של אנשים שמבחינתם הם צופים במשחק כדורגל וכל אחד מעודד קבוצה אחרת. 

מה יש לאנשים נגד ביבי? 

אני לא יודע. 

אני יודע למה אני לא רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה: כיוון שהוא ראש ממשלה כושל. 

נתניהו הוא דוגמא מדהימה לכך שניתן למכור מוצר נחות כפרימיום. 

קודם כל, בא ניקח את המשפט שלך: "הביא את המדינה למקומות שאף אחד לא הצליח". 

אני אציין את המובן מאליו ואכתוב שזהו משפט חסר כל משמעות. 

ודאי שמצבה של ישראל טוב היום מאי פעם. זו לא חכמה וזה לא בגלל ביבי. 

המצב הכללי של העולם היום טוב יותר מאשר היה לפני עשור. זה היה אחד העשורים הכי מוצלחים כלכלית בהיסטוריה האנושית אם לא הטוב שבהם. 

קצב הפיתוח של טכנולוגיות חדשות הוא עצום. 

אז איך בכל זאת אפשר לבחון האם נתניהו היה מוצלח או לא? 

בהשוואה בינלאומית. 

בהשוואה הזאת הוא כישלון כלכלי מוחלט!

כן, כן, מכיר את "אצמיחה" שהיא בממוצע טיפ-טיפה יותר גבוה ממדינות המערב (גם, לא משהו היסטרי) - אבל מה שלא מספרים לך הוא שהצמיחה בתוצר הלאומי היא חסרת משמעות. הנתון המשמעותי הוא בצמיחה בתוצר *לנפש*.

שם, אנחנו מתחת לממוצע. 

אבל עזוב צמיחה, ייצוא, חוזק המטבע וכל יתר הסיסמאות שאף אחד לא באמת מבין מה המשמעות שלהם. בא נדבר ת'כלס: 

מה אדם מרגיש על בשרו? 

שלושה דברים: כמה הוא עובד, כמה הוא מרוויח וכמה הוא משלם. 

אז מבחינת שעות עבודה, גם לפני עשור וגם היום אנחנו עובדים כ-10% יותר מהממוצע ב-oecd. 

כלומר, עוד שעה ביום. 

אפשר להאשים את נתניהו שהוא לא תיקן את המצב - וזו ביקורת לגיטימית - אבל נעזוב את מה הוא לא תיקן בנתמקד במה שהוא הרס. 

כשנתניהו נכנס לתפקיד היינו במקום ה-17 לפי אינדקס רמת המחירים של ה-oecd. 

כמו כן, היינו במקום ה-22 בשכר הממוצע. 

היום, אנחנו ממוקמים במקום ה-4!!! זו לא טעות - אנחנו במקום הרביעי באינדקס רמת המחירים ב-oecd. 

עכשיו, זה בהחלט לא אומר הרבה אם השכר הממוצע היה עולה באותה צורה - אלא שבמקרה של השכר הממוצע, ירדנו מקום אחד למקום ה-23. 

כלומר, בעשור, בהשוואה בינלאומית, נתניהו הפך את מדינת ישראל לאחת המדינות היקרות ביותר בעולם אבל השכר הממוצע בהשוואה לאותן המדינות, ירד מעט. 

כלומר, רמת החיים כאן ירדה ביחס לעולם .

שוב, "ירדה ביחס לעולם" לא אומר שהיא לא השתפרה אבסולוטית. לפני עשור, בקושי היו סמארטפונים - אז מן הסתם רמת החיים עלתה מבחינה אבסולוטית - אבל, ביחס לעולם, אנחנו הולכים אחורה. 

העשור האחרון היה גל כלכלי אדיר שכמעט כל מדינות המערב רכבו עליו ואנחנו פיספסנו בגלל בנימין נתניהו. 

אגב, אין אף מדינה שמתקרבת אפילו לפער הזה של 19 מקומות בין אינדקס רמת המחירים לבין השכר הממוצע. 

הבאה בתור היא ניו-זילנד עם פער של 10 מקומות בלבד. (8 ו-18). 

אז אתה שואל מה יש ל"אנשים" נגדו? 

אני לא יודע. 

מה יש *לי* נגדו? 

שבגלל שהוא מכר אותנו לכל ועד וקבוצת לחץ, אנחנו חיים באחת המדינות הכי יקרות בעולם מבלי להרוויח שכר שמצדיק זאת. 

כיוון שלא עשית זאת, אני מניח שאין לך שום דבר חכם לכתוב לענין - אז בשביל מה סתם לעשות לי נוטיפיקיישן?..

את המח. 

יש לך מה לכתוב על הפער הבלתי נתפס בין יוקר המחיה לשכר הממוצע? 

