שאלה קשה מאוד על יחסי אישותאשתאול
מצטערת ששוב הנושא הזה...
אני נשואה ממש לא טריה עם ילדים די גדולים. הנישואין שלנו במשבר מתמשך על רקע אלימות נפשית ורגשית שאותה אני חווה.
ניסיתי ליזום פרידה והוא לא מוכן, והצליח להוריד אותי מהרעיון בגלל הפגיעה בילדים. אני בטיפול נפשי לעצמי למרות שהוא בז ומזלזל בכך מאוד, לטיפול זוגי הוא לא מוכן ללכת, מבחינתו אני הבעיה היחידית.
בגלל העלבון והפגיעה המתמשכים ומצטברים ללא הכרה שלו באחריות למצב, נוצר מצב שאני לא מסוגלת לקיום יחסי אישות, הן נפשית והן פיזית. אם היה מדובר רק בפעולה קצרה וטכנית כדי לספקו זה היה עובד, אך הוא רוצה הרבה מעבר, ממש חיבור והנאה ורצון גם מצידי, ואני לא מסוגלת לזה כאמור, ועל כן עושה כל מאמץ להתחמק מכך.

יש לציין שהוא לא דתי ולא מחויב להלכה בשום אופן.
מאחר שהוא לא מוכן לוותר על היחסים, הוא ביקש שאתן לו לגיטימציה לרעות בשדות זרים בהסכמתי.
ואני כמובן לא מסכימה.
אבל כבר חוששת שהוא עושה זאת. בכל אופן, לא תהיה לו בעיה דתית או מוסרית לעשות זאת, כי מבחינתו אני מייבשת אותו בכוונה וללא הצדקה.
אני לא יודעת איך להמשיך מכאן. יודעת שאם החבילה תתפרק, הילדים יחטפו מכה רגשית מאוד חזקה בגללו, הוא יגיב בקיצוניות ויסית אותם קשות נגדי.
מצד שני, המצב מבחינת היחסים בלתי פתיר.

נשמה שליסוסה אדומה
את חיה לא רק בשביל הילדים אלא גם בשבילך. מחובתך לאהוב ולדאוג גם לך.
ואסור שתתנהלי בחיים שלך מתוך פחדים.

אל תהי איתו כל עוד את פגועה ממנו.
ויש מצבים שבהם אין ברירה, אלא להתגרש.
אדם שלא מוכן ללכת לטיפול ולעבוד על עצמו תוך כדי שהוא פוגע בך, זו דוגמה טובה למצבים מהסוג הזה.

הילדים יתמודדו.
הוא האחרון לשכנע אותך...
תדאגי לעצמך. אמא סובלת לא יכולה להיות טובה מספיק לילדים שלה...
תדאגי לעצמך וה' ידאג לשלוח לילדייך את הכוחות הנכונים.

שיהיו לך בחירות טובות ונכונות בע"ה.

וכמובן תמשיכי לטפל בעצמך ולהעזר בכל מי שאת יכולה.
ואל תיספרי אף מילה שלילית שמופנת לעברך.
זה שלו ולא שייך אליך בשום צורה.

לגבי היחסים, לא רלוונטי בעיניי כל עוד את פגועה. את צריכה לעשות את זה מתוך חיבור, את לא זונה. הוא צריך לעבוד על עצמו ולהיות ראוי לזה.
ומה איתך?? לא מגיע לך לקיים יחסים?!

אם את חושדת שהוא נמצא עם אחרות, וזה מפריע לך ואת לא מסוגלת להיות איתו = לפרק את החבילה עם כל הכאב.

לפעמים אין ברירה...
הקושי להיות יחד הוא לא בגללאשתאול
החשד בבגידה, זה הרבה הרבה הרבה לפני זה, אבל כמובן שזה לא מוסיף רצון להתחבר.
כן ברור ברורסוסה אדומה
בכל אופן על תוותרי לעצמך ועל עצמך.
חיים יש פעם אחת, תחיי אותם על הצד הטוב ביותר. מגיע לך טוב ❤
באסהדי שרוט
אבל יש קצה אור.

אם הילדים גדולים מספיק(מה זה גדולים? מתבגרים?) אז הם יצליחו להתמודד אם רק תשדרי להם חוסן נפשי. גם בשביל עצמך.

קראתי פעם מחקר שטוען כי ילדים להורים גרושים פרודוקטיביים יותר ומפתחים כישרונות. זה הצד השני של המטבע.

אם את מרגישה שגדשה הסאה על הנישואין האלה, עם כל הכאב, את צריכה לדאוג לעצמך ולתת לילדים להתמודד עם זה(כמובן עם העזרה שלך).

לגבי להסיט את הילדים, זה לא נרטה לי כזה פשוט להסיט ילדים גדולים פתאום סתם ככה. ואם את רואה שזה הכיוון שהוא הולך אליו, תלחמי עליהם. לא מלחמה שלך ושל בעלך מולם כן? מלחמה מכובדת ובוגרת. זה לגמרי אפשרי.


ליבי איתך.
לא כולם גדוליםאשתאול
חלק בהחלט יכולים להיפגע והם זקוקים לקשר איתו, אלא שהוא יכול לערער אותם מאוד.
אפשר גם להתגרש בלי שהקשר עם מי מההורים יפגעדי שרוט
אם הם זקוקים לו והוא אבא טוב אז לא בהכרח שאם תתגרשו זה יפגע בהם בצורה קיצונית כמו שאת חוששת.
יש פסיכולוגים מיוחדים לילדים כאלה, יש ארגוני תמיכה ועם יש רצון טוב וכבוד הדדי לשני הצדדים אז יש דהר כזה גם גירושין יפים.

ראיתי לא מזמן כתבה טלויזיונית על זוג עם 4 ילדים שהחליט להתגרש והם עשו "מסיבת גירושין" אמיתית. קולטת? אשכרה מסיבה עם אורחים ומשפחה והכל חחח זה קצת קיטשי כן? אבל הרעיון שאפשר גם להתגרש יפה.

ואם מי מהצדדים מתחיל עם ניכור הורי, אפשר לגדוע גם את זה.
הכי חשוב בעיני זה כבוד ורצון הדדי.
אמרת שיש אלימות מילוליתאמא וגם
אני בטוחה שהילדים גם חווים את זה כלפייך
ואולי גם כלפי עצמם.
כדאי לברר ולתעד את העניין.

נשמע שרע לך בנישואין וחוץ מהאיום לגבי הילדים אין שום דבר שמחזיק אותך שם
וחבל
את עוד צעירה
נשמע שאין בשביל מה ומי לחכות
את חושבת ש...*אשתו של בעלי*
ילדים שרואים יחסים כאלה ירודים ולא מכבדים בין ההורים שלהם,לא נפגעים??
תחשבי מה עדיף לך(ולהם) בכזה מצב...
יקרה,חדשה ישנה
ההחלטה בידיים שלך.
או שאת נשארת נשואה וזה כולל יחסים.
או שאת מתגרשת.
את לא יכולה להגיד אני נשארת נשואה אבל בלי יחסים, את עושה צחוק מבעלך ומחיי הנישואין שלכם.
היא כתבה שבעלה לא מוכןrivki
וכנראה הוא הפחיד אותה העניין הילדים
עושה צחוק מבעלי ומחיי הנישואים?אשתאול
לחייב אישה להיות במצב אינטימי עם אדם שמתנהג בצורה פוגענית וכלפיה וכלפי ילדיה זה תקין?
אני גם הסכמתי לתת לו את מה שצריך כדי להתפרק, אבל הוא רוצה יחסים של הרבה מעבר, ואני לא מסוגלת. נורא טעונה עליו.
לא רק לאישה יש מחויבות בנישואים, אם אין כבוד בסיסי ואהבה כלפיה זה לא עובד.
זה מובן שאת לא מסוגלתהסטורי
אבל המשמעות של זה, היא שצריך להתגרש.
הוא לא יסכים בחייםאשתאול
אז תפני לקו סיוע ותבדקי איתםהסטורי
איך את מתקדמת לכיוון גירושין.

