בפורום נשואים טריים, תקבלי שם תגובות אחרות לחלוטין.

אולי הגמישות כאן נובעת מחוסר ניסיון אז אפשר לחרטט סברות בלי סוף.

תסמכי על תחושות הבטן שלך.

מחקרים מראים שאנשים מזהים דברים שנכונים או לא נכונים להם ומרגישים אותם אינטואיטיבית כשהם עדיין לא יודעים להסביר את זה והרבה לפני שהם יכולים לשים את האצבע על הנקודה המדויקת.

נשמע שאת במקום הרבה יותר 'מתקדם' מזה: את כבר שמה את האצבע על כל מיני דברים שלא נראים לך, שבאמת נראים קצת מוזרים ושמעידים על אופי, למרות שאת עדיין לא מצליחה לחבר את הכל לתמונה שלמה וברורה. 

תנסי קודם כל להפריד בין דברים הלכתיים - טיסה לחו"ל, כשרות, לפי איזה רב הולכים, ובין דברים אנושיים- לומר תודה למלצרית, אופי חם, חוסר אכפתיות/תשומת לב (? כמו לא להציע לך לאכול אף פעם). 

הדברים ההלכתיים זה משהו אחד ואת צריכה להחליט כמה קשוחים את רוצה שיהיו החיים שלך מבחינה דתית. 

מבחינה אנושית זה כבר משהו אחר ואת מתארת דברים שבהחלט בהחלט יכולים להדליק נורה אדומה. במיוחד שאת מציינת שאת לא יודעת אם את מאמינה לו (זה המשפט שהזכיר לי את המחקר מתחילת התגובה). ואולי יש דברים שאת צריכה לדבר איתו עליהם, אבל יש דברים שאת יכולה לראות איך הוא מגיב בכל מיני סיטואציות- לדוגמא, אתם מסתובבים איפשהו? תגידי שאת רעבה ותראי אם הוא כן מציע לך משהו לאכול (אולי הוא חשב עד עכשיו שאם תרצי תגידי?).  

נראה שאת קצת מבולבלת. לא יודעת מה מתאים במקום שאת נמצאת בו עכשיו, אבל מה עם לקחת הפסקה ולבחון את הדברים קצת מרחוק? 

אולי כדאי גם לברר עליו קצת יותר לעומק, עם חברים? אולי גם להעלות את עניין המידות שלו (אמירת תודה לדוגמא)?

אולי כדאי לך לכתוב את כל מה שאת חושבת ומרגישה, בלי לסנן ולראות מה יוצא? 

בכל מצב לא הייתי ממליצה לך להתקדם הלאה אם את לא בטוחה במאה אחוז שאין לך ספקות. נשמע שאת מאד מודעת לעצמך ומאד כנה עם עצמך. אל תתעלמי מזה. אינטואיציה היא כלי סופר חשוב (כמו שרואים במחקר הנ"ל), וכמו שמישהו חכם אמר לי פעם - "תחושת בטן היא הדרך של השכל שלנו להזהיר כשמשהו דחוף ואין לו עדיין את ההסבר המבוסס"

בהצלחה! 

תאמיני לגמרי לאינטאואיציה שלך!!!

בתור אחת שלא מזמן סיימה קשר עם דברים דומים, אני גם ניסיתי להתעלם מסימנים כאלה ובסוף כבר לא יכולתי וגיליתי הרבה דברים מכוערים..

לא מציעה לך להמשיך, מה שכתבת מלמד על הבנאדם ועל המידות שלו.. תחשבי אם זה מה שאת רוצה בתור בעל. 

נראה שיש בינך לבינו חוסר תיאום שהוא משמעותי.

מהכיוון שלך ממה שאת מספרת, אי אפשר לדעת אם מהכיוון שלו.

הכי טוב זה הכי דוגרי, תעלי פער שאת מרגישה שתשאלי אותו מה הוא חושב על זה.

אחרת קשה לי לראות איך מתקנים חוסר תיאום.

לברר ביחד זה הכי טוב! לא צריך לנחש חח..

לגבי הנקודות שציינת

1 שאלה של הרגל. יכול להיות שהוא לא רגיל לבתי קפה ומבחינתו זה פשוט להכנס לבית קפה וכדי שיהיה אפשר לשבת שם צריך לשתות משהו. ובכלל לא עובר לו בראש שאנשים באמ אוכלים בבתי קפה. אם תגידי לו שאת היית שמחה להכנס לבית קפה או מסעדה לאכול, אולי התגובה שלו תלמד משהו. בכל מקרה, זה באמת משהו שקשה ללמד, כי זה לא נובע מחוסר אכפתיות אלא מהרגל וסגנון חיים

2 לא מוזר בכלל. הגיוני לגמרי

3 גם כאן יכולות להיות הרבה סיבות.

גבר לא שייך למטבח - תחליטי בין האמירה הראשונה או התיקון מה מהם אמין בעינייך, ואיך זה בשבילך

בקיצור, הוא בהחלט לא דואג לחזק את הרצון שלך, אבל לדעתי הוא עדיין לא עבר שום קו אדום 

הוא טוב לב?
אם הא לא טוב לב
וכל הרגשות הפנימיים שלך זועקים את זה, 
מה משאיר אותך איתו?

