הכל תלוי בחיבור מטופלים- מטפל,
זה אמור להיות המקום הבטוח בו ניתן לדבר ולהעלות דברם שלא מצליחים לבד.
לפעמים עקב ילדות\עבר הפירוש שלנו לסיטואציה לא נכון ולא תמיד אנחנו מבינים את מה שהחצי השני אומר לנו.
זה השלב הראשון
השלב השני הוא בעצם לנסות להבין למה אנחנו מפרשים ככה.
הכי חשוב הוא לדעת לאיזה מטפל הולכים..
היה מקרה שלי ולאשתי היה פיצוץ ברמה מטורפת..והוא פשוט הקשיב כאילו זה סרט בשבילו במקום לעצור אותנו
מיותר לציין שמאז כבר אין לנו סיכוי...
אם לא הלך עם מטפל אחד- ולא משנה הסיבה.
דווקא במקרה הזה אני מבינה את כוונתו.
אבל לא משנה למה- יכול להיות שלא מתחברים אליו כי אין כמיה או כי לא מסכימים בכלל לדעתו או כי הוא לא נחמד או כי הוא יותר ידי נחמד ולא אסרטיבי- למה לא לנסות משהו אחר?
למה אם תלך לרופא והוא לא ימצא חן בעיניך -בין אם מבחינה מקצועית ובין אם הוא אנטיפט וכו- תחפש רופא אחר ולא תמשיך לסבול.
זה אותו דבר, לא?
לא להתייאש! אנא!
אין זוג שאין להם סיכוי.
ויש לי מטפלת מעולה מעולה אם אתם רוצים- באזור ירושלים
לאחר כך וכך שנות נישואין, עם ילדים מתוקים וטובים, העסק היה על סף פיצוץ.
בעיות בתקשורת שאפילו לא ידעתי לשים עליהן את האצבע, בתוספת כל מיני משקעים מהעבר... דבר הוביל לדבר, והמצב נהיה מאוד קשה מכל כך הרבה בחינות.
בעזרת מטפלת נפלאה, שהיא באמת אחד האנשים היותר רגישים ויותר מבינים ללב האדם שנתקלתי בהם בחיי, הצלחנו להבין על מה הדברים האלה יושבים, איזה גורמים בנפש שלי גורמים לי לפעול בצורה הלא רצויה, על מה זה יושב, וממילא - הדרך לפתרון הבעיה כבר לא רחוקה, אלא בהישג יד ממש.
בתור נער הייתי אצל מספר פסיכולוגים שממש פגעו בי עם הטיפול שלהם, ולכן הייתי סקפטי ודחיתי את הטיפול במשך שנים. עד שבסופו של דבר הבנתי שזה הצ'אנס האחרון לחיי הנישואין, וברוך ה' אותה המטפלת הצליחה איפה שכל השאר נכשלו.
היום הקשר שלנו בריא ושמח ואוהב וחברי, יותר מאי-פעם.
מבחינת "מה עושים בטיפול"...
אז קצת כמו בסרטים, מתיישבים על ספה נוחה ממול המטפלת, מסרבים בנימוס לכוס קפה ועוגיות, ומדברים...
מדברים על הכל, גם על מה שכואב או מביך, והיא מקשיבה, יודעת בדיוק מה לשאול, יודעת לאן להפנות את תשומת הלב, יודעת לתווך דברים בצורה הנכונה...
היתרון - אפשר לפתור הרבה בעיות, וממש לעלות על דרך המלך בכל מה שקשור לזוגיות טובה ובריאה.
החיסרון - זה לא אקמול. לא לוקחים כדור וגמרנו, אלא זה דורש יכולת להתמודד עם דברים ולעבוד עליהם. אמנם מקבלים את הכלים לכך במהלך הטיפול, אבל עיקר העבודה היא של הזוג.
א. אפשר שחלק מהפגישות יהיו בנפרד, ולא לשני בני הזוג ביחד. זה יכול להיות בהתחלה או באמצע של הטיפול, תלוי בכם.
וגם אחרי שהמטפלת יודעת משהו שצד אחד לא רוצה שהצד השני יידע, זה בסדר, היא תדע איך להמשיך את הטיפול בצורה נכונה וטובה, גם בלי שבן הזוג יידע על הסודות של השני.
ב. מטפלת טובה תדע כבר להתאים את הטיפול, את השיחות, את התובנות - בהתאם לכל זוג ובהתאם למטרות הטיפול.
שנינו באנו עם מטענים מאוד כבדים, אם הזמן הדברים צפו והשפיעו על הבית ועל הקשר.
לא יודע איך היינו מסתדרים בלי
פשוט אתה יותר מקשיב מ2 סיבות
1) אתה כנראה אויימת בגירושין
2)אתה משלם כסף על העצות האלה אז אתה מקשיב הרבה יותר
3)ולפעמים יש אנשים נדירים שמפנימים את מה שהיועץ אמר
זאת אומרת יש את האנשים שמפנימים מדיבור חינמי בלי לשלם
יש את האנשים שמפנימים אחרי שהם משלמים
ויש את האנשים שכל מה שתעשה להם הם לא יפנימו
לפחות מהניסיון שלי, בטיפול אין "עצות". זה לא שאני יושב שעה כדי לשמוע מישהי שאומרת לי "אתה צריך א' ב' ג'".
בטיפול נוגעים באמת בעומקם של דברים, מבינים מאיפה נובעות ההתנהגויות שלנו, על איזה מקום זה יושב, מה גורם לנו להגיב להתנהגות של בן/ת הזוג כמו שאנחנו מגיבים...
אחרי שמבינים את כל זה, כבר לא צריך "עצות", כי הפתרון נהיה הרבה יותר קל.
עד שאתה מתחיל להיפתח ולעכל את מה שקורה סביבך, המפגש נגמר...
אצלי כל פגישה ערכה שעתיים, לפחות, וגם אז הרגשתי שהייתי רוצה להמשיך עוד ועוד...
נראה שאת מכירה פחות או יותר מהשרשורים שלי את הסיפור שלי.
את חושבת שלמקרה כמו שלי יש סיכוי? באמת אבל.
לא שאני שולל מראש או שסולל לעצמי את הדרך מההתחלה לכישלון, אבל אני באמת חושש שאם הטיפול או הניסיון לטיפול יכשל זה יהיה הרסני ובלתי הפיך לשנינו לא?
ציינת בתגובה שלך עדיפות לסקסולוג, אני לא חושב שיש לנו בעיה מינית. כן יש בעיה זוגית ויודעת מה? אולי אפילו לא זוגית, אולי הבעיה היא רק אצלי.
אבל אמיתי, לאור התחושות שלי מהיום הראשון שפגשתי אותה, יש סיכוי שזה יעזור?
היא תולדה של כ-ל מה שהוא כתב בפורום לאורך הזמן, ושל רחמים גדולים על אשתו. בשרשור הקודם כתבתי לו הודעה חריפה יותר והוא קיבל אותה יותר יפה ממך, למרבה המזל. כנראה הוא מבין מאיפה מגיעה החריפות. אני מגיבה בהמון עדינות וזהירות בדרך כלל.
יש לך קשיים בעוד מערכות יחסים?
ולכן, הלואי שהייתם הולכים על זה ברצינות הראויה וברצון והמוטיבציה הכי גדולים לשינוי.
תאמינו שאפשר.
אם אתה הולך בגלל עצמך הייתי ממליצה על טיפול רגשי.
אם אתה הולך בגלל הקשר בינכם תלך אך ורק למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת
בד"כ זה עובד כי בן הזוג לא מרגיש מואשם או מותקף
בונה לעצמך את הבית? מגיש לעצמך את דוחות המס? עורך בעצמך את החוזה כשאתה מוכר או קונה בית? מנקה לעצמך אבנית מהשיניים פעמיים בשנה?
יש דברים שבהם צריך אנשי מקצוע, במיוחד כשאתה לא יודע מה הבעיה של אותו הבחור, ואין לך שום יכולת להעריך את יכולתו לעזור לעצמו.
סיימתי עכשו שנתיים בינ.ר ואלו התובנות שלי:
א. טיפול זוגי אינו מסאז' פינוקי. טיפול זוגי הוא מקביל לתרופה. אם הזוגיות במצב שנדרש טיפול זוגי אזי הטיפול הוא חובה. אם זה לא נדרש שווה לחשוב פעם נוספת.
ב. בטיפול, כשם שעולים הבעיות שצפות , כך צצות בעיות שמתחבאות. יש בזהמרכיב סיכון כי זה יוצ רושם כאילו נולדו בעיות חדשות.
ג. טיפול זוגי אינו כרוך בזמן. לעתים 10 פגישות ואפילו פחות יכולות להספיק ולעתים נדרשת תקופה ממושכת.
ד. נדרשת רצינות רבה ורצון משמעותי לחולל שינוי בכדי שטיפול יעשה את שלו ויורגש שינוי הזוגיות.
ה. העלות של 5,000 ש"ח נשמעת גבוהה. עלויות של מטפלים/ות רציניים/ות בעלי ניסיון והצלחה רבה גובים 250-350 ש"ח למפגש.
