של אנשים שמבחינתם הם צופים במשחק כדורגל וכל אחד מעודד קבוצה אחרת. 

מה יש לאנשים נגד ביבי? 

אני לא יודע. 

אני יודע למה אני לא רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה: כיוון שהוא ראש ממשלה כושל. 

נתניהו הוא דוגמא מדהימה לכך שניתן למכור מוצר נחות כפרימיום. 

קודם כל, בא ניקח את המשפט שלך: "הביא את המדינה למקומות שאף אחד לא הצליח". 

אני אציין את המובן מאליו ואכתוב שזהו משפט חסר כל משמעות. 

ודאי שמצבה של ישראל טוב היום מאי פעם. זו לא חכמה וזה לא בגלל ביבי. 

המצב הכללי של העולם היום טוב יותר מאשר היה לפני עשור. זה היה אחד העשורים הכי מוצלחים כלכלית בהיסטוריה האנושית אם לא הטוב שבהם. 

קצב הפיתוח של טכנולוגיות חדשות הוא עצום. 

אז איך בכל זאת אפשר לבחון האם נתניהו היה מוצלח או לא? 

בהשוואה בינלאומית. 

בהשוואה הזאת הוא כישלון כלכלי מוחלט!

כן, כן, מכיר את "אצמיחה" שהיא בממוצע טיפ-טיפה יותר גבוה ממדינות המערב (גם, לא משהו היסטרי) - אבל מה שלא מספרים לך הוא שהצמיחה בתוצר הלאומי היא חסרת משמעות. הנתון המשמעותי הוא בצמיחה בתוצר *לנפש*.

שם, אנחנו מתחת לממוצע. 

אבל עזוב צמיחה, ייצוא, חוזק המטבע וכל יתר הסיסמאות שאף אחד לא באמת מבין מה המשמעות שלהם. בא נדבר ת'כלס: 

מה אדם מרגיש על בשרו? 

שלושה דברים: כמה הוא עובד, כמה הוא מרוויח וכמה הוא משלם. 

אז מבחינת שעות עבודה, גם לפני עשור וגם היום אנחנו עובדים כ-10% יותר מהממוצע ב-oecd. 

כלומר, עוד שעה ביום. 

אפשר להאשים את נתניהו שהוא לא תיקן את המצב - וזו ביקורת לגיטימית - אבל נעזוב את מה הוא לא תיקן בנתמקד במה שהוא הרס. 

כשנתניהו נכנס לתפקיד היינו במקום ה-17 לפי אינדקס רמת המחירים של ה-oecd. 

כמו כן, היינו במקום ה-22 בשכר הממוצע. 

היום, אנחנו ממוקמים במקום ה-4!!! זו לא טעות - אנחנו במקום הרביעי באינדקס רמת המחירים ב-oecd. 

עכשיו, זה בהחלט לא אומר הרבה אם השכר הממוצע היה עולה באותה צורה - אלא שבמקרה של השכר הממוצע, ירדנו מקום אחד למקום ה-23. 

כלומר, בעשור, בהשוואה בינלאומית, נתניהו הפך את מדינת ישראל לאחת המדינות היקרות ביותר בעולם אבל השכר הממוצע בהשוואה לאותן המדינות, ירד מעט. 

כלומר, רמת החיים כאן ירדה ביחס לעולם .

שוב, "ירדה ביחס לעולם" לא אומר שהיא לא השתפרה אבסולוטית. לפני עשור, בקושי היו סמארטפונים - אז מן הסתם רמת החיים עלתה מבחינה אבסולוטית - אבל, ביחס לעולם, אנחנו הולכים אחורה. 

העשור האחרון היה גל כלכלי אדיר שכמעט כל מדינות המערב רכבו עליו ואנחנו פיספסנו בגלל בנימין נתניהו. 

אגב, אין אף מדינה שמתקרבת אפילו לפער הזה של 19 מקומות בין אינדקס רמת המחירים לבין השכר הממוצע. 

הבאה בתור היא ניו-זילנד עם פער של 10 מקומות בלבד. (8 ו-18). 

אז אתה שואל מה יש ל"אנשים" נגדו? 

אני לא יודע. 

מה יש *לי* נגדו? 

שבגלל שהוא מכר אותנו לכל ועד וקבוצת לחץ, אנחנו חיים באחת המדינות הכי יקרות בעולם מבלי להרוויח שכר שמצדיק זאת. 

כיוון שלא עשית זאת, אני מניח שאין לך שום דבר חכם לכתוב לענין - אז בשביל מה סתם לעשות לי נוטיפיקיישן?..

את המח. 

יש לך מה לכתוב על הפער הבלתי נתפס בין יוקר המחיה לשכר הממוצע? 

לא? 

אז לילה טוב.

כשתהיה לך תשובה, תעדכן. 

