בדיווחים היום מדווח מצד אחד על חוסר במציאת עובדים מקצועיים בחברות ההי טק, מצד שני על הפגנה של הפורום למניעת אבטלה.
דיווח אחר עוסק בחוסר התעסוקה של מגורשי גוש קטיף. עם כל זה רצות בשבועות האחרונים הכתבות של הרב מלמד על שרות לאומי, לימודי תורה, פרנסה וכו' בציבור הדתי לאומי.
בואו נוסיף לזה את התחושה שאם היינו יותר מעורבים בציבור הכללי במדינה, אולי לא כל כך בקלות היו מדברים על מסירת שטחים שאנחנו גרים בהם.
האם יש קשר בין הדברים? האם הגיע הזמן שנתחיל ללמוד גם מקצועות "יוקרתיים" ולא רק הוראה? האם רמתנו הדתית תיפגע מכך שנשתלב בשוק העבודה, במקומות מפתח? יקרה משהו אם גם אנחנו נהיה במקומות שמשפיעים? שמקשיבים לאנשים שעובדים בהם כי הם נחשבים ל"קצת יותר"? או שאם נאבד את צורת המתנחל המסורתי, זה שלמד בישיבה ועכשיו עוסק בלימוד תורה, מלמד, ר"מ, אולי מקסימו מחקר בתחום דתי, יקרה משהו לדת שלנו? לתדמית שלנו בפני עצמנו?