(יש סיכוי שהאיום הברור יביא אותו להסכים ליעוץ)
את לא חייבת לה דין וחשבון יקירה!!!ה' אלוקינו
רק חיבוק מגיע לך אלופהה!!!
חברה שלי טובה עברה את אותו הסיפוראון17
והיא עכשיו גרושה ומאושרת..הוא הכניס לה סרטים בראש והיא אכלה אותם ..לילדים היה קצת קשה שינוי האווירה אבל מעבר לזה ..היא חיה טוב
זה תהליך לא פשוט אבל במקרה שלך נשמע ממש הכרחי
תגובה מגעילהההההה. שלא תתנסי בניסיונות!ה' אלוקינו
ובכל זאת - להישאר נשואים אבל בלי יחסים זה לא אופציהyr

גם משפטית זה מה שנקרא "מורדת" שעלולה להפסיד זכויות במקרה של גירושין בעתיד  (כדאי להתייעץ עם איש מקצוע).

(וכן להיפך מצד הבעל)

מצד שני יחסים בלי קירבה אמיתית נפשית הם אופציה גרועה יותר.

אז יכולה להיות תקופה כלשהי של ריחוק פיסי כחלק מצורך בבירור אישי ורגשי, אבל זה לא דרך חיים קבועה!

צריך יעוץ אישי ולא בפורום על התקווה לשיקום הנישואין, ואם לא אז להמשיך ככה כשיטה קבועה זה לא דבר נכון.

 

 

 

היא לא נחשבת מורדת בשום אופןלצמוח ולהצמיח
היא כתבה שמוכנה ליחסים.
אבל הוא רוצה יותר מזה.
כל דיין או שופט מבין שגבר שמתייחס לאשתו בזילזול, פוגע בה ולא מוכן ללכת לטיפול, לא יכול לצפות מאשתו ליחסים חמים ומענגים במיטה.
וגם אם לא היתה מקיימת יחסים בכלל, היא לא מורדת.סוסה אדומה
גם בהלכה יש מושג שנקרא "בן שנואה"מקופלת
אם הוא מזלזל בה ולא מכבד אותה, כי מצד ההלכה אני בטוחה שיש לגיטמציה לסירוב שלה, מה גם שזה לא סירוב חד משמעי, אלא סירוב לכל המסביב.
צודקת. גם בעיניי זה בלתי אפשרי לקיים יחסים בצורה כזאת. בכלל. לא רק המסביב..

חיבוק יקרה, מאחלת לך את כל הטוב. מגיע לך רותו❤
זאת לא ההגדרה של בן שנואה...יהודה224
נכוןלמה לא123

אבל יש הגדרה לילד שנולד כתוצאה מלהכריח את האישה לשכב איתו

אני לא נגעתי בזה אם זה טוב או לא (ברור שלא)יהודה224
...
ברור לי שזה מה שהתכוונתלמה לא123

ועדיין יש הגדרה גם למה שכתבתי?

נראה לי שלזה התכוונה ב"בן שנואה"

את מתכוונת להגיד שבמצב כזה אסור ?סודית
בלי להכנס לשאלה ההלכתית.
מצב שבו הפותחת שונאת אותו בגלל התעללות רגשית, וגם "אוסרת" עליו ל"רעות בשדות זרים", סביר שההתעללות תחמיר, לא?
ככה כתובלמה לא123

"וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי (יחזקאל כ, לח) – אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, בני אסנ"ת משגע"ח: בני אימה, בני אנוסה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביא, בני חצופה".

 

וכ"כ הרמב"ם (דעות ה, ד): "ולא יהיו שניהם לא שכורים ולא עצלנים ולא עצבנים, ולא אחד מהן, ולא תהיה יְשֵנָה, ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה, אלא ברצון שניהם ובשמחתם".

 

ובלי קשר:איך אפשר לשכב עם מישהו כשאת שונאת אותו? מה זה גורם לך עם הזמן? אני מבינה למה התכוונת,כי א"א לאסור עליו ללכת לאחרת ומצד שני לא לשכב איתו.זה לא פייר כביכול.

לכן,לדעתי,הסיפור פה מאוד לא פשוט. גם לא שמענו צד שני.

היא צריכה להתייעץ עם עו"ד,מטפל זוגי/אישי,רב וכו'

 

אי אפשר משנאה.סודית
שאלתי אותה אם יכולה ללכת אחורה בקשר ולהזכר בו כשהיה טוב, או למצוא נקודות להעריך אותו גם בשפל דרגתו, וכו'.
ענתה שלא.

להתגרש הם לא רוצים.

מה שכתבתי לא שייך ל'פייר'. אין 'פייר' למצב כזה. היא צריכה לשקול היטב איך להגן על עצמה נפשית, ולא בטוח שכדאי לה להכנס לבחירה החופשית שלו.
מסכימה איתך לגבי התייעצות עם עורך דין.
בכל מקרה ייעוץ מקצועי יעשה לך/ם רק טובדוד10

עצוב לשמוע את המצב שלכם.

עדיין לא יודע מה להמליץ. 

מה שברור זה שכדאי לך או לכם להיעזר בייעוץ מקצועי. בין אם אתם בוחרים להישאר יחד ובין אם בוחרים להיפרד.

 

את מתארת איומים מכל הכיוונים. כרגע זה נשמע שיש לך לבחור את הרע במיעוטו:

האם להסכים שבעלך יתחזק מהצד מערכת יחסים נוספת. (שאולי גם היא עלולה להתפתח ולגרום לגירושין שלכם).

האם ליזום גירושין, למרות המחיר שהילדים עשויים לשלם. 

האם להשתתף ביחסים שאת לא נהנית מהם, אפילו סובלת עד גבול הבלתי אפשרי. 

 

הבעיה שלכם איננה רק "שאלה קשה ביחסי אישות", למרות שבהחלט הם מהווים מרכיב חשוב בכל זוגיות בריאה ורצינית. כמו אצל רוב / כל הזוגות הקושי לא מתחיל בחדר המיטות, אלא ששם באים לידי ביטוי שאר תחומי היחסים.

אצלכם הבעיה מורכבת בגלל הפגיעה הנפשית והרגשית שכבר חווית ועדיין חווה, הנכונות שלו לפרק את החבילה ולקחת את הילדים כבני ערובה ומגן אנושי. אולי גם בגלל הנכונות שלך להישאר בכל מחיר. 

 

יש באינטרנט טיפים וקורסים לבנות ביטחון עצמי, אבל ספק האם זה יעזור, לאור הקושי הנפשי והרגשי שאת חווה. את חיה באווירה הרסנית, אז קשה לצמוח שם, אולי לשרוד.

 

למעשה את יכולה לנסות לשתף את בעלך בקושי שלך. בקשי ממנו להיפגש לדייט, להשקיע זמן ולשבת רגוע. היישרי מבט ואימרי לו בכנות, ברגישות ובנחישות, שבגדול את מסכימה לקיום יחסים חפוזים וקצרים. אבל אם הוא מעוניין לקבל גם רגש במיטה, אז עליו לבטא מחמאות ואהבה בשאר היום, או לפחות לצמצם את הביקורת עד ליחס של אחד לחמש מול המחמאות והפירגון. מה לעשות שאת מורכבת גם מרגש. כמו כולנו. אנחנו מכבדים את רצונו שיחסי האישות יכילו גם רגש ולא רק טכני. אבל מכבדים גם את רצונך לחוש אהובה ושווה. אימרי לי שבלי לשפוט אותו על היחס השלילי והפוגעני מולך, תוצאה פשוטה נגרמת התכווצות שלך והסתגרות.

 

הסבירי לו בכנות ובכבוד שמצידך את מסכימה לתת לו הכל, אבל יש תופעות שאינן בשליטתך. כמו אדם שיכניס מים במיכל הדלק, אז הרכב לא יבער כראוי ולא יבצע את התנועה המבוקשת. זו תוצאה טבעית, לא עונש. את מתאמצת לבוא לקראתו בכל מה שאת יכולה, אין לך שום ענין לייבש אותו, בטח לא על חשבון הילדים שיסבלו מגירושין, אבל הגוף שלך איננו מכונה קרה. הוא עדיין מגיב לרגש ולביקורת.   

 

הזכירי לבעלך שגירושין ותשלומי מזונות זה עסק יקר. גם כשנעשים בהסכמה ובוודאי כשנעשים במריבה. חבל לו. הרבה אבות גרושים מתאבדים בסופו של דבר.  