לא תצליח לשכנע אותו. הוא עדיין תפוס על פייגלין

לא שאני תומך בעישון או בלגליזציה אבל אם אין לך משהו לענות לגופם של דברים אז אל תענה

אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

בנוסף אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

בוא נגיד שמה שאתה אומר נכון

אתה חושב שאם בני גנץ ישב שם במקומו המצב יהיה יותר טוב?

רק לא ביבי!!!

אולי צודק אבל לא במחיר גנץ

(אף אחד מלבדו לא הגיע לסיכוי לקחת את הכס למרות שיש כאלו שהיו יכולים לעשות את זה טוב כדוגמאת פייגלין...)

אני לא מבינה למה אנשים מצביעים לו...

ואם אתה מוכן לענות למה אתה מצביע?

אגב, כל מה שכתבתי נמצא באתר ה-oecd, אז הוא ככל הנראה נכון.

(אם תרצי, אשים קישורים להכל).  

עכשיו את שואלת שאלה אחרת: "האם בני גנץ יהיה יותר טוב?"

לזה לא התייחסתי וזו לא היתה השאלה המקורית. 

קודם כל, אני רוצה להגיע להציג את הדברים כפי שהם לפני שנכנסים לנושאים אחרים - והם מצביעים על כך שנתניהו הוא ראש ממשלה גרוע. 

משום מה, בתודעה הישראלית התקבעה המחשבה שהוא עילוי כלכלי ושאין בכלל מה לבקר אותו בנושא בזמן שהמציאות הפוכה. 

אז לא.

אני לא חושב שגנץ יהיה טוב יותר. למעשה, עם כל בליל הקולות השונים שעולים מהמפלגה שלו, לא ברור בכלל מה יהיה הקו הכלכלי של המפלגה - מה שכן, מפלגה עם ניסנקורן בחמישיה הראשונה וארבעה קצינים בכירים שמעולם לא שמעו על המושג "התייעלות", כנראה שלא תביא את הבשורה. 

מה כן? 

אני רוצה שנתניהו יבין שאני לא בכיס שלו. 

כן, אני ימין בכל הדעות שלי - אבל זה שהוא יגיד "גוש הימין" - לי, זה לא מספיק. 

אם הוא רוצה את הקול שלי, שיתחיל לעבוד בשבילי. 

אם אני לא נותן לו תמריץ לעבוד - אז הוא לא יעבוד. בדיוק כמו כל אחד אחר. 

זה בדיוק כמו להשאיר מתכנת גרוע בחברה כי אין מי שיחליף אותו - אם בכל מקרה התכנה מלאה בבאגים והלקוחות לא מרוצים, אז אני לא צריך אותו רק בגלל שאני מתקשה להשיג מישהו אחר. 

אני אשים פרוייקטים על "hold", אזמן לשימוע את המתכנת הזה ואחכה שאחד טוב יגיע לראיון או שאותו מתכנת יתאפס על עצמו בזמן שנותר לו ויוכיח את עצמו. 

אז אני לא אצביע לגנץ כי אני לא אחליף ראש ממשלה גרוע אחד בראש ממשלה גרוע אחר - אבל אני כן אנסה למנוע משניהם את התפקיד ואת הכח הזה. 

לכן, הצבעתי לליברמן. 

לא בגלל שאני מחבב את ליברמן - כי אני לא - אלא כדי להמשיך את קיומה של ממשלת מעבר עד שיגיע מועמד ראוי או עד שנתניהו יעשה משהו אמיתי שיגרום לי להצביע עבורו. 

הנתונים שאתה מביא לגבי הירידה בשכר משקללים כבר את עליית המחירים, כיוון שהוא משתמש בדולר ריאלי (ע"פ נוסחת PPP) כפי שנמצא בהגדרה באתר הOECD:

החישוב שלך לא נכון-

הנתון של עליית השכר מתחשב בדולר ריאלי במונחי PPP, ולכן הוא משקלל בתוכו את עליית המחירים. אם נדבר על גידול נומינלי, אכן יש קורלציה הפוכה בין עליית המחירים לעליית השכר. הסיבה שבנתוני הOECD אין קורלציה כזו (ולא- עליית המחירים והגדילה בשכר הממוצע רחוקים מלהיות +1, גם בנתונים המשוקללים) היא מפני שהם לא מציגים את עליית השכר הנומינלית אלא רק את עליית השכר המתחשבת בPPP.

השכר הממוצע בישראל במונחים שוטפים (נומינלי) על ב28% בערך (למ"ס) ברמה השקלית, אם נתבונן במונחים דולרים העליה היא כפולה מזה.

אז למה בOECD הוא עלה רק ב7% דולרי?

מפני שבOECD לא השתמשו בדולר נומינלי אלא בדולר ריאלי במונחי PPP.

לכן בסה"כ אחרי שיקלול עליית במחירים, רמת השכר בישראל (ואיתה רמת החיים) עלתה ב7%. 

