היא רוצה חיים עם אדם תורני? 

אם אתה נבחן ברבנות נשמע שאתה ישיבש רציני

ראשית תודה!! , אני באמת עושה עוד מלא פרויקטים בתוך התורני אך אני אומר זאת רק מפגישה חמישית ואילך כי יש כאלה שנתרעות מזה חחח  , היא כן רוצה בית תורני אך זו פעם ראשונה שהיא יוצאת עם אחד כמוני ולכן הלחיץ אותה בהתחלה הקטע של הפרנסה , אני ממש מבין אותה אך אמרתי לה שלא תיהיה בעיה עם זה  , מבחינתה זה כן,  אך אני ממש מתלבט היא די צעירה (20 ) ויש שני צדדים למטבע , מצד אחד היא יכולה יותר לקבל מאשר אחת בת 25 שכבר הדעות שלהן מקבועות ( ואותו הדבר גם לגבר ) מצד שני יש את החיסרון שעדיין אין יציבות השקפתית בנושא הזה ומי כמוני יודע , חח בקיצור אין לי מושג מה לומר ...

חצאית עד הברך/רצפה?

בשום דבר לא כדאי שהיא תצטרך להשתנות בשבילך.

אם תבין שתורניות לא תלויה באורך החצאית אז תוכל מצד אחד לא להתפשר מצד שני תוכל להמשיך איתה.

קיצר אם תורניות בראש שלך זה לעשות X Y Z כל עוד היא לא עושה את זה לא כדאי שתסמוך שהיא תשנתנה.

זה קודם כל במידות , בפנים , אך כך יש את החיצוניות וכן אני מעדיף משיהי עם גרביים וחצאית - כי צניעות בשבילי זה ממש חשוב לי , אך לצערי נפגשתי עם כאלה שהיו להן את הסממנים החיצוניים אך הצניעות שבפנים לא הייתה , לכן אני מתלבט ולא אני תמיד אומר מראש שאני לא מתכוון לשנות אף אחד , מה ששאלתי אותה זה האם בהמשך כמובן בקצב שלה היא תסכים להאריך ( ושאלתי עם טאקט והיא ממש לא כעסה ) ..

לא משנה איזה שינוי. אבל מה שאני אומר מתפיסה מסויימת שגיבשתי, אולי היא לא נכונה. זה לא מדע מדוייק.

הבעיה זה שהיא פעם ראשונה יוצאת עם בחור ישיבה , והיא לא יודעת איך להתנהל היא הסבירה לי את החששות שלה רובן נובעות מחוסר ידע  , והיא צעירה (20) כפי שכתבתי לא שחלילה שאני מזלזל  בגיל שכזה , אבל זה די ידוע שבגיל כזה אין הרבה ניסיון בפרט בשידוכים , הקטע שאני רוצה שהיא תאריך את החצאית , וגם אם יהיה אפשר ללמוד וכמובן במידת הצורך לפרנס - שוב אני לעולם לא אעיר לה על החצאית ובטח  שרק יצאנו לפגישה ראשונה , אך רק שאלתי האם היא תסכים להתחזק בעתיד כמובן בקצב ובזמן שלה זהו ... שאר הדברים ממש בסדר שהשיחה הייתה ממש כיפית ושמחה שזה בונוס שקשה למצוא ...

כתבתי שהגיל לא בהכרח מביע על חוסר בגרות .

פשוט היא פעם ראשונה יוצאת עם בחור כמוני , ואני חושש שבסוף הפערים ממש יתגלו והיא תילחץ !! , בכל מקרה נראה לי כאשר הספקות הן כל כך גדולות אז באמת עדיף לוותר...

אני עדיין לא מכיר אותה .

חייב שתעריך אותה, שתרגיש שיש לך מה לקבל ממנה ושלא תחשוב שתוכל בהמשך "לשפץ" אותה לכיוון שמתאים לך..

לפני כמה שנים טובות יצאתי עם בחור שלמד הרבה שנים בישיבה, המון ידע היה לו, מוערך בחברה וכו' ואני מה..? הרגשתי קטנה לידו..

לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שאין לי מה להרגיש קטנה לידו ,פתאום הבנתי שגם לו יש חסרונות ואפילו חסרונות מהותיים וכל הבועה שהייתי בה התנפצה לי וזה שינה הכל..

קשר צריך להתבסס על הערכה אמיתית שלך כלפיה ושלה כלפיך.

רובכם עונים לי תשובות לא רלוונטיות תסתכלו היטב מה כתבתי ! , זו פגישה ראשונה ...

אם הבעיה היחידה זה החצאית.. בחייך, תתבגר ותפסיק עם השטויות האלה..

זה לא שהיא הולכת עם מיני, נכון?

לך אין חולשות? אז מה אם אתה נחשב חיצונית יותר דוס?

בנות הרבה יותר צנועות פנימית, תמימות..מה שא"א לומר על הרבה דוסים..

סליחה שכתבתי חריף אבל הייתי חייבת.

אני ממש מבקש סליחה אם גם אני נשמע :"חריף " , אבל לא ראית מה רשמתי ? כתבתי שזו לא הבעיה היחידה !! , ונגיד שזו הבעיה היחידה כמו שלך יש דרישות זו הדרישה שלי , להבא ממליץ לקרוא מה כתבתי לפי שעונים תגובה לא רלוונטית ...

שהדת אצל הגברים היא דבר יותר טכני?! איזה מסר זה אמור להעביר לנו? במיוחד שאין ביסוס בכלל לדבריך.

זה שיש גברים 'פוסלים' על אורך של חצאית זה לא בגלל שאצל גברים עבודת ה' יותר טכנית. זה ניתוח ממש לא נכון.