לא? 

אז לילה טוב.

כשתהיה לך תשובה, תעדכן. 

לא תצליח לשכנע אותו. הוא עדיין תפוס על פייגלין

לא שאני תומך בעישון או בלגליזציה אבל אם אין לך משהו לענות לגופם של דברים אז אל תענה

אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

בנוסף אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

בוא נגיד שמה שאתה אומר נכון

אתה חושב שאם בני גנץ ישב שם במקומו המצב יהיה יותר טוב?

רק לא ביבי!!!

אולי צודק אבל לא במחיר גנץ

(אף אחד מלבדו לא הגיע לסיכוי לקחת את הכס למרות שיש כאלו שהיו יכולים לעשות את זה טוב כדוגמאת פייגלין...)

אני לא מבינה למה אנשים מצביעים לו...

ואם אתה מוכן לענות למה אתה מצביע?

אגב, כל מה שכתבתי נמצא באתר ה-oecd, אז הוא ככל הנראה נכון.

(אם תרצי, אשים קישורים להכל).  

עכשיו את שואלת שאלה אחרת: "האם בני גנץ יהיה יותר טוב?"

לזה לא התייחסתי וזו לא היתה השאלה המקורית. 

קודם כל, אני רוצה להגיע להציג את הדברים כפי שהם לפני שנכנסים לנושאים אחרים - והם מצביעים על כך שנתניהו הוא ראש ממשלה גרוע. 

משום מה, בתודעה הישראלית התקבעה המחשבה שהוא עילוי כלכלי ושאין בכלל מה לבקר אותו בנושא בזמן שהמציאות הפוכה. 

אז לא.

אני לא חושב שגנץ יהיה טוב יותר. למעשה, עם כל בליל הקולות השונים שעולים מהמפלגה שלו, לא ברור בכלל מה יהיה הקו הכלכלי של המפלגה - מה שכן, מפלגה עם ניסנקורן בחמישיה הראשונה וארבעה קצינים בכירים שמעולם לא שמעו על המושג "התייעלות", כנראה שלא תביא את הבשורה. 

מה כן? 

אני רוצה שנתניהו יבין שאני לא בכיס שלו. 

כן, אני ימין בכל הדעות שלי - אבל זה שהוא יגיד "גוש הימין" - לי, זה לא מספיק. 

אם הוא רוצה את הקול שלי, שיתחיל לעבוד בשבילי. 

אם אני לא נותן לו תמריץ לעבוד - אז הוא לא יעבוד. בדיוק כמו כל אחד אחר. 

זה בדיוק כמו להשאיר מתכנת גרוע בחברה כי אין מי שיחליף אותו - אם בכל מקרה התכנה מלאה בבאגים והלקוחות לא מרוצים, אז אני לא צריך אותו רק בגלל שאני מתקשה להשיג מישהו אחר. 

אני אשים פרוייקטים על "hold", אזמן לשימוע את המתכנת הזה ואחכה שאחד טוב יגיע לראיון או שאותו מתכנת יתאפס על עצמו בזמן שנותר לו ויוכיח את עצמו. 

אז אני לא אצביע לגנץ כי אני לא אחליף ראש ממשלה גרוע אחד בראש ממשלה גרוע אחר - אבל אני כן אנסה למנוע משניהם את התפקיד ואת הכח הזה. 

לכן, הצבעתי לליברמן. 

לא בגלל שאני מחבב את ליברמן - כי אני לא - אלא כדי להמשיך את קיומה של ממשלת מעבר עד שיגיע מועמד ראוי או עד שנתניהו יעשה משהו אמיתי שיגרום לי להצביע עבורו. 

הנתונים שאתה מביא לגבי הירידה בשכר משקללים כבר את עליית המחירים, כיוון שהוא משתמש בדולר ריאלי (ע"פ נוסחת PPP) כפי שנמצא בהגדרה באתר הOECD:

החישוב שלך לא נכון-

הנתון של עליית השכר מתחשב בדולר ריאלי במונחי PPP, ולכן הוא משקלל בתוכו את עליית המחירים. אם נדבר על גידול נומינלי, אכן יש קורלציה הפוכה בין עליית המחירים לעליית השכר. הסיבה שבנתוני הOECD אין קורלציה כזו (ולא- עליית המחירים והגדילה בשכר הממוצע רחוקים מלהיות +1, גם בנתונים המשוקללים) היא מפני שהם לא מציגים את עליית השכר הנומינלית אלא רק את עליית השכר המתחשבת בPPP.

השכר הממוצע בישראל במונחים שוטפים (נומינלי) על ב28% בערך (למ"ס) ברמה השקלית, אם נתבונן במונחים דולרים העליה היא כפולה מזה.

