מה אתם אומרים?נ.ד.ב

יש עכשיו הרבה רבנים (בתוכם הרב מלמד) שאומרים לא להתפלל במניין.

ממש קשה לי עם זה אבל אני מבין שזה סכנת נפשות, מה אתם אומרים? אתם נשארים להתפלל בבית? חושבים שצריך?

הרב מלמד לא אמר לא להתפלל במניין...נגרינסקי
הוא אמר ש"במצבנו נכון להדר להתפלל לכתחילה את כל התפילות ביחיד"...
אחר כך נתן 5 סעיפים בהם הוראות למי שבכל זאת רוצה להתפלל במניין איך לעשות זאת בצורה נכונה...

אם אתה מבין שזו סכנת נפשות, אז מדוע בכלל ההתלבטות מול הקושי?
ועוד שתפילה במניין זה דרבנן ואילו 'ונשמרתם' זה דאורייתא...
הוא אתמול כתב ברביבים *לא* להתפלל במנייןארץ השוקולד
הבאתי למטה פה את דבריו

רביבים

כשהוא מדבר על החשיבות להתפלל יחיד די ברור מה הוא פוסק שעדיף
ראיתי...נגרינסקי

מה ששלחתי אני זה היה טרם פורסם מכתב הרבנים הזה האחרון...

אחלהארץ השוקולד
ואכן, עם מה שקורה עכשיו צריך לומר על מה שאנו כותבים "עדכני ל..."
היום הרב ערוסי פרסם גם הוא...נגרינסקי

שכוייחארץ השוקולד
שנזכה שה' יסיר המגפה מעלינו וירפא את חולי ישראל ועולמו
אמן!נ.ד.ב


לא הבנתי את השאלההסטורי
אני עברתי להתפלל בבית, אחרי שראיתי שהמניינים 'לפי ההוראות', תמיד לא עומדים באמת בהוראות.
הנחיות הרה"ראריאל יוסף
הקושי כעת הוא שההנחיות אינן מציאותיותהסטורי
הרב לאו הורה להתפלל במנינים של עשרה בדיוק, תוך שמירת המרחק הנדרש ושאנשים בקבוצות סיכון לא יבואו - אחרי ששלושה ימים ראיתי שכל ההנחיות לא נשמרות - ניסו לעשות אצלינו רישום למניינים - לא עובד ואנשים נוספים מרשים לעצמם להכנס. אנשים מתקרבים לאחרים, מנשקים את ספר התורה, מגיעים גם בני שיבעים, ובעלי מחלות רקע. על מעשנים בכלל איני מדבר.

(אגב, החל מאתמול ההנחיה הכתובה של משרד הבריאות היא לא להתכנס יותר מחמישה, אלא שהרב לאו אומר ששאל אותן ומניין של עשרה בדיוק אפשרי אם שומרים מרחק של לפחות שני מטר מאדם לאדם)
אלא שכמובן המספר קשור לגודל המרחב....אריאל יוסף


אף אחד לא תלה בזה, למרות שיש בזה היגיוןהסטורי
בפועל מה שראיתי בראשון-שני-שלישי שלא שמרו על אף אחד מהתנאים.
ומה עושים ברשתות המזון?אריאל יוסף


אז אתה לא יוצא לקניות?אריאל יוסף


אני מכיר בתי כנסת שנועלים אחרי שיש עשרהברגוע


אז הרב יוסף מסכים איתיהסטורי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=613279&forum=scoops1

אם אין שליטה על המתפללים - לא להתפלל במניין. אחרי ששלושה ימים ראיתי שלא עומדים בהוראות - פרשתי.
לקבל את הנחיות הרבנות בלבדאריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך כ"ב באדר תש"פ 23:06
מבחינה הלכתית מעולם לא ראיתי שיש חובה לקבל את הנחיות הרבנותארץ השוקולד
מטעם היותם הרבנות.

ובטח בסוגיה כאן שבו פוסקים מכובדים רבים חולקים עליהם.
עיינו ערך הרב מלמד, הרב דוד יוסף
https://www-kikar-co-il.cdn.ampproject.org/v/s/www.kikar.co.il/amp/352009?amp_js_v=a3&_gsa=1&usqp=mq331AQFKAGwASA%3D#aoh=15846960413125&_ct=1584696073924&referrer=https%3A%2F%2Fwww.google.com&_tf=%D7%9E%D7%90%D7%AA%20%251%24s&share=https%3A%2F%2Fwww.kikar.co.il%2F352009.html
הרב דוד סתיו, הרב שרלו ועוד רבים כתבו שראוי להתפלל ביחיד כעת.

ואם נחשוב מבחינה הלכתית, מצד אחד יש ספק נפשות ומצד שני יש ספק דרבנן, האם עדיף להחמיר בנפשות או בדרבנן?
אני נשאר להתפלל בביתארץ השוקולד
חושב שצריך.

