כדי להתחיל עם הדברים שהם יותר חובה ולא חומרה.. ולאט לאט אם את רוצה ויכולה לעבור לחומרות...

כל הכבוד!!!

שאת רוצה להתחזק עוד אבל צריך לברר מאיזה מקום זה בא, אני רראיתי על עצמי שבהתחלה רציתי אוללפנות מאוד דוסיות ואז אחרי שראיתי אותם לעומק זה ממש גרם לי פתאום למקום של ירידה ופתאום רציתי לבדוק את הכיון השני... ניא לי שזה די על אותו המשקל

מציעה שתבדקי עם עצמך מה המצב הרגשי שלך כרגע ואם יש לך מוכנות להוסיף או שזה מדי יעמיס

בס"ד

כל הכבוד! זה צעד משמעותי...

משתפת שגם אני התחלתי ללכת עם גרביים לפני שנה, אבל בחודשים הראשונים לא הייתי מוכנה להודות שזה שמירת גרביים בגלל היכרות אישית עם מישי שהלכה ונהייתה יותר דוסית בקטע "חונק" לכאורה, עד שהיא שמה גרביים---- ואז אחרי חודשיים פרקה הכל ונהייתה דתל"שית...  אז הבהיל אותי קצת הסיפור וזה גרם לי לחשוב טוב טוב אם זה בא ממקום אמיתי אצלי או לא.

אז באמת שזה תלוי בך. תנסי לדייק לעצמך כל הזמן מאיפה זה מגיע, להיות אמיתית ולברר מול עצמך אם זה לא ניסיון לחפות על משהו עמוק יותר שלא מתיישב לך אלא שזה באמת מתוך רצון לשמח את ריבונו של עולם ולעבוד אותו בצורה הכי טובה שאפשר, להיות "הסיירת"  

וגם-  כמובן שהשאיפות שלנו מעצמינו צריכות להיות גבוהות, אבל וזה אבל גדול- ה' לא דורש ממנו להיות סופרמניות ולעשות הכל בבום. יש עניין גדול ביהדות (ע"ע גיור, חוזרים בתשובה...) לתהליך, לעשות דברים לאט ובצורה מחושבת כדי שנצליח לעמוד בהחלטות שלנו.

ואם אפשר גם לשאול משו בהקשר הזה- איפה ביררת על העניין של שיער אסוף? ניסיתי לחפש מקורות לזה ולא כ''כ מצאתי..

תסתכלי בכל ספר צניעות..

רק לגבי חצי אסוף וכדו' יש מחלוקות

לא מצאתי... אני מדברת על שיער חצי אסוף (קליפס) ב"ה שיער פזור לגמרי זה מחוץ לשאלה..

יש לי שיער די ארוך, אז כל פעם מחדש שהלכתי רק עם קליפס  לא הבנתי מה ההבדל וזה עורר לי שאלות עד שהחלטתי קודם כל לאסוף אותו בינתיים (למקרה שאסור) ולברר, אבל לא הצלחתי למצוא מקורות בעניין ומאז עברה כבר חצי שנה...

כמובן, אם את רוצה להחמיר תבוא עלייך ברכה

סורי על החפירה..

מ"א עה, ג

הספר זה שו"ע- במגן אברהם..

וגם אין צורך שיהיה רב ספציפי..

זה מספרי ההלכה המקוריים

משם הרבנים מביאים את ההלכות שהם פוסקים..

אשריכםם !!! אלופים . 
שרק נשמח את ה' ואותנו. אמן . 

זה סוג של מרד נעורים, רק לכיוון הדתי.

היה לי את זה גם, בגילאים 16-18 נהייתי דוס וגידלתי פאות.

קורה, אבל זה יעבור, תהיי בטוחה 

תסתכל מה כתבו פה, זה בדיוק העניין!

כל מי שכתב פה דיבר על השאלה- האם זה מגיע ממקום פנימי ואמיתי או משהו אחר?

אני למשל כבר לא בת 16 ואמנם יש משברים (כמו לכולנו כי אנחנו בני אדם) אבל ב"ה הכיוון הוא יותר התקדמות מבחינה דתית מאז ועד עכשיו.

אני לא מכירה אותך ואולי אני טועה, אבל הרבה פעמים דווקא הספק (כמו זה שלך) באמיתיות של ההתקדמות הזאת - היא היא מה שגורמת לירידה אח"כ....

ובאמת אתה צודק שחייב חיבור לקבלות העצמיות האלה, אחרת זה יתפוגג אחרי כמה זמן.

שים לב, כולם פה דיברו על מה שאתה מציג, רק מנקודת מבט אחרת...

לקחת את הדברים בלאט שלב אחרי שלב.. אחרת הכל סתם יתפרק מעומס

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...