מתלבטת.. מבקשת עזרה..הילושש

שלום לכולם, 

 

פגשתי בחור נחמד.. השאיפה איזה בית בונים- פחות או יותר זהה, 

המראה החיצוני- נחמד, 

השיח- נחמד, זורם.. 

מבחינת יר"ש בחור ברמה טובה, חזק, קצת יותר חזק ממני שבעיניי זה מה שצריך.. יש דברים מצוינים מבחינת שאיפות, מבחינת יציבות, בגרות.. 

 

יש דברים שקצת מוזרים לי, אני מרגישה שיש דברים שאני אמורה לשים לב אליהם, סימני אזהרה, אבל אולי אני מתעלמת או לא כ"כ מצליחה לזהות מה בדיוק מפריע לי. 

 

למשל: 

1. כשיוצאים לבית קפה אז הוא אפעם לא מציע לי שום דבר חוץ משתיה, אני תה באופן קבוע והוא קפה הפוך קטן, קבוע. הוא לא מנסה לומר 'את רוצה לאכול משהו..? אולי את רעבה..?' 

אני תמיד מעדיפה שלא לאכול יחד בהתחלה אז אני לא אגיד כן, אבל למה לא להציע..? זה אומר משהו..? אולי קמצן? 

2. נשמע מאוד קיצוני בדעות שלו, יש כשרויות שהוא לא אוכל, לא בעד לטוס לחו"ל- לי באופן אישי אין בעיה וגם יצא לי פעם לשאול דעת תורה לגבי זה, אמרו לי שלרווקות עדיף שלא, אבל אחרי החתונה- אין שום בעיה עם הבעל. 

אמרתי לו את זה, הוא אמר 'צריך לשאול את הרב שלי'.. אבל הרגע אמרתי ששאלתי רב, שהוא מכיר ואין עליו עוררין מבחינת שנינו. 

נשמע עקשן בעקרונות שלו ולא בא לו להתגמש. 

שזה מעולה שהוא חזק, אבל אם נגיד אני בתור בחורה מתפללת 3 תפילות ביום, בתור רווקה תעשי מה שאת רוצה אבל אם בתור נשואה זה מפריע לך ובמקום לבשל לבעלך את מתפללת אז החומרא הזו היא לא לעניין היא באה על ח-ן דברים אחרים שבתור זוג החומרא הזו לא לעניין. אז בתור רווק בסדר, תחמיר, אל תצא לחו"ל ואל תלך למסעדות ותחמיר, מצוין אבל אם זה בא על ח-ן דברים שמפרים את החוסר נוחות ומפרים את הנעימות..? לא כדאי לא להחמיר..?

 

3. שמתי לב שהוא לא כ"כ אומר תודה למלצרים וכו', אולי כי נתקלנו רק במלצריות אז מפאת הצניעות..? לא יודעת..

 

מצד אחד בהתחלה אמר שאם הוא לא היה אוהב לבשל הוא לא היה נכנס למטבח מתוך עיקרון שגבר מקומו לא במטבח. אחרי זה אמר ש..'לא הבנת אותי נכון, התכוונתי שאם מדובר בבנאדם שזה העיקרון שלו, אני אבין אותו. אצלי זה לא עקרון, אני בעד שזוג יעזור אחד לשני ואין מקום לאגו.' אבל אני לא יודעת אם אני מאמינה לו, אולי פשוט הוא הרגיש ממני שזה מפריע לי אז ניסה לשנות עמדה.. 

 

לא מרגיש שהוא בחור חם.. 

 

אולי אני סתם חופרת ונוברת ובעצם הכל טוב.. 

 

מרגישה שצריך עוד זמן להמשיך להיפגש אבל מצד שני לא רוצה יותר מידי, כי באיזשהו מקום זה מאבד את האפקט, מאבדת את האובייקטיביות לבחון.. 

 

 

אוף, ממש מתלבטת.. 

לא יודעת אם רשמתי הכל.. אולי שכחתי עוד פרטים.. 

 

תודה לכל העונים..  

