מקווה גם להשאר...
הריון ראשון. טיפולים. אחרי 5 שנים (בדיוק, ראו דופק בשבוע של היום נישואים)
תאומים בי בי
עם עוד כמה דברים נחמדים ברקע (גירוי יתר שחלתי. ב"ה רק השחלה למעלה וחוץ מזה הכל הודגם תקין אז רק כאבים תקינים. היפראמזיס - מעל 20 הקאות ביום סביר... הבילוי החביב זה מוקד/מיון כדי לקבל עירוי... בעיות בא.ס. כל פעם... וב"ה מתגלה כל פעם שזו תקלה במכשיר או של הבודקת... ואנשים בסביבה שמצפים שאתנהג כרגיל - כי הריון זה לא מחלה... מי שמכיר אותי כבר רואה שהבטן יצאה... וחלק יודעים בגלל ההקאות)
סוף שבוע 10
בחופשת מחלה...
ואני ממש מוצפת ומבולבלת... ולא יודעת איך לתפקד
אני בקושי קמה מהמיטה, מה שדי מסבך כי צריך איכשהו לתפעל את הבית... ולהכין שבתות (אין איפה להיות או ממי לבקש אוכל) ובכלל - אני שונאת להיות במיטה, ומרגישה סיעודית לגמרי כי אני צריכה עזרה לקום לכל מקום בגלל סחרחורות חזקות שיש לי כל הזמן... ובעלי לא מסוגל לעזור לי כל פעם לקום או ללכת (הרופאה כבר כעסה עלי שאני נופלת כל הזמן ושאשמור על העוברים... אבל אין לי איך לא ליפול
אין לי איך לבקש כל הזמן עזרה) והוא גם לא מסוגל לקחת אחריות על לארגן (למרות שהרופאה אמרה לו...) או על להכין אוכל (אני לא אוכלת כמעט כלום. אבל מעצבן אותו להכין שבת, אם אין אוכל מבושל הוא אוכל שטויות ואם אין לשבת הרבה אוכל הוא מרגיש שזו לא שבת, אז שאכין לפחות דג, מרק, עוף, תוספת, חמין ומשהו לסעודה שלישית. כי זה לא הרבה 🤦♀️
למה אני פורקת? גם כי אני צריכה לפרוק.
וגם אם יש למישהי משהו שיוכל לעורר את בעלי, כדי שהוא טיפה ירגיע ויבין שאני צריכה עזרה ולא מנסה להתעלק עליו סתם... כי אין לי כבר מה לומר לו... עם אנשים הוא אומר שהוא עושה וכו וכו... אבל בפועל - המצב בטטה...
הריון ראשון. טיפולים. אחרי 5 שנים (בדיוק, ראו דופק בשבוע של היום נישואים)
תאומים בי בי
עם עוד כמה דברים נחמדים ברקע (גירוי יתר שחלתי. ב"ה רק השחלה למעלה וחוץ מזה הכל הודגם תקין אז רק כאבים תקינים. היפראמזיס - מעל 20 הקאות ביום סביר... הבילוי החביב זה מוקד/מיון כדי לקבל עירוי... בעיות בא.ס. כל פעם... וב"ה מתגלה כל פעם שזו תקלה במכשיר או של הבודקת... ואנשים בסביבה שמצפים שאתנהג כרגיל - כי הריון זה לא מחלה... מי שמכיר אותי כבר רואה שהבטן יצאה... וחלק יודעים בגלל ההקאות)
סוף שבוע 10
בחופשת מחלה...
ואני ממש מוצפת ומבולבלת... ולא יודעת איך לתפקד
אני בקושי קמה מהמיטה, מה שדי מסבך כי צריך איכשהו לתפעל את הבית... ולהכין שבתות (אין איפה להיות או ממי לבקש אוכל) ובכלל - אני שונאת להיות במיטה, ומרגישה סיעודית לגמרי כי אני צריכה עזרה לקום לכל מקום בגלל סחרחורות חזקות שיש לי כל הזמן... ובעלי לא מסוגל לעזור לי כל פעם לקום או ללכת (הרופאה כבר כעסה עלי שאני נופלת כל הזמן ושאשמור על העוברים... אבל אין לי איך לא ליפול
אין לי איך לבקש כל הזמן עזרה) והוא גם לא מסוגל לקחת אחריות על לארגן (למרות שהרופאה אמרה לו...) או על להכין אוכל (אני לא אוכלת כמעט כלום. אבל מעצבן אותו להכין שבת, אם אין אוכל מבושל הוא אוכל שטויות ואם אין לשבת הרבה אוכל הוא מרגיש שזו לא שבת, אז שאכין לפחות דג, מרק, עוף, תוספת, חמין ומשהו לסעודה שלישית. כי זה לא הרבה 🤦♀️למה אני פורקת? גם כי אני צריכה לפרוק.
וגם אם יש למישהי משהו שיוכל לעורר את בעלי, כדי שהוא טיפה ירגיע ויבין שאני צריכה עזרה ולא מנסה להתעלק עליו סתם... כי אין לי כבר מה לומר לו... עם אנשים הוא אומר שהוא עושה וכו וכו... אבל בפועל - המצב בטטה...
(באמת הזדמנות לספר פה שילדתי