אז למה בOECD הוא עלה רק ב7% דולרי?

מפני שבOECD לא השתמשו בדולר נומינלי אלא בדולר ריאלי במונחי PPP.

לכן בסה"כ אחרי שיקלול עליית במחירים, רמת השכר בישראל (ואיתה רמת החיים) עלתה ב7%. 

כלומר אם לפני עשור יכולתי לקנות בשכר הממוצע שלי סל מוצרים מסוים, אחרי עשור, ואחרי כל עליות המחירים, אני יכול לקנות את הסל הזה ועוד 7%. כך, שהצמיחה בשכר עקפה את העליה במחירים.

ברמה השוואתית למדינות המפותחות בעולם ירדנו מקום אחד בדירוג, לעומת זאת, הממוצע של הOECD היתה צמיחה של כאחוז, ואילו בישראל צמיחה של כ7%. כך ששבשנים האלה (אחרי התחשבות בעליית המחירים!) הדבקנו פער בתוך הטבלה.

צר לי אבל למעשה, זה די נוטל את עיקר העוקץ מהטענה שלך.

העליה בשכר הממוצע  פירושה (באתר הOECD) העליה בכח הקניה (אחרי עליית המחירים). לכן א"א לומר-

ירדנו מקום אחד בשכר הממוצע (לפי שער חליפין שחושב באמצעות ה-ppp) ועלינו 13 מקומות ביוקר המחיה.

אלא-

מצד אחד, השכר הממוצע עלה דרמטית ביחס למדינות המפותחות, מצד שני היתה עליית מחירים שאיזנה את העלייה, כך שסה"כ ירדנו מקום אחד מבחינת כוח הקניה הממוצע שכל אחד מקבל באמצעות השכר שלו.

מבחינת האזרח הממוצע, אחרי עליית המחירים כוח הקניה שלו גדל ב7%, שמהווה ירידה של מקום אחד אל מול הOECD. הנתון הזה כבר כולל עליית מחירים.

הירידה של מקום אחד מפספסת את העובדה שכח הקניה של השכר הממוצע בישראל עלה פי מממוצע הOECD. 

לסיכום טענתי,

אתה טוען שהמחירים בישראל עלו בטירוף בזמן שהשכר ירד (באופן השוואתי), אבל אני חושב שאתה לא קורא נכון את הנתון, והמחירים בישראל עלו בטירוף, אבל עליית השכר עלתה גם היא בטירוף, עד כדי כך שצמחנו פי 6 מהעליה בכח הקניה באמצעות השכר בכלל הOECD (וגם ירדנו מקום אחד בדירוג).

לכן, נראה לי שעוקץ טענתך נשמט.

המקור לויכוח הוא כאן:

Earnings and wages - Average wages - OECD Data

ועוד משהו לשאלתך בעניין העליה בכלל המדינות המפותחות-

ממוצע OECD בשנת 2018- 44686

ממוצע בשנת 2009- 44260

סה"כ 44686/44260= 1.01.

עליה של אחוז אחד.

אז קודם כל, ודאי שלא מחשבים מחירים לפי שע"ח פשוט, אלא לפי PPP:

ודאי שזה משנה מה משפיע על מה ומה אמורה להיות הקורלציה. 

תקן אותי אם אני טועה, אבל זו היתה עיקר טענתך - שנתון אחד מייתר את השני. 

השכר בישראל עלה. זה ידוע. 

המחירים, לעומת זאת, הם מדד שנבחן ביחס לממוצע בכל שנה. כלומר, אם בכל העולם יוקר המחיה ירד וגם בישראל - אז אם בישראל הירידה היתה קטנה יותר, זה עדיין "יעלה" אותנו בדירוג. 

אתה מתעלם מהקשר בין שני הגורמים. כח הקניה והיוקר המחיה הם לא נתונים בלתי תלויים אבל אתה עושה טעות ואומר שמכיוון שכך, יש להסתכל רק על נתון אחד מהשניים וזה מספיק - וזה פשוט לא נכון כיוון שישנם עוד גורמים. (כל מה שמשפיע על השער היציג, למשל). 

ולראיה, ישראל היא המדינה היחידה שבה קרתה התופעה הזו. (באיסלנד קרתה תופעה דומה ביוקר המחיה שעלה אפילו יותר, אבל שם השכר קפץ בערך ב-50% והם הגיעו לראש הדירוג בשכר הממוצע). 

כן, יש לישראלים יותר כח קניה - אבל הגידול בכח הזה בשאר העולם המערבי, הוא גדול הרבה יותר. 

זו הנקודה. 