כלומר אם לפני עשור יכולתי לקנות בשכר הממוצע שלי סל מוצרים מסוים, אחרי עשור, ואחרי כל עליות המחירים, אני יכול לקנות את הסל הזה ועוד 7%. כך, שהצמיחה בשכר עקפה את העליה במחירים.

ברמה השוואתית למדינות המפותחות בעולם ירדנו מקום אחד בדירוג, לעומת זאת, הממוצע של הOECD היתה צמיחה של כאחוז, ואילו בישראל צמיחה של כ7%. כך ששבשנים האלה (אחרי התחשבות בעליית המחירים!) הדבקנו פער בתוך הטבלה.

צר לי אבל למעשה, זה די נוטל את עיקר העוקץ מהטענה שלך.

העליה בשכר הממוצע  פירושה (באתר הOECD) העליה בכח הקניה (אחרי עליית המחירים). לכן א"א לומר-

ירדנו מקום אחד בשכר הממוצע (לפי שער חליפין שחושב באמצעות ה-ppp) ועלינו 13 מקומות ביוקר המחיה.

אלא-

מצד אחד, השכר הממוצע עלה דרמטית ביחס למדינות המפותחות, מצד שני היתה עליית מחירים שאיזנה את העלייה, כך שסה"כ ירדנו מקום אחד מבחינת כוח הקניה הממוצע שכל אחד מקבל באמצעות השכר שלו.

מבחינת האזרח הממוצע, אחרי עליית המחירים כוח הקניה שלו גדל ב7%, שמהווה ירידה של מקום אחד אל מול הOECD. הנתון הזה כבר כולל עליית מחירים.

הירידה של מקום אחד מפספסת את העובדה שכח הקניה של השכר הממוצע בישראל עלה פי מממוצע הOECD. 

לסיכום טענתי,

אתה טוען שהמחירים בישראל עלו בטירוף בזמן שהשכר ירד (באופן השוואתי), אבל אני חושב שאתה לא קורא נכון את הנתון, והמחירים בישראל עלו בטירוף, אבל עליית השכר עלתה גם היא בטירוף, עד כדי כך שצמחנו פי 6 מהעליה בכח הקניה באמצעות השכר בכלל הOECD (וגם ירדנו מקום אחד בדירוג).

לכן, נראה לי שעוקץ טענתך נשמט.

המקור לויכוח הוא כאן:

Earnings and wages - Average wages - OECD Data

ועוד משהו לשאלתך בעניין העליה בכלל המדינות המפותחות-

ממוצע OECD בשנת 2018- 44686

ממוצע בשנת 2009- 44260

סה"כ 44686/44260= 1.01.

עליה של אחוז אחד.

אז קודם כל, ודאי שלא מחשבים מחירים לפי שע"ח פשוט, אלא לפי PPP:

ודאי שזה משנה מה משפיע על מה ומה אמורה להיות הקורלציה. 

תקן אותי אם אני טועה, אבל זו היתה עיקר טענתך - שנתון אחד מייתר את השני. 

השכר בישראל עלה. זה ידוע. 

המחירים, לעומת זאת, הם מדד שנבחן ביחס לממוצע בכל שנה. כלומר, אם בכל העולם יוקר המחיה ירד וגם בישראל - אז אם בישראל הירידה היתה קטנה יותר, זה עדיין "יעלה" אותנו בדירוג. 

אתה מתעלם מהקשר בין שני הגורמים. כח הקניה והיוקר המחיה הם לא נתונים בלתי תלויים אבל אתה עושה טעות ואומר שמכיוון שכך, יש להסתכל רק על נתון אחד מהשניים וזה מספיק - וזה פשוט לא נכון כיוון שישנם עוד גורמים. (כל מה שמשפיע על השער היציג, למשל). 

ולראיה, ישראל היא המדינה היחידה שבה קרתה התופעה הזו. (באיסלנד קרתה תופעה דומה ביוקר המחיה שעלה אפילו יותר, אבל שם השכר קפץ בערך ב-50% והם הגיעו לראש הדירוג בשכר הממוצע). 

כן, יש לישראלים יותר כח קניה - אבל הגידול בכח הזה בשאר העולם המערבי, הוא גדול הרבה יותר. 

זו הנקודה. 

אין אף מדינה בעולם שבה מדינה טיפסה במעלה מדד יוקר המחיה בצורה כ"כ תלולה וירדה בשכר הממוצע בכל זאת. 

לפי מה שאתה כותב, זה היה אמור להיות תרחיש סטנדרטי בעולם. 

אז מה הופך את מדינת ישראל למיוחדת כ"כ?

שוב, השכר הממוצע בחישוב לפי כח קניה קשור אמנם ליוקר המחיה, אבל הוא תלוי בעוד גורמים. לכן, זה פשוט לא נכון - טעות או הטעיה - לומר שאם מסתכלים על מדד השכר הממוצע, אז מדד יוקר המחיה כבר לא רלבנטי. 

אתה שוב טוען שעדיף להיות חולה ועני מעשיר ובריא. 

