רעיון טוב, בגדול.

רק מה,

לפעמים יש את השיקול הזה שאם נתחיל בעצמנו יש יותר סיכוי להכנס אל הלב מאשר שיציעו אותנו ככה בפרטים יבשים

קודם כל, נכון אתה צודק שגם את האופי לא לגמרי יודעים אבל יש כיוון. נראה לי... 

אבל מראה לא ראית בכלל.

מה שלא הבנתי,

זה חדש לך שיכול להיות מראה שלא ימצא חן בעיניך ואי אפשר להתחתן עם זה?

הפגיעה היא עצם זה שלא ממשיכים פתאום אחרי שהראינו שאנחנו רוצים.. מה זה קשור לעולם הרוחני? לא הבנתי

זה בדיוק השאלה שלי - איך לא לפגוע... 

איך זה קשור למקובל? יש מישהו שמתחתן אפילו שהוא לא נמשך רק כדי לא לפגוע? זה בעצמו פגיעה

לא משנה מה גרם לצורך הזה של מציאת חן ע"פ תמונה להגיע. כל עוד יש צורך כזה הוא בעצמו לא עניין של קביעת סדר עדיפויות מחדש אלא צורך פשוט. הסדר עדיפויות יכול להיות אותו דבר גם למי שיש וגם למי שאין את הצורך הזה.

זה ממש לא משנה מה גרם שיהיה צורך כזה. בטח זה לא מעיד על סדר עדיפויות.

לדוגמא מי שצפה בעבר בסרטים ולא צופה בהם כעת והוא מושפע מזה.. יכול להיות, לא?

לשלוט בצורה כזאת בתת מודע שלו ולשנות את היחס שלו כלפי דפוס מראה מסויים.

הגיוני שתרבות שלימה שאדם חי בה תשפיע עליו. לטוב ולמוטב.

עד כמה אדם פתוח לשינויים זה עניין של גבולות, אני חושב שזה די דק.

ולא לכולם יש כלים לתת מודע. ועצם זה בהגרה שלו התת מודע הוא לא מודע אז זה הופך את העניין הזה לקשה יותר.

מי שמחליט ע"פ כך לקחת תמונה (ולהתייחס אליה בערבון מוגבל) ע"פ האינטואיציה שלו זה לא נראה דבר פסול. דבר שיש בו סיכון כמו כל דבר בחיים.

אני כמובן מתכוון למציאת חן בסיסית, לא חיפוש של יופי מסויים. 

שבזה אני מסכים איתך שיש מודל שבא מכל מיני סרטים או תמונות שראינו..

אז גם אם אני נתקל במראה שבהתחלה אני לא מתחבר אני נפגש שוב לראות אם אפשר להתרגל למראה...

כי בעיני אפשר לומר שכמעט רוב רוב הבנות יפות... מקרים חריגים שלא. 

פרק א', ט':

"... כי אם צריך להשכיל שאמנם כיון שתעודת האיש השלם היא הטובה הכללית שיוצאת ממנו בחייו, אם כן לא רק השעות שבהן הוא מתייחד בפועל בעבודת הכלל הן מלאות מתעודת חייו, כי אם כל שלשלת חייו, כל צרכי השלמתו, בין הרוחנית בין החמרית, כולם יהיו לתועלת להגדיל טוב הכלל...

"לכן לא זאת היא המרגעה, שההשתוקקות להשלמת הכלל תעיק לההשלמה הפרטית, כי אם האיש הגדול וטוב הלב, העובד ד' עבודה תמה, צריך שיעלה למדה זו להשכיל כי כל אשר יותר ירחיב את השלמתו הפרטית, כן יותר יוכל להשתלם בה בעבודת הכלל"

ובסוף: "על כן כל פעולותיו הפרטיות מתרכזות ביסוד הכללי, וכאשר זהו משפט הבריאה כולה שחלקיה אחוזים ונצרכים זה לזה, על כן הוא נעשה באמת שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית"

עיין שם שהרב קוק זצ"ל מסביר שהמגמה כולה צריכה להיות מתוך מבט על הכלל ולא על עצמו, אך מתוך ההתחשבות בכלל הוא חושב על עצמו. הוא לא הנושא, הנושא זה הכלל עצמו

כל ההנחת יסוד שעומדת מאחורי 'לבקש תמונה' היא שהתמונה נותנת מדד כלשהו למציאת חן שאפשר להעזר בו.

לא מדובר בעוד סדרי עדיפויות מלבד מציאת חן.

באופן פשוט התורה לא עוסקת במה יפה, התורה עוסקת במה נכון.

קרטריונים ליופי - התרבות שהאדם חי בה היא מייצרת אותם. זה נכון פעם, וזה נכון גם היום.

כדי לנתב אותם ולרסן אותם אבל התרבות שאנחנו חיים בתוכה היא מעצבת את התודעה שלנו בנושא. בגובלות האלה אנחנו יכולים לשחק בזה ולנסות כמה שיותר להתגמש.

ההסתכלות אינה צריכה להיות בדגש או עלי או על הזולת אלא ביחס בינינו. אם יכולה להיות התאמה.

ההתאמה צריכה להיות הדגש. ממילא זה יהיה טוב לשני הצדדים לשים על זה את הדגש.

פרשנות כי בקשת תמונה היא בהכרח זלזול בכבוד האדם היא ממש לא מחוייבת. לא כולם מפרשים ככה ואפשר לפרש אחרת. שפשוט מסתכלים גם בצדדים החיצוניים כי הם גם חשובים והכרחיים.

השפעה ערכית מהתרבות המערבית והשפעה על הצדדים החיצוניים מהתרבות המערבית הם הבדלים של שמיים וארץ.

אני הודתי בפלה מלא שאני משופע מהתרבות המערבית בנוגע לדימויי יופי. מה הקשר לערכים?

ואיך זה קשור לתמונה?

נפגשנו עם מי שהציעו, אולי התעניינו דרך צד ג' איך המראה באופן כללי

וידענו ש"מציאת חן" לא קשורה בכלל למראה

וכך היה בכל הדורות. תמיד השיקול של יופי היה שיקול בבחירת בת זוג, כמו שניתן לראות לאורך ההיסטוריה

מה שהפריע לי בעיקר היה מה שנראה לי כשימוש במונח "מציאת חן" כשם קוד ל"מראה יפה בעיני המתבונן". זה ממש לא אותו דבר. מציאת חן זה דבר מאד רחב ומורכב.

(מה הטריגר? שדכנית מלפני שנה שהתעניינה ובתגובה לדיווח היא אמרה "שמחה לשמוע שהיתה מציאת חן בסיסית". "בסיסית"? כאילו את תגדירי לי מה דרגת המציאת חן? כאילו יש איזה קריטריון שצריך לעבור? תחשבי על מונחים טובים יותר, בבקשה!)

או שפשוט לא לעשות את זה וזהו 

לא רואה למה המראה הוא הסיבה הקריטית בעיניך

האם להתחיל עם מישהי כשאתה לא יודע עליה מספיק פרטים שמעניינים אותך?

שאלה קשה מאד. לא יודע מה לומר. זה הימור. אבל יכול להיות הימור מוצלח

אתה פשוט מהמר? - לקראת נישואין וזוגיות

דייטים זה דייטים. כולם מכירים את כללי המשחק.

מה זה משנה אם הכרת דרך פורום, שידוך או אתר?

אתה מתכוון שאם זאת מישהי מכאן זה גורם לך להרגיש מחוייבות גדולה יותר כלפיה?

אם כן, זאת טעות כי גם היא לא הייתה רוצה ש"תעשה לה טובה"..

ובכל מקרה ובכל דרך שמכירים צריך להתייחס לאנשים בצורה מכבדת ונעימה עד כמה שניתן.

בהצלחה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.