אין אף מדינה בעולם שבה מדינה טיפסה במעלה מדד יוקר המחיה בצורה כ"כ תלולה וירדה בשכר הממוצע בכל זאת. 

לפי מה שאתה כותב, זה היה אמור להיות תרחיש סטנדרטי בעולם. 

אז מה הופך את מדינת ישראל למיוחדת כ"כ?

שוב, השכר הממוצע בחישוב לפי כח קניה קשור אמנם ליוקר המחיה, אבל הוא תלוי בעוד גורמים. לכן, זה פשוט לא נכון - טעות או הטעיה - לומר שאם מסתכלים על מדד השכר הממוצע, אז מדד יוקר המחיה כבר לא רלבנטי. 

אתה שוב טוען שעדיף להיות חולה ועני מעשיר ובריא. 

אני הצגתי את הנתונים כפי שהם וזה המצב - כלכלית, ביחס לעולם, האזרח הישראלי חי טוב פחות. הוא מרוויח פחות, משלם יותר ועובד יותר שעות. 

בגלל זה במדד איכות החיים של numbeo אנחנו נמצאים במקום ה-32 - מתחת כמעט לכל המדינות המפותחות.  

נ.ב.

אם כבר, בא נדייק - השכר הממוצע ב-oecd גדל בכ-5.2% ובישראל בקצת פחות מ-6.7% בכל התקופה. 

"מסתבר שכל האנטי-ביביסטים הם בבונים חסרי מחשבה וככאלה, גם חסרי כל ביקורת עצמית." 

(אני לא מתנסח ככה, כי אני באמת מעריך את החולקים עלי, ואותך באופן אישי. אבל כיוון שהבאת את הדיון למקום הזה, אין לי אלא לצטט אותך)

"שוב, השכר הממוצע בחישוב לפי כח קניה קשור אמנם ליוקר המחיה, אבל הוא תלוי בעוד גורמים."

אפשר למדוד יוקר מחיה בעוד צורות, אפשר למדוד שינויים בשכר ריאלי בעוד שיטות.

הנתונים שהבאת של הOECD משתמשים באותו נתון, אין עוד גורמים. העליה בשכר היא *ריאלית* במונחי PPP.

הוכחתי לך בצורה די ברורה, שנתוני יוקר המחיר וגם נתוני השכר מבוססים על PPP, כלומר אין עוד נתונים, שניהם משתמשים באותם כלים לחישוב. כיוון שהנתון של השכר הוא constant prices ע"פ PPP, הוא כולל עליית מחירים.

"אין אף מדינה בעולם שבה מדינה טיפסה במעלה מדד יוקר המחיה בצורה כ"כ תלולה וירדה בשכר הממוצע בכל זאת. 

לפי מה שאתה כותב, זה היה אמור להיות תרחיש סטנדרטי בעולם. "

אני לא מבין מה אתה אומר.

אתה שוב מתייחס לנתון של השכר כאילו הוא נומינלי, בעוד הוא ריאלי (וכשאני אומר ריאלי, אני מתכוון ביחס למדד יוקר המחיה של הOECD), ולכן אין כאן שני נתונים.  לא מבין למה לפי מה שאני אומר מה שקרה בישראל הוא תרחיש סטנדרטי בעולם, יש מדינות שהשכר עלה והמחירים ירדו, יש מדינות שהשכר עלה והמחירים עלו, יש מדינות שהשכר ירד והמחירים ירדו, ויש מדינות שהשכר ירד והמחירים עלו, אז איך נשווה עליית שכר, הרי העליה הדולרית לא משקפת את עלית המחירים? אמרו חכמינו בOECD שניקח את הנתון המשוקלל, שכולל עליה ביוקר המחיה- ולכן הנתון של השכר מכריע, כיוון שהוא כולל כבר עליית מחירים (שאלת הקורציה בין עליה בשכר לעליה במחירים רלוונטית כשיש לי שני מדדים נומינליים, לא כשיש לי מדד נומינלי ומדד ריאלי. פשוט מאד, אם יש נתון ריאלי, הוא ריאלי, כולל עליית מחירים).

צר לי, אתה ממשיך להתנהל בשרלטנות או בבורות (לא יודע מה יותר גרוע), וזו טעות (או הטעיה) קלאסית של הצגת נתונים ריאליים כנומינליים.

נ"ב

נראה לי חבל שהדיון עובר לפסים לא עניינים, אני מעדיף לנהל אותו בצורה עניינית בלי התנשאות.

להודעה שנכתבה לי קודם. 

ואם זו לא העמדת פנים, אז כנראה שהערכתי אותך יתר על המידה עד כה. 

אתה טוען שהמחירים עלו מאוד אבל כח הקניה עלה כ"כ שזה מפצה על כך ואפילו יותר ולכן הנתון של יוקר המחיה לא רלבנטי. 

