בפורום נשואים טריים, תקבלי שם תגובות אחרות לחלוטין.

אולי הגמישות כאן נובעת מחוסר ניסיון אז אפשר לחרטט סברות בלי סוף.

תסמכי על תחושות הבטן שלך.

מחקרים מראים שאנשים מזהים דברים שנכונים או לא נכונים להם ומרגישים אותם אינטואיטיבית כשהם עדיין לא יודעים להסביר את זה והרבה לפני שהם יכולים לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.

נשמע שאת במקום הרבה יותר 'מתקדם' מזה: את כבר שמה את האצבע על כל מיני דברים שלא נראים לך, שבאמת נראים קצת מוזרים ושמעידים על אופי, למרות שאת עדיין לא מצליחה לחבר את הכל לתמונה שלמה וברורה. 

תנסי קודם כל להפריד בין דברים הלכתיים - טיסה לחו"ל, כשרות, לפי איזה רב הולכים, ובין דברים אנושיים- לומר תודה למלצרית, אופי חם, חוסר אכפתיות/תשומת לב (? כמו לא להציע לך לאכול אף פעם). 

הדברים ההלכתיים זה משהו אחד ואת צריכה להחליט כמה קשוחים את רוצה שיהיו החיים שלך מבחינה דתית. 

מבחינה אנושית זה כבר משהו אחר ואת מתארת דברים שבהחלט בהחלט יכולים להדליק נורה אדומה. במיוחד שאת מציינת שאת לא יודעת אם את מאמינה לו (זה המשפט שהזכיר לי את המחקר מתחילת התגובה). ואולי יש דברים שאת צריכה לדבר איתו עליהם, אבל יש דברים שאת יכולה לראות איך הוא מגיב בכל מיני סיטואציות- לדוגמא, אתם מסתובבים איפשהו? תגידי שאת רעבה ותראי אם הוא כן מציע לך משהו לאכול (אולי הוא חשב עד עכשיו שאם תרצי תגידי?).  

נראה שאת קצת מבולבלת. לא יודעת מה מתאים במקום שאת נמצאת בו עכשיו, אבל מה עם לקחת הפסקה ולבחון את הדברים קצת מרחוק? 

אולי כדאי גם לברר עליו קצת יותר לעומק, עם חברים? אולי גם להעלות את עניין המידות שלו (אמירת תודה לדוגמא)?

אולי כדאי לך לכתוב את כל מה שאת חושבת ומרגישה, בלי לסנן ולראות מה יוצא? 

בכל מצב לא הייתי ממליצה לך להתקדם הלאה אם את לא בטוחה במאה אחוז שאין לך ספקות. נשמע שאת מאד מודעת לעצמך ומאד כנה עם עצמך. אל תתעלמי מזה. אינטואיציה היא כלי סופר חשוב (כמו שרואים במחקר הנ"ל), וכמו שמישהו חכם אמר לי פעם - "תחושת בטן היא הדרך של השכל שלנו להזהיר כשמשהו דחוף ואין לו עדיין את ההסבר המבוסס"

בהצלחה! 

תאמיני לגמרי לאינטאואיציה שלך!!!

בתור אחת שלא מזמן סיימה קשר עם דברים דומים, אני גם ניסיתי להתעלם מסימנים כאלה ובסוף כבר לא יכולתי וגיליתי הרבה דברים מכוערים..

לא מציעה לך להמשיך, מה שכתבת מלמד על הבנאדם ועל המידות שלו.. תחשבי אם זה מה שאת רוצה בתור בעל. 

נראה שיש בינך לבינו חוסר תיאום שהוא משמעותי.

מהכיוון שלך ממה שאת מספרת, אי אפשר לדעת אם מהכיוון שלו.

הכי טוב זה הכי דוגרי, תעלי פער שאת מרגישה שתשאלי אותו מה הוא חושב על זה.

אחרת קשה לי לראות איך מתקנים חוסר תיאום.

לברר ביחד זה הכי טוב! לא צריך לנחש חח..

לגבי הנקודות שציינת

1 שאלה של הרגל. יכול להיות שהוא לא רגיל לבתי קפה ומבחינתו זה פשוט להכנס לבית קפה וכדי שיהיה אפשר לשבת שם צריך לשתות משהו. ובכלל לא עובר לו בראש שאנשים באמ אוכלים בבתי קפה. אם תגידי לו שאת היית שמחה להכנס לבית קפה או מסעדה לאכול, אולי התגובה שלו תלמד משהו. בכל מקרה, זה באמת משהו שקשה ללמד, כי זה לא נובע מחוסר אכפתיות אלא מהרגל וסגנון חיים

2 לא מוזר בכלל. הגיוני לגמרי

3 גם כאן יכולות להיות הרבה סיבות.

גבר לא שייך למטבח - תחליטי בין האמירה הראשונה או התיקון מה מהם אמין בעינייך, ואיך זה בשבילך

בקיצור, הוא בהחלט לא דואג לחזק את הרצון שלך, אבל לדעתי הוא עדיין לא עבר שום קו אדום 

הוא טוב לב?
אם הא לא טוב לב
וכל הרגשות הפנימיים שלך זועקים את זה, 
מה משאיר אותך איתו?

