אני רוצה להישאר לעד בתוך החדר עם הבנות המהממות האלו, לצחוק, לשמוח, לדבר
כמה חיוכים שלי הן בזכותכן. כמעט וכולם.
איך ששנה הבאה כבר לא, ואיך פרידה
אני צריכה אותן. הן באמת חברות אמיתיות לא כמוה שכבר הבנתי שאני שם בשבילה תמיד בשמחה, מקשיבה תומכת ומתעניינת והיא מצידה כלום. זה לא אשמתה, היא באמת לא שמה לב. אבל אני לא יכולה לבוא ולדבר עלי כי זה לא יעבוד, כי היא לא באמת תקשיב וזה יעבור לה ליד האוזן ובאמת למה היא צריכה את הבלאגן הזה על הראש שלה
אבל הן, הן משהו מיוחד.
והן ישבו לי על הראש עד שאני אגיד שלושה דברים טובים שהיו השבוע וכולן חשבו איך לעשות לי את השבוע הזה יותר רגוע והקשיבו לכל מילה בכל תשומת הלב ועודדו והצחיקו ומילאו את הלב בהרגשה טובה.
אין לי מילים לכמה זכיתי
ולמה למען השם למה
אני לא מצליחה לשחרר.
כמה חיוכים שלי הן בזכותכן. כמעט וכולם.
איך ששנה הבאה כבר לא, ואיך פרידה
אני צריכה אותן. הן באמת חברות אמיתיות לא כמוה שכבר הבנתי שאני שם בשבילה תמיד בשמחה, מקשיבה תומכת ומתעניינת והיא מצידה כלום. זה לא אשמתה, היא באמת לא שמה לב. אבל אני לא יכולה לבוא ולדבר עלי כי זה לא יעבוד, כי היא לא באמת תקשיב וזה יעבור לה ליד האוזן ובאמת למה היא צריכה את הבלאגן הזה על הראש שלה
אבל הן, הן משהו מיוחד.
והן ישבו לי על הראש עד שאני אגיד שלושה דברים טובים שהיו השבוע וכולן חשבו איך לעשות לי את השבוע הזה יותר רגוע והקשיבו לכל מילה בכל תשומת הלב ועודדו והצחיקו ומילאו את הלב בהרגשה טובה.
אין לי מילים לכמה זכיתי
ולמה למען השם למה
אני לא מצליחה לשחרר.