הן באות כי כואב לנו
כי קשה לנו
כי קר לנו
כי אין אף אחד שיבין
הן באות לפעמים בלילה
מאוחר..
כשהרחובות ריקים
וכולם בתוך הבתים
ורק את מסתובבת
לבד ברחוב עם גינס קצר ומעיל
מחפשת מישהו שיבין
שיאמין
והדבר היחיד שאת מוצאת
זה חושך עצוב
הדמעות זולגות לך על הפנים
וכבר לא אכפת לך
יותר ממה שכולם יגידו
הדמעות באות כשאין יותר מה לעשות
כשאת חוזרת מהבית ספר
ומתברר לך
שהבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם
נפטר וכבר לא פה
הן באות כל כך מהר
הן באות כשכבר בא לך לוותר
הן באות כשמאשימים אותך במשהו שלא עשית
הן באות בלי לחשוב יותר מידי
ואת מנסה להגיד להם דיי
הן באות כשנמאס לך מהחיים
וכשאת כבר לא סומכת על אנשים
הן פשוט באות.
הדמעות.







