המילה "טיפול" נזרקת כאן ללא הרף(גם ממני) אבל לא בטוח שבכלל יודעים מה זה.
יש מישהו שיכול קצת ללמד אותנו? קצת מה הולך שם וקצת יתרונות/חסרונות?
הכל תלוי בחיבור מטופלים- מטפל,
זה אמור להיות המקום הבטוח בו ניתן לדבר ולהעלות דברם שלא מצליחים לבד.
לפעמים עקב ילדות\עבר הפירוש שלנו לסיטואציה לא נכון ולא תמיד אנחנו מבינים את מה שהחצי השני אומר לנו.
זה השלב הראשון
השלב השני הוא בעצם לנסות להבין למה אנחנו מפרשים ככה.
הכי חשוב הוא לדעת לאיזה מטפל הולכים..
היה מקרה שלי ולאשתי היה פיצוץ ברמה מטורפת..והוא פשוט הקשיב כאילו זה סרט בשבילו במקום לעצור אותנו
מיותר לציין שמאז כבר אין לנו סיכוי...
אם לא הלך עם מטפל אחד- ולא משנה הסיבה.
דווקא במקרה הזה אני מבינה את כוונתו.
אבל לא משנה למה- יכול להיות שלא מתחברים אליו כי אין כמיה או כי לא מסכימים בכלל לדעתו או כי הוא לא נחמד או כי הוא יותר ידי נחמד ולא אסרטיבי- למה לא לנסות משהו אחר?
למה אם תלך לרופא והוא לא ימצא חן בעיניך -בין אם מבחינה מקצועית ובין אם הוא אנטיפט וכו- תחפש רופא אחר ולא תמשיך לסבול.
זה אותו דבר, לא?
לא להתייאש! אנא!
אין זוג שאין להם סיכוי.
ויש לי מטפלת מעולה מעולה אם אתם רוצים- באזור ירושלים
לאחר כך וכך שנות נישואין, עם ילדים מתוקים וטובים, העסק היה על סף פיצוץ.
בעיות בתקשורת שאפילו לא ידעתי לשים עליהן את האצבע, בתוספת כל מיני משקעים מהעבר... דבר הוביל לדבר, והמצב נהיה מאוד קשה מכל כך הרבה בחינות.
בעזרת מטפלת נפלאה, שהיא באמת אחד האנשים היותר רגישים ויותר מבינים ללב האדם שנתקלתי בהם בחיי, הצלחנו להבין על מה הדברים האלה יושבים, איזה גורמים בנפש שלי גורמים לי לפעול בצורה הלא רצויה, על מה זה יושב, וממילא - הדרך לפתרון הבעיה כבר לא רחוקה, אלא בהישג יד ממש.
בתור נער הייתי אצל מספר פסיכולוגים שממש פגעו בי עם הטיפול שלהם, ולכן הייתי סקפטי ודחיתי את הטיפול במשך שנים. עד שבסופו של דבר הבנתי שזה הצ'אנס האחרון לחיי הנישואין, וברוך ה' אותה המטפלת הצליחה איפה שכל השאר נכשלו.
היום הקשר שלנו בריא ושמח ואוהב וחברי, יותר מאי-פעם.
מבחינת "מה עושים בטיפול"...
אז קצת כמו בסרטים, מתיישבים על ספה נוחה ממול המטפלת, מסרבים בנימוס לכוס קפה ועוגיות, ומדברים...
מדברים על הכל, גם על מה שכואב או מביך, והיא מקשיבה, יודעת בדיוק מה לשאול, יודעת לאן להפנות את תשומת הלב, יודעת לתווך דברים בצורה הנכונה...
היתרון - אפשר לפתור הרבה בעיות, וממש לעלות על דרך המלך בכל מה שקשור לזוגיות טובה ובריאה.
החיסרון - זה לא אקמול. לא לוקחים כדור וגמרנו, אלא זה דורש יכולת להתמודד עם דברים ולעבוד עליהם. אמנם מקבלים את הכלים לכך במהלך הטיפול, אבל עיקר העבודה היא של הזוג.
א. אפשר שחלק מהפגישות יהיו בנפרד, ולא לשני בני הזוג ביחד. זה יכול להיות בהתחלה או באמצע של הטיפול, תלוי בכם.
וגם אחרי שהמטפלת יודעת משהו שצד אחד לא רוצה שהצד השני יידע, זה בסדר, היא תדע איך להמשיך את הטיפול בצורה נכונה וטובה, גם בלי שבן הזוג יידע על הסודות של השני.
ב. מטפלת טובה תדע כבר להתאים את הטיפול, את השיחות, את התובנות - בהתאם לכל זוג ובהתאם למטרות הטיפול.
שנינו באנו עם מטענים מאוד כבדים, אם הזמן הדברים צפו והשפיעו על הבית ועל הקשר.
לא יודע איך היינו מסתדרים בלי
לפחות מהניסיון שלי, בטיפול אין "עצות". זה לא שאני יושב שעה כדי לשמוע מישהי שאומרת לי "אתה צריך א' ב' ג'".
בטיפול נוגעים באמת בעומקם של דברים, מבינים מאיפה נובעות ההתנהגויות שלנו, על איזה מקום זה יושב, מה גורם לנו להגיב להתנהגות של בן/ת הזוג כמו שאנחנו מגיבים...
אחרי שמבינים את כל זה, כבר לא צריך "עצות", כי הפתרון נהיה הרבה יותר קל.
עד שאתה מתחיל להיפתח ולעכל את מה שקורה סביבך, המפגש נגמר...
אצלי כל פגישה ערכה שעתיים, לפחות, וגם אז הרגשתי שהייתי רוצה להמשיך עוד ועוד...
נראה שאת מכירה פחות או יותר מהשרשורים שלי את הסיפור שלי.
את חושבת שלמקרה כמו שלי יש סיכוי? באמת אבל.
לא שאני שולל מראש או שסולל לעצמי את הדרך מההתחלה לכישלון, אבל אני באמת חושש שאם הטיפול או הניסיון לטיפול יכשל זה יהיה הרסני ובלתי הפיך לשנינו לא?
ציינת בתגובה שלך עדיפות לסקסולוג, אני לא חושב שיש לנו בעיה מינית. כן יש בעיה זוגית ויודעת מה? אולי אפילו לא זוגית, אולי הבעיה היא רק אצלי.
אבל אמיתי, לאור התחושות שלי מהיום הראשון שפגשתי אותה, יש סיכוי שזה יעזור?
היא תולדה של כ-ל מה שהוא כתב בפורום לאורך הזמן, ושל רחמים גדולים על אשתו. בשרשור הקודם כתבתי לו הודעה חריפה יותר והוא קיבל אותה יותר יפה ממך, למרבה המזל. כנראה הוא מבין מאיפה מגיעה החריפות. אני מגיבה בהמון עדינות וזהירות בדרך כלל.
יש לך קשיים בעוד מערכות יחסים?
ולכן, הלואי שהייתם הולכים על זה ברצינות הראויה וברצון והמוטיבציה הכי גדולים לשינוי.
תאמינו שאפשר.
אם אתה הולך בגלל עצמך הייתי ממליצה על טיפול רגשי.
אם אתה הולך בגלל הקשר בינכם תלך אך ורק למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת
בד"כ זה עובד כי בן הזוג לא מרגיש מואשם או מותקף
בונה לעצמך את הבית? מגיש לעצמך את דוחות המס? עורך בעצמך את החוזה כשאתה מוכר או קונה בית? מנקה לעצמך אבנית מהשיניים פעמיים בשנה?
יש דברים שבהם צריך אנשי מקצוע, במיוחד כשאתה לא יודע מה הבעיה של אותו הבחור, ואין לך שום יכולת להעריך את יכולתו לעזור לעצמו.
סיימתי עכשו שנתיים בינ.ר ואלו התובנות שלי:
א. טיפול זוגי אינו מסאז' פינוקי. טיפול זוגי הוא מקביל לתרופה. אם הזוגיות במצב שנדרש טיפול זוגי אזי הטיפול הוא חובה. אם זה לא נדרש שווה לחשוב פעם נוספת.
ב. בטיפול, כשם שעולים הבעיות שצפות , כך צצות בעיות שמתחבאות. יש בזהמרכיב סיכון כי זה יוצ רושם כאילו נולדו בעיות חדשות.
ג. טיפול זוגי אינו כרוך בזמן. לעתים 10 פגישות ואפילו פחות יכולות להספיק ולעתים נדרשת תקופה ממושכת.
ד. נדרשת רצינות רבה ורצון משמעותי לחולל שינוי בכדי שטיפול יעשה את שלו ויורגש שינוי הזוגיות.
ה. העלות של 5,000 ש"ח נשמעת גבוהה. עלויות של מטפלים/ות רציניים/ות בעלי ניסיון והצלחה רבה גובים 250-350 ש"ח למפגש.
ו. קיימת אפשרות להשתמש במתמחים (כמוני) שעברו הכשרה ומלווים ע"י סופרוייזרים מקצועיים. היתרון: עלות נמוכה בהרבה (50-100 ש"ח למפגש). חיסרון: לרות הכל הנסיון עושה את שלו.
מעידה על בורות, לא מכבדת את מי שכתבה אותה
גם בהכללה וגם חצי בצחוק
אבל ברצינות ובהרחבה אומר כך:
הביקורת שלי היא לא על מטפל כזה או אחר,
ובטח ובטח שלא על אף מטפל באופן אישי
אני בטוחה ומאמינה שרוב רובם של האנשים פועלים מתוך רצון טוב להיטיב בעולם ולהשפיע לטובה.
הביקורת שלי היא על שיטת הטיפול.