אני הצגתי את הנתונים כפי שהם וזה המצב - כלכלית, ביחס לעולם, האזרח הישראלי חי טוב פחות. הוא מרוויח פחות, משלם יותר ועובד יותר שעות. 

בגלל זה במדד איכות החיים של numbeo אנחנו נמצאים במקום ה-32 - מתחת כמעט לכל המדינות המפותחות.  

נ.ב.

אם כבר, בא נדייק - השכר הממוצע ב-oecd גדל בכ-5.2% ובישראל בקצת פחות מ-6.7% בכל התקופה. 

"מסתבר שכל האנטי-ביביסטים הם בבונים חסרי מחשבה וככאלה, גם חסרי כל ביקורת עצמית." 

(אני לא מתנסח ככה, כי אני באמת מעריך את החולקים עלי, ואותך באופן אישי. אבל כיוון שהבאת את הדיון למקום הזה, אין לי אלא לצטט אותך)

"שוב, השכר הממוצע בחישוב לפי כח קניה קשור אמנם ליוקר המחיה, אבל הוא תלוי בעוד גורמים."

אפשר למדוד יוקר מחיה בעוד צורות, אפשר למדוד שינויים בשכר ריאלי בעוד שיטות.

הנתונים שהבאת של הOECD משתמשים באותו נתון, אין עוד גורמים. העליה בשכר היא *ריאלית* במונחי PPP.

הוכחתי לך בצורה די ברורה, שנתוני יוקר המחיר וגם נתוני השכר מבוססים על PPP, כלומר אין עוד נתונים, שניהם משתמשים באותם כלים לחישוב. כיוון שהנתון של השכר הוא constant prices ע"פ PPP, הוא כולל עליית מחירים.

"אין אף מדינה בעולם שבה מדינה טיפסה במעלה מדד יוקר המחיה בצורה כ"כ תלולה וירדה בשכר הממוצע בכל זאת. 

לפי מה שאתה כותב, זה היה אמור להיות תרחיש סטנדרטי בעולם. "

אני לא מבין מה אתה אומר.

אתה שוב מתייחס לנתון של השכר כאילו הוא נומינלי, בעוד הוא ריאלי (וכשאני אומר ריאלי, אני מתכוון ביחס למדד יוקר המחיה של הOECD), ולכן אין כאן שני נתונים.  לא מבין למה לפי מה שאני אומר מה שקרה בישראל הוא תרחיש סטנדרטי בעולם, יש מדינות שהשכר עלה והמחירים ירדו, יש מדינות שהשכר עלה והמחירים עלו, יש מדינות שהשכר ירד והמחירים ירדו, ויש מדינות שהשכר ירד והמחירים עלו, אז איך נשווה עליית שכר, הרי העליה הדולרית לא משקפת את עלית המחירים? אמרו חכמינו בOECD שניקח את הנתון המשוקלל, שכולל עליה ביוקר המחיה- ולכן הנתון של השכר מכריע, כיוון שהוא כולל כבר עליית מחירים (שאלת הקורציה בין עליה בשכר לעליה במחירים רלוונטית כשיש לי שני מדדים נומינליים, לא כשיש לי מדד נומינלי ומדד ריאלי. פשוט מאד, אם יש נתון ריאלי, הוא ריאלי, כולל עליית מחירים).

צר לי, אתה ממשיך להתנהל בשרלטנות או בבורות (לא יודע מה יותר גרוע), וזו טעות (או הטעיה) קלאסית של הצגת נתונים ריאליים כנומינליים.

נ"ב

נראה לי חבל שהדיון עובר לפסים לא עניינים, אני מעדיף לנהל אותו בצורה עניינית בלי התנשאות.

להודעה שנכתבה לי קודם. 

ואם זו לא העמדת פנים, אז כנראה שהערכתי אותך יתר על המידה עד כה. 

אתה טוען שהמחירים עלו מאוד אבל כח הקניה עלה כ"כ שזה מפצה על כך ואפילו יותר ולכן הנתון של יוקר המחיה לא רלבנטי. 

הנתונים שהבאתי עושים שימוש בכח הקניה אבל לא תלויים בהם בלעדית. (כל דבר שמשפיע על שער החליפין, משפיע). 

אתה מנסה לטעון ש-y תלוי ב-x, אבל מתעלם מזה שהוא גם תלוי ב-a,b,c ו-d. 

לו היית צודק בטענתך, היינו מצפים לראות עוד מדינות בעלות התנהגות דומה לזו של ישראל - ואין כאלה. אף לא אחת. אפילו לא קרוב. 

אני אומר שהמחירים ביחס לעולם עלו בצורה דרסטית בזמן שהשכר הממוצע כאן (כן, בהתאם לכח הקניה) נשאר בערך כפי שהיה ביחס לאותו עולם כמעט בדיוק - כלומר, נמוך מאוד. 

ברוב המדינות, יש קורלציה בין אינדקס רמת המחירים לבין השכר הממוצע. למצב שקיים בישראל, אין אח ורע בעולם. 