אם אלה ההנחיות וכך מורים רבנים רבים אז כנראה שהם צודקים.
זה לא מוחלט, יש מחלוקות בין הרבניםברגוע


מסכים שזה לא מוחלט, אבל נראה לי שראוי להחמיר בהנחיותארץ השוקולד
כך הורה רב בית הכנסת שלנו לדוגמא כשהוא סגר את הבית הכנסת. (וכן הביאו רבנים רבים אחרים)

סוף סוף, מצד אחד יש הנחיות שנועדו לדאוג לבריאות של אנשים ויש פה ספק (רחוק לכאורה) של דיני נפשות.
מצד שני, יש מצווה שהיא מדרבנן שנחלקו אם בכלל אדם מצווה להוציא ממון עליו וחז"ל גדרו זמן שאדם מחויב להשקיע בשביל קיומו. נראה לי שספק סכנה גובר באופן פשוט וכן הורו רבנים רבים גם אם לא כולם.
אני יותר נוטה למה שהרב דרוקמן אומרברגוע

"איננו צריכים להחמיר יותר מהוראות משרד הבריאות דווקא כאשר הדבר נוגע לענייני קודש. אם היתה הוראה של משרד הבריאות שלא לצאת מהבית – לא היינו מורים לצאת מהבית כדי להתפלל במניין.

אבל מכיוון שאין הוראה כזו, ולצורך אירועים מסויימים התירו התקהלויות של עד עשרה אנשים – כגון חתונות, וכד', אין כל סיבה שלא להתפלל בעשרה. ב'רמי לוי' התירו אפילו 100 אנשים בבת אחת, בשאר המקומות התירו עד עשרה, ואין סיבה להחמיר יותר ממשרד הבריאות"."

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431000

 

הרבניים הראשיים גם אומרים דברים דומים

ראשית, זה אמנם מחלוקת וברור שיש גם מקום לדבריוארץ השוקולד
אבל אחר המחילה מכבוד תורתו זה לא אותו דבר.
סגירת עסקים וחנויות הן בעלי מחיר כלכלי שבאופן עקיף יפגעו באנשים ולכן חוששים לפגוע באיזון בין הפגיעות.
בנוסף, נתניהו יצא במפורש עם הנחיה לצמצם יציאות למינימום ולא להיות במקומות ציבוריים יותר מ10 דקות, ככה שמניין נכנס לקטגוריה זו שניסו להגביל.
אפשר לקנות דרך האינטרנטברגוע

ולהתיר רק לאנשים מבוגרים שלא יסתדרו ללכת לסופרים

 

מתירים גם לאנשים לצאת מהבית לפארקים עם הילדים שלהם או בשביל להסתובב עם הכלב,

זה פחות חשוב מתפילה במניין?

 

ההנחיות היו לא לצאת מהבית סתם בשביל להסתובב, אבל כן מותר לצאת לצרכים חיוניים.

תפילה במניין לדעתי היא בהחלט צורך חיוני.

 

גם מקומות עבודה לא סגרו לגמרי, רק אמרו לצמצם ל 30% ולשמור על מרחק של שני מטר.

 

חוץ מזה

עד עכשיו ההנחיות היו בגדר המלצה, שמעתי עכשיו בחדשות שהולכים להפוך אותם לצו מחייב, ויהיה שם סעיף שמתיר להתפלל במניין.

 

ההנחיות של משרד הבריאות מספיק מחמירות,

לא מבין למה אנחנו צריכים להחמיר יותר מהם.

ראשית, ההנחיות אומרות לתעדף קניה דרך האינטרנטארץ השוקולד
שנית, נאמר במפורש בהנחיות לא ללכת לפארקים ולגבי יציאה עם הכלב זה מוגבל ליציאה של עד עשר דקות. (מניין הוא לרוב יותר מ10 דקות)

נחלקו הרבנים האם תפילה נחשב צורך חיוני. סוף סוף אדם לא נדרש להוציא ממון על תפילה במניין. אז יש הבדל בין מחיר ממוני למחיר של ויתור על מניין.

הנה ההנחיות נכון לעכשיו
לאן אפשר לצאת ומי ממשיך לעבוד? המדריך לתקנות החירום למאבק בקורונה - וואלה! חדשות
ככה שנראה שיש הגיון רב בויתור על מניין למרות הכאב כחלק מהמלחמה במגפה.
הסעיף על מניינים מגיע כי אין בעיה או כי יש לחץ לאפשר ומוכנים להסתכן בגלל הלחץ הציבורי כמו היחס להפגנות?

ההסבר הוא די פשוט, ככל שנמעיט לצאת ולפגוש בני אדם כן ייטב מבחינה רפואית. ואז עולה השאלה מה מספיק חשוב שנסכים למחיר בריאותי בשבילו?
הרי ברור שקיום מפגשים בין אנשים מפיץ את המגפה, השאלה מה מספיק נצרך שלא נוותר על קיומם לשם כך.
(ונחלקו רבני דורנו האם תפילה במניין מספיק חשובה למרות שזה יפיץ את המחלה די בוודאות.)
מה שאמרתי על הפארקים היה עד יום שישיברגוע

די מסכים עם מה שכתבת בסוף

למרות שלדעתי אם מתפללים רק 10 ובמרוויחים גדולים אז סיכוי נמוך מאוד שמישהו ידבק

דברי הרב מלמד שנשלחו עכשיוארץ השוקולד
"תוספת: מכתב רבנים חדש בנוגע לנגיף
ב"ה יום רביעי לסדר ויקהל פקודי, תש"פ

אחים ואחיות יקרים,

המציאות שנכפתה עלינו מאתגרת. ווירוס קטן מאיים על כולנו, מסכן את הבריאות, מאיים על היציבות הכלכלית. אנו, מלאי אמונה שבעז"ה נוכל לימים המאתגרים ונצא מהם מחוזקים.

בימים אלה, עלינו להישמע להוראות נציגי מהממשלה ומומחי רפואה. אל לנו לסכן איש, בעיקר לא את אלה שבקבוצות הסיכון.

