(אני חושב שזה שלך, ילדה)מזמור לאל ידי
פיטר ראה את הזאב הוא לא סתם צעק
הזאב היה שם
מחוץ לגדר העיירה
אבל קרוב כל כך
כששמעו אותו צועק רצו כולם אחוזים בבהלה

והם רצו כשהוא צעק בפעם השנייה
ופעם השלישית

ותמיד תמיד פיטר ראה את הזאב
ואף פעם הזאב לא בא

ילדים בבית ספר המציאו לו כינויים
מבוגרים הסתכלו עליו במבט מלא כעס
הוריו דאגו
והוא
הוא פחד שהוא השתגע

הוא ראה את הזאב
או שלא?

גם שפיטר צעק זאב זאב
בסוף הזאב הגיע
ולזאב לא היה אכפת
מכל מה שקרה
הזאב בא וטרף.
זה לא על סכיזופרניה?בוז
מקובל לתת קרדיטמבט אחרון

בס"ד

 

#רקאומרת

(מעבר לכך שלך אינני חייב דבר)מזמור לאל ידי
לא זכרתי למי זה שייך.
הפוךמזמור לאל ידי
זה הקטע היחידי שלך ששווה לצטט.
אבל הסירי דאגה מליבךמזמור לאל ידי
אם הייתי יודע שזה שלך,
לעולם לא הייתי משתמש בו.
איך שאתה כותבאנונימי (2)
ואיך שאתה נראה.

קצת סותר.
וזה יפה בעיני.
לך ולכל העיורים הקדשתי את הקטע הבא:מזמור לאל ידי
קיימים בנינו אנשים
שנראים כמו כל אחד אחר
ולפעמים אפילו יותר
הם יהיו מצחיקים, שנונים
אפילו חכמים במיוחד
תמיד יהיו להם תובנות עמוקות
ביותר ביחס למשמעות היקום
ומשמעות חייהם
ואם תשב עימם לשיחה רצינית
תגלה רובדי רבדים שלא ידעת
על קיומם
הם תמיד יראו כה חסונים
כה חזקים ובלתי מנוצחים
אותם שהתגברו על כל מכשול
שתמיד יהיו שם בשביל האחרים
"חצי פסיכולוגים בלי הכשרה"
יקראו להם כולם

אך מה שכולם לא ידעו
או לא ירצו לראות
זה את הצל האפל המלווה אותם
בכל צעד ושעל
את מסכת הצללים החרישית
העוטפת אותה ללא לאות
יום יום, שעה שעה
מכרסמת אט אט בבשר חייהם
צליליה הלומות
מבטיה צללים
כולה חשיכה
והיא מהלכת אימים

ולפעמים
לפעמים מתחת לחיוך קורן
תסדק לרגע המסיכה
מבעד לקרן האור
תבליח חשיכה
שתעלם כלעומת שבאה
והחיוך יוסיף לקרון
והמסיכה תשוב למקומה
והזיוף ימשיך לזעוק
ללא הרף

הם מסתובבים בנינו
חרישים
כלאם לחישות
מבטם טרוף
וכל יישותם
זועקת הצלה

הם מסתובבים
אחוזי פעמוני ענק
המחרישים ללא הרף
זועקים זעקות מענות
שנחצבו הישר
מתהום הצללים

את משברי ילדותם הקודחת
הם יספרו לכל החפץ
אך אנו נאטום אוזנינו משמוע
נתרכז במסיכת הצללים
ונשכנע עצמינו להאמין
שזוהי המציאות
עבורם
עבורינו
והם יוסיפו לכאוב
להתענות בייסורי נפש
שאין איש מבין בלתם
להתהפך במיטה ללא הרף
לנסות להטביע את כאבם
ואת יגונם במי קולחין
בזוהמת הבריחה והרפש
חדורי כאב
חדורי רדיפה
סמרטוטי אדם
חיים
מתים.




דקירהאנונימי (2)
בלב.

לי. אסור להתלונן.
אני צריכה להיות הקרן אור של כולם.
וגם כשניסיתי.
אף אחד לא מקשיב.
רק אני להם.

אשמע כשאתפנה. מילים מיוחדות.
כמה שקר...מזמור לאל ידי
(תספרי אותו לעולם.
לעולם אל תספרי אותו לעצמך,
או לי.)
אתה רק מוכיחאנונימי (2)
שצדקתי.

גם אתה לא מוכן לשמוע..
כי אנשים שומעים רק את עצמם.
(להיפך, דווקא בגלל שתמיד שמעתימזמור לאל ידי
היום אני כבר פחות מוכן.
אבל לשקרים תמיד הייתי רגיש
אבל שהיום אני בעיקר זה
שמספר אותם.)

(זה לא בגללי, זה בגללך.)
(רק בעולם הזוי שבו עיורים רואים טוב יותרמזמור לאל ידי
מאותם עם עיינים פקוחות
יכול שקר שכזה לשגשג.

אל תתנו לעיורון להטעות אתכם
תפקחו את העיינים שעצמתם כל חייכם
זה יכאב, כמו כל דבר מרפא
אבל לעיתים הכאב עדיף
על פני השהייה בחשיכה.)
על מה אתה מדבר?בוז
אף אחד לא עיוור כאן.
אנשים פשוט מרוכזים בעצמם.
זה לא קשור לעיוורון בכלל.
(אני ממשיך לתהות, למה את בכוח מגיבה לי?)מזמור לאל ידי
זה לא בכוח אני באמת לא מבינה אותךבוז
אבל אני אפסיק 🤷
אבל אני מקווה שאת מבינה מספיקמזמור לאל ידי
בשביל לדעת שאני לא רוצה לראות אותך בשירשורים שלי.

אין לי טיפת אמון בך, או ברצונותייך
והייתי עדין.
הדדי ביותר.בוז
(אולי השתנית, אני לא יודעת.
לאנשים מותר להשתנות.
וכאן זו במה נוחה מאד לאנשים שלא מוצאים מקום.)
(אבל.)
(ואולי, רק אולי מעולם לא השתנתי,מזמור לאל ידי
אולי מאז ומעולם הייתי כזה
ואולי, רק אולי
מסכת הצללים שהלבישו עלי
כשמה כן- מסכת צללים
חזיון תעתועים שנמוג
למגע יד מלטפת?)
זאת לעולם לא אדע.בוז
אני רק מקווה שכן.
ועל אף על פי כןמזמור לאל ידי
שמת עצמך
שופט
תליין
וחבר מושבעים.
זה לא נכון. בכלל.בוז
אבל אני יודעת שזה נראה ככה מבחוץ.

אני יודעתבוז
ועדיין.

אני לא רוצה לפתוח כלום פה
ואני גם לא רוצה לדבר איתך באישי

רק שתראה שלמרות השרשור ההוא, אתה כותב כאן בכיף
ומרגיש בנוח
חחח... וזה בזכותך?מזמור לאל ידי
(אני כותב כאן כי פרוזה חסום בפניי,
אנשים טיפשים שבקושי יודעים לכתוב
אבל להם נתנו כוח.)


(אשכרה התחלתי לחשוב שאולי מתפתח כאן משהו, אבל רמת הפתאטיות שלך
מדהימה אותי מחדש.)
ברור שלא.בוז
אני פתטית, נכון.

אני גם יודעת להעליב חזרה...
אבל גם יודעת לשתוק.

אז אפסיק להגיב על השרשורים שלך מעכשיו.

חיים טובים לך.
(את לאכישוף כושל

בס"ד

 

אפילו לא קצת)

יופי...מזמור לאל ידי
עכשיו הבאת גם אותה לפה...😒
החתימה שלך, לא כתבת שם "חוץ מ@סלט ו@כישוף כושל"פטל.
תוסיף רשימת הסתייגות
קדימה
ואל תשכחי את מבט אחרוןמזמור לאל ידי
..פטל.
אני בטוחה שגם אתה לא זוכר את כל מי שהסתכסכת איתו
תעשה ההפך, תוסיף רשימה לבנה
כמה יהיו בה?
זה נורא פשוטמזמור לאל ידיאחרונה
מי שנחמד אלי- אני נחמד אליו
מי שלא- גם אני לא.

"כמים הפנים לפנים
כך לב האדם לאדם..."
צריכהאנונימי (2)
לחשוב על זה .
בזמן רגוע..


תודה.
(אל תודי לי, אצלי תמצאי רק כאבמזמור לאל ידי
לא נחמה.)
מטוטלתxmasterx

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

קולה בלי קוקאיןxmasterx

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

שומע את הכנר הטורכיxmasterx

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

רואלד דאלxmasterx

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

תרגיל כתיבה כזהxmasterxאחרונה

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת את וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

--מחכה לרחמים~

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

--מחכה לרחמים~

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

ריק ומוסתרכְּקֶדֶם

תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

אולי יעניין אותך