 

 

הסיטואציות שציינת, אכן מעידות על אופי.קרן-הפוך
- אולי קצת חסכן.. אפילו קמצן.
- תודה למלצריות: איפה יש איסור לומר תודה לאישה שנונת שירות?
זה לא יכול להיות עניין תורני. אלא נימוס אלמנטרי.
- ונשמע מאוד מקובע. שרק הרב שלו הוא הפוסק המקובל עליו.
רק יאמראוי טאטע!
שלא לטוס לחו"ל ולא לאכול כשרויות מסוימות זה דבר מאוד נפוץ אצל הרבה ביינישים
ולגבי השאלה שלך מה יהיה אחרי החתונה
אז קודם אולי זה לא מעיד על חוסר פתיחות וגמישות מול מורכבויות אלא שהוא מכיר סגנון מסוים של בתים וזה הציפייה שלו
כמעט כל האברכים שאני מכיר לא טסים לחו"ל ולהרבה יש כשרויות שהם לא אוכלים, והם לא אוכלים בהמון מסעדות בגלל זה
לגבי הרבנים אותו כנ"ל יש הרבה רבנים שהם מאוד מוערכים אבל הפסיקה שלהם בנושאי כשרות או בכללי מאוד מקילה והגיוני שהוא בתור בחור רציני רוצה להחמיר ולכן הולך רק לפי רבנים מסוימים שיותר מחמירים, ושוב זה שאלה של איזה בית הוא רוצה להקים, והאם את מתחברת לבית הזה או האם הוא מוכן לשנות קצת
והגיוני מאוד שזה הסגנון בתים שהוא מכיר, וזה מה שהוא רוצה להקים, ואת צריכה לשאול את עצמך האם זה מתאים לך, או לשאול אותו האם הוא יהיה מוכן לוותר על זה
זה ממש לא בהכרח מעיד על חוסר רצון לגמישות לטובת הזוגיות, הגיוני שבדברים אחרים אין לו בעיה, למשל הדוגמה שאת הבאת עם ה3 תפילות ביום ממש לא דומה בעיניי, והגיוני שעל דברים כאלה אין לו בעיה

אז בקיצור פשוט לדבר על זה ולברר
הוא אמרקל"ת
שגבר מקומו לא במטבח?😮 זה גישה מאד שוביניסטית.. מסכימה איתך שזה נורות אדומות..(בשבילי לפחות) כדאי באמת לדבר על הנושאים האלה ולהמשיך לראות איך הוא מגיב.
בהצלחה!
^^^ מדליק לי כמה נורות כל העסק..מבקש אמונה


תכתבי את ההודעה הזאתתפוח יונתן

בפורום נשואים טריים, תקבלי שם תגובות אחרות לחלוטין.

למה כי היא תשאל אנשים שהתחתנו ככה?והוא ישמיענו
עדיף לשאול כאן.. אנשים פה יכולים להיות יותר גמישים בדעותיהם
אדרבא למה לא, מי שעבר את זה מבין יותרמבקש אמונה

אולי הגמישות כאן נובעת מחוסר ניסיון אז אפשר לחרטט סברות בלי סוף.

לפי דעתי, זה לא דבר אוביקטיבי.תמיד בבטחה

תסמכי על תחושות הבטן שלך.

לא מצליחה להבין מה תחושת הבטן, הכל מתבלבל לי..הילושש


אני ממליצה לך לשבת לכתובמקלידה משהו
הכל. מה שיוצא. בלי לסנן.
פשוט לכתוב ולכתוב.
אחרי שתסיימי תוכלי להסתכל על זה ולבחון את הדברים.

בהצלחה!
אולי את מרגישה שאת חייבת הסברבאג2000
רציונלי לתחושת הבטן?
תחושת הבטן שלך לא טובה. כתבת שאת לא יודעת אם את מאמינה לו. אין חשוב מאמון בזוגיות.
את ההסבר הרציונלי יכול להיות שתצליחי לנסח עוד שנה, אבל עדיין עדיף לך להקשיב לתחושת הבטן
אולי הוא ביישן?הנסיך הפרסי
זה מסביר את 1+3 ואולי גם את זה שציינת שהוא לא "חם"
לגבי 2, לגיטימי לגמרי שהוא אוכל בכשרויות מסוימות ונגד יציאה מהארץ... זה די ההלכה הפשוטה..(חו"ל) יש *היתרים* שלשמם מותר,
ייתכן והרבה נוהגים אותם ואצלך זה נורמה, אבל תחשבי שנייה על הצד שלו..

אם זה באמת נובע מזה שהוא ביישן:
2 אופציות:
1. זה האופי, לא ישתנה (תצטרכי לראות אם זה חשוב וקריטי לך)
2. הוא פשוט עוד לא נפתח ולא מרגיש ברמה גבוהה/מספיקה בקשר...