לאמונה - הדיבור של הנשמה. ונשמה יש לנשים וגברים במידה שווה ומשניהם היא מדברת.

 אפשר מקור למה שציטוט שהבאת?

יש גם סביאם אמונה לא פחות מטורפת מסבתות ;)

כי כיום המילה 'טכני' משמשת כמשהו שהרק מעשי בלי מטען משמעותי מאוחריו.

לעומת זאת לפי הניסוח של הרצי"ה טכני (המעשי) הוא הוא הרוחני. מדהים.

תודה על השיתוף. 

לא אומרת שאי אפשר להתמודד מולו, ואולי גם לחיות אותו בטוב..

אבל ברור שיהיה צורך בהרבה פשרות והכלה של כל צד. וצריך לדעת לאן נכנזים. צריך לבחור להכנס למורכבות הזאת..

האם להתגבר ולסמוך על ה שזהו לא זיווגך אם איננה מספיק תורנית כמוך

או שאם ככה ה הוביל אותך, הרי שיתכן שזהו זיווגך ושאכן היא תעלה מעלה מעלה יחד איתך

בפרט שאני מבינה מקריאה שזה רק בתחילת הפגישות

ככה שחשוב כמה שיותר מהר לשאול ולא להתקדם בקשר כלל בשום אופן

ע"מ לא להגיע לדרך אל חזור או חלילה שיברון לב (לך או לבחורה, תיזהר גם עליה ורגשותיה!)

הערה בצד, כאשת אברך - מי שלא מורעלת על העניין, זה לא קל בכלל בהמשך

בחברות/משפחות  מסוימות עשוי להיות קשה מנשוא כי זה פחות נפוץ וגם פחות מוערך (שזה דבר קריטי לאגירת כוחות נפש לצורך ביצוע המשימה הקדושה הזו להיות אשת רב/אברך)

ואת גם מקבלת פחות עזרה מההורים (כי זו בעיה שלך שבעלך אברך ושילך לעבוד אם אין לכם מספיק וכד')

אם בחורה אינה תורנית מספיק (עדיין) אבל מחפשת בן תורה (כלומר אינה נפגשת כלל אם כאלו שאינם תלמידי ישבה יום מלא) יש עדיין מקום לדון האם תצליח בזה כי האתגר גדול

אבל אם אינה מחפשת אפילו, אלא רק במקרה פגשה בך/ הסכימה לפגוש למרות ש וכד', אז זה נשמע לי פחות אפשרי

מדגישה לך שהחלק הקל זה להאריך חצאית, וגם זה לא ממש קל

כשאת יושבת אחה"צ אחרי יום עבודה ארוך ומתיש (כי את צריכה לפרנס) בהריון מתקדם עם שלושה ילדים שקופצים לך על הראש ואת יודעת שבעלך עוד רחוק מאוד מאוד מלחזור, אם את לא חדורה ב"נשים במאי זכיין" את לא תצליחי

סליחה על ההרצאה, הנושא קרוב לליבי, משתוקקת לעוד ועוד אברכים/רבנים בעמינו...

אני הייתי בסמינר והשאיפה שלי היתה רוחנית וחרדית מן המנין אבל אחרי החתונה דברים משתנים ..אני ממליצה לך לחשוב קדימה ברמה של האם אני אכיל את זה שהיא *לא* תישאר או תתחזק ברמה שאתה מעוניין שתתחזק בה?? כי הכל יכול לקרות במיוחד במצבים כאלו ..אני מקרה קלאסי 

אני אומרת בשיא הפתיחות שזה כבר לא אותו דבר בתור אחת שהיתה ממש בשלב גבוה "בסולם החרדיות"

בעלי נשאר אברך והוא נמצא במסגרת חרדית ואני עובדת אז הרוחניות צריכה תחזוק  והמון רצון .

היום אני לא חרדית כפי שהייתי כי לבעלי קשה שהיו לי "נפילות" שלא מתאימות לטייטל חרדית(שירים לא דתיים וכו'..)מה שגרם להמון ריבים מחלוקות שאין מהם מנוח ..וזה לא כיף לחיות ככה..

דבר שיכל להיגמר אחרת בעולם וסיפור אחר..

בכל מקרה זה מצב לא פשוט אם ישנה נשיאת חן ואתה ממש מתחבר כדאי מאוד ללכת למישהו שמבין בעניין ולברר איתו ועם אנשים שמכירים אותה את הגבולות שלה ..ומה הלאה

מה הדברים הכי הכי קריטיים לך?
שבלעדיהם פשוט ברור לך שלא תוכל להיות מאושר?

איך אתה רואה את חייך כטובים, גם כשלצידך אשה נפלאה

אבל שלא מתלבשת כמו שחלמת

ולא עם שאיפות רוחניות בדיוק כמוך?

מה תרגיש אם תגדל לתפקיד תורני בע"ה

אבל בניראות החיצונית, אשתך לא תהיה ביינישית?

אם התקשורת והחיבור ביניכם מחפה על הפער הדתי, תוכל לחיות כך?

אם לא תוכל לחיות כך, כי אם זה סופר קריטי, 
למה להמשיך?

כמובן שהכי חשוב זה הקשר שנוצר ביניכם,
היכולת להתקדם יחד, לחשוף חולשות,
להכיל אחד את השנייה

ואם יש את הקשר הזה, זה המון.

אבל, אתה צריך לבוא במוכנות פנימית להתחתן עם דגם אחר ממה שדמיינת בעבר.

הרבה אור וטוב, והצלחה בהתלבטויות

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