יש פה בהחלט נק' שיכולות להצביע על אדם שתלטן עם פוטנציאל לאלימות

חוסר אדיבות,

דבקות בעקרונות לא נצרכים

ציפיה ממך להתיישר לפי ההחלטות שלו

פחות הקשבה לצרכים שלך

פסילה מסוימת של מי שלא מתנהג לפי אמות המידה שלו....

ועם מה שכתבתי,  זו מסקנה לא מקצועית לומר שהוא כזה רק מהתיאור שלך.

מה אומר הלב שלך?

מה אומרת השכלתנית שבך?

מה אומרת הזורמת?

מה אומרת הדאגנית?

מה אומרת האופטימית?
מה אומרת הפסימית?

תקשיבי לכל הקולות שבך,

ותראי מה רובם חושבים

ובסוף - האם האינטואיציה שלך איתם או ממש לא?

אוכל גם בפרטי לעזור לך לסדר ת המחשבות הסותרות אם תצטרכי

הרבה אור ובהירות יקרה

 

אולי בעיה בהתאמה ביניכם, או "אצלך" ביחס למושגים שלו.

דבר רגיל לגמרי, שלא מציעים לאכול אלא שתיה חמה. ענין של מושגים. עדיין לא החלטתם על כיוון, אז הוא לא סועד איתך.

לגבי היציאה לחו"ל - עוד יותר. מה קשור שאת שאלת רב..  מי שאמר לך ש"אחרי החתונה עם הבעל אין כל בעיה"... אינני יודע מאין המציא את זה.

ההיפך - הדבר הזה, שבתור רווקה לא - אין שמץ הלכה כזו. לכל היותר, המלצה צניעותית.

אבל הדעה שלא יוצאים לחו"ל שלא לדברים המובהקים שהותרו - זו דעה רצינית ביותר. וכך גם סבר מו"ר הרצי"ה זצ"ל. וכך מגדולי הפוסקים. וזו פשטות לשונו של הרמב"ם. החידוש הוא שיש שמסבירים שאם כדי לחזור, אז מותר גם  לטיול. זה לחלוטין לא ברור.

אז אולי ההיפך? שהבחור היה שואל, איזו בחורה זו שכאשר אני אומר שצריך לשאול רב על דבר כזה מובן מאליו - דהינו הולך לקראתה.. היא עוד חושבת שזה מוגזם..

וכאלה שלא אוכלים אלא מכשרויות מסויימות - ממש מצוי לחלוטין. זה נקרא עקשן?

אני לא רוצה לומר שהבעיה היא אצלך - כי אולי אתם פשוט שונים. אבל זו בהחלט בעיה לקרוא לדבר כזה "עקשנות". ולא בעיה אצלו....

מה שלא אמר תודה למלצריות - אולי באמת בגלל מה שאמרת. אי אפשר לדעת.

מה שאמר על ה"מטבח", גם לא בעיה. מי שלא מתאים לה - אין צורך.. כל אחד עם דעותיו. זו דעה לגיטימית לגמרי.

הדבר היחידי הענייני בכל זה - הוא שאת לא מרגישה שהוא "בחור חם". זה כבר ענין שלך, וזכותך לגמרי לרצות בחור חם.

אלא שלאור השיפוטיות הבעייתי של מה שלפני כן - כדא לבדוק האם זה באמת כך.

אם אכן - אז בוודאי שלגיטימי לגמרי לרצות בחור חם..

שההשקפות צריכות להיקבע דווקא לפי "העולם המודרני". "העולם המודרני" אינו הלכה.

ב"עולם המודרני" יש גם השקפות מאד מקולקלות ביחס לגברים, נשים, משפחה ועוד כל מיני דברים.

"שיתופיות" אינה תלויה בעולם מודרני או לא. גם כיום, בד"כ מי שעובד יותר שעות מחוץ לבית, למשל, הוא האיש. וזה לא סותר כל שיתופיות. כל אחד עם תפקידו ואופיו.

הוא לא אמר שמקומה הבלעדי של האשה זה המטבח, אלא שהוא מבין השקפה שזה לא מקומו של האיש. מי אמר שזו "בעיה" או "לא לגיטימי".. דומני שברוב הבתים - דתיים ושאינם - אכן המטבח הוא בעיקר ממלכתה של האשה.. כנראה ענין ששייך לטבע האדם, על אף שבאמת יש גברים שמבשלים מצוין וגם אוהבים לעשות את זה. 

אם "הלב שלה" אומר לה למשל שסתם הבחור לא מתאים לה, או כמו שאמרה "לא בחור חם", זה דבר אחד.

אבל הטיעונים שהעלתה לגבי יציאה לחו"ל, או הקפדה על כשרויות - הם דברים שפשוט הפוכים לגמרי מהאמת.

אדרבה, אני מעריך שבחור ממוצע שמקפיד על דברים כאלה - והיה שומע שבחורה קוראת לכך "התעקשות".. לא היה רוצה להמשיך איתה. היה רואה בזה חוסר סובלנות מינימלי לדברים שנחשבים בסיסיים לחלוטין אצל אנשים רבים.

[אבל, כבר כתבתי מקודם, אם יש כזה פער, שאצלה דברים פשוטים נחשבים ל"עקשנות".. אולי באמת אינם מתאימים?...]

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים