שונאת שידוכים ושנואת הצעות
שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת אנשים מאד אבל...
מרגישה פסיכולוגית קצת,(לא עם כל מי שנפגשתי זה היה ככה)
אוף, פתאום לקלוט שאני באמת לא מבינה בזה כלום ולא יודעת מה טוב בשבילי זה כזה בוקס לפנים
בוגרת קטנהשונאת שידוכים ושנואת הצעות
שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת אנשים מאד אבל...
מרגישה פסיכולוגית קצת,(לא עם כל מי שנפגשתי זה היה ככה)
אוף, פתאום לקלוט שאני באמת לא מבינה בזה כלום ולא יודעת מה טוב בשבילי זה כזה בוקס לפנים
כי אני רוצה להתחתן
ועם בעלי
אין לי סבלנות לבחורים אחרים שהם לא בעלי ולהתלבטויות האלה, הבנת?
ועם כל בחור ובחור שנפגשתי אני מבינה יותר מה אני מחפשת ומסיקה המון תובנות חשובות
(דהיינו - החתונה) שהופכת את הדבר הזה לכ"כ מעיק ועם כ"כ הרבה ספקות ובלבול.
ז"א אם היית פוגשת 'במקרה' משהו נחמד שוואלה כיף להיות לידו ואפשר להרגיש בנוח איתו ואין באוויר מחשבות מלחיצות על עתיד ביחד וכו' אולי זה היה יותר זורם וקליל ולא כבד עם מליון לחצים או דאגות.
את מזהה בחברות שלך מכנה משותף כלשהו? ז"א את יודעת בדר"כ עם אילו אנשים תמצאי שיח ודיבור משותף? שתרגישי בנוח להיות לידם? אם כן - 'על הנייר' נראה לי שאת יודעת מה את מחפשת וכנראה זה יושב על דברים אחרים.
אבל אני עדיין תמיד יחשוב על המטרה הבומבסטית הזאת, זה קיים איפשהוא גם כשמנסים להתעלם לעת עתה
דבר ראשון - החלקים היותר קשיים ממה שאת מדברת הם יותר בהתחלה, כקשר ממשיך הוא אמור להתגמש מאליו.
דבר שני -
נגיד שיושבים על ספסל בפארק או בבית קפה - סיטורצית דייטים 'מפדחת' - קלאסית..
השאלה מאיזו נקודת מוצא בוחרים להסתכל על הסיטואציה - אם אני מנסה להיות טבעי כאילו כלום לא קרה אז ברור שאתפדח.
כי זה לא טבעי. לא משנה איך לא אסתכל על זה. אבל אם מראש אני משלים עם זה שזה לא טבעי ושזה דבר 'ממוסד' במידה מסויימת אז יהיה יותר קל להכנס לסיטואציה. הפוך על הפוך - אז אני ירגיש יותר טבעי, כי הצפיות שלי הם תואמות למציאות.
קיצר, להתכחש לזה שזה לא טבעי - זה לא יגרום לזה להיות טבעי יותר. לעומת זאת, להכנס לראש שזה 'לא טבעי' שזה מעין 'משחק' יגרום לי הרבה יותר בקלות להרגיש כמה שיותר טבעי..
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