כנ"ל הסבירי לו לגבי הבקשה לקיים יחסים עם אשה נוספת, שהאופי שלך מונע ממך להסכים לזה. זה רגש בלתי רצוני. 

 

תשאלי רב או אנשי מקצוע, אבל כבר כתבו שגירושין הם גם אופציה. אם ניסית הכל ולא הצליח, אז תאמיני שהבורא יתברך ייתן כוח לילדים להתמודד. לא ברור שטוב להם יותר לראות אותך פגועה וסובלת.לא ממהרים להתגרש, אבל גם לא מתאבדים כדי למנוע גירושין. בנישואין מורכבים כמו שלכם, הייתי משקיע מאמץ סביר, אולי גם עילאי, אבל לא מעל ומעבר. אם שניכם סובלים, הוא מיחסים בלתי מספקים או בלתי קיימים, את מעלבון והשפלה, אז ייתכן שימליצו לכם ללכת איש לדרכו.      

 

סביר להניח שכאשר בעלך יחוש שאת שלמה עם רצונך לשנות את המצב לכבוד הדדי, או במסגרת של שלום בית והקטנת עלבון או במסגרת של הליך גירושין, הוא גם יתחיל לזוז קדימה. ייקח אחריות על חלק מהמצב וינסה לשפר את הרגשתך.

אם גם השלמה שלך עם אופציה של גירושין לא תזיז אותו בכלום, אז אולי הזוגיות שלכם כבר מתה. לאחר קבלת אישור מרב לגירושין, תבצעו הליך פורמלי של קבורה, למרות כל הכאב. אולי אל תמתינו שהמסגרת הזוגית תרקיב סופית ותפיץ ריח לא נעים שגם הילדים יסבלו ממנו.   

 

תשאלי, איך אפשר לדרוש ממנו להשתנות, להשקיע ולבנות, תוך כדי שמניחים אקדח טעון באיום של גירושין על רקתו? אולי התשובה היא שלפעמים המצב כל כך קשה, עד שנאלצים לזעזע ולנער בעזרת שוק חשמלי אדיר, גם בלי היגיון. פשוט לבדוק האם בכלל קיים דופק בזוגיות, או שאת מבצעת החייאה על גופה קרה. קשה לדרוש ממך להישאר בזוגיות לאורך שנים רבות, ועוד להתפשט ולפתוח לב ורגליים -סליחה על הביטוי- רק בגלל איומים שכל האופציות האחרות גרועות יותר. או כמו שכתבת בעצמך, זה פשוט לא עובד לך.

   

מה שנשאר לך לעשות מעבר לייעוץ מקצועי, זה כנראה בעיקר סגולה רוחנית: תשובה תפילה וצדקה. תפילה לבורא עולם, השותף השלישי בילדים שלכם. 

 

  

קיצור, לא יודע מה להמליץ עוד, אבל ברור שכדאי לך/ם  להיעזר בייעוץ מקצועי.

 

בעזרת ה' יהיה טוב. 

טו בשבט הוא יום של מציחה. ראש השנה לאלנות. 

שיחות של שיתוף וכנות לא עבדו ולא יעבדואשתאול
הוא לא מאמין לכוונותי הטובות ותוקף אותי חזרה בצורה מאוד פוגעת. מעדיפה לא לדבר איתו בכלל, זה פשוט לינץ' מילולי.
אז יש פה גם ענין של אימון חלקידוד10

נשמע שעלינו על נקודה נוספת. חוסר אימון.

את לא סומכת עליו לגמרי שאינו בוגד ברמה כלשהי.

הוא לא סומך עלייך שאת מעונינת בטובתו וטובת הילדים

רק רוצה להגיד לךרקלפרוק
שאת מהממת וחזקה!
מצב כזה אינו טובת הילדים!!!הסטורי
נישואין של סבל, בית שהוא שדה קרב - אינו טוב לא להורים ולא לילדים. גירושין יהיו משבר שאפשר לקום ממנו, בית שהוא שדה קרב, זו טראוומה מתמשכת.

טוב שאת בטיפול - תבקשי הדרכה איך לפעול ותעמידי את בעלך מול שתי אפשרויות:
האפשרות העדיפה - הוא מצטרף לטיפול זוגי משמעותי, ובעז"ה תייצבו את הבית, לטובתכם ולטובת הילדים. אם הוא לא מוכן לעבודה משמעותית על כל המערכת הזוגית - לעבור לאפשרות השניה - גירושין.

זה עדיף לך ועדיף לילדים מבית שהוא שדה קרב!
סליחה מראש......תיתי2
תבדקי מחלות מין, חיסון פפילומה.
תוודאי שאת מוגנת. את לא יודעת לאן הוא הולך ועם מי.

מה שאת מתארת מורכב, דרוש יעוץ מקצועי ורב מערכתי - מבחינת אלימות במשפחה, מבחינת הילדים, מבחינה משפטית ומבחינה הלכתית.
יש גם פתרונות מבחינת המדינה להורים מסיתים בתהליכי גירושין. זה לא תהליך פשוט אבל צריך לשקול מה עדיף.

אבל כן רוצה לומר לך
שהאחריות לנישואין ולאישות היא משותפת.
וכל צד צריך למלא מינימום של תנאים כדי שיתאפשרו חיי אישות.
זה לא נכון לצפות רק ממך.
זה פוגעני כלפייך ויהיה לזה נזק עמוק לטווח ארוך.
לגיטימי שאישה זקוקה ליחס ראוי כהכנה, והיא לא מסוגלת בלעדי זה. אי אפשר לכפות.
ולכן גם גירושין במקרה ואין אישות- זו אחריות משותפת. הוא יוצא החוצה ובורח מהאחריות. אך זו לא אשמתך! ואת לא חייבת לו דבר "רק כדי שלא יחפש בחוץ".
כך או כך, בסופו של דבר, לך יש בחירה בחייך. מקווה שמיצית את כל ההתיעצויות המקצועיות, ואם לא - אז יש לך עוד דרך לברר לפני החלטה.
ברגע שאת פוחדתאנונימייס
ממנו וילדייך נפגעים ממנו, צריך לעצור את האלימות קודם כל זה לא תקין! ובמצב רגיש של "איום" הגירושין באוויר האלימות יכולה להחריף!!
אם ניתן לשקם את הנישואין ע"י טיפול וייעוץ מה טוב, אם לא הייתי מציעה להתייעץ אם בת מלך, או מרכז סיוע לנשים מוכות אם יוכלו לעזור לך. בהצלחה מחזיקה לך אצבעות!!
נשמה יקרה!לצמוח ולהצמיח
קודם כל חיבוק!
אל תוותרי על עצמך!!
את לא רובוט!!
ברור שלא תהיי מסוגלת לחיות חיי אישות ולהתחבר אם אין באמת חיבור וזו רק זנות מבחינתו!
לא מבינה את מי שמאשים אותך.
מגיע לך לקבל יחס טוב ואוהב.
זה לא "או שתתני לו מה שהוא רוצה" או שתתגרשו.
וזה לא קשור לזה שהוא דתי או לא. הוא כרת איתך ברית נאמנות!!

הוא מוכן שאת תשלימי את החוסרים שלך, שאת לא מקבלת ממנו ,מהצד, שתרעי בשדות זרים לקבל הערכה, כבוד, אהבה, ויחסים אינטימיים מתוך אהבה??!
ברור שלא!!
למה הוא מצפה שזה לא יהיה הדדי?!
הוא רוצה יחס שיתן יחס.

גם אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול תתחילי את ללכת ליעוץ זוגיות בלעדיו.
הטיפול שאת הולכת זה בקשר לזוגיות? או טיפול לנפש?
כי חשוב שתטפלי גם בביטחון העצמי שלך. נשמע שאת לא מעריכה את עצמך מספיק.
ובהחלט מגיע לך חיים טובים ובלי איומים.
יקרה! נכנסתי לפורום בשבילך...העריגה והחפץ
נכנסתי לפורומים אחרי כמה שנים בעקבות זה שראיתי את מה שכתבת. עד כדי כך ששכחתי את שם המשתמש שהיה לי ועשיתי חדש.