זה מצב רע מאוד. זה רע לייצוא, זה רע לתיירות וזה רע לכל מי שלא משתייך למגזר הציבורי שבו השכר עלה בקצב של בערך כפול מזה שבמגזר הפרטי שמהווה עדיין את רוב האכלוסיה - מה שאומר, שכח הקניה שלו קטן בצורה דרסטית. 

לי זה נראה שאתה מנסה איכשהו לרבע את המעגל או להעמיד פנים שאתה שאתה לא מבין שמדובר במעגל ולא בריבוע. (אני לא יודע מה יותר גרוע). 

נ.ב. 

אני לא כתבתי לך שום דבר שירד לפסים אישיים. 

אתה מוזמן לצטט דברים שכתבתי *לך* שירדו לפסים אישיים אם תמצא כאלה. 

א. אתה צודק, יצאתי פזיז.

לא ראיתי את התגובה אליה הגבת, זה 'הוא התחיל'. הגבת עניינית ביחס למה שכתבו אליך (וחבל שזו הרמה).

אז אני חוזר בי מהמילים החריפות.

לא שרלטן ולא בור, סתם טועה ומטעה 

ב. כבר יצא לי להתווכח איתך פעם, ובאופן די דומה הגענו למבוי סתום.

אני מרגיש שאתה לא מתייחס למה שכתבתי (אולי אתה מרגיש דומה ביחס אלי), ואין מה לחזור יותר מדי על דברים שנאמרו.

אסכם את הדיון מבחינתי:

אצטט אותך (אדם חכם, כבר אמרנו)-

"אני אומר שהמחירים ביחס לעולם עלו בצורה דרסטית בשמן שהשכר הממוצע כאן (כן, בהתאם לכח הקניה) נשאר בערך כפי שהיה ביחס לאותו עולם בדיוק."

ממש כך.

המחירים עלו דרסטית בזמן שכח הקניה של השכר לא השתנה כמעט. ממש כך, בדיוק לזה התכוונתי. כח הקניה של השכר שלנו נשאר באותו מקום (עלה קצת) ביחס לעולם, למרות עליית המחירים. אין עליית מחירים ולעומתה עליית שכר נמוכה, אלא עליית מחירים שלצידה עליית שכר שאיזנה אותה, כך שהאזרח הפשוט לא מרגיש יותר רע או יותר קשה (בהשוואה בינ"ל), להפך, מצבו הוטב מעט. 

הנתונים שהבאת של העליה בשכר הם ריאליים במונחי כח קניה, ולכן מכילים כבר את העליה במחירים (אם לא היתה עליה כזו במחירים, ישראל כנראה היתה בצמרת העליה בשכר). השכר המוצג מנורמל כבר לפי כח הקניה, שהוא הנתון בו משתמשים בOECD בחישוב עלית מחירים בין מדינות. הוכחתי כבר שהנתון הנומינלי הוא גבוה בהרבה, ולכן לא נכון להציג את הדברים כאילו היתה עליה במחירים בזמן שהשכר לא עלה באותה מידה.

אני לא מבין את טענתך שאם זה אכן כך היינו אמורים לראות עוד מדינות שמתנהגות כמו ישראל, בישראל ישנה עליית מחירים גדולה ולצידה עליית שכר גבוהה, לא רואה למה זה חייב להיראות באותה צורה בעוד מדינות.אני לא יודע איך אתה מסביר את המושג constant prices ואיך אתה משקלל אותו במקרה הזה כך שהטענה תוצג בצורה נכונה (המחירים עלו השכר לא עלה באותה המידה). 

לכן הסיכום שלי הוא שבפריזמה שהוצגה, השכר הממוצע במונחי כח קניה הוא הנתון החידי שרלוונטי כיוון שהוא כולל עליית מחירים, ולגביו ירדנו במקום אחד, אבל עלינו ביחס לממוצע הOECD (ב1.5%, לא אעגל ).

גם בעניין הזה, כח הקניה והשכר, שהוא ככלל נקודה כאובה בכלכלה הישראלית (מסיבות רבות), העשור הזה היה מוצלח בהשוואה בינ"ל. .

א. תודה. 

ב. אני מתייחס למה שכתבת. 

אני מבין את מה שאתה כותב - מבחינת כח הקניה שלנו, המצב קצת השתפר (ולמעשה נשאר כפי שהיה בעשור האחרון. אם לפני עשור, כח הקניה היה 0.797 ממוצע ה-oecd  אז היום הוא 0.8 - זה מה ששוה עליה של 1.5% בעשור). 

אתה טוען שזהו הנתון הרלבנטי ולנתון של יוקר המחיה האבסולוטי אין משקל ואין משמעות. 

אני טוען אחרת. 

אני טוען שמבחינת כח הקניה, להישאר בתחתית הרשימה, זה כישלון במיוחד לאור העובדה שביוקר המחיה האבסולוטי עלינו כמה וכמה מקומות כשבכל מקום אחר על פני כדור הארץ, עליה ביוקר המחיה האבסולוטי מתבטא גם בכח קניה שגדל משמעותית. (אנחנו למעשה המדינה היחידה שבה זה לא כך). 

יוקר המחיה עולה ככל שמדינה עשירה יותר ואזרחיה חיים טוב יותר - ולא דורכים במקום. 

זה אומר עיוות מטורף לרעת אזרחי ישראל. 

מהם הגורמים לכך? 

קודם כל, אם נסתכל על הפריון, נראה שגם בפריון, אנחנו דורכים במקום. 

למה זה קורה? 

כי אם ננתח את עליית השכר במשק הישראלי נגלה שהשכר במגזר הציבורי עלה בקצב כפול מזה של השכירים במגזר הפרטי. 

מה זה אומר? 

שהמגזר הציבורי (שתפח מאוד בעשור האחרון - מה שאגב, בלי קשר, מסביר את רמת האבטלה הנמוכה) נהנה מרמת חיים גבוהה (כח קניה שהלך והשתפר מאוד לעומת ה-oecd) לעומת המגזר הפרטי, היצרני, שהלך מאוד אחורה וכח הקניה שלו קטן מאוד. 

כלומר, הסיבה שישראל שונה מכל המדינות היא שעליית השכר לא באה מיצרנות וריווחיות (ע"ע פיריון) - אלא היא נוצרה בצורה מלאכותית בעיקר עבור המגזר הציבורי שמקבל את שכרו מכספי משלם המסים. 

וזה מבלי להיכנס לכך שהעובדה שהדולר והיורו נחלשו שניהם מסיבות שלא קשורות לישראל (מלחמות הסחר, הברקזיט ועוד). 

אמרתי דבר אחד פשוט. הטיעון הזה-

"היום, אנחנו ממוקמים במקום ה-4!!! זו לא טעות - אנחנו במקום הרביעי באינדקס רמת המחירים ב-oecd. 

עכשיו, זה בהחלט לא אומר הרבה אם השכר הממוצע היה עולה באותה צורה - אלא שבמקרה של השכר הממוצע, ירדנו מקום אחד למקום ה-23. "

פשוט לא נכון.

השכר הממוצע עלה באותה צורה. ואת זה, אם לא אומרים פשוט מטעים.

ולא אין כזה דבר "יוקר מחיה אבסולוטי", הOECD מודד יוקר מחיה בשיטה של PPP. ובו עלינו. גם את השכר הממוצע במונחים קבועים  הוא מודד באותה צורה, וגם בו עלינו, באותה צורה באופן השוואתי.

מה עדיף- שכר ממוצע עולה ומחירים עולים או סגנציה בשכר ומחירים קבועים, אפשר להתווכח.

להציג את הנתונים כפי שהצגת- לדעתי אי אפשר.

אפשר לעשות דריל דאון ולדון כיצד הנתון הזה משפיע ועל מי, אני התייחסתי רק לנתונים שאתה הבאת, ונראה לי פשוט לא נכון להציג אותם כפי שאתה הצגת.

והשתא דאתינן להכי, עוד כמה שגיאות שמצאתי בדבריך-

"צמיחה בתוצר הלאומי היא חסרת משמעות. הנתון המשמעותי הוא בצמיחה בתוצר *לנפש*. שם, אנחנו מתחת לממוצע."

אנחנו מתחת לממוצע אבל בעשור הזה באופן השוואתי עלינו (כי כפי שפתחת, לא משנה כמה עלינו, אלא כמה עלינו באופן השוואתי), עלינו שני מקומות בדירוג ממקום 28 למקום 26 בOECD, צמחנו בכ10% יותר ממוצע הOECD, כל זאת בצמיחה לנפש במחירים קבועים (!!!). (GDP and spending - Gross domestic product (GDP) - OECD Data)

"קודם כל, אם נסתכל על הפריון, נראה שגם בפריון, אנחנו דורכים במקום"

ג"כ, ממש לא נכון. (Productivity - GDP per hour worked - OECD Data)

צמחנו ממקום 24 למקום 18 בOECD.

צמחנו בפיריון ב13% בעוד בOECD צמחו ב9.2%.

אפשר להחליט על איזה אינדיקטורים להסתכל ועל איזה לא.

אפשר להחליט באיזה להיכנס לדריל דאון ולאיזה לא.

אבל הנתונים שמביאים צריכים להיות נכונים ולהיות מוצגים בצורה הוגנת.

ואיזה כיף לדעת שיש עוד אחד שקורא את ההתפלפלויות שלנו, וזה לא רק אנחנו בחדר.

הנתון של השכר הממוצע מושפע מאוד מהיחלשות הדולר. 

זה לא שמרוויחים יותר דולרים אלא שדולר שווה פחות שקלים. 

