היי פעם ראשונה שאני כותב בפורום.
אני אציין שאני כן מכיר את הפורום ועקבתי אחריו בשנתיים האחרונות.
אז הסיפור הוא כזה יצאתי עם בחורה 6 פגישות סך הכל והגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים כי היא מדי חזקה ותורנית בשבילי ואני לא מרגיש בנוח על ידה ואני לא מרגיש שאני רוצה להשתנות בשביל החתונה.
עכשיו מבחינה עקרונית אני כן יודע שהיא צודקת אינטרנט זה דבר רע והיא לא מסכימה שיהיה אינטרנט כשיהיו ילדים.
לצפות בסרטים לא צנועים (אני מתכוון בערך לכל סרט מצוי) זה גם דבר שאני לא אמור לעשות. אבל אני כן עושה והתרגלתי למציאות הזאת.
אז בעיקרון היא היתה נגד זה שאני יחזיק סמארטפון אני אמרתי שאני לא מוכן לוותר עליו ואחר כך הדיבור התרכך לכך שזה בסדר עד שיהיו לנו ילדים.
איך שאני ניתחתי את המצב זה יכול ללכת לשני אופציות איתה.
1. אני אצטרך להשתנות ולהתאים את עצמי לרמה הרוחנית שבה היא חייה ומצפה ממני להתנהג בהתאם.
2. אני לא אקשיב לה אתעלם מהדרישות שלה וזה יכול להגיע למצב שאני סוג של "אקלקל" אותה. (ואולי לא, והיא היתה נשארת בשלה)
בכל מקרה שני הסיטואציות לא רצויים אצלי ואני לא מעוניין בהם.
הבעייה איתה אני מתמודד.
אמא שלי, לא הצלחתי לשכנע אותה שזה לא מתאים. וכל עוד היא לא שוכנע היא לא רגועה וחושבת שאני סתם פוסל בגלל אגו ועוד.
הגענו למצב שהיא מזכירה לי את אותה הבחורה וחוזרת על השיחה שלה לפחות 3 פעמים בשבוע וזה כל פעם אותה ההרצאה ואז אני תופס את עצמי ומתעצבן "תגידי לי את רצינית זה התעללות מה שאת עושה לי אני החלטתי וזהו בואי נפסיק לדבר על זה" והיא מבטיחה שתפסיק אבל ממשיכה בפעם הבאה שאנחנו מדברים, היא אמרה לי שהיא לא רגועה כי לא הצלחתי לשכנע אותה.
אני נמצא בסיטואציה ממש מעיקה.
קצת פירוט על השיחה למה אמא שלי משוכנעת שזה כל כך מתאים.
בגדול היא אומרת לי אתה לא פוסל אותה על משהו מהותי.
"היא נראת בסדר ?" אני עונה כן.
"היא לא טיפשה אפשר לנהל איתה שיחה,אתה מרגיש שהיא מבינה אותך, יש לה אינטליגנציה רגשית?" אני עונה כן.
"אני יודעת שיש לה לב זהב מהבירורים שעשית עליה, האם גם אתה התרשמת כך?" אני עונה כן.
"נו זהו היא בחורה מצויינת וזה שהיא יותר צדיקה ממך זה לא חסרון זה מעלה" אני עונה בחורה מצויינת שתיקח בחור מצויין, אני לא רוצה אותה.
"לא חבל, אתם גם מסכים בסופו של דבר שאינטרנט זה לא טוב תסתכל סביבך יצא למישהו משהו טוב מהאינטרנט?" כאילו זה דיי נכון אפשר בהחלט להיות אנשים מוצלחים בלי האינטרנט של הפנאי (נגיד להשתמש ברימון עם סינון חזק).
"אני מרגישה שבגלל שטות משהו זניח שבסופו של דבר גם אתה מסכים שהוא לא חיוני, אתה מפסיד את היזווג שלך, תסתכל על המכלול הבחורה הזאת טובה בשבילך, תתייחס אליך בכבוד, גם ככה לא יהיה לך זמן פנאי כשיהיה לך ילדים"
ועכשיו יש עוד שכנוע שדיי מעצבן אותי "אתה לא יכול למצוא את הנפש התאומה שלך תמיד יש על מה להתפשר, אתה לא צריך לחפש מישהו שהיא ממש כמוך" עוד שכנוע תסתכל על אנשים ונוקבת בשמות X,Y איך הם השתנו בשביל החתונה כמה הם הקריבו מעצמם. למה אתה לא יכול גם?
אז מה שאני עונה זה לא בא לי אותה אני לא חושב שאנחנו מתאימים יש פער רוחני ביננו והיא יותר צדיקה ממני ולכן לא מתאים ואני לא רוצה אותה, היא עונה אני חושבת שאתה לא מעריך אותה ומתחילה באת לפגישות עם אגו עליה.
אני יכול להגיד משהו כזה. אולי אם היה לי איזה דחף יותר מהרגיל לרצות אותה אני כן הייתי מוכן להתגמש ולחשוב על לעשות שינויים.
ואולי זאת הבעייה שאין את הדחף הזה? לא יודע.
זה מביא אותי למסקנה שאני מחפש מישהי שדומה לי, שתקבל אותי כמו שאני שיהיה לי נוח לבלות איתה ושנוכל לצפות ביחד בסרט בצורה נוחה כך שאני לא ירגיש שאני עושה משהו לא בסדר לידה. אני לא מתנגד לכך שנתחזק ביחד בעתיד אני אפילו אשמח ומאמין שזה רק יעשה לנו טוב.
סוף פריקה.
אשמח לתגובות, תודה מראש.
