הגדולה שלנו ממש רוצה לעשות חורים.
בגדול אין לנו שום בעיה, חוץ מזה שהיא מאוד הייסטרית מכאב (חיסונים/בדיקות דם/ בדיקות כלליות אצל רופאים..)
הסברנו לה שזה כואב קצת כמו בדיקת דם. והיא עדיין רוצה.
מה אומרים? ללכת על זה או שעדיף שלא...
אשמח לשמוע מהורים מנוסים בתחום!
וגם, כמה עולה בימנו לעשות חורים??
אומנם בתור נערה חוררתי את האוזניים שלי מלא פעמים
אבל מאמינה שהיום המחירים שונים...
לא בגלל הפעולה עצמה אלא בגלל החשש מזיהומים וכו'. לא רואה איך ילדה בת 6 מתמודדת עם הבלגן הזה.
). אז נכון, זה כנראה נדיר. אבל עגילים לא נראים לי כמו משהו מספיק חשוב בשביל לקחת את הסיכון. ובטח כשילדה צעירה בוחרת בזה היא לא מבינה את ההתעסקות היומיומית שזה דורש מעבר לכאב הנקודתי (לא שהאחריות תהיה עליה, ועדיין זה ידרוש גם ממנה ולילדים קטנים הרבה פעמים קשה עם המקומות האלה). אני הייתי בלי עגילים עד גיל 25 בערך, יש נשים שאין להן עגילים כל החיים, זה לא איזה משהו חיוני ששוב להשקיע בו ולקחת סיכונים.
מה זאת אומרת? בטח שלעשות לה חורים, אבל אם תרצו תוכלו תציעו לה שתחכה קצת... ושזו תהיה מתנה שלכם אליה לקראת בת המצווה. יש יותר סיכוי שכילדה גדולה היא לא תתייאש גם אם יהיו לה מוגלות וכאבים. גם אני כילדה חוויתי אינפקציות וכאבים חוזרים ונשנים, ולא וויתרתי. (ואם היא תתעקש שעכשיו היא רוצה, סימן שיש לה אופי וטעם טוב, תזרמו איתה).
ולמי שכתבה "אני גדלתי עם אמא שאין לה עגילים עד היום וזה אף פעם לא נראה לי כזה אקוטי."- צודקת, זו לא שאלה של חיים ומוות, אבל מה קשור? הילדה מבקשת משהו לגיטימי ונשי.
שרשרת? טבעת? צמיד? מאיזה גיל שבא לה. תכשיט שיש לו השלכות רפואיות? מקובל בגיל שהיא באמת יכולה להבין אותן. התכוונתי שבגלל שזה לא נראה לי מאסט, כמו בחברות מסוימות, אני יכולה לעשות את השיקולים האלה. כשאצל כולם זה ברור שעושים עגילים בגיל אפס כנראה יותר בקלות דוחקים אותם הצידה. ושוב, לא אמרתי שאני לא ארשה לבת שלי עגילים. אבל אני לא מוכנה שתעשה את זה בגיל שהיא רואה רק את הצד היפה בזה (או ליתר דיוק את הלחץ החברתי, אני לא מאמינה שילדה בגילאים האלה באמת שמה לב ומבינה לשדרוג האמיתי שזה נותן למראה) ולא את הצד הפחות נוצץ של תחזוקה וחשש לזיהומים.
לא קל לה ולא קל לכם איתה בענייני כאב פיזי. תחשבו על כל ההתעסקות עם אלכוהול סביב העגילים, וסיבוב העגילים בחורים, ובהמשך, החלפת העגילים,שלא תמיד עוברת בלי כאב. תחכו עד שהיא מגלה פחות חרדה ויותר בגרות, חוסן, ושליטה עצמית בעניין כאבים קטנים, ואולי אז היא תהיה גם יותר קרובה לעצמאות בטיפול שלאחר הניקוב.
לא שזה עזר לי להחליט 
לפחות עכשיו "בזכות" הקורונה אנחנו לא צריכים להחליט.
הסברנו לה שכל עוד יש קורונה, אנחנו לא נוסעים לעשות.
נראה מה יהיה בהמשך...
מי אמר שלא יוצאים ממנה דברים טובים..
100 שקל
דבר רנדומאלי במגזר
בד"כ ללא זיהומים. לפקוח עין. משחת עיניים לפי צורך
פנינים/יהלומים/פרחים (לא נועדו לזה. מדבקות רגילות)
קניתי כמה סוגים לבת שלי וזה מספק אותה. הפסיקה לבקש חורים.
ככה היא יכולה לבחור כל יום מה שהיא רוצה, להתאים לבגדים...
עכשיו גם זה לא כל כך מעניין אותה. נזכרת במדבקות לפני חגים בעיקר.
בסגנון הזה:
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
