להתחזקות אני ממליץ על ספר שמאוד חיזק אותי משיבת נפש של רבי נחמן.

גם אני עברתי שינויים בחברים אבל ראיתי שה' מנחם אותי שלא טעיתי שרציתי להתחזק בעזרת ה שכולנו וכול עם ישראל הקדושים נזכה להתחזק!

שאלה פשוטה.. האם את בכלל מצליחה להתחבר לעצמך?? מורכבות פירושה ריבוי קונפליקטים ואם את מתקשה להתחבר לעצמך

ברור שאנשים יתקשו להתחבר איתך  נראה שיש לךקצת  עבודה על זהותך ושיהיה לך זהות ברורה אז תיווצר חברה בהתאם  וחוץ מזה את ממש צעירה סבלנות.. את ממש לא הולכת להישאר לבד המון בהצלחה!!

המעבר בין קהילות ותפיסות עולם תמיד קשה, בכל גיל וגם לאחר הרבה מאוד שנים.

קחי לדוגמא את שולי רנד, הבנאדם חזר בתשובה לפני עשורים, ועדיין השיר האחרון שלו זה שהוא תלוי "בין קודש לחול" - בין העולמות. עוד שיר זה "דע בני אהובי" שגם בו מתבלט מאוד הקשר שלו לחיים הקודמים ולמשפחה האוהבת שהשאיר מאחור.

זאב אבינר (הבן של הרב אבינר) הדתל"ש, אבל לקח לו שמונה שנים להוריד את הכיפה סופית, ועד היום מכבד את אבא שלו.

אני מסתכל על זה ממבט הפוך, מבט של דתל"ש בתחילת שנות העשרים. אני פשוט לא מצליח להתחבר לצעירים חילוניים, הם כל כך שונים ממני!! עדיין הגרעין החברתי הקשה שלי הוא קבוצה שלי חברים דתיים מהישיבה התיכונית.

מהבחינה הזאת את נמצאת קצת בבעיה, כי את בגיל הנעורים שבו קשה מאוד למצוא בקבוצת השוות שלך נשים שיש להן את היכולת להכיל את המורכבות. את נמצאת בסכנה שכל אזכור של החיים הקודמים ימתג אותך כחילונייה לשעבר בעיני החברות (גם אם הן לא יגידו לך את זה) ויש נערות שזה יבריח אותן, ויש כאלה שזה יגרום להן לקנא והן יזרקו לך אמירה עוקצנית. מצד שני, את לא יכולה להתעלם מהפרק הזה בחיים שלך ולכן אם תדברי רק על חוויות מנקודת מבט דתי זה יהיה מאוד לא אותנטי וזה ירגיש לך מזויף, וממילא גם לחברות.

העצה שלי היא לשנות באופן מיידי את קבוצת השוות שלך (אם זה לא ברור: קבוצת השוות - בנות בגילך שאת מסתובבת איתן).

תמצאי עוד בנות שעברו תהליך של חזרה בתשובה (או הדתלש"ו! מדהים כמה המפגש בין דתל"שים לחוזרים בתשובה מפרה את שני הצדדים). בגיל יותר מבוגר תהיה לך אפשרות לבחור מדרשה, כעת זה יותר קשה, אבל תהיי חזקה. שום ספר או דמות חינוכית לא יהיה אפילו חצי אפקטיבי כמו להיות מוקפת בבנות דומות לך.

המון בהצלחה! ותמיד כדאי להתיעץ עם דמות חינוכית שמכירה אותך על הדברים האלה.

ברור לי שהבליינות זה מה שיוצר את הדחייה, ואם החבר'ה האלה יפסיקו להסתכל על בחורות כמו אוטו ויסגלו לשון נקייה יהיה לי הרבה יותר נוח לידם. (עצוב שגם שאני דתל"ש אני הדוס של החבורה )

בכל מקרה מה שכתבת על זה שהתהליך עצמו מבגר זה ממש נכון! לא כל כך חשבתי על זה אבל יש בזה המון אמת.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...