1. איבוד הכח העצמי שלי
זה סוג של מחיקת הכח שלי להיות עצמאי, בעל יכולת בחירה כאן בעולם לחשוב ולפעול.
אני הופך להיות תלותי לגמרי, בחברותא (הכוונה לקבוצה שנפגשים יחד כל שבוע)
בספונסר (חבר מכור כמוני שמלווה אותי) בחברים מכורים (שצריך ליצור איתם קשר כל יום בשביל להתחבר)
במקום ללמוד איך להתמודד עם רגשות שעולים לך מידי פעם וגורמים לך לרצות "שימוש" (שזה יכול להיות אלכוהול, סמים או מין) אתה לומד שאתה לא יכול להתמודד, אתה חייב להתקשר חבר לשתף אותו, לסמוך רק על כח חיצוני,
2. התמכרות,
הגדרתי את זה כבר באשכול כאן כיציאה מהתמכרות להתמכרות
ואני יסביר למה אני מתכוין
אחת ההגדרות הבסיסיים של התמכרות היא "סבילות" שככל שאתה משתמש בחומר או בהתנהגות, אתה עם הזמן צריך להגביר את המינון, כי המינון הקודם כבר פחות משפיע
עוד הגדרה בסיסית היא שאתה מרגיש שבלי ה"חומר" אין לך חיים, זה מייצר אצלך תחושות קשות של ריקנות, שיעמום ודיכאון
אם שמתי לב נכון, לרוב המשתתפים בקבוצות הaa והsa סובלים (או נהנים) משני ההגדרות האלו
מתקופה לתקופה, התלות הולכת וגוברת, גם צורך להשתתף במספר קבוצות בשבוע (כל מפגש זה נסיעה הלוך, שעה של מפגש וחזור..)
חברים סיפרו לי שהם משתתפים ב4 קבוצות כל שבוע, לא אחד ולא שניים,
אבל זה לא מספיק, יש גם קבוצות טלפוניות, שאתה משתתף בהם מידי יום
וזה גם לא מספיק, יש לך רשימה של חברים, שאתה מתקשר אליהם כל יום, בתחילת היום, בשביל להתחבר לעצמך, (מעניין להתחבר לעצמי על ידי חיבור לחבר) לתוכנית, לצעדים, והמינון גם הוא הולך וגובר, הרבה מכורים מחזיקים רשימות של מאות חברים (לא מגזים בכלל) בשביל שבכל רגע ורגע יהיה למי להתקשר, ואם מישהו לא יענה אז יהיה לך עוד אופציות, גם להתקשר בשתיים בלילה עד שמישהו יענה..
התוכנית דואגת לחבר (או למכר) אותה אליך בכל דרך אפשרית (סוג של דת תובענית, כמו היהדות לגברים אולי...?)
1. סיפרות, ספר כחול, ספר לבן, מסורות, פרשנויות על הצעדים, קצרצרים של החלמה
2. כתיבה, לכתוב לעצמך איפה אתה אוחז באיזה צעד, מה אתה עושה בצעד הזה
3. תפילות, להתחיל את היום עם תפילות על הצעדים, לגמור עם זה את היום (לא לגמור חלילה..)
4. חברים, אתה מתרגל לצורך נפשי בכל רגע של אי שקט או מועקה, להתקשר לחבר ולשתף, לא לבד. לבד אתה תיפול.
5. קבוצות.
6. קבוצות טלפוניות
7. קבוצות וואטאפ עם מסרים
8. כינוסים מידי פעם, כולל כינוסים בינלאומיים, וכנס גדול בארץ כל שנה
יש עוד כמה דברים, ארשום בהמשך
3. איבוד היכולת להנות בחיים מצרכים בסיסיים
כאן זה משנה על איזה סוג התמכרות אנחנו מדברים
אלכוהול וסמים, הם דברים שאין שום בעייה להסתדר בלעדיהם, פשוט אל תשתמש יותר בזה
אבל בהתמכרות למין, לאוכל, או לתאווה, כאן אנחנו נכנסים לבעיה רצינית
עיקרון היסוד בaa, הוא שאם אתה מכור, אתה לנצח תישאר מכור
לא משנה כמה שנים תהיה נקי, וכמה מפוקח תהיה, אתה חולה במחלה חשוכת מרפא.
ולכן אם אני מכורה למין למשל, אני צריכה להפנים שאני בחיים לא יוכל יותר לאונן בחיי,
(אני לא נכנס לשאלות אסור ומותר, ולכן הבאתי דווקא דוגמא של אוננות באישה שהיא דבר חיובי בדרך כלל)
אני פשוט צריכה לוותר על הרצון לתאווה בכל צורה שהיא בחיי
(חוץ ממין עם בן זוג במקרה שאתה נשוי, שזה אין ברירה אלא להתיר לפעמים)
השאלה היא קודם כל האם הם צודקים, אולי יש הרבה דרכי טיפול שכן מלמדים אותך איך לשלוט בתאווה אבל ללא צורך להינזר ממנה לחלוטין,
והשאלה השנייה היא האם אכן שיטת הטיפול הזאת יעילה יותר מהשיטות האחרות,
כלומר האם אכן יש רווח בהימנעות המוחלטת הזאת
יש עוד המשך, בהמשך..