תראי, לכל אחד יכולים להיות קשיים, כאלה ואחרים, קשים וקלים. כל קושי יכול להיות מטופל - השאלה אם יש רצון ושאיפה לתיקון. הרצון לעבוד ולתקן זה הבסיס.

במקרה שאת מתארת, הבעיה היא שאת חווה אלימות נפשית ורגשית ובעלך לא מכיר באלימות הזו. הוא לא מזהה את עצמו כחלק מהבעיה, מבחינתו הוא במצב האידיאלי ואת הבעיה.

אבל הוא טועה. כי את, מוכנה לעבודה, מוכנה לנסות ולתקן ולאחות את השברים. הוא אפילו לא מוכן להקשיב לצרכים האלה שלך ולהיות במקום שהוא מבין שיש לו חלק בדבר, שבשביל טנגו צריך שניים, שבשביל קשר "מהנה, כיפי וזורם" צריך חיבור נפשי שנובע מיחס הדדי ולא רק קיום טכני חסר כל משמעות.

הילדים חשובים ויקרים! אי אפשר לזלזל בהם ובמקום שלהם ובצורך לדאוג להם שיגדלו בצורה בריאה וטובה. אבל מה שאת מתארת זה לא צורה בריאה וטובה. זוג הורים שלא חיים בטוב זה עם זה, שהאמא חווה אלימות נפשית ורגשית - זה לא בריא ולא טוב. הילדים חווים את הקושי דרכך, הם קולטים אותך, אי אפשר להסתיר מהם את מה שמתרחש בבית.

נכון, הם לא ידעו לומר מה בדיוק קורה בין אבא לאמא, אבל הם ידעו להרגיש שיש מתח, ויש קושי ויש יחס מזלזל ולאמא קשה והיא עצובה ולא טוב לה ואבא אלים או קשוח ולא מקשיב ומשהו כאן לא בסדר.

לכן, טובת הילדים (!) היא שהמציאות תשתפר. לדעתי, וזו עצתי הפרקטית, את צריכה, וזה לא קל לומר ובטח שלא קל ליישם - לשים את כל האופציות על השולחן. ליזום שיחה שבה את אומרת לו את כל מה שאת מרגישה בפנים ופותחת את הכל. ייתכן והוא גבה לב, קשה לו להבין שהוא הבעיה ולצערי עוד יותר קשה לו לשמוע את זה ממך, כאשר הוא מרגיש שאת הבעיה.

לכן, לדעתי, הנקודה המשמעותית זה להגיד לו "עזוב, אל תסמוך עליי, אל תקבל את הביקורת שלי. ***אני, ככה, לא יכולה להמשיך*** יש שתי אפשרויות - האחת, ללכת לטיפול לאיש מקצוע שאנחנו סומכים עליו, שנבחר ביחד ונחליט שאנחנו באים לקבל ולשמוע ולהיות מסוגלים לעבודה משותפת. האפשרות השנייה זה לסיים כאן."

מציע להוסיף - "אתה רוצה את טובת הילדים? טובת הילדים זה שאבא לא ילך לרעות בשדות זרים, שאמא לא תרגיש שהיא חווה אלימות נפשית ורגשית ושההורים ילכו לטיפול כשהם צריכים, אתה חושב שזה מיותר ואני הבעיה? בסדר, אז אני הבעיה ואתה הבעל של הבעיה, עכשיו קח על זה אחריותובוא לעזור לי לפתור הבעיה. אם אתה רוצה לתקן - יש אפשרות, אם לא - אין טעם להמשיך. הבחירה אצלך".

ולמען הסר ספק, את אהובה, ממש לא הבעיה!!! את מנסה לתקן, לשפר - מוכנה להתמודד מול הקושי והאתגרים ביחד ולחוד. ובעלך, ממה הוא מפחד? ממה הוא חושש? אם הוא חושב שאת הבעיה, למה הוא לא מוכן ללכת איתך לטיפול משותף? מה מדאיג אותו כל כך? הרי מטפל מוסמך בווגאי מהר מאוד יגלה שאת הבעיה... לא כך? זהו, שלא. בעלך יודע, אני משער, שיש איזה בעיה בהתנהלות שלו. הוא תופס את זה שאת הבעיה בעצם זה שאת נפגעת מכך. אבל הוא לא מוכן לעמוד ולהתמודד רגשיית מול זה. זה קשה לו. הוא בבעיה. הוא ה-בעיה.

הסיווג הזה, של מי "הבעיה" הוא לא שולי. הנקודה המשמעותית היא לפתח כלפיו רחמים, מתוך מקום של הבנה שיש לו מידה או מידות גרועות. שהוא לא יכול לעמוד מול עצמו, לפתוח את הלב ולטפל. הוא מעדיף להכחיש ולהתכחש עד כדי כך שמעז להציע לרעות בשדות זרים.

מתוך הרחמים עליו, את נדרשת לגבורה. בנוסף למידותייך הטובות, את חייבת, לצערי אני אומר זאת כך, לאזור אומץ, ובענווה גדולה (אבל שאינה נכונה בפועל) לומר לו - בוא, תגדיר אותי כבעיה, אבל עכשיו גם בוא תקח אחריות ותעזור לי לטפל. אני בטוח, משוכנע!! שברגע שתגיעו למטפל טוב - הוא יפרק לו את הצורה. הוא ימצא את הדרך לומר לו כמה הוא טיפש ואנכי.

שימי את האוםציה על השולחן, תשאירי את הבחירה בידו. את ההשתדלות שלך את עושה באופן מתמיד ומדהים, בצורה יוצאת דופן ומעוררת השתאות. זה שהחזקת ככה עד עכשיו - מדהים ולא יאומן!! איזו אהבה יש בך לילדייך!! כמה רצון טוב וענווה יש בך!! פלא עצום.

מתוך כל זה, תמשיכי, אולי תכתבי לו את זה במכתב ושימי לו על השולחן באיזה ערב שהוא בבית ואת לא... שיהיה לו זמן לחשוב על זה. תהיי מוכנה לכך שהוא יסרב בהתחלה ואת תצטרכי לעמוד על שלך בצורה איתנה וחזקה. אין ברירה יקרה, זו בחירה על חייך, על חיי הילדים שלך. אפשר גם שתשתפי חברה טובה לפני השיחה איתו שתצטרכי לדווח לה על "ההצלחה" של השיחה. חברה שתצפה שתגידי לה - החלטנו כך וכך, הוא יחשוב על זה, אנחנו הולכים לטיפול ביחד (בעז"ה).

אל תתייאשי! עופו על החיים שלך! איתו, בעבודה קשה ואינטנסיבית ובהצלחה מרובה או בלעדיו, בעבודה קשה ואינטנסיבית ובהצלחה מרובה לא פחות. ה' איתך, ומתוך המשבר הזה, האתגר הוא לצאת יותר גדולים וחזקים מאיך שנכנסתם אליו. לפתח זוגיות גדולה יותר מאשר מה שהיה, טובה יותר. או חיים אחרים גדולים וטובים יותר.

אנחנו פה נשתדל להיות שליחים נאמנים, לחזק ולעזור, עד כמה שניתן.
האחריות היא משותפת. אין רק אחראי יחידדוד10

חבל להשתמש בהגדרת "למצוא מי הבעיה".

יש שני מבוגרים אחראים. כרגע לא טוב להם ביחד. אז בודקים האם יוכלו להגיע למצב נסבל או לא.

לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. נכון שאחד מתעלם ממחויבותו לאלוקיו, לאשתו, אולי גם מאיים לפגוע בילדיו אבל דחיקתו לפינה של "אתה הבעיה" "אני בסדר", או מיצוב רעייתו בעמדת "אני הבעיה""אתה בסדר", לא תתרום הרבה לעניות דעתי.

