שאם זה מה שהאופאים צופים, התכנון הוא שתתאשפזי קודם.
אם את בתל השומר (ואולי זה ככה בעוד בתי חולים, לא יודעת..) יש פעם בשבוע סיור בפגייה למאושפזות בהיי-ריסק.
אני ממש ממשממש ממליצה ללכת אליו! זה ממש מרכך את הנחיתה אח״כ...
פגיה זאת תקופה לא קלה, וההבדל בשבועות הלידה (וגם המשקלים) הוא מאוד משמעותי.
לא גומה פגייה של יליד שבוע 34 לשל 30, ושל שבוע 30 לשל 27.. ובטח של-24... זה הבדלים של שמים וארץ.
בשבועות הצעירים מתחילים לרוב בטיפול נמרץ. שהם האווירה מתוחה יותר... לוקח זמן להתאפס מי נגד מי ומה המשמעות של כל דבר. אבל לאט לאט נכנסים לזה...
לי הייתה הקלה מסויימת מזה שהם כבר בחוץ והאחריות לשלומם היא לכאורה לא עליי יותר, אבל אחרי כמה ימים הבנתי שהם ממש עוד בסכנת חיים, וזה היה לא קל (אחד מהם עבר החייאה ב-20 דקות שיצאתי לאכול. זאת הייתה ממש טראומה).
הגישה שלי, שאני ממש ממליצה עליה לכולם, היא לא לנסות ״להלחם״ במציאות.
בהתחלה היו לי חברות מהיי-ריסק, שזו קבוצת תמיכה מופלאה! נרקמו שם חברויות מדהימות...
אבל גם מעבר לזה, ידעתי שאני שם לתקופה ממושכת (נולדו בשבוע 29. אחד היה מאודפז חודשיים והשני שלושה), ואין לי מה לעשות נגד זה, אז ניסיתי להוציא את המקסימום מהמצב. לכן התחברתי (מאוד) לצוות! ממש הפעתי לחברה שלהם. עם חלקם אני בקשר אישי עד היום (שנה וחצי אחרי).
הייתי שותפה בטיפול, שאבתי מסביב לשעון, עשיתי הרבה עור לעור עם הקטנים ופשוט הייתי שם כמה שאני יכולה. לא לכולן זה מתאים, וחדוב להיות קשובה לעצמך ולא רק ללחץ של הסביבה. ולעשות ר-ק מה שמתאים לך!
מבחינת התמודדות עם הילדים - הגדול שלי היה בן 5. כשהייתי מאושפזת לפני הלידה הם ידעו שאני שם כי התינוק (הם לא ידעו שזה שניים
) לא מרגיש טוב וצריך להשגיח עליו. אח״כ אמרהו להם שהיה צריך להוציא אותו מהר מהבטן לפני הזמן, ולכן הוא צריך להישאר בינתיים בבי״ח עד שהוא יגדל ויהיה כמו תינוק שנולד בזמן. הם קיבלו את זה יחסית בטבעיות.
בקושי הייתי בבית בתקופה הזאת. בעלי היה איתם כל הזמן, ורק פה ושם נעזרנו במשפחה וחברים. זה לא היה קל, אבל זה מה שהרגיש לנו הכי נכון.
הייתי מגיעה מידי פעם הביתה לכמה שעות להיות איתם וחוזרת שוב לפגייה.
מבחינת מראה של הפג - זה ממש תלוי במשקל... אני יכולה לשלוח לך תמונות בוואצאפ אם תרצי.
אבל בגדול פגים הם מעין שילוב של חייזר וזקן. אבל הם גדלים, ומשמינים והופכים להיות ילדים רגילים! גם הפצפונים ממש שבהם!
לגבי שאיבות והנקה - בפגייה שאבתי כל הזמן. בעיקרון אומרים לשאוב כל 3 שעות, 8 פעמים ביום. אני מההתחלה ויתרתי על שאיבה אחת כדי ליצור רצף קצת יותר ארוך של שינה ולשמור על שפיות.
היו לי כמה ניסיונות הנקה בודדים של כל אחד בפגייה עצמה, אבל זה לא זרם. היה לי חשוב שיועצת הנקה תראה שהם מתחברים טוב פעם-פעמיים, וכשסימנתי על זה וי הרפתי וניסיתי שוב בבית. לקח זמן להגיע להנקה מלאה (גם מאוד סיבות הם היו צריכים חלב שאוב), אבל בשלב כלשהו עלינו על דרך המלך, והיום הם עדיין מכורים 😁 (זה כזה דבר מדהים הנקת תאומים!)
כתבתי קצת מבולגאן.. מקווה שהצלחתי להאיר לך קצת... מוזמנת לשאול עוד כאן או בוואצאפ.