הנתונים שהבאתי עושים שימוש בכח הקניה אבל לא תלויים בהם בלעדית. (כל דבר שמשפיע על שער החליפין, משפיע). 

אתה מנסה לטעון ש-y תלוי ב-x, אבל מתעלם מזה שהוא גם תלוי ב-a,b,c ו-d. 

לו היית צודק בטענתך, היינו מצפים לראות עוד מדינות בעלות התנהגות דומה לזו של ישראל - ואין כאלה. אף לא אחת. אפילו לא קרוב. 

אני אומר שהמחירים ביחס לעולם עלו בצורה דרסטית בזמן שהשכר הממוצע כאן (כן, בהתאם לכח הקניה) נשאר בערך כפי שהיה ביחס לאותו עולם כמעט בדיוק - כלומר, נמוך מאוד. 

ברוב המדינות, יש קורלציה בין אינדקס רמת המחירים לבין השכר הממוצע. למצב שקיים בישראל, אין אח ורע בעולם. 

זה מצב רע מאוד. זה רע לייצוא, זה רע לתיירות וזה רע לכל מי שלא משתייך למגזר הציבורי שבו השכר עלה בקצב של בערך כפול מזה שבמגזר הפרטי שמהווה עדיין את רוב האכלוסיה - מה שאומר, שכח הקניה שלו קטן בצורה דרסטית. 

לי זה נראה שאתה מנסה איכשהו לרבע את המעגל או להעמיד פנים שאתה שאתה לא מבין שמדובר במעגל ולא בריבוע. (אני לא יודע מה יותר גרוע). 

נ.ב. 

אני לא כתבתי לך שום דבר שירד לפסים אישיים. 

אתה מוזמן לצטט דברים שכתבתי *לך* שירדו לפסים אישיים אם תמצא כאלה. 

א. אתה צודק, יצאתי פזיז.

לא ראיתי את התגובה אליה הגבת, זה 'הוא התחיל'. הגבת עניינית ביחס למה שכתבו אליך (וחבל שזו הרמה).

אז אני חוזר בי מהמילים החריפות.

לא שרלטן ולא בור, סתם טועה ומטעה 

ב. כבר יצא לי להתווכח איתך פעם, ובאופן די דומה הגענו למבוי סתום.

אני מרגיש שאתה לא מתייחס למה שכתבתי (אולי אתה מרגיש דומה ביחס אלי), ואין מה לחזור יותר מדי על דברים שנאמרו.

אסכם את הדיון מבחינתי:

אצטט אותך (אדם חכם, כבר אמרנו)-

"אני אומר שהמחירים ביחס לעולם עלו בצורה דרסטית בשמן שהשכר הממוצע כאן (כן, בהתאם לכח הקניה) נשאר בערך כפי שהיה ביחס לאותו עולם בדיוק."

ממש כך.

המחירים עלו דרסטית בזמן שכח הקניה של השכר לא השתנה כמעט. ממש כך, בדיוק לזה התכוונתי. כח הקניה של השכר שלנו נשאר באותו מקום (עלה קצת) ביחס לעולם, למרות עליית המחירים. אין עליית מחירים ולעומתה עליית שכר נמוכה, אלא עליית מחירים שלצידה עליית שכר שאיזנה אותה, כך שהאזרח הפשוט לא מרגיש יותר רע או יותר קשה (בהשוואה בינ"ל), להפך, מצבו הוטב מעט. 

הנתונים שהבאת של העליה בשכר הם ריאליים במונחי כח קניה, ולכן מכילים כבר את העליה במחירים (אם לא היתה עליה כזו במחירים, ישראל כנראה היתה בצמרת העליה בשכר). השכר המוצג מנורמל כבר לפי כח הקניה, שהוא הנתון בו משתמשים בOECD בחישוב עלית מחירים בין מדינות. הוכחתי כבר שהנתון הנומינלי הוא גבוה בהרבה, ולכן לא נכון להציג את הדברים כאילו היתה עליה במחירים בזמן שהשכר לא עלה באותה מידה.

אני לא מבין את טענתך שאם זה אכן כך היינו אמורים לראות עוד מדינות שמתנהגות כמו ישראל, בישראל ישנה עליית מחירים גדולה ולצידה עליית שכר גבוהה, לא רואה למה זה חייב להיראות באותה צורה בעוד מדינות.אני לא יודע איך אתה מסביר את המושג constant prices ואיך אתה משקלל אותו במקרה הזה כך שהטענה תוצג בצורה נכונה (המחירים עלו השכר לא עלה באותה המידה). 