 

תכל'ס שניהם סובלים ולפחות במידת מה שניהם אחראים. כמובן ייתכן שאחד אחראי יותר והשניה פחות, או להיפך. או שיום ככה ושובע אחרת, חודש ככה ושנה אחרת, אבל זה שולי. חוץ מזה הרעיון הוא להיות חכם ולא רק צודק. אז מה ייתן לגברת להשתמש במונח של מי הבעיה? עדיף סמנטיקה של שנינו אחראים יחד לאיכות חיינו. אולי כל אחד על חמישים אחוז. כך זה מונע סערה רגשית של "הוא אשם" או "אני אשמה". בזמן שהיא תיזכר בעוולות שלו תזכיר לעצמה שגם היא אחראית. בזמן שנזכרת שהיא טעתה תזכיר לעצמה שגם הוא אחראי. הרי אינך סבור שהרעיה בכלל לא אחראית לכלום והיא רק פסיבית להחלטות בעלה, נכון? הרי היא יצור שכלי ורגשי. יזמה פניה לטיפול, כתיבה לפורום וכדומה. יכלה גם להיות פסיבית יותר או אולי אקטיבית יותר.  סימן שיש לה שליטה מסוימת על הדינמיקה בבית. זה כמובן לא אומר שהיא ורק היא אחראית לכל הזוגיות, אלא כל אחד אחראי במידת מה.  

 

אמנם היא לא כתבה בני כמה הם בערך, אבל אם שניהם מסכימים להשקיע כדי לשפר יש תקווה .

גם אם רק אחד משקיע עדיין יש תקווה 

בהצלחה  

השאלה בכלל לא על יחסי אישותנב"י
אני באופן אישי כמעט תמיד נגד גירושין, יש מקרי קצה מאוד נדירים שהבנתי את הגירושין אבל באופן כללי עד שלא מוצו האפשרויות חובה אישית על כל אחד מכם להמשיך לנסות לשפר ולבנות את הביחד שלכם.
במקרה שלך יש סרבן ייעוץ שזה הקושי האמיתי. אני ממש מצטערת לשמוע על הפתרונות שהוא הציע לך לבעיות שעלו וההצעות האלו בפני עצמן פוגעות מאוד.

יש כאן סתירה, במצד אחד הוא אומר שהוא לא מעוניין להיות יחד כשאת פאסיבית ומחכה שזה יסתיים, גברים רבים היו מוכנים ושמחים במנת חלקם וזאת נקודת זכות שלו שהוא לא מוכן לכך, יש בזה השפלה עבורך והוא לא משתף איתה פעולה. אבל מהצד השני הפיתרון שללכת למישהי אחרת בהסכמתך הוא כל כך קיצוני לצד השני, משפיל, פוגע ומזלזל שאני לא מבינה את הסתירה הזאת.
גם זה שהצעת גירושין והוא סירב ורמז באיום על הילדים, אני רואה כאן כוחניות גדולה שלו עלייך שאת מאפשרת אותה ואולי כבר לא רואה מציאות אחרת.

אתם חייבים אבל חייבים גורם חיצוני שיתערב, זה הדבר היחיד שיכול להציל את המצב. תנצלי את המצב הזה שאת החלשה והוא החזק ובחוכמה תביאי אותו לטיפול זוגי. את צריכה למצוא מטפל תותח וחייב להיות גבר, תתארי לו בשיחת טלפון את המצב ותראי שהוא מבין ויודע מה לעשות, אח"כ תשתפי את בעלך שאת רוצה לעשות טיפול "רק בשבילך" כי את כל כך לא בסדר ואת יכולה לתת את הדוגמה שהבאת כאן עם היצאנית ולהפוך אותה, להגיד איך אתה לא מסכים להיות יחש אם אני לא שותפה מלאה ואני יש לי מחסון ואני לא יודעת מה לא בסדר ואני שמעתי שיש מישהו שהוא יועץ מעולה אבל הוא גבר ואני חייבת שאתה תהיה איתי, דווקא מתוך המקום הזה שהוא החזק ואת "מודה" שאת לא בסדר, הוא בא לעזור לך להסביר את הבעיה שלך וכך תצוף הבעיה שלו. חשוב מאוד שהמטפל יהיה שותף לרעיון ושיהיה מישהו מקצועי מאוד שידע לרתום אותו לשיתוף פעולה עם הטיפול הזוגי. ברגע שתהיו בתוך הטיפול את תראי שיש מישהו שמחזק אותך כשצריך ומהצד השני מחזק את ההתנהגויות החיובות שלו.

בהצלחה רבה רבה יקרה, חכמת נשים בנתה ביתה ואת יכולה בחוכמה וב"כיבוי" זמני של הרגשות לתת הזדמנות אמיתי לנישואין האלו להיות כמו שצריך וכמו שמגיע לכם❤
דברי איתי באישי על המלצה למטפל גבר תותחyr


ברור למה הכותרת היא "בעיה קשה ביחסי אישות"דוד10

אני מבין למה הכותרת היא "בעיה קשה ביחסי אישות".

פשוט ככה: "גברת אשתאול" מסכימה להתפשר ולהתגמש בכל התחומים. סופגת עלבונות, מתעלמת מספק חילול שבת, ספק בגידה, נמנעת מגירושין, מסכימה לשכב כמשתתפת פסיבית במשגלים קצרים גם שאינם לרוחה.

 

"גברת אשתאול" מקריבה למען ילדיה ונישואיה, מוותרת ומוותרת עד המקום שבו היא מרגישה שלא יכולה יותר, שזה יחסי אישות ארוכים, כולל רגש, משחק מקדים וכדומה. שם נגמר לה הסבלנות. אז היא חושבת שמדובר על בעיה קשה ביחסי אישות. 

 

מצד שני גם "מר אשתאול" עשוי להרגיש שהוא מוותר ומקריב. מוותר על חירות ליסוע בשבת, מוותר על דברים נוספים לפי הרגשתו. עד המקום של הנאה מלאה שלו מיחסי אישות לטעמו, כולל העדפות מיניות אישיות, רגש וכדומה. שם הוא נבלם לחלוטין. אכן מתאפשר לו להתחבר גופנית לרעייתו, אך לא הרבה מעבר. אסור לו להחזיק פילגש מהצד, או לפחות אסור להצהיר על כך רשמית.  

 

לכן שני ההורים "במשפחת אשתאול" הם מרגישים שסלע המחלוקת ביניהם הוא יחסי האישות, בזמן שנקודת אי ההתאמה מתחילה כבר בפגיעה מילולית / ריחוק מהדת וכדומה.      

מחילה שאני אומרתנב"י
אבל התגובות האחרות שלך בשרשור הזה היו יותר נכונות וראויות, כאן מלבד לגלוג ועוקצנות לא נראה דבר, תגובה לא נעימה שוודאי לא עוזרת לקדם אף אחד במשהו.
אז לסבול בשקט?ים...
ברור שהוא לא רוצה להתגרש הוא יצטרך לשלם מזונות.
אבל האם הוא בעל טוב? אם יש על מה לעבוד בקשר שלכם?
אל תוותרי על עצמך
לכל מי שהציע טיפול זוגיאשתאול
ניסינו.
היו כמה חודשים טובים של נתק טוטאלי בינינו בו כמובן היה נתק גופני, הוא לחץ עלי "לסיים את החרם" ודרשתי לדבר מול גורם שלישי הטיפול היה גרוע, בעלי לא הכיר כלל וכלל באלימות ובפגיעה, המטפל לא קלט נכון את המצב וראה אותו כסימטרי כי בעלי מאוד משכנע ודומיננטי, והוא כנראה שכנע אותו שאני לא הוגנת באותה מידה.
בעלי אמר שהטיפול הזה גורם לו רק להעריך אותי פחות.
אז הפסקנו, ועכשיו הוא לא מוכן בשום אופן לנסות אצל מישהו אחר.
אני לא מאמינה שיש סיכוי כלשהו לשינוי.

יש דברים כיום שלדעתי מאוד פוגעים בילדים, מחלקם הוא מתעלם לגמרי. לחלקם הוא נחמד בצורה קיצונית. בשבתות הוא רוב הזמן נעול בחדר וכנראה מחלל שבת, לא שזה ענייני אבל זה בטח לא נעים.
וגם לא זמין אם הילדים צריכים אותו, פרט לנוכחות קצרצרה בסעודות השבת.
תקצר היריעה מלפרט כמה מסובך ולא פשוט המצב, אבל כבר לפני הרבה זמן הבנתי שאין עם מי לדבר.
יקרה, נשמע באמת לא פשוטלצמוח ולהצמיח
אולי באמת אין מנוס מגירושין.
ואל תפחדי מזה. אם זה מה שנכון, אז זה גם לטובת הילדים בסופו של דבר.
אבל אם את מוכנה בכל זאת לנסות לשאר יחד ולעבוד על הזוגיות, תדעי שאפשר לחולל שינויים גם אם אחד הצדדים הולך ליעוץ זוגי לבד.
לפעמים שינוי עמדה והתנהלות נכונה, מובילים שינוי גם אצל השני.
במיוחד אם הצד השני לא מעוניין להתגרש.


