א. רגשות מעורבים לגנרי. לחץ גדול גדול, אולי סוג של יאוש לעבור את זה שוב (אלא אם כן זה יהיה בפער גדול מהתאומים עכשיו בני השנה וחמישה, ואני אשכח את הטירוף הזה.). הם מתוקים מדבש ואהובים וממיסים אותי לגמרי, אבל ההתמודדויות עם זה שמעליהם עוד לא עברו מאז הלידה והטיפול בשלושתם ובגדולים שמעליהם, לפעמים אני מרגישה שהוא גדול עלי. (בטוחה שזה זמני והתקופה הקשה תעבור, ובכל זאת.)

ב. לא הייתי מעמיסה על עצמי בעבודה גם אם הצורך בעבודה גדול. אם יתאפשר כלכלית אעבוד בצורה מצומצמת יותר בשנתיים הראשונות לחייהם.

א. אעדיף שלא, אבל אקבל בברכה אם יבואו שנית. והעיקר - הילדים יהיו מאושרים  

ב. הייתי קונה עגלת תאומים טובה יותר, וקונה כרית הנקה טובה יותר, ומשתדלת להיניק ופחות להיכנע לבקבוקים. סה"כ נראה לי שנהגתי טוב הגידול של התאומים, אז הייתי פשוט חוזרת על הכול

אבל לא ניסיתי את הכריות האלה לאורך זמן, מלבד בתינוקייה/פגייה...

מרגישה שזכיתי!!!!!

מרגישה הכרת הטוב ענקית לקב"ה שזיכה אותי וסמך עלי כשנתן לי אותן....

ומתפללת אליו שיתן לי עוד מהאושר המדהים הזה.

ולעניין מה הייתי משנה/מוסיפה

לא הייתי משנה דבר

אך כן הייתי מקפידה על עזרה צמודה בנקיון הבית

וכמובן- בית גדול יותר לא היה מזיק... ועוד ארונות

ואולי אני צריכה להיות פחות רכושנית עליהם... ולתת לעוד אנשים לטפל בהם...

אין לי תאומים אבל...

בעלי תאום

ולחמותי יש אחים תאומים

וסבתא שלי מאחלת לי כל הזמן תאומים ושהיא מחכה ממני לתאומים... 

ומנגד, חמותי אומרת כל הזמן: אחד אחד ובקלות..

כי לה לא היה קל בכלל...

ושמעתי שכשגיסתי (אשתו של התאום של בעלי) ידעה שהיא בהריון ראשון- מיד שאלה אם רואים עובר אחד או שתיים. היתה בהיסטריה. פחדה שיהיו 2..

אם כבר לשיחרור של יותר ביציות, אבל זה בכל מקרה דברים שהם בסבירות מסויימת

יש סיכוי לתאומים ככל שהגיל עולה, או יותר סיכוי אם יש במשפחה וכו

תאומים זהים זה אקראי ויכול לקרות לכל אחד אבל גם נדיר יותר

כרגע, הם בני שנה ואני עדיין לא מעזה לחשוב על עוד אחד אפילו. 

כשנולדו התאומים חשבתי שזהו, מיציתי, לא אלד יותר (יש לי מעליהם כבר כמה וכמה ב"ה)

אבל ככל שעובר הזמן זה נשמע יותר ויותר אפשרי.

ועכשיו פתאום כשמסרתי חלק מהבגדים למישהי שילדה פג - נתקעה בראשי מחשבה מוזרה:

עכשיו שכבר לי הרבה ניסיון, יעילות, וציוד טכני לגדל שניים ביחד - נראה לי שיהיה בזבוז אם *לא* יהיו לי עוד תאומים! למה שמישהי חסרת ניסיון תעבור את כל הקשיים האלה מחדש? יותר יעיל אם ה' ייתן לי עוד זוג... לא עכשיו כמובן, כשייגדלו קצת.. ואני אהנה הרבה יותר ממתנה כזאת.

אז לשאלתך :

א. אני חושבת שאהיה פחות לחוצה מאשר בפעם הקודמת, כי כבר עשיתי את זה פעם וב"ה עבר בשלום (בינתיים)

ב. אשתדל ליהנות מהם יותר. אשקיע פחות זמן ואנרגיות בלחזור לעבודה, למצוא מטפלת, לדאוג לפתרונות טכניים בסגנון מי-ישמור-עליהם-כדי-שאני-אספיק-גם-את-זה-ואת-זה-ואת-זה

ויותר זמן ואנרגיות בלהיות איתם, להתפעל מהם, לצלם אותם.

עכשיו קל לי לדבר ככה כשזה תיאורטי כן?

במבחן המציאות אם באמת אקבל עוד זוג תאומים ייתכן שלא אהיה כל כך גיבורה...

למען האמת רוב הסיכויים שאבכה ואלחץ בטירוף 

סתרתי את עצמי כמה פעמים בתגובה הזאת. נראה שאכן יש בחוייה הזאת של תאומים רגשות רבים וחזקים, לכאן ולכאן.

זה לא מה שכתבתי במפורש, אבל כרגע אני בפירוש מרגישה כמוך.

כתבתי רגשות מעורבים כי אני מקווה שאם זה יקרה כן אצליח גם לשמוח.

ולא בדיוק לקנות אבל אקח מישהי שתעזור לי ותהיה איתי במהלך היום

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...