בעמדי לפניך על סף הנעילה
כי עוד מעט ורבים מעמי הארץ מתייהדים
ואנן נפשי שק ואפר יוצע לרבים
כי קרוב והעיר שושן צהלה ושמחה
ואני עודני עטוף, אפוף, בהלה ומבוכה
כי כמעט ועל הניסים שבימי מרדכי ואסתר
ואני עודני הלום בהסתר שבתוך ההסתר
כי העולם ליום דורש טוב ורצוי לרוב אחיו
ואני בהעלם גלות עת נעקר ממני כל שורש א.ה.ב
כי עוד מעט ויתבסמו עד לא הבדיל בין המן למרדכי
ואני עוד נופל בפני המלך בבכי שיאמר לצרותינו די
כי עולם ושמח, טוב לבו ביין ישע ופדיום
ואני לא נקריתי לבוא אל המלך זה שלושים יום
וכאשר אבדתי, הוי אבדתי, לאדוני אשא תפילה
כי ירצה דמעתי ויגוני בעת קריאת המגילה
וכאשר אבדתי- כפל כפליים ימציא לפני
ואז אודה לו שאבדה סוכתי- כשהוא יהיה הראש לבוני
ולוואי ויתהפך עלי מאבל ליום טוב
ורק מלכו של עולם מסוגל להושיעני לחיים, ובקרוב
הו אלי, שמחני נא, ושבשמחתי כן ישמחו כולם
בבניינך לי את הבית, בבקשה זכני, שמחנו בבניין עולם.