זה היה ככה כל השנים? או שחל שינוי כלשהו?
התחתנתם מראש כשהוא לא שומר מצוות ואת דתיה?
כמה דברים שאני לא מבינה מדברייךנב"י
אמרת שהיו כמה חודשים טובים של נתק טוטאלי בינכם, איך אלו חודשים טובים? מה באינטרקציה איתו קשה כל כך שהתעלמות מוחלטת הופכת לטובה?
שנית, אמרת שאין עם מי לדבר אבל הנה הלכתם לטיפול זוגי, אז אולי יש עם מי לדבר רק צריך לבחור את השפה?
ודבר אחרון, כמה קשה לשמוע שמטפל לא הצליח כי אז האמון והמוטיבציה ללכת למטפל אחר אם בכלל פשוט מתרסקת וזה חבל מאוד.
נשמע שיש כאן הרבה מעבר וקשה מאוד לתת עצה בין השורות כך, לדעתי לכי את לטיפול אצל מישההי שתעזור לך להתבטא טוב יותר מולו ועם הזמן כשתתחזקי תוכלי לבקש ממנו להצטרף לטיפול או שניים אחרי שהוא יראה אצלך קצת יותר שינוי.

לגבי החילול שבת, נשמע שיש כל כך הרבה במה לטפל שקשה לי אפילו למצוא התייחסות מתאימה..
הנתקאשתאול
החודשים לא עברו בטוב, פשוט עדיף אפס תקשורת על מטוטלת רגשית בלתי פוסקת. בעבר הוא היה מעניש אותי בשתיקות ממושכות והחלטתי מתישהו להפסיק לייחל לפיוס ולזרום עם הברוגז שלו, אבל פשוט לא היה לזה סוף.

אגב אני מטופלת וכמובן שהוא לא מעוניין להצטרף, וטוען שרק מטורפים הולכים לטיפול ושהמטפלים רודפי בצע ושרלטנים.
טוב קצת יותר ברורנב"י
למה את אומרת שהשתיקות הארוכות הן דווקא כדי להעניש אותך? אולי הוא חושש לדבר כי הוא פולט אמירות לא לעניין בשעת מריבה? אולי הגאווה מפריעה לנסות לגשר על הפערים? אולי הוא מתרחק עד שיעבור הכעס? ענישה על ידי שתיקה היא סוג של בריחה מהמציאות ודווקא מישהו שמאוד משכנע ודומיננטי אמור לא להפסיק לדבר במקום שיש ויכוח.

האמירה על המטפלים היא מצחיקה וקצת פרימיטיבית אבל בהתחשב בניסיון הלא טוב שהיה לכם על מטפל אני מבינה, הרי יועץ זוגי הוא בדיוק כמו יועץ רפואי או יועץ כלכלי או יועץ מדיני, זה אדם שרכש ידע והבנה במקצוע שלו וחשיבה טובה בפתרון בעיות.


טוב שאת מטופלת, לסחוב כאלו רגשות תוך כדי אמהות זה בלתי נסבל ויכול לעשות נזקים של ממש לנפש.
נסי לחשוב בלי רגש, רק שכל בהתחלה בתור מישהי שמכירה אותו הכי טוב, איך את רותמת אותו למאמץ לשינויים במקומות שלא טוב לך?
את אומרת שיש לו גם קשיים בקשר עם הילדים כמו התעלמות וכו'.. איך הוא מסביר את זה? למה איתם הוא לא משקיע בקשר?

אני חושבת בגדול שכל אחד רוצה להיות אוהב ואהוב, במיוחד בתוך משפחתו הקרובה. משהו מונע ממנו להיות שם בשבילכם.
גם אם היה המצב סימטריהעריגה והחפץ
זה עדיין לא אפשרי להמשיך באופן הזה. יש מצבים שהם לא נכונים בפני עצמם. הם לא טובים. זה המצבלפי מה שאת מתארת.

אני מציע לכן שתגידי לו ש*את ככה לא מוכנה להמשיך* שזה פשוט בלתי אפשרי... אם איכפת לו מהילדים - אז זה חלק מהאחריות שלו לשפר את המצב.

אם את רוצה, אשלח לך בשמחה מספר של מטפל מאוד תותח ורציני..
ולמען הסר ספק - אני לא אומר שהמצב סימטריהעריגה והחפץ
התשובה יותר פשוטה ממה שאת חושבתסודית
במצב שאת מתארת, הוא פוגע בך במתכוון, ידוע לו (משיחות איתך) בדיוק מה הבעיה, והוא פועל להחריף אותה.
הפער הדתי מסביר את ההסתכלות השונה על החיים. את רוצה רוחניות וקדושה והוא רוצה לטרוף את החיים מכל כיוון.

האם יש אפשרות שתצליחי להרשות לעצמך להינות בלי לאהוב?. אני יודעת שזה נשמע נורא. אבל מחפשים פיתרון למצב בלתי פתיר.
מדגישה:
הרגשות שלך כלפיו לא ישתנו.
אבל תלוי במידת האש שבך, האם את מסוגלת מדי פעם להנות למרות שזה קורה בנוכחותו/ באמצעותו. (כשאת מחליטה על המועד).

בעיני זה לא פחות קדוש מהדרגה הכי רוחנית שאפשר להגיע אליה יחד, כשהמטרה שסימנת כל כך גדולה וחשובה והקושי להשיג אותה כל כך גדול.

להערכתי את תופתעי.
ברגע האמת יתברר לך שהוא לא מסוגל.
גברים אינם מכונות אוטומטיות, גם הם מושפעים ממתח ומבעיות בלתי פתורות.

יכול להיות שהוא ילך לרעות בשדות זרים אחרי כן, אבל את עשית מעל ומעבר ליכולת האנושית וחובת ההשתדלות שלך הסתיימה.

תשאירי לבורא לעולם לשחרר אותך ואת הילדים מהסבל הזה. תבטחי בו.
🌺🌸🌺
לא הבנתי אותךאשתאול
את מציעה להתחבר פיזית בלי רגש ולנסות להנות ואומרת שהוא זה שלא יצליח? ובסייפא בכלל המלצת להתגרש? אז לא הבנתי כלום.

אני יכולה לפעמים אחרי הרבה זמן להגיע לעינוג אבל ממש לא נהנית מזה נפשית, וגם מרגישה שצריכה להיות קפואה ולהתנתק מעצמי כדי בכלל לסבול את המגע.
אני גם מאוד רגישה והוא לא מתחשב בזה.
מבחינתי יום הטבילה הוא באסה של החיים.
הוא גם נוגע בי כשאסור למרות שביקשתי המון פעמים שלא יעשה זאת.
המוזר הוא, שהוא באמת רוצה שיהיה לנו חיבור שאהנה ממנו, ומצד שני לא מוכן לקבל שום הכוונה מצידי, לא להתחשב בצרכי וכמובן לא משנה את ההתנהגות הפוגעת והמזלזלת ביומיום.
אני לא רוצה לצער אותך, כותבת רק ממקום טובסודית
כמו שאני הבנתי את הסיפור,
הוא רוצה להתגרש- ולגלגל עליך את האשמה.
הוא יודע כמה את נרתעת ולכן חושב שאת תסכימי מפורשות או בעקיפין שהוא ירעה בשדה זר, אחר כך יטען כלפיך שאת לא נתת לו, ובעצמך שלחת אותו לשדה הזה וכו' וכו'..
לכן,
אני מציעה שתבעטי את הכדור חזרה למגרש שלו.
את מעוניינת להנות, בתאריך זה וזה את טובלת, תעשי הכנה נפשית לקראת, תתכונני לשחרור פיזי בלבד. לא סליחה לא מחילה לא ללכת נגד הרגש האמיתי שלך.
סתם סקס רק במקום שיהיה חפוז לספק אותו ושיעוף
אדרבא, שיתאמץ.