זו לא הצלחה ישראלית (חוזק המטבע משפיע על חלק מהדברים לטובה ועל חלק לרעה) וגם ההשפעה של מדינת ישראל של שוק המטבעות הוא לא כ"כ גדול.

השכר הממוצע כאן ירד בדולרים וברגע ששער הדולר שוב יעלה (כמו שתמיד קורה, אפילו עכשיו), אז גם כח הקניה יירד בהתאם. 

השקל עלה מול הדולר. זה לא שהשכר כאן פתאום קפץ מבחינת השקלים. 

אחד האינדיקטורים לכך שמדובר בבלוף הוא העובדה שהשכר של המגזר הפרטי במשק צלל מבחינת כח הקניה. 

השכר הממשלתי, לעומת זאת, השרירותי, זה שתלוי בעיקר בהפעלת אלימות מצד ועדים ללא קשר לתפוקה, זינק. 

זו הסיבה לכך שאין אף מדינה שבה יש פער כזה בין יוקר המחיה לשכר הממוצע. 

כמו כן, ודאי שיש יוקר אבסולוטי. 

אם אני אזרח אסטוני שהמיר מטבע מקומי ל-100 דולר, ודאי שיש מדינות שבהן 100 דולרים יהיו שווים יותר ויש מדינות שבהן 100 דולרים יהיו שווים פחות. 

אם תפוח עולה 10 דולרים בסינגפור ו-3 דולרים בקמרון, אז באופן אבסולוטי, יותר זול לקנות תפוחים בקמרון. 

לגבי שני הנתונים הנוספים - כשאתה במקום ה-28, לעלות למקום ה-26 בעשור, זה דריכה במקום. 

ככל שיש לך יותר חוסר יעילות, יותר קל לך לצמוח. זה כמו שהרבה יותר קל להשתפר מ-400 בפסיכומטרי ל-650 מאז מ-700 ל-730. 

כשאתה במצב כ"כ גרוע שיש לך המון לאן להשתפר, אז שיפור זעום זו דריכה במקום. 

הדברים נכונים שבעתיים בנוגע לפיריון שבכל שנה הצלחנו לצמצמם את חוסר היעילות המטורפת שסביבנו רק קצת יותר ממדינות שבהן אין כמעט מה לשפר בנושא לעומת ישראל. 

אלה הנתונים וזו הצגה הוגנת שלהם. 

בנוגע לצמיחה בשכר. (ולגידול במגזר הציבורי שהופך את זה לנורא אפילו יותר). 

זה בכלל טירוף על גבול ההזיה. 

להצביע ללבירמן זה לדעתי דבר מזעזע!!!!

אם אתה דתי ולובש כיפה ...

אתה אמור לדעת שהבן אדם הוציא סרטוינים וקריקטורות נגדך...

לחזק אותו זה פסיכיות לשמע!!!

ושוב מתברר שכל שונאי ביבי יש להם דפקה..

סליחה...

אולי ליברמן ומפלגתו פרסמו כמה קריקטורות בטעם רע, אבל בנט ושקד אשכרה תמכו בעינוי ילדים שבוצעו ע"י השב"כ שנמצא בסמכותו של משרד ראש הממשלה - אחד בשם ביבי. אני מניח שאת מכירה אותו...

מה ההבדל בינם לבין האינקויזציה הספרדית שעינתה יהודונים כדי שיודו שהם משתמשים בדם של ילדים נוצרים כדי לאפות מצות לפסח? 

עמירם בן עוליאל עומד לשבת בכלא כל חייו בגללם כשכנראה הוא חף מפשע. 

לחזק את ביבי, בנט ושקד זה לחלוטין מצריך טיפול תרופתי. 

מסתבר שכל הביביסטים הם בבונים חסרי מחשבה וככאלה, גם חסרי כל ביקורת עצמית. 

זה שלא ליברמן לא אומר לרוץ לבנט ושקד אני ממש לא אוחזת מהם ולעולם לא הייתי מצביעה להם!!!!!!!!!!!!!

וליברמן הוא בדיחה!!!!

וכמה קריקטורות כנראה אתה לא מעודכן בכמות..

בנוסף אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

היהודים יורים להם עצמם ברגל....

קשה קשה

ביבי מלך מדינת ישראל!!!!!

 אני לא חושב שביבי ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

את בגין האשימו בפאשיזם, על שמיר לגלגו, את נתניהו, דקה אחרי שניצח ב-1996, האשימו באלף ואחד דברים (מהסתה לרצח ועד להיותו סוכן ה-CIA, כביכול). שלי יחימוביץ' הייתה עושה לו את המוות בכל תכנית ששידרה ברשת ב', וכן הלאה.

אם בעוד חודש או כעבר מספר שנים ביבי יוחלף בחבר ליכוד נוסף, אותו ליכודניק שעלה לראש הפירמידה, תיכף ומיד ימצא את עצמו מוכפש ובחדר חקירות.

מי אמר שאין לו אינטרסים?

וגם אם הוא לא מרמה. האם הוא ד"ר לאלקטרו-אופטיקה? זה שהוא ד"ר להנדסה כללית לא אומר שהוא מבין בזה, וייתכן שהוא עצמו נפל להאמין לקונספירציה

ופתאום מגיח רוטמן משום מקום ומתאמץ להבהיר את דברי הבוס, בניגוד לכלל הידוע מוסיף והולך.

כוונתו ברורה לכל מי שיש לו שכל ישר, אבל בשלוש המילים הללו הוא נתן לצבועים באופוזיציה ובתשקואת, הזדמנות להפוך את הדברים עליו (תוך עיוות נוראי, אבל זה לא משנה. ככה זה עובד).

יצחק עמית גולדפריינד, מיקם את עצמו ביודעין במשבצת הפוליטית הקפלניסטית, המסוכנת ביותר, והגיע הזמן שדעת הקהל, ולמצער- הימנית, תתהפך עליו, ותסמן לו את גבולות הגזרה.

ההשתוללות שלו אינה מהיום. יריב לוין ושמחה רוטמן נבחרו כל אחד במקומו לעשות סדר במתח שבין הרשות המבצעת למחוקקת, אבל מסתבר ששניהם נתפסים יותר ויותר כאקדחי צעצוע מקולקלים שאסור שישארו בתפקידם אפילו יום אחד נוסף.

איוב ששתק נידון ליסורים.

סמוטריץ' באמצעות האמירה הבוטה שלו, אבל הנכונה והצודקת, יכול להוביל את נושא הבחירות המרכזי בעוד פחות משנים עשר חודשים.

ולהזכיר למי ששכח, שתפקידו של השופט הוא לפרש ולפרשן את חוקי הכנסת, ולא לאתגר אותה בחקיקה נגדית מתוצרת עצמית ומפרי מוחו הקודח.

כי הגיעו מים עד נפש.

אז כן, אני מברך את בצלאל.

תקשורת הוא מבין. מאחורי החיבוקים והמחמאות לנתניהו, הוא מפעיל שני יהודונים חמדנים ואוטואנטישמים. אחד מהם הוא חתנו, בעלה של "הגיורת".

ולהם הוא מקשיב.

כשהוא יתחיל לטרנספר באמת את האויב הישמעאלי מעזה, כהבטחתו המתועדת, אפרגן לו

הוא עדיין רוצה להביא לכאן את הטורקים כדי שיתגרו בחיילי צהל, ויעשו לנו מרמרה 2, אז על מה לפרגן.

"חסיד אומות העולם" הזה לא מקבל את הנוסחה המתבקשת שעל טבח 2000 ממיטב בנינו ובנותינו צריך האויב לשלם באדמה, ובאדמה בלבד. אז על מה לפרגן.

מצעד הזעזועים שלהם לא מעניין. הם יעשו רותו בכל מקרה. אם סמוטריץ לא היה משתמש במילים הספציפיות האלה, עדיין היו עושים אייטם (עם כותרת אלימה משל עצמם) על הדיקטטורה והאיומים שיש על הדמוחארטה שלנו.

פה אני חולק עליך מכל וכל.

ועל זה לא יסולח לו בקפלן

לגנותו ייאמר שהוא טיפש שלא יודע מה הוא מצטט.

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

מה שצריך לעשות זה לחבר את בית אל ישירות לכביש 60. המרחק זה 300 מטר וצריך פשוט לעשות את זה ולהעביר את הש.ג למקום קצת יותר הגיוני על המפה.

אחרת, לדעתי זה מסוכן ליצור באינטרנט רשימה כזו מפורטת של מקומות שמועדים לפורענות. לא צריך לספק מודיעין גלוי חלילה.

דרך אלון (כביש 458, כביש 508, כביש 578)

מתחיל בצומת כפר אדומים על כביש 1 ומסתיים בצומת מחולה על כביש 90

עובר ליד היישובים כפר אדומים, אלון, מעלה מכמש, רימונים, כוכב השחר, גוש שילה, מגדלים, מעלה אפרים, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם, מחולה

כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון.

בכמעט כל דרך אלון יש שולים, על הצמתים ובעוד נקודות מסוכנות יחסית יש תאורה. הכביש עבר ועובר שדרוגים משמעותיים בזמן האחרון כולל הסדרת צומת גדעון, ריבוד מחדש של קטעים ארוכים, הוספת תאורה, שילוט מתאים ועוד.

מעפולה ועד לבאר שבע. יחסוך הרבה בעיות עם בעיית התחב"צ ביהודה ושומרון.

עם תחנות עצירה בכמה וכמה ישובים מרכזיים בבנימין ובשומרון.

על ההזנחה הפושעת של ארץ בנימין אנחנו משלמים ביוקר. אוי לכם מיום הדין. 

התחבורה אל בית המקדש בשלושת הרגלים כי כביש 60 עובר בירושלים (כביש בגין 50)