תורתנו היא תורת חיים שנועדה להוסיף חיים וברכה, ולכן אפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת, קל וחומר שספק פיקוח נפש דוחה תפילה במניין וכדומה. לעיתים עת לִכְנוֹס ולעיתים עת לפזֶר, ועתה הזמן להתכנס אל הבתים פנימה, לזכות בכל הדברים הטובים שאפשר לקלוט בעת שמתכנסים

להלן הנחיות המתבקשות לנוכח המציאות החדשה:
ענייני תפילה:
אין לקיים מניינים בבתי הכנסת ובמקומות סגורים. אין לקיים מניינים בבתים פרטיים.

מקובל שהמתפלל תפילת יחיד, ישתדל להתפלל בשעה שהציבור מתפללים (שולחן ערוך, סימן צ', ט'). לא מצאנו ערך לתפילת רבים, כשכולם מתפללים תפילת יחיד. אף על פי כן, אנו מציעים להשתדל להתפלל בשעה הקבועה למניינים בימים של שגרה. לא תפילה בציבור יש כאן, אבל תפילת הציבור – יש.

רצוי להוסיף בתפילת היחיד חלקים מתפילת אבינו מלכנו.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמָחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרַי חוֹבוֹתֵינוּ.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דּינֵנוּ.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִיכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.

אבלים האומרים קדיש לעילוי נשמת הוריהם או קרוביהם, יוסיפו בלימוד התורה, משניות או הלכות, לעילוי נשמת יקירם, והלימוד יחשב להם יותר מקדיש. שכן בכל השנה, יש בלימוד התורה עילוי נשמה יותר מאשר הקדיש, קל וחומר בעת הזאת, שאנו פטורים מתפילה במניין, שעיקר עילוי הנשמה בתוספת תורה.

אין לבקר אנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון. יחד עם זאת, בימים אלה יש לקיים בקביעות את מצוות כיבוד אב ואם וכן סבא וסבתא באמצעות הטלפון." (חתומים, הרב דוד סתיו, הרב אליעזר מלמד והרב מאיר נהוראי)



מחשבות בצל קורונה

המקור
אני חושב שזה מאוד מענייןאשכנזי פריווילג

כשיש גזירה מהגויים נגיד לא לקיים מצוות אז ישר כולם אומרים שזה ניסיון וצריך למסור את הנפש.

אבל כשזה יד ה' אז פתאום זה פיקוח נפש ומבטלים שיעורי תורה ומניינים (שעל פי האמונה שלכם הם דווקא מגינים עליכם...)

אם אתה מאמין שזה ניסיון ושעוסקים במצווה אינם ניזוקים אז אתה צריך לעמוד בניסיון שה' מטיל עליך... אם אתה לא אז זזה סימן שאתה לא באמת מאמין בדברים האלה(לפחות בתת מודע)

מכירים את הסיפור על ר' אלימלך?נ.ד.ב

שהוא היה בכלא והיה שם סיר של צואה אז הוא לא יכל להתפלל והיה איתו אחיו ר' זושא ואחד מהם בכה שלא יכול להתפלל אז ענה לו השני- מי שאמר לנו להתפלל הוא גם מי שאמר לנו לא להתפלל במצב כזה. אז הם שמו ולקחו משם את הסיר ויכלו להתפלל. אז יהיה רצון שזה גם יהיה לנו! (שיסירו לנו את הסיר- הקורונה)

זה בהנחה שבאמת זו ההלכה ורצון ה'.אשכנזי פריווילג


אם יש הרבה רבנים שאומרים את זה כנראה שיש בזה משהו...נ.ד.ב


פשוט מאוד - זו ההלכההסטורי
(אני כותב בשביל לעשות סדר לקוראים האחרים - אין לי שום עניין להתווכח עם מי שלא מאמין בקדושת דברי חז"ל)

ב'שעת השמד' בפרהסיא - כלומר כשיש גזירה שמטרתה לבטל אותנו מהמצוות - צריך לההרג ולא לעבור על אף איסור.
בכל מצב סכנה או ספק סכנה אחר - התורה אמרה 'וחי בהם - ולא שימות בהם', בכל העבירות חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
אני יודע שזו ההלכה אבל היא לא הגיונית זה הקטעאשכנזי פריווילג


החילוק הוא כך.מבקש אמונה

כשגוי רוצה למנוע מיהודי לשמור מצוות - וזה לא מסיבה רפואית וכדומה, זה סתם כדי שנפסיק,

פה השאלה היא האם אנחנו מקשיבים לבנאדם או לקב"ה - לכן שייך שזה ניסיון ולמסור נפש

 

אבל כשהסיבה היא רפואית , אין חילול ה' כי לשמור על עצמינו זה מצווה.

ואין שום ניסיון אם תסכן את עצמך כי זה לא רצון ה'

הסבר יפהארץ השוקולד
זה מאוד מוזראשכנזי פריווילג

"כשגוי רוצה למנוע מיהודי לשמור מצוות - וזה לא מסיבה רפואית וכדומה, זה סתם כדי שנפסיק"

 

וכשה' מונע מכם אז זה לא כדי שתפסיקו?

 

כשזה מגיע מגוי אז אתה לא יודע בוודאות אם זה ניסיון מה' או לא כי זה יכול להגיע מהבחירה החופשית של הגוי, נגד רצון ה'.

אבל כשזה מגיע מה' ממש אז אתה צריך להיות בטוח שזה ניסיון מה' ולהמשיך כרגיל ולסמוך עליו שלא תיפגע.

אנסה להשיבארץ השוקולד
1. אם גוי רוצה שאראה שהחיים שלי חשובים יותר מקיום התורה, אז אני אמור למסור את הנפש כי התורה חשובה יותר מחיי.
(יש לכך הרבה פרטי דינים, לדוגמא אם הוא עושה להנאתו אז לא מוסרים את הנפש, יש הבדל בין 3 עברות לכל השאר שעליהם מוסרים את הנפש רק בשעת שמד.)

2. לכן, עקרונית מסתכנים בשביל תפילה רק אם ברור שגויים גוזרים עלינו לא לקיים הכל כדי למחוק את הדת (וגם זה אולי מסויג), ובמקרה אחר לא מוסרים את הנפש. לכן, במקרה הזה אם לא נתפלל במניין אין אמירה של "היהדות לא חשובה לנו" וממילא לא נמסור את הנפש על זה.

3. אודות הנסיון, יתכן שה' בא לבדוק אותנו אם אנחנו יודעים לתעדף.
מפורט ובעייתיארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ז באדר תש"פ 12:28
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ז באדר תש"פ 12:28
1. מה התקיפה כנגד פטרינליזם? הרי כאן מדובר במחלה מדבקת, אם פלוני לא נזהר מאלמוני אז אצטרך לשמור מרחק מפלוני גם.

2. הוא קצת מאוד טועה בעובדות, חנויות הוגבלו והשאירו רק את הדברים לצורך חיוני.
האמירה היא פשוטה, יש סכנה בכל מפגש בין אנשים ולכן נתיר רק דברים שבלעדיהם החיים ייפגעו משמעותית. הרי מה תהיה התוצאה אם החנויות יסגרו?
ועולה השאלה האם מצאנו חיוב למסור את הנפש על תפילה במניין. הרי אין חיוב אפילו להוציא ממון על תפילה במניין (יש בהוצאת ממון לתפילה במניין מידת חסידות/הידור מצווה אבל לא חובה), אז להסתכן ולסכן אחרים בשביל זה?

3. טעויות נוספות ביחס לבתי הכנסת מול החופים:
א. החופים גם נסגרו. (אז גם אם לקח יום נוסף, סוף סוף הם סגורים עכשיו ולכן לא ניתן ללמוד מזה לבית כנסת עכשיו)
ב. החופים הם באוויר הפתוח ככה שזה פחות מסוכן להדבקה מבתי כנסת.

4. ההשוואה לסיפור על היונת זהב, הרי הלכה שלא כמו רבי יהושע בסיפור אלא הולכי דרכים מברכים במקום שנזכרו.

5. עצם ההשוואה ליום כיפור, אני לא מבין כיצד לומדים להחמיר בדרבנן ממצווה דאורייתא שבה יש כרת. (קל וחומר הוא שלומדים להחמיר בחמור אם מחמירים בקל, לא שלומדים להחמיר בקל כי מחמירים בחמור.)

המורם מכל האמור, רעיונות שנשמעים יפה אך לא נכונים ולא סתם רבים הפוסקים שהורו אחרת כגון הרב מלמד
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431391
לאחר הנתונים הללו ברור שצריך להתפלל יחידארץ השוקולד
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431558

24% מ700 הנדבקים הראשונים בערך נדבקו בגלל שהם הלכו לבית כנסת.

מי שרוצה להרבות חולים שיגיד להתפלל בציבור
אבל אז לא היו הגבלות על עשרה מתפללים ומרחק שני מטרברגוע


אמת, ועדיין הנזק היהארץ השוקולד
ולכן חשוב להבין שיש עניין להחמיר מעבר להנחיות.

כמו הבדיחה על האבא והילד שכלב נובח והאבא אומר לילד לברוח, הילד שואל את האבא "אבל כלב נובח לא נושך"? עונה לו האבא: אני יודע את זה ואתה יודע, אבל אני לא יודע אם הכלב יודע.
גם כאן ההנחיות בעצם מנסות לומר ששמירת מרחק מאחרים רק תעזור למניעת הפצת המגפה, אז גם אם משהו לא נאסר במפורש בהנחיות עדיין יכול להיות שם נזק וממילא פשוט ראוי להיזהר במידת האפשר
ובזה מתייתרת גם ההשוואה לקניות וגם הכאב 'ל הרב הראשיהסטורי
@אריאל יוסף



לתשומת לב - קניות כולל את 'הפיראט האדום' בו ישב נשא ידוע במשך כמה ימים בלחץ של קניית אביזרי תחפושות.

אני מאוד מבין את הכאב של הרב הראשי, אבל אם 24% מההדבקות בבתי כנסת, אז פשוט וברור שסכנתא חמירא. (וכפי שגם העירו בערוץ בתגובה לדבריו - הרבנות מוציאה הוראות שכמעט אי אפשר לעמוד בהן)
חתכת את השורה למטה שלא מסתדרת עם התאוריה...אריאל יוסף
אני לא חתכתי כלוםהסטורי
ככה זה הופיע אצלינו בקבוצה. 22 במרץ, זה שבוע שלם אחרי החמרת ההנחיות, שכפי שאני ראיתי אצלינו וכפי שרבים אחרים ראו במקומות אחרים - אי אפשר באמת לקיים מנינים ולעמוד בהן במלואן.