אפשרות אחת, הסבירה העיני:
הוא לא יצליח לרמות את הגוף שלו.
הגוף שלו רוצה משהו אחר, ולא ישתף פעולה עם השקרים שהוא מספר לך.
ואז לצערי הסיפור הולך לכיוןן גירושים. לא מחר בבוקר, אולי יקח כמה שנים, אבל זה הכיוון. בינתיים הרווחת את הזמן שאת מקיימת עליו את הבית שלכם.

אפשרות שניה, פחות סבירה בעיני:
לערב אחד תניחו את כל הכעסים והעלבונות והשנאה והפחד בצד, ותראו אם בכלל אפשר להגיע לחיבור של הנאה.
אם כן, הרווחת זמן.

לך אין מה להפסיד מלהנגיד כן.
הוא, או שימצא את עצמו במבוכה, או שהקרבה הגופנית תצליח לייצרנאצלו תנועה נפשית יותר חיובית כלפיך.

***כל זה בתנאי שאין אלימות פיזית***

🌺🌸🌺
כמה דברים שאולי יעזרו לך להתקרב לרעיוןסודית
1. הוא לא דתי, אז כנראה כל השבוע הוא עובד, ובשבת גם אין לו רגיעה נפשית - כי במקום לבלות בחיק הטבע עם המשפחה/ חברים בג'יפ, הוא נעלם לחדר ומבזבז את הנשמה שלו במכשיר "החכם".
היה עלול לעשות את דווקא מול העיניים שלך, אבל מתאפק (כנראה).
2. הילדים במסגרות דתיות. סביר שזו לא משאלת ליבו.
3. למרות כל גסות הרוח היא נלך לטיפול, אומנם המטפל לא נטה לטובתך. (הסברת למה).
4. המעט שעוד נשאר לו מהחיים הדפוקים שהוא ארגן לעצמו, זה חיי אישות. הוא היה יכול לבגוד ואולי זה מה שרוצה, אבל נכון לעכשיו לא ברור אם הוא שם.
5. תלכי להתחלה, למה התחתנת איתו? הייתה תכונה שמצאה חן בעיניך. התכונה הזו עדיין קיימת?
6. אם תצליחי לדמיין קרבה טובה משלב מוקדם יותר, יכול לעזור
7. הרווח הכי גדול הוא להבין איפה את עומדת. האם הסיפור הוא שאלת אישות, או לא. אם הסיפור הוא שאלת האישות. תעלי את הבעיה בטיפול הנפשי. אם לא, קבלי תמיכה כדי שלא יזעזע בבת אחת את הבית.
8. אי אפשר להסית ילדים גדולים יחסית. וגם לא קטנים יחסית. סביר להניח שהוא יעז להתגרש רק אם ימצא מישהי, ואז יהיה עסוק בה ולא בהסתה.
9. השכר על המאמץ העצום לשמור על שלום הבית יהיה בהתאם לקושי.

🌺🌸🌺
תשובותאשתאול
השאלה למה התחתנתי איתו אינה רלוונטי. היינו מאוד צעירים, שנינו אומרים שזו היתה טעות. התפתחנו לכיוונים שונים ממש, ומבחינה דתית המעט שהיה התרופף ונעלם.

הוא מסורתי ומעוניין בחינוך דתי.
מה שקשה בשבת הוא בעיקר חוסר הנוכחות והזמינות שלו, גם אם הילדים הקטנים קוראים לו הוא מתעלם. ומהשאר הוא בלאו הכי מתעלם רוב הזמן.
אבל אני חייבת לציין שכשהוא נמצא אני לא ממש מרוצה. אולי זה הרע במיעוטו. בכל אופן אין חיי משפחה תקינים בלשון המעטה.

אני לא מסכימה שאי אפשר להסית ילדים, זה קורה כבר כעת בדרגה כלשהי

בעיית האישות היא רק חלק קטן מהתמונה, כמובן. אבל זה הדבר שהוא מתרעם עליו ועם כל השאר הוא מסתדר.


הוא לעולם לא ייזום גירושים.
ואם אני אזום הוא יהיה כמו שור זועם, הדבר האחרון שיעניין אותו זה אם הילדים יזכו ליציבות נפשית. העיקר לחנך אותם שאני מפלצת, ולפגוע בי ככל האפשר כי יגיע לי.
מבחינתו זה כמעט פלילי לפרק משפחה.
וואוו אני ממש ממש מזדהה כתבתי פה פוסט דומהאון17
רק על ההודעה הזאת כל השאר פחות רלוונטי ..ואני לא יודעת מה לומר לך יקירתי ..את חייבת להראות לילדים את השלמות והמרגוע שלך הם יודעים למי בסוף ללכת...
תיעזרי באיש מקצוע בתחום חייבת ללכת למישהו שיעזור לך לגבש החלטה בריאה ..
וההמלצה שלי היא לנסות לדבר על ליבו פעם אחרונה ובה את אומרת שאת רוצה את השינוי שלו ויש לך דרך לעזור לו...
כמובן בהדרכת איש המקצועאון17
אז מה הפיתרון מבחינתו?נב"י
אם הוא מתרעם רק על העניין של האישות אז יש אפשרות לפתוח את העניין בשיחה, את נשמעת מאוד רגישה והוא מחוספס אז כבר זה גורם לקצר בתקשורת אבל אם את מקשיבה לסאב טקסט האם באמת אי אפשר לדרבן אותו להיות יותר נעים?
נגיד להגיד לו כמה אני אשמח וברור לי שגם הילדים ישמחו קצת לשבת איתך ולהנות איתך מהשבת, לאפשר לכל אחש מהם קצת זמן איכות איתם ולפרגן לו שעכשיו הם עוד קטנים יחסית אז יש מקום לבניית הקשר אבל לכשיגדלו אם יתרגלו שמתעלמים מהם אז גם הם יתעלמו.
לגבי המצב הרוחני, זה קשה מאוד כי זה גם אישי שלו וחבל שהוא מתרחק מהתורה כי הרבה פעמים היא בעצמה סוג של טיפול פסיכולוגי וזוגי.
אם הוא לא יפרק את המשפחה ואת לא מסוגלתסודית
לחיות איתו חיי אישות,
ושניכם רוצים מהסיבות שלכם להשאר יחד,
אז מה השאלה?
את שואלת האם ההתחמקות שלך מטילה עליך אחריות הלכתית לרעות בשדות זרים?
אם הוא מתעלל נפשית ואת מתגוננת מההתעללות על ידי התרחקות, ההלכה לטובתך, עד כמה שידוע לי.
תשאלי רב.

משום מה, לא מסתדר לי עם ההסתה.
נראה לי אי אפשר להסית נגד הורה שגר עם הילד, מטפל בו, ומקדיש לו תשומת לב.
את כותבת שהוא בגדול מתעלם מהילדים, ההסתה לא תתפוס.
בכל אופן, אם ככה, יש לך זמן לטפל בעצמך נפשית.
אפשר לשכנע שופטלמה לא123

שהאמא מתעללת בילדים,ולבקש משמורת עליהם

היו דברים מעולם

מכירה סיפור על גבר מתעלל שאשתו פשוט יצאה מדעתה בגללו

וכיום הוא מגדל את הילדים,כי היא לא יציבה נפשית

היא רואה אותם רק דרך "מרכז קשר"

 