יש פה בהחלט נק' שיכולות להצביע על אדם שתלטן עם פוטנציאל לאלימות

חוסר אדיבות,

דבקות בעקרונות לא נצרכים

ציפיה ממך להתיישר לפי ההחלטות שלו

פחות הקשבה לצרכים שלך

פסילה מסוימת של מי שלא מתנהג לפי אמות המידה שלו....

ועם מה שכתבתי,  זו מסקנה לא מקצועית לומר שהוא כזה רק מהתיאור שלך.

מה אומר הלב שלך?

מה אומרת השכלתנית שבך?

מה אומרת הזורמת?

מה אומרת הדאגנית?

מה אומרת האופטימית?
מה אומרת הפסימית?

תקשיבי לכל הקולות שבך,

ותראי מה רובם חושבים

ובסוף - האם האינטואיציה שלך איתם או ממש לא?

אוכל גם בפרטי לעזור לך לסדר ת המחשבות הסותרות אם תצטרכי

הרבה אור ובהירות יקרה

 

אולי בעיה בהתאמה ביניכם, או "אצלך" ביחס למושגים שלו.

דבר רגיל לגמרי, שלא מציעים לאכול אלא שתיה חמה. ענין של מושגים. עדיין לא החלטתם על כיוון, אז הוא לא סועד איתך.

לגבי היציאה לחו"ל - עוד יותר. מה קשור שאת שאלת רב..  מי שאמר לך ש"אחרי החתונה עם הבעל אין כל בעיה"... אינני יודע מאין המציא את זה.

ההיפך - הדבר הזה, שבתור רווקה לא - אין שמץ הלכה כזו. לכל היותר, המלצה צניעותית.

אבל הדעה שלא יוצאים לחו"ל שלא לדברים המובהקים שהותרו - זו דעה רצינית ביותר. וכך גם סבר מו"ר הרצי"ה זצ"ל. וכך מגדולי הפוסקים. וזו פשטות לשונו של הרמב"ם. החידוש הוא שיש שמסבירים שאם כדי לחזור, אז מותר גם  לטיול. זה לחלוטין לא ברור.

אז אולי ההיפך? שהבחור היה שואל, איזו בחורה זו שכאשר אני אומר שצריך לשאול רב על דבר כזה מובן מאליו - דהינו הולך לקראתה.. היא עוד חושבת שזה מוגזם..

וכאלה שלא אוכלים אלא מכשרויות מסויימות - ממש מצוי לחלוטין. זה נקרא עקשן?

אני לא רוצה לומר שהבעיה היא אצלך - כי אולי אתם פשוט שונים. אבל זו בהחלט בעיה לקרוא לדבר כזה "עקשנות". ולא בעיה אצלו....

מה שלא אמר תודה למלצריות - אולי באמת בגלל מה שאמרת. אי אפשר לדעת.

מה שאמר על ה"מטבח", גם לא בעיה. מי שלא מתאים לה - אין צורך.. כל אחד עם דעותיו. זו דעה לגיטימית לגמרי.

הדבר היחידי הענייני בכל זה - הוא שאת לא מרגישה שהוא "בחור חם". זה כבר ענין שלך, וזכותך לגמרי לרצות בחור חם.

אלא שלאור השיפוטיות הבעייתי של מה שלפני כן - כדא לבדוק האם זה באמת כך.

אם אכן - אז בוודאי שלגיטימי לגמרי לרצות בחור חם..

שההשקפות צריכות להיקבע דווקא לפי "העולם המודרני". "העולם המודרני" אינו הלכה.

ב"עולם המודרני" יש גם השקפות מאד מקולקלות ביחס לגברים, נשים, משפחה ועוד כל מיני דברים.

"שיתופיות" אינה תלויה בעולם מודרני או לא. גם כיום, בד"כ מי שעובד יותר שעות מחוץ לבית, למשל, הוא האיש. וזה לא סותר כל שיתופיות. כל אחד עם תפקידו ואופיו.

הוא לא אמר שמקומה הבלעדי של האשה זה המטבח, אלא שהוא מבין השקפה שזה לא מקומו של האיש. מי אמר שזו "בעיה" או "לא לגיטימי".. דומני שברוב הבתים - דתיים ושאינם - אכן המטבח הוא בעיקר ממלכתה של האשה.. כנראה ענין ששייך לטבע האדם, על אף שבאמת יש גברים שמבשלים מצוין וגם אוהבים לעשות את זה. 

אם "הלב שלה" אומר לה למשל שסתם הבחור לא מתאים לה, או כמו שאמרה "לא בחור חם", זה דבר אחד.

אבל הטיעונים שהעלתה לגבי יציאה לחו"ל, או הקפדה על כשרויות - הם דברים שפשוט הפוכים לגמרי מהאמת.

אדרבה, אני מעריך שבחור ממוצע שמקפיד על דברים כאלה - והיה שומע שבחורה קוראת לכך "התעקשות".. לא היה רוצה להמשיך איתה. היה רואה בזה חוסר סובלנות מינימלי לדברים שנחשבים בסיסיים לחלוטין אצל אנשים רבים.

[אבל, כבר כתבתי מקודם, אם יש כזה פער, שאצלה דברים פשוטים נחשבים ל"עקשנות".. אולי באמת אינם מתאימים?...]

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!