(ואגב, לפני החמרת ההוראות, גם ההוראות לסופרים היו פחות חמורות ועדיין...)
בד"כ יודעים על הדבקה שבועיים אחרי כידוע לך.אריאל יוסף

וכידוע לך מרבית יושבי בתי הכנסת בישראל, לא הקפידו *כלל* על ההנחיות בשבוע שעבר, גם מחוץ לבית הכנסת...

סטטיסטית, ביחס לגודלם באוכלוסיה שרובה הקפידה על ההנחיות ולא מגיעה כלל לבתי כנסת - הנתון הזה סביר למדי.

גם בסופרים באותם ימים לא הקפידו על כלוםהסטורי
ועדיין מכל מיני סיבות הגיוניות יש הרבה פחחת הדבקה.

חוץ מזה שזה לא נכון - שבועיים זה הטווח ביטחון. רוב ההדבקה הי בין חמישה לתשעה ימים. אז כבר היו הגבלות, פחות מבעשרה ימים האחרונים.
יפה שאתה משווה היגיינה בסופרים להיגיינה בשטיבלך....אריאל יוסף


אני לא משווה - הרב לאו השווההסטורי
לכן כתבתי: כל מקרה לגופו.אריאל יוסף

לדוגמה: בבית הכנסת כאן ביישוב עברו בשבוע האחרון ממגבות רגילות למגבות נייר.

בשבוע האחרון?!הסטורי
אצלינו זה כבר היה ברור ממוצאי פורים
אולי עוד קודם. בשבוע של פורים לא הייתי כאן.אריאל יוסף

אגב - ממוצאי פורים עברו פחות משבועיים...

רוב הנדבקים חולים תוך פחות משבועיים!הסטורי
הבידוד של שבועיים זה ליתר ביטחון. אצל רוב הנדבקים התסמינים מופיעים בין 4 ל9 ימים מההדבקה.
מזל שנזכרוארץ השוקולד
מה פירוש "נזכרו"? הסיפור הזה כאן שבוע וחצי.אריאל יוסף


א. באופן כללי לא מבין הגיון במגבת רב פעמית בבית כנסתארץ השוקולד
גם ללא קשר לקורונה, זה בקלות מעביר מחלות.

ב. ברגע שאמרו שיש מחלה מדבקת באוויר (וזה כבר היה ידוע מספר ימים לפני פורים, כבר כמעט שלושה שבועות) היה ראוי לעבור לחד פעמי
יכול להיות שעברו. כבר כתבתי שלא הייתי כאן באותו שבוע.אריאל יוסף
ועדיין במקום שחורג עדיף בוודאות לא ללכתארץ השוקולד
במקום ששומר על הכללים יש מקום ללכת, אבל אני חושב שיותר חמור לקחת סיכון על לחלות ולהדביק אחרים ממצב של פספוס תפילה במניין.
מסכים עם החלק הראשון (גם עם השני - בכפוף לראשון).אריאל יוסף


יש הרבה יותר אנשים בסופריםארץ השוקולד
ובכל זאת ההדבקה הרבה יותר גבוהה בבתי כנסת, האם כולם רק שטיבלכים?
בימות השבוע אכן כמדומה שרבים מאוד מתפללים בשגרה בשטיבלך.אריאל יוסף

וגם בבתי כנסת אחרים יש פעמים רבות אולם קטן עכ"פ בימות החול.

מאיפה לך לדעת מה מרבית בתי הכנסת עושים?ארץ השוקולד
אני דווקא מכיר יותר שהקפידו פחות או יותר על ההנחיות מאלה שלא.
שנית, דווקא האחוז באוכלוסיה שהולך לבית כנסת נמוך בהרבה מהאחוז באוכלוסיה שהולך לסופרים. ככה שההדבקה שם חמורה הרבה יותר בכלל.
ולבסוף, ההדבקות לא הולכות לפי ההנחיות, אלא ההנחיות באו למזער הדבקות באמצעות קביעת מרחק בין אנשים, מי שחושב שראוי לסכן אנשים בשביל מצווה דרבנן שיפתח רמב"ם בהלכות קידוש השם ויראה שזה אסור.
ולתשומת ליבך - החתימותאריאל יוסף
באמת שאין לי מושג מה אתה מנסה להוכיח מהחתימותהסטורי
אני הקטן, כמו רבים וגדולים ממני בהרבה, טוענים שהוראות הרבנות אינן מציאותיות. מי שמסוגל לנהל תפילות במניין תוך כדי הקפדה על - בדיוק עשרה אנשים בחדר ושני מטר בין אדם לאדם כל זמן השהות - בכבוד, מי שרואה שזה לא מציאותי, גם הרב יצחק יוסף הבהיר שיתפלל ביחידות.
כנראה זה תלוי מקום.אריאל יוסף

למשל, אני מתפלל כאן ביישוב מדי יום,

ולא נתקלתי בבעיות במרווחים.

 

בתפילות שבת התפצלנו למספר מקומות ומניינים והיו מרווחים כנדרש + אלכוג'ל זמין.

 

החל מאתמול מתפללים ברחבה שליד בית הכנסת.

כנראה זה תלוי מאוד בגודל בית הכנסת ובמספר המתפללים בכל מניין.

ומקפידים על עשרה בדיוק ולא יותר בכל מניין?הסטורי
זה הופיע בכל ההוראות של משרד הבריאות והרבנות.
א. תפריד בין עיקר לטפל. הסיפור הוא המרחק.אריאל יוסף

באולם גדול, אפשר להכניס יותר מעשרה עם מרחקים ראויים.