לכן הסיכום שלי הוא שבפריזמה שהוצגה, השכר הממוצע במונחי כח קניה הוא הנתון החידי שרלוונטי כיוון שהוא כולל עליית מחירים, ולגביו ירדנו במקום אחד, אבל עלינו ביחס לממוצע הOECD (ב1.5%, לא אעגל ).

גם בעניין הזה, כח הקניה והשכר, שהוא ככלל נקודה כאובה בכלכלה הישראלית (מסיבות רבות), העשור הזה היה מוצלח בהשוואה בינ"ל. .

א. תודה. 

ב. אני מתייחס למה שכתבת. 

אני מבין את מה שאתה כותב - מבחינת כח הקניה שלנו, המצב קצת השתפר (ולמעשה נשאר כפי שהיה בעשור האחרון. אם לפני עשור, כח הקניה היה 0.797 ממוצע ה-oecd  אז היום הוא 0.8 - זה מה ששוה עליה של 1.5% בעשור). 

אתה טוען שזהו הנתון הרלבנטי ולנתון של יוקר המחיה האבסולוטי אין משקל ואין משמעות. 

אני טוען אחרת. 

אני טוען שמבחינת כח הקניה, להישאר בתחתית הרשימה, זה כישלון במיוחד לאור העובדה שביוקר המחיה האבסולוטי עלינו כמה וכמה מקומות כשבכל מקום אחר על פני כדור הארץ, עליה ביוקר המחיה האבסולוטי מתבטא גם בכח קניה שגדל משמעותית. (אנחנו למעשה המדינה היחידה שבה זה לא כך). 

יוקר המחיה עולה ככל שמדינה עשירה יותר ואזרחיה חיים טוב יותר - ולא דורכים במקום. 

זה אומר עיוות מטורף לרעת אזרחי ישראל. 

מהם הגורמים לכך? 

קודם כל, אם נסתכל על הפריון, נראה שגם בפריון, אנחנו דורכים במקום. 

למה זה קורה? 

כי אם ננתח את עליית השכר במשק הישראלי נגלה שהשכר במגזר הציבורי עלה בקצב כפול מזה של השכירים במגזר הפרטי. 

מה זה אומר? 

שהמגזר הציבורי (שתפח מאוד בעשור האחרון - מה שאגב, בלי קשר, מסביר את רמת האבטלה הנמוכה) נהנה מרמת חיים גבוהה (כח קניה שהלך והשתפר מאוד לעומת ה-oecd) לעומת המגזר הפרטי, היצרני, שהלך מאוד אחורה וכח הקניה שלו קטן מאוד. 

כלומר, הסיבה שישראל שונה מכל המדינות היא שעליית השכר לא באה מיצרנות וריווחיות (ע"ע פיריון) - אלא היא נוצרה בצורה מלאכותית בעיקר עבור המגזר הציבורי שמקבל את שכרו מכספי משלם המסים. 

וזה מבלי להיכנס לכך שהעובדה שהדולר והיורו נחלשו שניהם מסיבות שלא קשורות לישראל (מלחמות הסחר, הברקזיט ועוד). 

אמרתי דבר אחד פשוט. הטיעון הזה-

"היום, אנחנו ממוקמים במקום ה-4!!! זו לא טעות - אנחנו במקום הרביעי באינדקס רמת המחירים ב-oecd. 

עכשיו, זה בהחלט לא אומר הרבה אם השכר הממוצע היה עולה באותה צורה - אלא שבמקרה של השכר הממוצע, ירדנו מקום אחד למקום ה-23. "

פשוט לא נכון.

השכר הממוצע עלה באותה צורה. ואת זה, אם לא אומרים פשוט מטעים.

ולא אין כזה דבר "יוקר מחיה אבסולוטי", הOECD מודד יוקר מחיה בשיטה של PPP. ובו עלינו. גם את השכר הממוצע במונחים קבועים  הוא מודד באותה צורה, וגם בו עלינו, באותה צורה באופן השוואתי.

מה עדיף- שכר ממוצע עולה ומחירים עולים או סגנציה בשכר ומחירים קבועים, אפשר להתווכח.

להציג את הנתונים כפי שהצגת- לדעתי אי אפשר.

אפשר לעשות דריל דאון ולדון כיצד הנתון הזה משפיע ועל מי, אני התייחסתי רק לנתונים שאתה הבאת, ונראה לי פשוט לא נכון להציג אותם כפי שאתה הצגת.

והשתא דאתינן להכי, עוד כמה שגיאות שמצאתי בדבריך-

"צמיחה בתוצר הלאומי היא חסרת משמעות. הנתון המשמעותי הוא בצמיחה בתוצר *לנפש*. שם, אנחנו מתחת לממוצע."

