כדי להתחיל עם הדברים שהם יותר חובה ולא חומרה.. ולאט לאט אם את רוצה ויכולה לעבור לחומרות...

כל הכבוד!!!

שאת רוצה להתחזק עוד אבל צריך לברר מאיזה מקום זה בא, אני רראיתי על עצמי שבהתחלה רציתי אוללפנות מאוד דוסיות ואז אחרי שראיתי אותם לעומק זה ממש גרם לי פתאום למקום של ירידה ופתאום רציתי לבדוק את הכיון השני... ניא לי שזה די על אותו המשקל

מציעה שתבדקי עם עצמך מה המצב הרגשי שלך כרגע ואם יש לך מוכנות להוסיף או שזה מדי יעמיס

בס"ד

כל הכבוד! זה צעד משמעותי...

משתפת שגם אני התחלתי ללכת עם גרביים לפני שנה, אבל בחודשים הראשונים לא הייתי מוכנה להודות שזה שמירת גרביים בגלל היכרות אישית עם מישי שהלכה ונהייתה יותר דוסית בקטע "חונק" לכאורה, עד שהיא שמה גרביים---- ואז אחרי חודשיים פרקה הכל ונהייתה דתל"שית...  אז הבהיל אותי קצת הסיפור וזה גרם לי לחשוב טוב טוב אם זה בא ממקום אמיתי אצלי או לא.

אז באמת שזה תלוי בך. תנסי לדייק לעצמך כל הזמן מאיפה זה מגיע, להיות אמיתית ולברר מול עצמך אם זה לא ניסיון לחפות על משהו עמוק יותר שלא מתיישב לך אלא שזה באמת מתוך רצון לשמח את ריבונו של עולם ולעבוד אותו בצורה הכי טובה שאפשר, להיות "הסיירת"  

וגם-  כמובן שהשאיפות שלנו מעצמינו צריכות להיות גבוהות, אבל וזה אבל גדול- ה' לא דורש ממנו להיות סופרמניות ולעשות הכל בבום. יש עניין גדול ביהדות (ע"ע גיור, חוזרים בתשובה...) לתהליך, לעשות דברים לאט ובצורה מחושבת כדי שנצליח לעמוד בהחלטות שלנו.

ואם אפשר גם לשאול משו בהקשר הזה- איפה ביררת על העניין של שיער אסוף? ניסיתי לחפש מקורות לזה ולא כ''כ מצאתי..

תסתכלי בכל ספר צניעות..

רק לגבי חצי אסוף וכדו' יש מחלוקות

לא מצאתי... אני מדברת על שיער חצי אסוף (קליפס) ב"ה שיער פזור לגמרי זה מחוץ לשאלה..

יש לי שיער די ארוך, אז כל פעם מחדש שהלכתי רק עם קליפס  לא הבנתי מה ההבדל וזה עורר לי שאלות עד שהחלטתי קודם כל לאסוף אותו בינתיים (למקרה שאסור) ולברר, אבל לא הצלחתי למצוא מקורות בעניין ומאז עברה כבר חצי שנה...

כמובן, אם את רוצה להחמיר תבוא עלייך ברכה

סורי על החפירה..

מ"א עה, ג

הספר זה שו"ע- במגן אברהם..

וגם אין צורך שיהיה רב ספציפי..

זה מספרי ההלכה המקוריים

משם הרבנים מביאים את ההלכות שהם פוסקים..

אשריכםם !!! אלופים . 
שרק נשמח את ה' ואותנו. אמן . 

זה סוג של מרד נעורים, רק לכיוון הדתי.

היה לי את זה גם, בגילאים 16-18 נהייתי דוס וגידלתי פאות.

קורה, אבל זה יעבור, תהיי בטוחה 

תסתכל מה כתבו פה, זה בדיוק העניין!

כל מי שכתב פה דיבר על השאלה- האם זה מגיע ממקום פנימי ואמיתי או משהו אחר?

אני למשל כבר לא בת 16 ואמנם יש משברים (כמו לכולנו כי אנחנו בני אדם) אבל ב"ה הכיוון הוא יותר התקדמות מבחינה דתית מאז ועד עכשיו.

אני לא מכירה אותך ואולי אני טועה, אבל הרבה פעמים דווקא הספק (כמו זה שלך) באמיתיות של ההתקדמות הזאת - היא היא מה שגורמת לירידה אח"כ....

ובאמת אתה צודק שחייב חיבור לקבלות העצמיות האלה, אחרת זה יתפוגג אחרי כמה זמן.

שים לב, כולם פה דיברו על מה שאתה מציג, רק מנקודת מבט אחרת...

לקחת את הדברים בלאט שלב אחרי שלב.. אחרת הכל סתם יתפרק מעומס

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....