ו. קיימת אפשרות להשתמש במתמחים (כמוני) שעברו הכשרה ומלווים ע"י סופרוייזרים מקצועיים. היתרון: עלות נמוכה בהרבה (50-100 ש"ח למפגש). חיסרון: לרות הכל הנסיון עושה את שלו.
מעידה על בורות, לא מכבדת את מי שכתבה אותה
גם בהכללה וגם חצי בצחוק
אבל ברצינות ובהרחבה אומר כך:
הביקורת שלי היא לא על מטפל כזה או אחר,
ובטח ובטח שלא על אף מטפל באופן אישי
אני בטוחה ומאמינה שרוב רובם של האנשים פועלים מתוך רצון טוב להיטיב בעולם ולהשפיע לטובה.
הביקורת שלי היא על שיטת הטיפול.
וזה לאו דווקא לגבי טיפול זוגי בהכרח, זה על עולם הטיפול והפסיכולוגיה בכלל
בעיקרון, בבסיס של כל טיפול פסיכולוגי, עומד העיקרון של הצפת תכנים למודעות,
עכשיו, מודעות היא כלי בסיסי לעבודה, אבל ברמה מסוימת היא עלולה להיות לרועץ
מחקרים מראים באופן עקבי שאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה מדווחים באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה בהתאמה (אין לדעת מה הביצה ומה התרנגולת)
יש בזה היגיון פשוט, גם כשלאדם יש בעיה, לא טוב לנבור בה יותר מידי,
הנבירה בקשיים ובבעיות, של האדם בתוך עצמו, בהרבה פעמים מותירה אותו חסר כלים וחסר אונים
מצד שני, גם היעדר מודעות עצמית כלל היא לא נכונה ולא טובה כמובן
זה חיסרון אחד שעומד בבסיס של טיפול פסיכולוגי באופן כללי ובהכללה גסה
הוא הרבה פעמים גורם לאנשים להישאב עוד יותר לתוך הקשיים של עצמם
נוסיף לכך שטיפול גוזל מאדם משאבים יקרים מאוד של: זמן, כסף ופניות נפשית
ונקבל משוואה שלפעמים הרווח בה קטן מהתועלת.
כאן אסתייג ואומר שטיפול זוגי הוא תת תחום
בהקשר של טיפול זוגי יש בכל זאת אלמנט חשוב מאוד והוא הרחבת מיומנויות התקשורת
לכן הוא בהחלט יכול להיות לתועלת רבה בהרבה מקרים, בשונה מטיפול פרטני (בו האדם מתרכז בעיקר בעצמו)
אני מאמינה שטיפול יעיל הוא טיפול קצר וממוקד,
טיפול שיש לו מטרות ברורות,
כי בסוף לעולם הנפש אין סוף, והנבירה בה היא כלי ולא מטרה
יש לי המון מה לומר, יש גם סוגי טיפול שונים
המקרים הם שונים
אין לי ספק, שיש מקרים שחייבת בהם התערבות מקצועית
כאשר בני הזוג חסרי מיומנויות תקשורת, נעדרי מודעות עצמית או בעלי יכולת אמפתית נמוכה
מהניסיון האישי שלנו, סוג הטיפול המוצע כיום לא עשה *לנו* טוב
וזה לא קשור למטפל שהיה אדם מקסים ואני מאוד מעריכה אותו
מה שעזר לנו הרבה יותר היה ללכת לשיעורים ביחד,
ללכת לסדנאות תקשורת (כמו של הילה ואילן יפרח לדוגמא),
שיחה אחת לדוגמא, עם מדריך חתנים של בעלי, שמכיר אותנו שנים, עזרה לנו ללא היכר
להשקיע המון בקשר, לקחת את הכסף ולצאת פעם בשבוע לבית קפה, ולדבר ולהקשיב ולפתח רצון אמיתי להיטיב עם האדם שצועד איתי בדרך הזו
ובעיקר להתחזק ללכת לשיעורי תורה, לעבוד על המידות
כשאדם עובד על המידות שלו, על מידת הכעס, על הגאווה,
על רצון לשליטה, על היכולת לצאת מעצמו ולראות את האחר,
זה כמעט כמעט כל הבעיה כולה
שוב חוזרת ואומרת, יש מקרים שטיפול זוגי יכול פשוט להציל חיים
לא מכירה אותכם, לא מכירה את הנפשות הפועלות או את הקשיים
או לחילופין את המשאבים, והדמויות שנמצאות סביבכם או היכולת שלהם לעזור (או לחבל)
מאחלת לכם הרבה בהצלחה, תתפללו על זה!
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן 
).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,
זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.
