא עושה דברים.

יצא לכם לדבר על זה בזמן של נחת?

לא חושב שזה קשור לחוסר של ויטמינים כי היא מתפקדת טוב בדברים אחרים.

אנחנו עם עליות וירידות בזוגיות כמו כל זוג (ככה נראה לי)

לא ניסית להפסיק לתפקד, אבל זה נראה לי רעיון טוב

ואת השאר,להודיע לה שאתה לא עומד בעומס. אם היא תעשה יהיה,ואם לא,לא יהיה.

ותעשה את זה ממקום שתסביר לה שאתה קורס,ולא ממקום של מאבק כח,כמו שרשמו פה. 

אתה פשוט לא עומד בזה

אבל תהיה חייב לשחרר באמת. ולא להתאפק כשהיא לא עושה ואז הכל יתפוצץ לך בפרצוף. תעשה עבודה פנימית.

לדעתי עם הזמן היא תתחיל לאט לאט להתעשת,ואז על כל דבר קטן שעושה תחמיא לה מאוד מאוד.

בהצלחה

ומתחיל ליומים ונשבר.

קשה לי ממש עם מלא בלאגן

לנקות ולסדר בקטנה או לכרוע תחת הנטל

בחירה שלך ובעיקר המון עבודה עצמית

בהצלחה

אם העומס עליה מכיוון העבודה גדול, זה שווה בדיקה.

מה לגבי מכשירים שיעשו לכם עבודה? מדיח כלים? מייבש?

בע"ה.

זו דעתי.

אני עובד חצי משרה ולומד המון שזה שואב ממני המון זמן. אין לי יותר זמן מהזמן שיש לה

אבל איך אפשר לתפקד כך כשאני עובד, לומד, וצריך לעשות הכל בבית? מה עושים כשיש ילדים אם כך המצב עכשיו???

אני מבין מבין השיטין שאתה עובד  פחות שעות ממנה.

יכול להיות שמשם זה מגיע. זה עדיין לא אומר שזה "מוצדק", אבל זה מסביר לגמרי את הסיטואציה שם מהצד שלה. היא גמורה אחרי יום עבודה ארוך.

מה יחסה לזה שאין ילדים?

האם יש מניעה או לחילופין בעיה רפואית?

אולי היא בדכאון?

הרבה פעמים מעתיקים את האמא

או שמאוד פינקו אותה ועשו בשבילה הכל

קשה לשנות

דיברנו יותר מידי פעמים, היא אומרת שכולם ככה. שאי אפשר גם לעבוד וגם לטפל בבית

מכיר כמה וכמה גברים שעושים ועושים הרבה בבית, אפילו בלי עזרה בכלל ולא משתגעים..

לשבת ולדבר, בטח יהיה לה קשה להתחיל לעשות. אז שתתמקד תקופה רק בדבר אחד, נגיד חודשיים כלים עליה\,או כביסה

ואז להוסיף.ואם יש משהו שהיא ממש שונאת אז תעשה אתה וככה להוסיף עד שתתרגל

תגיד לה שמה שראתה בבית בעניין זה הוא חריג

לא מבין איפה מגיע המקום הזה שאנשי םעושי םגם משרה מלאה בחוץ וגם בבית, לא כולם מצליחים בזה. אני *מאוד* מבין אותה.

הפתרון - לטווח הקצר: תמשיך לעשות. תבקש שתעזור לך קצת (בשבת למשל? לא יודע).

לטווח ארוך: להפחית בכמות המשרה, אפילו ב-5-10%. אם צריך - תתחילו לחסוך לקרן שתאפשר לכם כלכלית לרדת בכמות המשרה (כמו שממליצה הסולידית, למשל...), זה כבר יעזור.

אפשר גם: לשנות את שעות העבודה שלה ככה שהיא תסע בפחות פקקים (להגיע ולצאת לעבודה יותר מוקדם/מאוחר וכו'), ככה שיהיה לה יותר פנאי.

הציעו וזה חשוב לבדוק דם, בלוטת התריס, תזונה, שעות שינה ודברים נוספים שמשפיעים על התפקוד

אולי לקחת מידי הרבה אחריות כי אתה מאד פעיל

ורוב האנשים כשלוקחים מהם את האחריות ועבודה הם שמחים ונותנים את זה בלב שלם

לדעתי אשה צריכה להיות מחוברת לבית ולכן אי צריכה קצת להשקיע בטיפוח הבית (אני לא מדריך או מטפל אבל נשוי וחושב)
בעל חייב לעזור אבל צריך לדעת להשאיר את ה"ניהול" של הבית גם אצלה למשל תשאל איזה כביסה להכניס וכד'

בהצלחה 

אני מסכים שצריך לתת דגש על החוזקות, אבל לא להעיר לה על כלום? אני כל יום מתחיל ב11 בלילה להתאפס על הבית- כלים/כביסות/ ניקיון/ החלפת מצעים/ שטיפה וכו...

והיא קבוע עיפה, הולכת לישון לפני וקמה אחרי, ופשוט רואה רק את עצמה- ככה אני מרגיש

לדעתי תחשוב על איזה יציאה כיפית, פינוקים וכו..

ואז כשתשבו לדבר ברוח טובה תגיד לה שהרבה זמן אתה רוצה להגיד לה כמה אתה אוהב אותה, מאושר בה וכו, מעריך אותה על העבודה ..

אחרי כל ההקדמה תגיד לה שאתה רוצה לשתף אותה בקושי שלך, לא ממקום דורש אלא ממקום של למצוא פיתרון

הרי זה לא הגיוני שאתה תקרוס ואם היא אוהבת אותך היא גם לא מעונינת בכך.

בס"ה זה אתגר של שניכם ואתם צריכים למצוא פיתרון, ככה זה זוגיות.

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה