בדקתי את זה הלכתית וראיתי שזאת חומרה ולא חובה...
לעשות את זה אבל או שזה מוגזם?חמסה חמסה
בדקתי את זה הלכתית וראיתי שזאת חומרה ולא חובה...
הכוונה היא האם לקבל על עצמי גם לכסות את הצווארחמסה חמסה
לדעתיייהלום את אישתך!
כדי להתחיל עם הדברים שהם יותר חובה ולא חומרה.. ולאט לאט אם את רוצה ויכולה לעבור לחומרות...
כל הכבוד!!!
קודם כל אשרייך!חוטף עזה
שאת רוצה להתחזק עוד אבל צריך לברר מאיזה מקום זה בא, אני רראיתי על עצמי שבהתחלה רציתי אוללפנות מאוד דוסיות ואז אחרי שראיתי אותם לעומק זה ממש גרם לי פתאום למקום של ירידה ופתאום רציתי לבדוק את הכיון השני... ניא לי שזה די על אותו המשקל
אני לא יתייחס ספציפית לעניין הזהמשקפת
^^הודעה
בכל מקרה יש דברים שטוב לעשות אותם מהר בצורה חותכת אבל לדעתי כדי לעשות שינוי משמעותי לאורך זמן הייתי מציעה לך לעשות את הדברים לאט לאט כדי להתרגל קודם כל בראש לשינוי החדש. תתקדמי בקצב שאת מרגישה שאת מוכנה להתקדם ולא בגלל לחץ.
ואשרייך יקירה על החתירה לאמת ולעשיית רצון ה', עלי והצליחי ובעז"ה שתזכי לחיים של קדושה, יראת שמיים ודבקות, שתמיד תרגישי קרבת אלוקים ושהוא מלווה אותך בכל צעד בחייך!!!
אשרייך!!הודיה:)
מציעה שתבדקי עם עצמך מה המצב הרגשי שלך כרגע ואם יש לך מוכנות להוסיף או שזה מדי יעמיס
דבר ראשון אשרייך!יבנה המקדש!
בס"ד
כל הכבוד! זה צעד משמעותי...
משתפת שגם אני התחלתי ללכת עם גרביים לפני שנה, אבל בחודשים הראשונים לא הייתי מוכנה להודות שזה שמירת גרביים בגלל היכרות אישית עם מישי שהלכה ונהייתה יותר דוסית בקטע "חונק" לכאורה, עד שהיא שמה גרביים---- ואז אחרי חודשיים פרקה הכל ונהייתה דתל"שית... אז הבהיל אותי קצת הסיפור וזה גרם לי לחשוב טוב טוב אם זה בא ממקום אמיתי אצלי או לא.
אז באמת שזה תלוי בך. תנסי לדייק לעצמך כל הזמן מאיפה זה מגיע, להיות אמיתית ולברר מול עצמך אם זה לא ניסיון לחפות על משהו עמוק יותר שלא מתיישב לך אלא שזה באמת מתוך רצון לשמח את ריבונו של עולם ולעבוד אותו בצורה הכי טובה שאפשר, להיות "הסיירת"
וגם- כמובן שהשאיפות שלנו מעצמינו צריכות להיות גבוהות, אבל וזה אבל גדול- ה' לא דורש ממנו להיות סופרמניות ולעשות הכל בבום. יש עניין גדול ביהדות (ע"ע גיור, חוזרים בתשובה...) לתהליך, לעשות דברים לאט ובצורה מחושבת כדי שנצליח לעמוד בהחלטות שלנו.
ואם אפשר גם לשאול משו בהקשר הזה- איפה ביררת על העניין של שיער אסוף? ניסיתי לחפש מקורות לזה ולא כ''כ מצאתי..
אני יכולה להגיד מבירור שלי שזה חובה בעיקרוןהודיה:)
תסתכלי בכל ספר צניעות..
רק לגבי חצי אסוף וכדו' יש מחלוקות
חיפשתייבנה המקדש!
לא מצאתי... אני מדברת על שיער חצי אסוף (קליפס) ב"ה שיער פזור לגמרי זה מחוץ לשאלה..
יש לי שיער די ארוך, אז כל פעם מחדש שהלכתי רק עם קליפס לא הבנתי מה ההבדל וזה עורר לי שאלות עד שהחלטתי קודם כל לאסוף אותו בינתיים (למקרה שאסור) ולברר, אבל לא הצלחתי למצוא מקורות בעניין ומאז עברה כבר חצי שנה...![]()
יש הרבה שמתירים שיער פזורחידוש
כמובן, אם את רוצה להחמיר תבוא עלייך ברכה
את יודעת על פוסקים שמתירים/מקילים? אני רוצה לדעת את המקור..יבנה המקדש!
סורי על החפירה..![]()
משנה ברורה עה יבחידוש
תודה!יבנה המקדש!
מקור שאסורהודיה:)
מ"א עה, ג
מאיזה ספר?יבנה המקדש!
ראיתי את המקור בשערי הלכההודיה:)
הספר זה שו"ע- במגן אברהם..
*פניניהודיה:)
שכל אחת תשאל את הרב שלה...תפוחית 1
לא לכולן יש רבהודיה:)
וגם אין צורך שיהיה רב ספציפי..
נכון. אבל את קובעת שזה חובה ואת לא הרב שלה ;)תפוחית 1
לא קבעתי אתזה בעצמיהודיה:)
זה מספרי ההלכה המקוריים
משם הרבנים מביאים את ההלכות שהם פוסקים..
את מקסימה וזה יפה שאת ככה עוזרת לה!תפוחית 1
וזהו
"שיער באישה ערווה"רחל יהודייה בדם
רק כותבת שאשרינו שזה הנוער של היום !! במה הוא עסוק !!ה' אלוקינו
אשריכםם !!! אלופים .
שרק נשמח את ה' ואותנו. אמן .
זה הissue, מדובר בנוערCharizard
זה סוג של מרד נעורים, רק לכיוון הדתי.
היה לי את זה גם, בגילאים 16-18 נהייתי דוס וגידלתי פאות.
קורה, אבל זה יעבור, תהיי בטוחה ![]()
ממש ממש לאו דווקא!!יבנה המקדש!
תסתכל מה כתבו פה, זה בדיוק העניין!
כל מי שכתב פה דיבר על השאלה- האם זה מגיע ממקום פנימי ואמיתי או משהו אחר?
אני למשל כבר לא בת 16 ואמנם יש משברים (כמו לכולנו כי אנחנו בני אדם) אבל ב"ה הכיוון הוא יותר התקדמות מבחינה דתית מאז ועד עכשיו.
אני לא מכירה אותך ואולי אני טועה, אבל הרבה פעמים דווקא הספק (כמו זה שלך) באמיתיות של ההתקדמות הזאת - היא היא מה שגורמת לירידה אח"כ....
ובאמת אתה צודק שחייב חיבור לקבלות העצמיות האלה, אחרת זה יתפוגג אחרי כמה זמן.
שים לב, כולם פה דיברו על מה שאתה מציג, רק מנקודת מבט אחרת...![]()
היחס לחומרותחיים טוב ב"ה

ישר כח על השאיפה לעלות בקודש!
לעצם העניין:
א. צריך לדעת להבדיל בין דבר שהוא מעיקר הדין, לבין לבין דבר שהוא חומרא. אדם צריך קודם כל צריך להגיע לרמה שהוא מקיים את עיקרי הדינים בהלכה (מידת הנקיות, מסילת ישרים). לאחר מכן, אדם יכול להתפנות לחשוב על חומרות. לכן תנאי ראשון הוא שבעיקר הדינים בהלכה יש הקפדה. אם יש נקודות מסויימות שעוד לא הגענו בהם לעיקר הדין, צריך להפנות את משאבי האנרגיה לשם ולהתמקד בהן, ואז לדון בחומרות.
ב. מתי נכון לקבל על עצמי חומרא? קודם כל צריך לזכור שיש עיקר הדין, ולא לבלבל בינו לבין החומרא. לדעת את מקומו של כל דבר. לאחר מכן, אדם שרוצה לקבל על עצמו חומרא, צריך להיות מחובר להקפדה שהוא רוצה לקבל על עצמו. הקפדה יתירה שתגיע ממקום שלא מחובר, עלולה ליצור נזק. לכן צריך ליצור חיבור לאותה החומרא שאנחנו רוצים לקבל על עצמנו. זה אומר: ללמוד על הרעיון של אותה ההלכה, מה המשמעות שלה, מה עיקר הדין בא להשפיע, האם אני מרגישה צורך להוסיף מעבר לעיקר הדין כדי להוסיף עוד קדושה ממין דין זה, האם אני מרגישה רצון ויכולת התחברות לחומרא או חלילה מרגישה ניכור?
אלו נראלי הנקודות שצריך לשקול. במידה ותרצי אשמח לפרט עוד.
בהצלחה!
אני בעד..מחייכת =)
נגיד בהתחלה הארכתי את החצאיות, אחרי כמה חודשים הוספתי גרביים כשהרגשתי שזה שלי. שאני מוכנה לזה.
ועכשיו זה כבר נהיה טבעי..
אם את מוכנה לזה-לכי על זה, זה שווה את זה!
צריך הקשבה פנימית , להרגיש איפה אני נמצאת ביחס לזה.
עיצה אישיתארץטרופיתיפה
זה הולך ביחד,ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמשהו מסוייםרחל יהודייה בדם
ובלי קשר,בסופו של דבר אני מאמינה שמה שהכי חשוב זה הלב, איפה אתה באמת נמצא (בלי לבטל את זה שצריך להיות ביטויים בפועל), בנוסף,יש הרבה כאלה שאומרים שהם אוהבים את אלוקים בלב,בלי לבטל את הקושי בקבלת עול מצוות ובשמירת תורה ומצוות,איך את אתה וכל אחד מאיתנו נקבל אהבה ללא מעשים בפועל? האם אישה תקבל את דברי בעלה ש"הוא אוהב אותה בלב" בלי מעשים שיבטאו את האהבה,בלי הקרבה,בלי ביטויים בפועל?! נקודה למחשבה עבור כולנו(כולל עצמי!)
ובכל אופן מסכימה מאוד שנכון לעשות את הדברים לא בפרץ פתאומירחל יהודייה בדם
כתבו לפנייחוטא ושב
עיקר ההלכה - בוודאי שחובה לקיים. תבדקי מי הףוסק לפיו את הולכת ותעשי מה שהוא כותב.
חומרות - לפי הכוח ובלבד שלא ירחיקו.
ובכל מקרה, גם בעיקר ההלכה וגם בחומרות הכי חשוב זה לאט לאט כדי שלא יגרום לך התרחקות ותישרפי מהאש שלך..
בתור בן העצה היחידה שאני יכול לתת לך זהדוס אחי
לקחת את הדברים בלאט שלב אחרי שלב.. אחרת הכל סתם יתפרק מעומס
אשרייך!כי בשמחה תצאו.אחרונה
לגבי החמרה, שמעתי כלל חשוב מהרב אלי בזק: כל חומרה שלא תגרום לך להרגיש שהתורה מחניקה ומשניאה את החיים היא טובה (מבוסס על מסילת ישרים יג). לפעמים אנשים לוקחים יותר מדי חומרות ולבסוף זורקים הכל, ועל זה נאמר כל המוסיף גורע.
בהצלחה בהתמודדות!
שתזכי בעתו ובזמנו לבעל צדיק שיעריך את האגדה התנועה שלו

לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
יפהאשת מקצוע
שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אםההרהמורניק
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אני שוב לא חדשההרהמורניק
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא