כל הבנות האלה שאמרו לי שהן מרגישות שלא נכון להן כרגע להיפגש כי הן חולות / לא במצב רוח טוב / לא במיטבן, בעצם פשוט לא היו מעוניינות בי?

שהם לא מספיקות אמיצות להגיד מה שהם חושבות. כנות זה דבר קשה, לא כל אחד זוכה.

אתה לא אמור להרגיש רע עם זה.

ואולי גם באמת לא יכלו, או שיכלו והיה להן עצמן נוח לפרש לעצמן ככה כפי שפירשו לך דהיינו חוסר מודעות עצמית.

למדתי שאם יוצא שלא מדברים/לא נפגשים כלאורה מסיבות 'טכניות' הרבה פעמים זה לא רק טכני. אלא אין רצון..

להגיד "אני חושבת שאנחנו לא מתאימים" ו- "לי זה לא מתאים" זה אותו הדבר, וזה בעיני ניסוח מצויין כי הוא בהיר, ברור, כן ולא משאיר ספקות (לעניות דעתי להגיד "לי זה לא מתאים" משדר "אתה לא עושה לי טוב" וזה יותר מתמקד בחסרונות שבבן אדם שממול מניסוח מתחשב והדדי יותר כמו "אנחנו לא מתאימים", אבל ניחא). מה שמפריע לי זה אמירות עמומות ומעורפלות שמשאירות תקווה שאולי עוד כמה שבועות אפשר ליזום את הקשר שוב כשמראש הבחורה יודעת שאין לקשר סיכוי גם בעתיד.

נראה לי שבנות חושבות בטעות שבנים רגישים כמוהן, וזה לא נכון. אנחנו גברים, ולכן בנויים יותר לספוג דחיה בלי שנעלב, אז אל תפחדו להיות ישירים איתנו.

לגבי המשפט האחרון שלך- לדעתי צריך קצת להיזהר איתו.

כיון שאנחנו לא יודעים מי יותר רגיש ומי פחות,

מי נפגע ומי יותר אדיש,

והרי אנחנו לא רוצים לפגוע, ולפגוע במישהו זה הרבה יותר חמור מאשר לא לפגוע-

עדיף מראש להשתדל להיות כמה שיותר רגישים. זה הבסיס. גם לגברים, גם לנשים- זה לא הנושא. הנושא הוא זהירות בכבוד הזולת, לא משנה כלפי מי.

ומאידך, לסמוך על עצמנו שאנחנו נדע להיות רגישים.. כלומר לאזור אומץ ולמרות החשש לגשת לנושא- עם קצת מחשבה אנחנו נדע לעשות את זה בצורה הכי טובה בעז''ה. אחרת עלולה להיות פגיעה יותר גדולה אם מי שמפסיק את הקשר לא אומר כלום, או מפחד על המילים שלו/ה יותר מדי וטועה במילותיו.

אבל העיקר שרציתי להדגיש כמו שכבר כתבתי- המון רגישות וזהירות.

כשהן נחשפות לתמונה שלי בפייסבוק או בוטסאפ 

צריך לפגוע. זה מה שיהיה יותר טוב בשבילו.

כדי למעט את הפגיעה כמה שיותר כדי לך להיות רגישה אליו.

ז"א להסביר לו למה. ולא לשים דגש על החסרונות שלו אלא על עצם זה שזה לא מתאים בשבילך.

ז"א התוכן יהיה פחות בו עצמו - 'למה אני לא מעוניינת בך' אלא, על הקשר 'למה הקשר לא מתאים'.

ממליץ מאוד לא לעשות זאת בצורה מתנצלת אלא לשדר בטחון ולהיות רגישים. גם אם את רגישה את לא חייבת להתנצל. זה ממש לא סותר. להיפך - אם את תתנצלי בפניו את תשדרי לו שהוא מסכן, ואני חושב שהוא לא רוצה להרגיש ככה.

חשוב מאוד שתגידי את זה בצורה מכובדת, שתשדר כבוד. כי את כביכול פוגעת לו באגו, בכבוד. לכן ככל שיותר תהיה רצינית ותשמעי מה יש לו להגיד ותבקשי ממנו לשתף אם הוא רוצה כל מה שהוא רוצה זה יתן לו תחושה טובה.

אם תעשי ככה, גם אם זה יהיה כואב לו והוא יזכור את זה בתור סיטואציה כואבת ולא נעימה, את תצילי אותו מההשפלה זה ממש כך.

אם הוא יזכור שנתת לו כבוד והערכת אותו ולא שידרתי לו מסכנות אז זה יעזור לו להתמודד עם זה הרבה יותר טוב. הרבה יותר בקלות הוא יצליח למצוא את הנודות הטובות שהוא לקח מהקשר ולהמשיך הלאה.

בהצלחה רבה! סחתיין על הרגישות!

אנחנו אמורים לקחת אחריות בצורה בוגרת על כל מה שיקרה בקשר,
להכיל את זה שנקבל לא,
ולהכיל את זה שנאמר לא,
להכיל את הכאב והקושי שכרוך בזה,

 ולא משנה כמה זה קשה.  (הרבה יותר קשה לרובנו לומר לא מאשר לקבל לא)

אם את חושבת שאת לא מעוניינת, תקחי החלטה לקחת אחריות על זה, ותגידי לא. זה חשוב.
זה חלק מהאחרויות שלנו ככאלה שמסכימים לצאת,

- להפגע ולהרגיש כאב, אם זה מה שצריך לקרות.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