לכן כדאי מאוד להתייעץ עם עו"ד טוב לפני כל צעד שלך

בהצלחה

ממליצה לך להתחיללמה לא123

להקליט/להסריט אותו/להקליט שיחות טלפון, לשאול עו"ד מה יתפוס

שיהיה לך תיעוד ממעשיו

כל זה במיקרה והכיוון הוא גירושין

אני לא מבין משהויונתן1
זה ברור שאת לא אוהבת אותו וזה גם נראה שאף אחד מכם לא מוכן להוריד את הראש לשלום...
למה לו לתת לו לבגוד?
את לא רוצה להיות איתו ולא עושה כלום כדי לפרק..ואת אומרת שאין סיכוי לתקן אז זה סוג של נישואים עם אינטרס נישואים רק על הנייר....
זה בעצם לא לבלוע ולא להקיא..
למה היא צריכה לאשר לו?סודית
מה הרעיון מאחורי הדרישה שזה יהיה בהסכמתה?
נראה לי כמו מלחמת התשה רגשיתסודית
(תבדקי מדי פעם את חשבון הבנק).
כי הוא ביקש ממנה..זה מה שהיא אמרה..יונתן1
לה לא חסר ולו כן.
אסור שהוא יכפה את עצמו אבל מצד שני חסר לו..
אז אם היא לו מוכנה לתת לו אז הוא מחפש בחוץ.
הם נשואים רק על הנייר..זה לא נישואים
אגב זה מאוד דומה למה שקורה אצלי אז אני מייצג את הבעל..
ואני שואל באמת..שאוהבים מישהו יש קנאה...את לא אוהבת אותו אז מה הבעיה??
בתור המייצג של הבעלסודית
למה ההסכמה שלה דרושה?
כדי שהיא לא תתבע גט?
כי הוא רוצה את אשתו..מתגעגע אליהיונתן1
והוא לא יודע כבר מה לעשות..וניסה הכל ולא הצליח להתקרב אליה כי היא לא רוצה..
בנתיים היא מייבשת אותו והוא יכול לתבוע גט כי היא אישה מורדת..
בסוף הוא יבגוד..זה ברור..
ואי אפשר לתבוע גט בגלל המזונות? המשמורת? הכל ביחד?סודית
אפשר אבל אז היא לא תקבל כתובה.יונתן1
אם הוא לא רוצה אז לא יהיה גירושים כי הכוח אצלו.
היא תקבל מזונות והכל אבל גט היא לא תקבל...והמצב שלה יהיה כמו עכשיו..נשואה על הנייר.
ומבחינתו הבנתי שאין סיכוי להתגרש..
כרגע יש לה 2 אפשרויות..
להתגבר (אותי זה דוחה הכפיה שלו) או לתת לו לבגוד.
שיש את 2 האפשרויות האלו עדיף לבגוד מלהיות אנס או לחוות סוג של אונס.
כמה זמן יחזיקו מעמד נישואים על נייר בהנחה שבוגד?סודית
אסור לבגוד בכל אופןyr

זה איסור מהתורה להיות עם כל מי שאינה אשתו.

זה איסור מהמוסר האנושי של כל עם ועם.

זה לא רק "בין אדם לחברו" מצד נאמנות לאישתו - אל זה איסור העומד בפני עצמו.

ולכן ברור שאין מקום ל"בקשת הרשות" המוזרה ובוודאי שאין מקום אכן להרשות.

וזה שחסר לו קשר עם אשתו - ליבי ליבי... אבל בשביל זה צריך לבנות קשר אמיתי ולא סתם קשרי מין נטולי רגש. יש לו מה ללמוד..

זה חרם דרבנו גרשוםסודית
ממש לאyrאחרונה

חדר"ג זה על נישואין עם אישה שניה, שמהתורה זה לגיטימי ומחדר"ג לא, והתקבל במרוצת הדורות כדין דרבנן שהוא בגדול מחייב את כל קהילות ישראל (מבלי להיכנס לפרטי הדיון ההלכתי בזה).

אבל להיות בקשר אינטימי עם אישה שאינה נשואה לו, ברור שזה איסור תורה.

וגם במוסר של כל או לפחות רוב העמים זה נחשב כאיסור, (לפחות כאשר מדובר בנשוי) בלי תלות בהסכמתה.

את מתארת מצב מאוד מורכבשוקולד פרה.

 

זה נשמע שלבעלך יש חוסר מודעות רגשית ברמה שהיא מעל הנורמה.

 

את מתארת אבא שמתעלם מחצי מילדיו. זה דבר שהוא מאוד-מאוד לא סביר. לא ציינת אם זה בגלל עומס בעבודה או כל דבר חיצוני אחר,

אבל זה נשמע שהוא פשוט אטום אליהם

ולא מבין כמה זה כואב ופוגע - ההתעלמות הזאת.

 

אחר כך את מסבירה שגם כלפייך המצב דומה.

 

הוא אטום כלפי הכאב שלך,

עד כדי כך שהוא דורש ממך להינות בזמן שאתם "ברוגז".

דבר שכמובן לא סביר לצפות לו.

הוא כאילו לא קורא אותך.

לא ברמה העמוקה

וגם לא ברמה הפשוטה.

 

הוא פשוט חי במנותק ממה שהוא גורם לסביבתו (לך, לילדים).

הוא לא מבין כמה כאב הוא גורם,

ובגלל שהוא לא מבין,

הוא גם מסוגל לבקש משהו כל כך מנותק מהמצב שלכם כרגע.

 

אנשים "רגילים"

מסוגלים להזדהות עם הכאב של הזולת,

ומסוגלים לראות אותו בצורה נפרדת מהם.

 

פה, 

את מתארת מצב של אדם,

שמנותק מחלק מילדיו,

ואת החלק השני הוא יסית נגדך (במקרה של גירושים).

 

זו עוד מראה לכך שהוא לא רואה את הילדים באמת.

הוא כנראה לא מסוגל לראות אותם כך.

ולכן או שהם לא מעניינים אותו, או שהוא משתמש בהם ככלי להכאיב לך.

 

ממש ממש כואב.

 

זה נשמע שקשה לך להתמודד איתו,

עוד הרבה מעבר ליחסים.

ביום-יום הרגיל. בתקשורת הסתמית.

הוא בן אדם שכנראה חי בהגנות מאוד נוקשות וחזקות. 

נשמע שאי אפשר לחדור אותו.

 

למען שלוות נפשך (עוד לפני הילדים, לפי הבית)

תתחילי להציב גבול וקווים אדומים.

תתחילי לחשוב האם את רואה סיכוי,

האם את רואה פתרון

האם אפשרי לכם לחיות יחד.

 

יש היום הרבה מה לעשות במקרה של ניכור הורי (כשאחד ההורים מסית נגד השני)

וחבל שתפסידי את חייך בגלל הפחד מזה.

 

את צריכה ליווי צמוד ותמיכה חזקה.

גם אם את בדרך לשינוי ביחד אתו,

וגם אם את בדרך לשינוי בצורה עצמאית.

 

כי לחיות בסבל הזה- לא חבל לך? לא חראם עלייך?

 

חיי האישות הם רק קצה הקרחון פה,

ויש פה שאלה הרבה יותר עמוקה,

של כמה כדאי להקריב עבור המסגרת המשפחתית,

ומה עושים עם אדם שיכול להסית את הילדים.

 

הרבה תמיכה יקרה,

שולחת לך כוחות!!

 

אני פה בפרטי אם תרצי. 

(בעצמי אני נשואה לאדם שהתחתן בשנית [עם ילדים] אחרי שפחד מאוד מהדברים האלה,

והיום הוא טוען רבני מצליח שמכיר מקרים כאלה מקרוב)

 

אלרגיות למזון אצל ילדים - מה קורה בגינת משחקיםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ג' בתמוז תשפ"ו 14:05

כשאין צורך לערוך אז אין צורך לערוךאריק מהדרוםאחרונה
הסרטון הזה טוב יותר בלי ספויילרים.
נופש לטיפול זוגי ורגשי משולבכי אני אני
מישהו מכיר מקום לנופש שנותן קבלה על טיפול זוגי או נפשי? רוצים מקום נחמד עם בריכה וכל השאר פחות משנה.. אם יש אופציה לבוא עם ילדים עדיף כי כרגע אין ביביסיטר..
למה ללכת עקום .העני ממעש
למה עקום? לא מסתירים את הרצון לנצל מימון שזכאיםפ.א.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

לא עקום..כי אני אני
חלק מהטיפול שאנחנו צריכים כרגע לשיקום שלנו זה נופש ביחד ומאד זורם לנו מקום שנותן באותה חבילה גם איזשהו טיפול שגם הצבא מכיר בו כמו סדנא זוגית, ספא וכו ולכן נשמח לשמוע😀
אם כך אז חוזר ביהעני ממעשאחרונה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושון

700 ללילה

נראה מאד יפה

טוב, אז וויתרנו על הבריכהחושבת בקופסאאחרונה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה

אולי יעניין אותך