 

ב. בנ"ד, כל מי שיתר על עשרה עולה לעזרת נשים.

אם יש יותר מעשרים, אפשר כבר להתפצל לשני מניינים.

אתה בדיוק מאשר את מה שאמרתיהסטורי
עזר"נ בד"כ היא אותו חלל ואותו אויר. ממילא אתה מאשר שאי אפשר באמת לעמוד בהוראות.

אז אצלינו לא הסתפקו ב'מי שמגיע' אלא עשו טבלאות אקסל שנשלחו בכל הקבוצות, של מניינים בדיוק ועדיין לא עמדו בזה.

https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/729092
תלוי ברמת ההפרדה. ועדיין המרחקים נשמרים כאן כראוי.אריאל יוסף

אבל נשמע שממש ממש השקיעו אצלכם.

השקיעו ועדיין לא עומדים בכלליםהסטורי
וכל יום מוציאים אזהרות מחדש וזה לא עוזר
תתפללו ברחבה בחוץ...אריאל יוסף


זה מה שהם עושים מאתמול, עכשיו זו גם עמדת הרבנותהסטורי
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431740

ועדיין צריך להקפיד על עד עשרה אנשים ושני מטר לפחות בין אחד לשני.

מאות רבני ישובים וקהילות, הגיעו כבר שבוע שעבר להבנה שזה לא עובד. עכשיו גם הרבנות מבהירה, שאם זה לא עובד - להתפלל בבית.
דווקא מספר האנשים זה מאוד חשובארץ השוקולד
ככל שיש יותר אנשים עולה הסיכוי באופן משמעותי להדבקה של אחרים והפצת המגפה.
שוב, מאות אנשים נדבקו בגלל שהם הלכו לבית כנסת. תרצה לתת את הדין על הפצת מחלה כדי להתפלל במניין?
(59 אנשים*)טיפות של אור
האחריות לא על הכתפיים שלי ולכן לא אתן את הדין.אריאל יוסף

כידוע לך, האחריות על הכתפיים של בעלי הסמכות.

כמו שכתבתי, אלו שנדבקו, נדבקו בימים ובמקומות שנהגו כרגיל לחלוטין.

לא הבנתי את העניין, יש הבדל בין סופרים לבתי מלוןארץ השוקולד
אז נטשטש אותם כדי שלא יאשימו בתי כנסת כבעייתיים?

ללא קשר, חשוב לפרט כדי שאנשים יבינו שגם בתי מלון בעייתיים וגם מסעדות וגם חנויות. ושיבינו שמקוואות פחות בעייתיים מבתי כנסת
ועדיין כלל הבתי כנסת הדביקו בהרבה יותר מסופריםארץ השוקולד
למרות שהאוכלוסייה הדתית היא קטנה מכלל האוכלוסיה בארץ.
ולמרות שכיכר השבת מנסים להעלים את העובדה הזו.

יותר מפי 3 חולים כי הם נדבקו בבית הכנסת ממי שנדבק בסופרים. ואם תרצה להוסיף חנויות אז פי 1.7 לערך נדבקו בבתי כנסת מכלל הסופרים והחנויות. ככה שבאופן כללי בתי כנסת זה בעייתי יותר.
הפניתי לתשובות בהודעה הקודמת. כנראה ערכתי אחרי שקראת.אריאל יוסף


הסטורי הגיב שם יפה, לא חשבתי שצריך שאגיב שםארץ השוקולד
הגבתי שם.

באופן כללי משמעותית פחות מחצי הם באוכלוסיה שרלוונטי אצלם להתפלל במניין, פחות מחצי מאותה אוכלוסיה הם בנים וחלק מהם בכלל לא בגיל שהולך לבית כנסת, ככה שפחות הולכים לבתי כנסת מסופרים כי זה רלוונטי לכלל האוכלוסיה. ובכל זאת בבתי כנסת הנזק חמור הרבה יותר. לא שווה להחמיר בפיקוח נפש?
אתה שוב מתעלם מהעובדה שהחתך באוכלוסיה שמתפלל במנייןאריאל יוסף

הוא גם החתך שתפס את ההנחיות באיחור.

באותה מידה אני מניח שגם בסופרים בחתך הזה נדבקו יותר מאשר בסופרים מחוצה לו.

העניין הוא שרוב המספרים הללו לפני ההנחיותארץ השוקולד
ככה שפשוט רואים אלו מקומות מדביקים יותר.

יתכן מאוד שבמקומות הללו המצב היה גרוע יותר כדבריך בכלל המקומות
הפילוח הזה לא משנה את העובדותהסטורי
אם העניין זה לצאת עם ידינו על העליונה, בשאלה 'מי אשם יותר?', אז הפילוח הזה משנה משהו. אגב, יש קניונים, מסעדות ובתי קפה גם בגאולה, ברב שפע, סנטר 1 ובבני ברק (אני פחות מכיר) - דווקא אותם היה צריך לשלוח משטרה לסגור.

אם השאלה היא האם יש כאן סיכון בהליכה לבתי כנסת, אז אם בבתי כנסת מתרחשת רבע, או אפילו שמינית מההדבקה - ע"פ ההלכה הפשוטה צריך להימנע מללכת אליהם, "הזריז נשכר, הנשאל מגונה והשואל שופך דמים". כמובן שבימים אלו צריך להמנע ממסעדות, בתי קפה קניונים וכאלו.
כרגע בכל מקרה הוראת הרה"ר היא לסגור בתיכ"נ.אריאל יוסף

כך שהציטוט שלך היה רלוונטי להנחיותיה הקודמות....

אבל תגובתי היתה להתחשבנות המגוכחת של כיכר השבתהסטורי
הנטיה החרדית, שאחראית במידה רבה לזלזול בהנחיות וממילא זלזול בחיי אדם בימים אלו - תמיד לחפש איך ה'חילונים' מנסים לדפוק אותם. ההתחשבנות המגוכחת האם יש יותר נדבקים בבתי כנסת או במקומות בילוי (שאין ספק שצריך לסגור כעת ומי שהולך אליהם הוא טיפש ורשע), משנה אולי את המסגור אבל לא את הנתונים.
ועדיין הציטוט שלך היה רלוונטי כלפי מועצת הרה"ר.אריאל יוסף


אז מישהו מבין למה היה צריך לחכות ש40% לפחות מכלל המתאשפזיםהסטורי
הם מהמתפללים במניין, כדי להבין שהוראות שאף אחד כמעט לא מסוגל לעמוד בהן, יוצרות בציבור זלזול, שמתבטא גם במרכזי הקניות וכד'?
למה לא כולם ראו כבר לפני שבועיים שההוראות לא ישימות?
למה לא הבינו שאם משרד הבריאות אוסר התכנסויות של יותר מחמישה והחריגו רק תפילה - זה אומר שבעצם מומחי הבריאות (אלו שסומכים על חוות דעתם מספק לאכול חזיר ביוה"כ) חושבים שיש גם בזה סכנה?

אז כן, המאושפזים בירושלים וגוש דן של אתמול - כולם נדבקו בשבועיים האחרונים, בבית כנסת? בחתונה מחתרתית? בסופר עמוס? בכולל שהמשיך ללמוד? איני יודע. חבל שנזכרו לשים את המנעול, הרבה אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה.
לא יודע למה החלטת שלא ישימות.אריאל יוסף

די ברור שמדובר בציבור שההנחיות פשוט לא עניינו אותו.

אני מכיר מקומות שהקפידו על ההנחיות ככל האפשר ולא נדבקו.

לכאורה זה תלוי מקומות והיה ראוי לו היה מתאפשר לבחון כל מקרה לגופו.

אני לא החלטתי, זאת היתה המציאותהסטורי
גם במקומות שלכאו' ההוראות כן עיניינו, עיגלו כל מיני פינות, "נו מה זה משנה עשרה או שלושה עשר?" (משנה מאוד, לכל נושא אחר אסרו גם חמישה), "נו, רק בקריאת התורה העולה עומד על יד הבעל קורא". "נו רק אחד חילק סידורים" (ואז התברר שהוא חולה).

לא רק בארץ, גם ברחבי העולם מקומות תפילה שלנו ולהבדיל גם אחרים - שימשו מוקד הדבקה מאוד רציני. כל מי שהקשיב לאנשי משרד הבריאות ולרופאים יראי שמיים רבים שעלו לתקשורת, שמע שלולי כיפופי הידיים עם הרבנים הראשיים - היו מחמירים הרבה יותר עוד קודם.

משום מה, במקום שההנחייה מהרבנות, בדיוק כמו בחילול יוה"כ שחל בשבת בספק פיקוח נפש - "הזריז נשכר, הנשאל מגונה והשואל שופך דמים!", הרבנות גימגמה. אפילו להגיד בפירוש שאם לא עומדים בהוראות - לא להשתתף במניין כזה, הרב יוסף אמר בסוף דרך אגב והרב לאו לא אמר עד אתמול (להפך, הוא ביקר רבני קהילות, שראו את המציאות וסגרו את בתי הכנסת).

אם הרבנות לא היתה מתעקשת וממילא האיסור של משרד הבריאות היה הרבה יותר חד משמעי לפני שבוע ושבועיים - היה אפשר יותר בקלות להגיע גם לראשי הציבור החרדי עם דרישה חד משמעית ובעת הצורך לערב את המשטרה הרבה קודם.

(כמובן, זה לא מוריד את האחריות מראשי הציבור החרדי ומ'נאמני ביתם' על ההדרכה לזלזל בהוראות בתחילת הסיפור)
ברוב מוחלט של הציבור יש מגמת ירידהאריאל יוסף
עבר עריכה על ידי אריאל יוסף בתאריך ו' בניסן תש"פ 16:10

כולל בציבורים שהתפללו במניין ע"פ ההנחיות.

 

רק בציבורים שזלזלו בהנחיות העקומה עוד לא יורדת.

 

אני חושב שיש לך קשר אישי עם לפחות אחד מחברי מועצת הרה"ר

שחתמו על ההנחיות הללו. אתה מוזמן להבהיר לו את דעתך עליו.

יש כמה הסבריםארץ השוקולדאחרונה
1. לאנשים קשה לוותר.
2. יש אנשים שלא אוהבים להתנהג באחריות בעיקר כשזה דורש הרבה, כמו כאן שההנחיות דורשות מאמץ לבצע.
3. חלק גדול מהרבנים וכד' לא מבינים בנתונים ובבריאות אבל הם עוסקים בעיקר בתורה ולכן חשים שם את הכאב בויתור. מה עוד שהם רגילים שפונים אליהם כדמות המבינה ולכן הם עונים.
4. ציבור דתי פחות מבין את חומרת העניין כי הוא יותר מנותק וממילא פחות קשוב להנחיות ולוקח זמן עד שההנחיות נשמעות.
5. אם פחות מאמינים במערכות המדינה באופן כללי, אז פחות מקשיבים להנחיות שלהם.
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם

כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר

ויעקב חי כי עם ישראל קיים

גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה

שמואל ב יב יג

ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
עבר עריכה על ידי שנונימי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 9:14

שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.

נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》

צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).

וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,

הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.

מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר

חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי

הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.

מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג

יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר

בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.

גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל

(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 7:26

"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")

תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר

על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)

היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון

פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור

אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר

כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.

ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.

(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)

אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור

"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"

לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 14:51

לצדיקים כלל ישראלים.

לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)

אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.

בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה

"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור

לרבנים מהקבוצה של האומר

כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר

זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.

בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.

מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי

לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.

גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.

דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר

גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.

הנה:קעלעברימבאר

# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם

דקה 18.50

אחרי חיפוש שעשיתי.

שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני

לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי

אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.

מדייק -קעלעברימבאר

הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט

לא פשוט בכללדוס91אחרונה

תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..

חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..

אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים

אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' בכסלו תשפ"ז 15:35

צורף לאורות במהדורה מאוחרת

@קעלעברימבאר

(עריכה: הקשר)

הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה

איסלם היא עבודה זרהשנונימי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 9:22

בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.

אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.

'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.

הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.

הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.

כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!

מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom

כתוב במלאכיטיפות של אור

"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'

המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה

אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף

המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי

לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'

מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.

גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.

או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.

ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.

ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.

זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר

עושה אותו ע"ז.

כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז

אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן

קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...

צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר

כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.

או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)

ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"

ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל

כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור

לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף

אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם

אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר

הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.

רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.

למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?

אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?

לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור

ההבדל הוא:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 13:34

שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.

אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).

גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.

יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?

בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).

ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.

אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)

אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר

שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא

כן, זו כוונתיטיפות של אור

מה המקור?ה' אלהים אמת

על פי איזו גמרא במנחות?

הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?

כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר

לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז

מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור

איפה בגאונים?

לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת

שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו

לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור

"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.

איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?

אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.

'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.

'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"

האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?

כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ

לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר

הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז

ממש לא נכון.קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 16:41

כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.

זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.

ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).

ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.

הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.

ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש

ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.

ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.

אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש

ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית

פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים

ואסור להאריך בדבר פשוט

כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר

נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.

ומותר להכנס לבית כפירה

אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי

אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.

סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:

יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר

ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.

ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.

ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.

אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.

לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"

ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם

ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?

גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי

זה אמנם נתון לדיון

אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)

הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.

בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.

האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?

בוודאי שלא.

כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר

ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.

זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות

יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן

לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...

מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...

יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...

אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)

אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי

אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.

עם זה אני מסכים לגמרי.

אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.

בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.

בקיצור לא מבין את הטענה שלך.

מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות

המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.

המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.

קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,

לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.

אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?

(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)

אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר

אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל

אין מחלוקתרודף מצוות

אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.

השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.

לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה

לא אותו תיאור אותה התגלות אל.

אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.

לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.

בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".

אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.

כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן

קונסרבטיזםטיפות של אור

(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)

איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!

מצאתינוגע, לא נוגע

ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.

אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..

הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.

גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.

זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.

זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.

מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר

עדיף למה?הסטורי

לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר

אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי

אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.

המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר

והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.

ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.

ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?

האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?

לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי

לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.

עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.

מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר

קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.

לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר

נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי

גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר

הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם

ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי

מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.

לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר

אז אשאל כך:

מגילת תענית אל מול ספר מכבים

ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!

ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.

השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר

ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.

אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים

אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!

אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.

לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר

כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).

ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?

תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!

כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".

כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר

כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.

אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי

יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!

וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.

השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר

שעשית לאבותינו בימים ההם".

להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.

לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.

ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.

ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).

מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!

אתה האפיפיור?

תירגע עם הקביעות שלך.

האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר

או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?

אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות

האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?

אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!

לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.

לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר

עבר לאומי בנרטיב.

אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.

גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה

אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר

הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר

אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר

מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,

או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?

זו דוגמא אחת.

או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?

אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי

אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.

אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.

אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר

ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.

אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.

משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.

מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.

האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).

לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.

אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.

כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי

ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר

נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה

חשמונאיםחסדי הים

כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך

מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..

משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..

ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה

אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.

בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.

נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.

אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?

אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר

מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.

זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה

תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי

עבור מי שחדש כאן

לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר

ערב שבת היוםדורש טוב לעמי

וכבר טחנו את הנושא

מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה

לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125

הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?

אולי קל לישי לא מפחד

כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.

כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.

בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.

הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.

ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.

הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".

אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.

מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד