והיום יוצא לי לחשוב המון.
המחשבות אצלי מאוד מעשיות. למשל כשרציתי לדעת איך אני בעולם החילוני והאם אני עוף מוזר גם שם, פשוט הלכתי למלצר בתל אביב מילצרתי באולמי חתונות וגם סתם בבתי קפה.
וזה היה גם אתגר בשבילי, ובחנתי את עצמי מול מצבים חברתיים מכל מיני סוגים . עשיתי המון פאקים אבל הייתי עשר.כי בסך הכל הלכתי לשם כדי ללמוד, והצלחתי לתפוס מה אוהבים בתל אביב, אבל מהר מאוד מאסתי. הם בסך הכל אוהבים בדיוק את מה שהבני ברקים אוהבים. חיצוניות.
בקיצור, היה לי כייף בהתחלה לבוא מבני ברק עם פאה ואז להוריג אותה בשירותים של קניון עזריאלי, ולחשוף את הקוקו שלי עם הפס הכחול שצבעתי בעורף כדי להיות "coool" . אדיוטית.
והיה לי כייף גם כשעשיתי 3 חורים באוזן, וגם שלבשתי מכנסי ג'ינס שאותם כיסיתי בסינור הכי ארוך שמצאתי בעבודה, והכי היה לי כייף לבוא ללקוחות ולראות שהם מעריכים אותי.
זה קל.
הטיפים , הטיפים. ולחייך לאנשים, להיות מותק כזאת,לזרום, לדבר,
היו פעמים שזרמתי יותר מידיי.
באולם חתונות אחד, מילצרתי עם ילד בן 18. ואיכשהו התנשקנו. אני יודעת שזה דוחה.אבל זה קרה אחרי שהוא הציע לי סיגריה בהפסקה שבין מנה אחת לשנייה, וילדה אחת יותר גבוהה ממני בת 17 , התחבקה איתי גם, ואיכשהו נוצרו לי ידידות שקטנות ממני בעשור, והן חשבו שאני בת 23. לא, הייתי בת 25. עבדתי עליהן שאני 23.
והיו את המלצריםהאחרים. השבבניקים. בחורי ישיבה שנפלטו ממסגרות בבני ברק,ובאו לתל אביב בשביל הטיפים.
ותמיד לא יכולתי להישאר אחרי 10, כי הייתי צריכה לחזור לתינוק שלי. ואיכשהו התקופה ההיא עברה מהר, ושבעתי מלרצות להרגיש נערה, אז הלכתי לעבוד בבית ספר יסודי, והפכתי להיות מורה ממלאת מקום, והילדים לא הקשיבו לי והשתוללו בשיעורים, אז נאלצתי להתפטר, ואז הפכתי להיותמוכרת בחנות, ואחר כך סוכנת פלאפונים, ואחר כך מטפלת, ועוד ועוד.
מחשבות ,מחשבות.ומה הן עוזרות.
אני כל כך שבעה מלהתחיל מחדש, לא רוצה יותר שינויים, טוב לי ככה. התרגלתי ללבד הזה של רק אני והילד, עכשיו צריכה לעבוד על השריטות שלי. ויש לי המון.

