לפני ארבע שנים ממש לפני ר''ח אדר. ביצעתי את ההפסקת הריון...(עקב חוסר בחלק ממוח העובר)
תקופה של כשלושה שבועות של התלבטויות, התייעצויות, בדיקות שונות.. מאז הסקירה(שבוע 17) בה גילו שמשהו לא בסדר בהריון הזה.. (היו ב''ה כבר שניים בבית)...
תקופה שפחדתי להסתובב בחוץ שמישהו יגיד לי בשעה טובה על ההריון כשאני עוד לא יודעת מה יקרה איתו....
תקופה של עצבות והכי כשהילדים שואלים פתאום באמצע ארוחת ערב 'אמא למה את בוכה?'..
תקופה שמראה ומגלה צדדים אחרים בזוגיות, בחברות, במשפחה..
כאשר סיפרתי לשכונה מה אני עוברת באותה התקופה.. היא התחילה לבכות וסיפרה שגם היא עברה הפלה בשבוע 7.. ואני לא הייתי מסוגלת לשמוע... זה בכלל לא אותו הדבר.. פה אני צריכה להחליט בעצמי האם להמשיך או לא, הולכת לבצע את הפעולה על גופי להחליט להפסיק את החיים שפועמים בי...
לאחר ההפסקת הריון(בגרידה) מישהי שמעה שעברתי הפלה ואמר לי 'בפעם הבאה את צריכה לשמור טוב'...
כיום ארבע שנים אחרי.. ב''ה יש עוד 2 ילדים מתוקים ובריאים ועוד אחד בעז''ה בדרך.. מרגישה במקום פתוח, מוכן ואף משתפת יותר... לא שעברתי הפלה אלא הפסקת הריון.. בהתאם למי שאני משתפת כמובן... מרגישה שיש ממש שוני בין הדברים...
זוכרת כמה הרגשתי בודדה בתקופה מרגע הידיעה עד קבלת ההחלטה.. כמה היה חסר לי מישהי דווקא מישהי שעברה משהו דומה לשתף, שחוותה דברים דומים... היום אני מרגישה שאני במקום שיכול לנסות להיות אוזן קשבת לנשים במצב הזה...
כתבתי מבולבל.. פעם ראשונה שכותבת את הדברים... (מדברת כבר הרבה..)
כתבתי על מנת לשתף וגם אם אוכל להועיל במשהו קטן למישהי...
תודה על המקום!!
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 