וזה לאו דווקא לגבי טיפול זוגי בהכרח, זה על עולם הטיפול והפסיכולוגיה בכלל
בעיקרון, בבסיס של כל טיפול פסיכולוגי, עומד העיקרון של הצפת תכנים למודעות,
עכשיו, מודעות היא כלי בסיסי לעבודה, אבל ברמה מסוימת היא עלולה להיות לרועץ
מחקרים מראים באופן עקבי שאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה מדווחים באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה בהתאמה (אין לדעת מה הביצה ומה התרנגולת)
יש בזה היגיון פשוט, גם כשלאדם יש בעיה, לא טוב לנבור בה יותר מידי,
הנבירה בקשיים ובבעיות, של האדם בתוך עצמו, בהרבה פעמים מותירה אותו חסר כלים וחסר אונים
מצד שני, גם היעדר מודעות עצמית כלל היא לא נכונה ולא טובה כמובן
זה חיסרון אחד שעומד בבסיס של טיפול פסיכולוגי באופן כללי ובהכללה גסה
הוא הרבה פעמים גורם לאנשים להישאב עוד יותר לתוך הקשיים של עצמם
נוסיף לכך שטיפול גוזל מאדם משאבים יקרים מאוד של: זמן, כסף ופניות נפשית
ונקבל משוואה שלפעמים הרווח בה קטן מהתועלת.
כאן אסתייג ואומר שטיפול זוגי הוא תת תחום
בהקשר של טיפול זוגי יש בכל זאת אלמנט חשוב מאוד והוא הרחבת מיומנויות התקשורת
לכן הוא בהחלט יכול להיות לתועלת רבה בהרבה מקרים, בשונה מטיפול פרטני (בו האדם מתרכז בעיקר בעצמו)
אני מאמינה שטיפול יעיל הוא טיפול קצר וממוקד,
טיפול שיש לו מטרות ברורות,
כי בסוף לעולם הנפש אין סוף, והנבירה בה היא כלי ולא מטרה
יש לי המון מה לומר, יש גם סוגי טיפול שונים
המקרים הם שונים
אין לי ספק, שיש מקרים שחייבת בהם התערבות מקצועית
כאשר בני הזוג חסרי מיומנויות תקשורת, נעדרי מודעות עצמית או בעלי יכולת אמפתית נמוכה
מהניסיון האישי שלנו, סוג הטיפול המוצע כיום לא עשה *לנו* טוב
וזה לא קשור למטפל שהיה אדם מקסים ואני מאוד מעריכה אותו
מה שעזר לנו הרבה יותר היה ללכת לשיעורים ביחד,
ללכת לסדנאות תקשורת (כמו של הילה ואילן יפרח לדוגמא),
שיחה אחת לדוגמא, עם מדריך חתנים של בעלי, שמכיר אותנו שנים, עזרה לנו ללא היכר
להשקיע המון בקשר, לקחת את הכסף ולצאת פעם בשבוע לבית קפה, ולדבר ולהקשיב ולפתח רצון אמיתי להיטיב עם האדם שצועד איתי בדרך הזו
ובעיקר להתחזק ללכת לשיעורי תורה, לעבוד על המידות
כשאדם עובד על המידות שלו, על מידת הכעס, על הגאווה,
על רצון לשליטה, על היכולת לצאת מעצמו ולראות את האחר,
זה כמעט כמעט כל הבעיה כולה
שוב חוזרת ואומרת, יש מקרים שטיפול זוגי יכול פשוט להציל חיים
לא מכירה אותכם, לא מכירה את הנפשות הפועלות או את הקשיים
או לחילופין את המשאבים, והדמויות שנמצאות סביבכם או היכולת שלהם לעזור (או לחבל)
מאחלת לכם הרבה בהצלחה, תתפללו על זה!
הצביעות הזאת,
שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,
כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...
הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.
זה מה שאמרתי.
ובכל זאת אתה לפחות מנסה.
עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.
החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.
גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.
אתה גם אמור להצטער
אבל בחרת אחרת
אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה
ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור
ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?
אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).
אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.
מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.
תפנים שיש מלך לעולם.
הרב יעקב חזן ז"ל:
אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה
אין פה תשובה.
בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.
והחליט לאסור דברים מסויימים.
זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.
אלא אתה מלך העולם."
מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה
ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.
גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.
להביע דעות הפוכות.
עדיף על כלום
אני לעולם לא אצטער על חטאים.
איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??
עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'
הפוך בדיוק. צריך להתבייש.
וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.
ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.
אמר ר' עילאי הזקן:
ילבש שחורים ויתעטף שחורים.
לילך למקום שאין מכירים אותו.
ואל יחלל שם שמים.
📚 עין יעקב — 3/9/2026
ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.
אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.
לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.
מה יעזור 100 פורומים תומכים.
הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"
תקשיב קצת.
אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא
הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,
ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור
שאינו אוהב את הצביעות
על כך שאינו מצטער כאמור.
מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.
וכל רצונו הכמוס והגלוי.
להיות בקשר טוטאלי עם ה'
בלב שלם.
איך אינו יכול.
רגע רגע רגע.
מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.
שו הדא מחד. רודף וזהו.
מחד ומאידך.
יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.
השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.
בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.
רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.
ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.
לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.
במאידך מתביישים ומסתירים.
השיר מקומם.
אז אתה לא רודף אחר חוקיך.
זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.
ועל השיר הזה.
על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.
שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר