מה שאת מתארת יכול להתפרש באחת משתי דרכים.

1 צירוף מקרים אקראי וחסר משמעות. אם זה כך, אין לכל הדברים האלה משמעות. שני בחורים רוצים לחזור אלייך? תחשבי מי מהם מתאים לך יותר. אין לך מה להפסיד

2 שבאמת יש לך תקופה של הצלחה. אם זה כך, לדעתי אל תרגישי שאת מחויבת לפעול באופן שלא נוח לך. דברים יקרו עכשיו הכי טוב שאפשר, יותר טוב ממה שאת מצפה.. פשוט תחכי שזה יקרה. אם את מרגישה שיש משהו שאת צריכה או רוצה לעשות - תקשיבי לתחושות שלך. אם מרגיש לך נכון יותר לחכות - תחכי.

שני המסלולים הם מסלולים הגיוניים בכל מקרה, ודרכי הפעולה הן זהות. המשותף לשתיהן שמה שאת מתארת הוא סיבה לדאוג פחות, לא יותר (אולי כן, מהתרגשות ושמחה). באמת, מה שאת מתארת הוא מאד טוב. הסירי דאגה מליבך, והטוב יגיע אלייך

האם את מעוניינת בבחורים?

רק אם את מעוניינת בשניהם -יש מה להתבלבל

(במצב כזה עדיף בד"כ לבחור את מי שרוצים יותר..)

אחרת הראש צריך להיות שקט ,לפחות בעניין הזה.

אני לא ממש אהבתי את צורת הפנייה וה"רמיזות" של שניהם, הם משאירים אותך תלויה קצת באוויר, למה לא להגיד דברים ברורים?

מקווה שזה לא מבלבל אותך כמוני.

ולמסקנה: עדיף לא לבקש סליחות (מיותרות?) כדי לא לקבל הצעות לא ברורות ומבלבלות אח"כ.

סתם. יפה לך. בהצלחה

מה מבלבל אותך? למי לחזור? 

ראשית, העומס שהיה לך מובן. טוב שסגרת את זה, לא רק כדי "לא לעכב את עצמך", אלא מחשבון פשוט שאם הראית נכונות להתקדם ואח"כ, מסיבות מאד מובנות של עצמך, החלטת להפסיק - ראוי לבקש סליחה. לא בשביל עצמך, אלא בשביל מי שאולי נפגע..

דבר שני, תעייני כעת, האם מתאים לך כבר להיפגש. האם כעת תוכלי לעמוד בכך.

אם כבר מתאים לך, תחשבי האם מישהו מהבחורים הללו, הוא אדם שהיית מעוניינת לבדוק איתו אפשרות של נישואין.

אם לא, חכי להצעה אחרת.

אם כן, צרי קשר, תאמרי שאת מוכנה להכיר מחדש - ואם זה הבחור הראשון, תוסיפי גם שקצת יתר במתינות - כי זה מהר אחרי 5 פגישות להציע נישואין...

העיקר קודם לראות בתוכך מה את רוצה ויכולה.

בהצלחה.

אבל באמת בתוכך יהיו לך את התשובות.

אם תשבי ותחשבי ואפילו תכתבי לך מסודר.

תראי שיהיה יותר פשוט כי כשהדברים מסודרים מול העיניים 

כבר נוצרת הבנה טובה יותר.

כדאי לשאול לגבי כל אחד בנפרד ואח"כ להסתכל בשניהם.

למה הקשר הפסיק?

האם הסיבה להפסקה עדיין קיימת? אם כן, איך תתמודדי איתה?

האם את פנויה לקשר? 

האם היית רוצה לחזור בלי קשר לפניה שלו? 

למה את רוצה לחזור אליו?

למה עדיף לא? וכו'.

בכל מקרה כדאי ממש לשתף בצורך שלך לקצב אחר. ולראות שאת חוזרת מתוך רצון וכח.

אחרי שתעשי בירור מסודר על אחד. בעז"ה תהיה לך יותר בהירות.

וזכרי את מחליטה למי לחזור. לא עם מי להתחתן.

כי באמת יכול להיות שאת צריכה עוד לברר איתו / להכיר אותו עוד בשביל החלטה כזו.

שה' יאיר את עינייך. הרבה הצלחה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?