בהצלחה
כתבת שלא מרגיש לך שהוא בחור חםקופצת רגע
עד כמה זה חשוב לך?

בעיני הדברים החיוביים שכתבת עליו הם דברים חיצוניים יחסית, ונראה שההתרשמות שלך היא שהתכונות הפנימיות פחות מתאימות לך.
מה שכתבתי נכון בעיניך?

בכל מקרה, אם אתם מחליטים להמשיך לצאת, הייתי בהחלט פותחת את כל הקטע של 'איזה פשרות גבר ואישה נשואים אמורים לעשות בניגוד לרווקים' ובהחלט הייתי מפנה את השאלה ששאלת אותנו אליו.
הייתי גם שואלת בגלוי איזה יום, מה דעתך שנזמין לנו משהו לאכול? לדעתי אחרי כמה שבועות שיוצאים בהחלט אפשר. ואם הוא לא רוצה כי זה יקר אז שיגיד בגלוי ותפתחו גם את זה לדיון. אל תתביישי להעלות נושאים שמעסיקים אותך, הרי זו מטרת הפגישות. לברר עמדות וחשוב יותר, לראות איך מגיבים ומסתדרים עם חילוקי דעות- חילוקי דעות תמיד יהיו, עם כל בחור שתפגשי. השאלה היא איך תצליחו לפתור אותם.
בלי לקרוא תגובותבאג2000

מחקרים מראים שאנשים מזהים דברים שנכונים או לא נכונים להם ומרגישים אותם אינטואיטיבית כשהם עדיין לא יודעים להסביר את זה והרבה לפני שהם יכולים לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.

נשמע שאת במקום הרבה יותר 'מתקדם' מזה: את כבר שמה את האצבע על כל מיני דברים שלא נראים לך, שבאמת נראים קצת מוזרים ושמעידים על אופי, למרות שאת עדיין לא מצליחה לחבר את הכל לתמונה שלמה וברורה. 

 

תנסי קודם כל להפריד בין דברים הלכתיים - טיסה לחו"ל, כשרות, לפי איזה רב הולכים, ובין דברים אנושיים- לומר תודה למלצרית, אופי חם, חוסר אכפתיות/תשומת לב (? כמו לא להציע לך לאכול אף פעם). 

הדברים ההלכתיים זה משהו אחד ואת צריכה להחליט כמה קשוחים את רוצה שיהיו החיים שלך מבחינה דתית. 

מבחינה אנושית זה כבר משהו אחר ואת מתארת דברים שבהחלט בהחלט יכולים להדליק נורה אדומה. במיוחד שאת מציינת שאת לא יודעת אם את מאמינה לו (זה המשפט שהזכיר לי את המחקר מתחילת התגובה). ואולי יש דברים שאת צריכה לדבר איתו עליהם, אבל יש דברים שאת יכולה לראות איך הוא מגיב בכל מיני סיטואציות- לדוגמא, אתם מסתובבים איפשהו? תגידי שאת רעבה ותראי אם הוא כן מציע לך משהו לאכול (אולי הוא חשב עד עכשיו שאם תרצי תגידי?).  

 

נראה שאת קצת מבולבלת. לא יודעת מה מתאים במקום שאת נמצאת בו עכשיו, אבל מה עם לקחת הפסקה ולבחון את הדברים קצת מרחוק? 

אולי כדאי גם לברר עליו קצת יותר לעומק, עם חברים? אולי גם להעלות את עניין המידות שלו (אמירת תודה לדוגמא)?

אולי כדאי לך לכתוב את כל מה שאת חושבת ומרגישה, בלי לסנן ולראות מה יוצא? 

 

בכל מצב לא הייתי ממליצה לך להתקדם הלאה אם את לא בטוחה במאה אחוז שאין לך ספקות. נשמע שאת מאד מודעת לעצמך ומאד כנה עם עצמך. אל תתעלמי מזה. אינטואיציה היא כלי סופר חשוב (כמו שרואים במחקר הנ"ל), וכמו שמישהו חכם אמר לי פעם - "תחושת בטן היא הדרך של השכל שלנו להזהיר כשמשהו דחוף ואין לו עדיין את ההסבר המבוסס"

 

בהצלחה! 

 

מסכימה ממש עם מה שאמרת על המחקרים..מחפשת111


את לא סתם חופרת ונוברתמופאסה
את שמה לב לדברים מהותיים אפילו מאוד מהותיים.
התחשבות, הכרת תודה, התגשמות וויתור...

הקש ששבר את גב הגמל, שהגבר לא נכנס למטבח?
מטומטם..
תעיפי אותו לכל הרוחות
רשמת דברים מהותיים מאודאם_שמחה_הללויה
קודם כל כל הכבוד לך! את מסתכלת באמת על דברים הנכונים וזה טוב שאת לא הולכת כמו עיוורת אחרי הכימיה שנוצרה.
כל אחת והתכונות שחשובות לה בבן זוג..אבל הכרת הטוב ונדיבות כלפי האישה זה משהו שחשוב לכל אישה.
מציעה לך לעשות טבלה של יתרונות וחסרונות שיש בבחור ולשקול בכובד ראש! בהצלחה!!!
לא מציעה לך להתעלם ממה שאת רואהמחפשת111

תאמיני לגמרי לאינטאואיציה שלך!!!

בתור אחת שלא מזמן סיימה קשר עם דברים דומים, אני גם ניסיתי להתעלם מסימנים כאלה ובסוף כבר לא יכולתי וגיליתי הרבה דברים מכוערים..

לא מציעה לך להמשיך, מה שכתבת מלמד על הבנאדם ועל המידות שלו.. תחשבי אם זה מה שאת רוצה בתור בעל. 

חוסר תקשורתאנונימי פלוס

נראה שיש בינך לבינו חוסר תיאום שהוא משמעותי.

מהכיוון שלך ממה שאת מספרת, אי אפשר לדעת אם מהכיוון שלו.

 

הכי טוב זה הכי דוגרי, תעלי פער שאת מרגישה שתשאלי אותו מה הוא חושב על זה.

אחרת קשה לי לראות איך מתקנים חוסר תיאום.

לברר ביחד זה הכי טוב! לא צריך לנחש חח..

אולי כבר לא רלוונטי. אני הייתי בורחת, ואני לא אדם קיצוני*בננית*
אלה בהחלט נורות אזהרה אישיותיות. אם זה קופץ לך כנראה את לא כזו.
נימוסים (אמיתיים! לא חיצוניים. שמעידים על כבוד) ולבביות הם לא אקסטרה אלא מעידים איפה נמצא לבו של האדם. אלה התכונות הכי מרכזיות בעיניי.
את יכולה להרחיב קצת לגבי העקרונות-והוא ישמיענו
אני פשוט לא רוצה לכתוב סתם.. איך זה בא לידי ביטוי?

אני התרשמתי ממה שכתבת שהדבר הראשון באמת שווה בדיקה,
הדבר השני- אפשר לדעתי להסביר את זה.. אלא אם יש לך מה להוסיף- כלומר למשל הוא הראה לך שזה בעייתי שאנשים טסים לחול או אוכלים כשרות רבנות? או שהוא פשוט אמר שהוא נוהג ככה אבל לגבי אחרים הוא לגמרי מכבד ומסתכל עליהם באופן חיובי?

לגבי הדבר השלישי- מפה באמת אפשר להתרשם שהוא אדם עקשן בדעותיו. למשל העיקרון הזה שגבר מקומו אינו במטבח. ולגבי להודות למלצרים- גם טעון בדיקה. זה דבר ממש בסיסי.. אין שום בעיה הלכתית להודות למלצרית, לכן נראה לי שהענין פה הוא יותר מידותי מאשר הלכתי

אז אם את יכולה לנסות לתאר אותו יותר- בקטע של הקיצוניות בדעות והדעתנות. יעזור
מזה?הפי
שכתבת במספר 2 הוא אמר לך שאם את מתפללת וזה פוגע בבישול אז זה לא טוב?
אני לא הבנתי אני אשמח להסבר
כדאי לבדוקultracrepidam

לגבי הנקודות שציינת

 

1 שאלה של הרגל. יכול להיות שהוא לא רגיל לבתי קפה ומבחינתו זה פשוט להכנס לבית קפה וכדי שיהיה אפשר לשבת שם צריך לשתות משהו. ובכלל לא עובר לו בראש שאנשים באמ אוכלים בבתי קפה. אם תגידי לו שאת היית שמחה להכנס לבית קפה או מסעדה לאכול, אולי התגובה שלו תלמד משהו. בכל מקרה, זה באמת משהו שקשה ללמד, כי זה לא נובע מחוסר אכפתיות אלא מהרגל וסגנון חיים

 

2 לא מוזר בכלל. הגיוני לגמרי

 

3 גם כאן יכולות להיות הרבה סיבות.

 

גבר לא שייך למטבח - תחליטי בין האמירה הראשונה או התיקון מה מהם אמין בעינייך, ואיך זה בשבילך

 

בקיצור, הוא בהחלט לא דואג לחזק את הרצון שלך, אבל לדעתי הוא עדיין לא עבר שום קו אדום 

טוב לך איתו ?יודו ל-ה' חסדו

הוא טוב לב?
אם הא לא טוב לב
וכל הרגשות הפנימיים שלך זועקים את זה, 
מה משאיר אותך איתו?

יש פה בהחלט נק' שיכולות להצביע על אדם שתלטן עם פוטנציאל לאלימות

חוסר אדיבות,

דבקות בעקרונות לא נצרכים

ציפיה ממך להתיישר לפי ההחלטות שלו

פחות הקשבה לצרכים שלך

פסילה מסוימת של מי שלא מתנהג לפי אמות המידה שלו....


ועם מה שכתבתי,  זו מסקנה לא מקצועית לומר שהוא כזה רק מהתיאור שלך.

מה אומר הלב שלך?

מה אומרת השכלתנית שבך?

מה אומרת הזורמת?

מה אומרת הדאגנית?

מה אומרת האופטימית?
מה אומרת הפסימית?

 

תקשיבי לכל הקולות שבך,

ותראי מה רובם חושבים

ובסוף - האם האינטואיציה שלך איתם או ממש לא?

 

אוכל גם בפרטי לעזור לך לסדר ת המחשבות הסותרות אם תצטרכי

הרבה אור ובהירות יקרה

 

נראה שכתבו מלא דברים ואני לא באמת פנוי להתעמקארץ השוקולד
אבל נקודה אחת צרמה לי ומצטט:
"מרגישה שצריך עוד זמן להמשיך להיפגש אבל מצד שני לא רוצה יותר מידי, כי באיזשהו מקום זה מאבד את האפקט, מאבדת את האובייקטיביות לבחון.. "

ואני שואל, למה אובייקטיביות זה טוב ו/או נכון כאן?

כל הדברים הראשונים, אין בהם שמץ בעיה..ד.

אולי בעיה בהתאמה ביניכם, או "אצלך" ביחס למושגים שלו.

 

דבר רגיל לגמרי, שלא מציעים לאכול אלא שתיה חמה. ענין של מושגים. עדיין לא החלטתם על כיוון, אז הוא לא סועד איתך.

 

לגבי היציאה לחו"ל - עוד יותר. מה קשור שאת שאלת רב..  מי שאמר לך ש"אחרי החתונה עם הבעל אין כל בעיה"... אינני יודע מאין המציא את זה.

ההיפך - הדבר הזה, שבתור רווקה לא - אין שמץ הלכה כזו. לכל היותר, המלצה צניעותית.

אבל הדעה שלא יוצאים לחו"ל שלא לדברים המובהקים שהותרו - זו דעה רצינית ביותר. וכך גם סבר מו"ר הרצי"ה זצ"ל. וכך מגדולי הפוסקים. וזו פשטות לשונו של הרמב"ם. החידוש הוא שיש שמסבירים שאם כדי לחזור, אז מותר גם  לטיול. זה לחלוטין לא ברור.

אז אולי ההיפך? שהבחור היה שואל, איזו בחורה זו שכאשר אני אומר שצריך לשאול רב על דבר כזה מובן מאליו - דהינו הולך לקראתה.. היא עוד חושבת שזה מוגזם..

 

וכאלה שלא אוכלים אלא מכשרויות מסויימות - ממש מצוי לחלוטין. זה נקרא עקשן?

אני לא רוצה לומר שהבעיה היא אצלך - כי אולי אתם פשוט שונים. אבל זו בהחלט בעיה לקרוא לדבר כזה "עקשנות". ולא בעיה אצלו....

 

מה שלא אמר תודה למלצריות - אולי באמת בגלל מה שאמרת. אי אפשר לדעת.