אנחנו מתחת לממוצע אבל בעשור הזה באופן השוואתי עלינו (כי כפי שפתחת, לא משנה כמה עלינו, אלא כמה עלינו באופן השוואתי), עלינו שני מקומות בדירוג ממקום 28 למקום 26 בOECD, צמחנו בכ10% יותר ממוצע הOECD, כל זאת בצמיחה לנפש במחירים קבועים (!!!). (GDP and spending - Gross domestic product (GDP) - OECD Data)

"קודם כל, אם נסתכל על הפריון, נראה שגם בפריון, אנחנו דורכים במקום"

ג"כ, ממש לא נכון. (Productivity - GDP per hour worked - OECD Data)

צמחנו ממקום 24 למקום 18 בOECD.

צמחנו בפיריון ב13% בעוד בOECD צמחו ב9.2%.

אפשר להחליט על איזה אינדיקטורים להסתכל ועל איזה לא.

אפשר להחליט באיזה להיכנס לדריל דאון ולאיזה לא.

אבל הנתונים שמביאים צריכים להיות נכונים ולהיות מוצגים בצורה הוגנת.

ואיזה כיף לדעת שיש עוד אחד שקורא את ההתפלפלויות שלנו, וזה לא רק אנחנו בחדר.

הנתון של השכר הממוצע מושפע מאוד מהיחלשות הדולר. 

זה לא שמרוויחים יותר דולרים אלא שדולר שווה פחות שקלים. 

זו לא הצלחה ישראלית (חוזק המטבע משפיע על חלק מהדברים לטובה ועל חלק לרעה) וגם ההשפעה של מדינת ישראל של שוק המטבעות הוא לא כ"כ גדול.

השכר הממוצע כאן ירד בדולרים וברגע ששער הדולר שוב יעלה (כמו שתמיד קורה, אפילו עכשיו), אז גם כח הקניה יירד בהתאם. 

השקל עלה מול הדולר. זה לא שהשכר כאן פתאום קפץ מבחינת השקלים. 

אחד האינדיקטורים לכך שמדובר בבלוף הוא העובדה שהשכר של המגזר הפרטי במשק צלל מבחינת כח הקניה. 

השכר הממשלתי, לעומת זאת, השרירותי, זה שתלוי בעיקר בהפעלת אלימות מצד ועדים ללא קשר לתפוקה, זינק. 

זו הסיבה לכך שאין אף מדינה שבה יש פער כזה בין יוקר המחיה לשכר הממוצע. 

כמו כן, ודאי שיש יוקר אבסולוטי. 

אם אני אזרח אסטוני שהמיר מטבע מקומי ל-100 דולר, ודאי שיש מדינות שבהן 100 דולרים יהיו שווים יותר ויש מדינות שבהן 100 דולרים יהיו שווים פחות. 

אם תפוח עולה 10 דולרים בסינגפור ו-3 דולרים בקמרון, אז באופן אבסולוטי, יותר זול לקנות תפוחים בקמרון. 

לגבי שני הנתונים הנוספים - כשאתה במקום ה-28, לעלות למקום ה-26 בעשור, זה דריכה במקום. 

ככל שיש לך יותר חוסר יעילות, יותר קל לך לצמוח. זה כמו שהרבה יותר קל להשתפר מ-400 בפסיכומטרי ל-650 מאז מ-700 ל-730. 

כשאתה במצב כ"כ גרוע שיש לך המון לאן להשתפר, אז שיפור זעום זו דריכה במקום. 

הדברים נכונים שבעתיים בנוגע לפיריון שבכל שנה הצלחנו לצמצמם את חוסר היעילות המטורפת שסביבנו רק קצת יותר ממדינות שבהן אין כמעט מה לשפר בנושא לעומת ישראל. 

אלה הנתונים וזו הצגה הוגנת שלהם. 

בנוגע לצמיחה בשכר. (ולגידול במגזר הציבורי שהופך את זה לנורא אפילו יותר). 

זה בכלל טירוף על גבול ההזיה. 

להצביע ללבירמן זה לדעתי דבר מזעזע!!!!

אם אתה דתי ולובש כיפה ...

אתה אמור לדעת שהבן אדם הוציא סרטוינים וקריקטורות נגדך...

לחזק אותו זה פסיכיות לשמע!!!

ושוב מתברר שכל שונאי ביבי יש להם דפקה..

סליחה...

אולי ליברמן ומפלגתו פרסמו כמה קריקטורות בטעם רע, אבל בנט ושקד אשכרה תמכו בעינוי ילדים שבוצעו ע"י השב"כ שנמצא בסמכותו של משרד ראש הממשלה - אחד בשם ביבי. אני מניח שאת מכירה אותו...