 

מה שאמר על ה"מטבח", גם לא בעיה. מי שלא מתאים לה - אין צורך.. כל אחד עם דעותיו. זו דעה לגיטימית לגמרי.

 

הדבר היחידי הענייני בכל זה - הוא שאת לא מרגישה שהוא "בחור חם". זה כבר ענין שלך, וזכותך לגמרי לרצות בחור חם.

אלא שלאור השיפוטיות הבעייתי של מה שלפני כן - כדא לבדוק האם זה באמת כך.

אם אכן - אז בוודאי שלגיטימי לגמרי לרצות בחור חם..

לגבי המטבחקל"ת
זה ועוד איך בעיה. אנו חיים בעולם המודרני, בו אמור להיות שיתופיות בין גבר לאישה ולא שמקומה הבלעדי של האישה זה המטבח. אמנם יהיו בנות שיהיו מוכנות לקבל את זה, כלומר יהיו מוכנות לקבל את הבעיה הזו, כן אבל זו עדיין בעיה, זה לא הופך את זה ללגיטימי.
אינני חושב,ד.

שההשקפות צריכות להיקבע דווקא לפי "העולם המודרני". "העולם המודרני" אינו הלכה.

 

ב"עולם המודרני" יש גם השקפות מאד מקולקלות ביחס לגברים, נשים, משפחה ועוד כל מיני דברים.

 

"שיתופיות" אינה תלויה בעולם מודרני או לא. גם כיום, בד"כ מי שעובד יותר שעות מחוץ לבית, למשל, הוא האיש. וזה לא סותר כל שיתופיות. כל אחד עם תפקידו ואופיו.

 

הוא לא אמר שמקומה הבלעדי של האשה זה המטבח, אלא שהוא מבין השקפה שזה לא מקומו של האיש. מי אמר שזו "בעיה" או "לא לגיטימי".. דומני שברוב הבתים - דתיים ושאינם - אכן המטבח הוא בעיקר ממלכתה של האשה.. כנראה ענין ששייך לטבע האדם, על אף שבאמת יש גברים שמבשלים מצוין וגם אוהבים לעשות את זה. 

לפעמים + ועוד + כן שווה מינוס..תפוחית 1
די התרת את כל החששות שלה
ואני אומרת שכדאי יותר שתקשיב ללב..זה שהכל אפשר לשחרר עם טיעון שכלי לא אומר שזה באמת ככה.
זה לא מדויק..ד.אחרונה

אם "הלב שלה" אומר לה למשל שסתם הבחור לא מתאים לה, או כמו שאמרה "לא בחור חם", זה דבר אחד.

 

אבל הטיעונים שהעלתה לגבי יציאה לחו"ל, או הקפדה על כשרויות - הם דברים שפשוט הפוכים לגמרי מהאמת.

 

אדרבה, אני מעריך שבחור ממוצע שמקפיד על דברים כאלה - והיה שומע שבחורה קוראת לכך "התעקשות".. לא היה רוצה להמשיך איתה. היה רואה בזה חוסר סובלנות מינימלי לדברים שנחשבים בסיסיים לחלוטין אצל אנשים רבים.

 

[אבל, כבר כתבתי מקודם, אם יש כזה פער, שאצלה דברים פשוטים נחשבים ל"עקשנות".. אולי באמת אינם מתאימים?...]

אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלתאחרונה

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

צודקנושאת עיניים

אנחנו בגלות הדעת

דעת זה החיבור

החיבור לעצמינו

החיבור לאחרים.....

ואנחנו גם דור שלא מתפשר

שרוצה אהבה אמיתית

ולא מוותר

במחיר של או הכל או כלום

ולפעמים

נשארים מבולבלים

נשארים עם כלום.

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

המישור המעשי, לעזור בבישול,בכביסה,בספוג'ה,בגיהוץנחלתאחרונה

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלת

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

חיבוק ענק ענקפצלושון
כמה שזה קשה

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

איזה אכזבותאדם פרו+
אכזרי מאוד /:ראומה1אחרונה
תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלת
ועדיין צריך להתחשב בקהל שבו נאמרים הדבריםadvfbאחרונה

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

 

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
אמרת שהיא נשואה שנההפי

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

המלחמה הזו רוקנה לי את החשק קצת אז אני מבקשמוקי_2020

ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה. 
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?

אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון)   ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם. 

לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.

אולי יעניין אותך