מה ההבדל בינם לבין האינקויזציה הספרדית שעינתה יהודונים כדי שיודו שהם משתמשים בדם של ילדים נוצרים כדי לאפות מצות לפסח? 

עמירם בן עוליאל עומד לשבת בכלא כל חייו בגללם כשכנראה הוא חף מפשע. 

לחזק את ביבי, בנט ושקד זה לחלוטין מצריך טיפול תרופתי. 

מסתבר שכל הביביסטים הם בבונים חסרי מחשבה וככאלה, גם חסרי כל ביקורת עצמית. 

זה שלא ליברמן לא אומר לרוץ לבנט ושקד אני ממש לא אוחזת מהם ולעולם לא הייתי מצביעה להם!!!!!!!!!!!!!

וליברמן הוא בדיחה!!!!

וכמה קריקטורות כנראה אתה לא מעודכן בכמות..

בנוסף אני לא חושב שהוא ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

היהודים יורים להם עצמם ברגל....

קשה קשה

ביבי מלך מדינת ישראל!!!!!

 אני לא חושב שביבי ראוי להיות מנהיג של מדינה יהודית מבחינה מוסרית.

נהנתן, שחצן, מניפולטור, לא דובר אמת ואיש בוגדני סדרתי( אפילו הוא הודה בזה כבל עם ועדה).

אני לא מבין איך סוללה חשובה של רבנים תומכים בהמשך כהונתו.

את בגין האשימו בפאשיזם, על שמיר לגלגו, את נתניהו, דקה אחרי שניצח ב-1996, האשימו באלף ואחד דברים (מהסתה לרצח ועד להיותו סוכן ה-CIA, כביכול). שלי יחימוביץ' הייתה עושה לו את המוות בכל תכנית ששידרה ברשת ב', וכן הלאה.

אם בעוד חודש או כעבר מספר שנים ביבי יוחלף בחבר ליכוד נוסף, אותו ליכודניק שעלה לראש הפירמידה, תיכף ומיד ימצא את עצמו מוכפש ובחדר חקירות.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

המפלגה הזו גזלה את השם ציונות דתית משום שהיא לא מייצגת אפילו פרומיל ממי שהיא מתיימרת לייצג

אם זה בכל נושא הגיוס

אם זה בוויתור גורף לש"ס על כל משרות הרבנות

ועלתה על כולנה ההתנשאות והזלזול בציבור בתירוץ העלוב שבה הם מתרצים את הרשימה האשכנזית

כמו שאומרת סטרוק: "לא סופרת עדות אלא לפי הצלחות"

סטרוק אחרי הניצחון: "לא סופרת לפי עדות, אלא לפי הצלחות" - סרוגים

כן כי אין ספרדי אחד שיכול להביא הצלחה

מציע לשנות את שמם למפלגת בזיון וחרפה

כנראה שאם הרב בן דהן, לא היה עורק לבנט, הוא היה עד היום מבחירי המפלגה, כשכפי שרואים - גם בפריימריז של כלל המתפקדים וגם בהצבעה של חברי המרכז - הנטיה היא להשאיר את המכהנים. אבל אני באמת לא חושב שמישהו בכלל שם לב לשאלה מאיזה עדה מישהו, זה פשוט לא רלוונטי.

רק כשקראתי את ההודעה שלך, נזכרתי שהרב שמואל ששון, שאם היו פריימריז למתפקדים הייתי מצביע לו - הוא 'ששון', לא שזה היה שיקול בכלל. הייתי מצביע לו בגלל שהוא בהחלט דמות מובילה ויכול להיות קול משמעותי, כשלענ"ד חשוב לגוון את זה שהרשימה לא תהיה רק של כביש 60.

גם עומר רחמים, שסמוטריץ' מאוד רצה לקדם, ממש לא צאצא של עולים מוורשה...

ממש מיקרי לחלוטין

כמו כן התייחסת רק לחלק מהדברים שכתבתי

תראה את ה' בנישואים, בישיבות ובאולפנות.

זה פשוט לא נושא!

מסכימה לגמרי עם סטרוק- מי שיודע לעבוד ולהביא הצלחות- שיהיה בפנים. לא מודדים אף אחד לפי הסבא שלו

'מדים' בעברית מודרנית זה בגד רשמי של גוף מסודר. הצילום (או שזה פוטומונטאז'?) שלו זה עם חולצת טריקו שלהם. לקרוא לחולצת טריקו של גוף פוליטי 'מדים', זה לעשות למילה השמדת ערך.

כשה'שרשרת הישראלית' היתה בתשעת הימים והחבר'ה התלבטו על החולצות, הרב קמינצקי אמר ש"זה לא חולצה - זה סטיקר".