אז..מציאות.

בס"ד

 

 

 

אני כבר כמה ימים בלי גישה לאינטרנט.

אחרי שקראתי ספר לפני שבועיים על הסכנות שבאינטרנט, של קובי לוי, ועל הדג החי או הנט, ומאוד הזדעזעתי, ופתאום הפלאפון שלי שבק חיים וגם המחשב,

ראיתי סימן משמים.

היום לא יכולתי כבר, אחרי שעברתי לפלאפון כשר, וניתקתי את הקו של החזיר, ניסיתי לבדוק אולי בכל זאת המחשב יפעל, למרות שבפעם האחרונה דפקתי עליו מרוב ייאוש והרסתי את הסיכוי הקטן שלו לפעול,

והסים בכלל מנותק, שבועיים וחצי הוא לא קיים,

ואני כמו טיפשה שהיא גם גיבורת -על מרוב אמונה, פשוט לא יכולתי היום, לא יכולתי בלי חדשות, בלי מוזיקה,

והדלקתי את המחשב, והכנסתי את הסין המת לנתב של המחשב הניח החבוט והישן,

ונדרתי לה' שאם המחשב ידלק אני אגיד מיד נשמת כל חי, והמחשב נדלק נגד כל הסיכויים.

ואז אמרתי מיד נשמת.

ואז ראיתי שאין אינטרנט, וכי מה חשבתי?

ובכל זאת נדרתי שוב , שאומר שוב נשמת כל חי.....

והאינטרנט עובד. עובדה אני כותבת כאן, הוכחה חיה.

אמרתי מיד נשמת כל חי, אחוזת התפעלות, ומיהרתי לבדוק איך יכול להיות, אינטרנט? הקו לא פעיל!! אני עדיין תוהה גם בדקות אלו איך זה פועל, מין הסתם שהקו עוד פעיל רק לא בדקתי אותו ואיכשהו נשארו לו כמה ימים לעבוד, ואלי הפקידה לא עשתה למרות הבקשה

א נ ע ר ף ולא על זה רציתי לדבר.

רציתי לדבר על אלוקים. התקרבתי אליו מאוד, מאוד, מאוד, בחודש אדר הזה. יש ספר שאני מחוברת אליו כמו חמצן, ובלעדיו אני עצובה , ממש ככה. אני הופכת להיות אדם שמח בחלקו ומאושר כשאני קוראת בו, ותמיד יש לי קשיים לקרוא בו, הזויים ומוזרים, אני רק מתחילה לדפדף בו ואני נדרמת או צריכה להתפנות אני נעשית צמאה וכל מיני צרות של היצר הרע ובכל זאת בכל זאת בכל זאת הצלחתי לקרוא בו, הוא כבר שבוע וחצי איתי ולמרות שאני קוראת בו כל יום - לא הספקתי לסיים אותו, כי כל משפט דורש התעמקות היצר שלי , היצר הרע שפעם המריד אותי נגד הבורא, ועכשיו כל משפט מחסיר פעימות ליבי וסותם לו את הפה המסריח והכופר, וזה כל כך כייף לי להיות ככה מותרת ספיקות, וזה נס עצום שקשה לי להסביר, 

 

קוראים לספר האמת היחידה חלק 1. הוא שחור ויש עליו תמונות של גוף האדם וחורבן הבית וכד'.

וכתוב שם הוכחות חותכות לקיום התורה,

חותכות גם את האפיקורס הכי גדול, מה שאני הייתי. בחורה חכמה שהופכת לאפיקורסית זה מסוכן ואף אחד לא הצליח להחזיר אותי בתשובה עד שנפל לידי הספר הזה וזה פשוט אילץ אותי לשנות תפיסה ולשנות הכל, הייתי אפיקורסית הכי מסוכנת כי האמנתי בה' רק לא בתורה שבעל פה והיו לי כל מיני עיוותים על התורה , הייתי לייצנית כל כך, וחשבתי שאני חכמה, והחזקתי מכשיר שהוא מבחינת חזיר ושקץ משוקץ ואני מעידה על עצמי שמאז שאין לי את המכשיר הלב שלי מתרפא ומשתמח וחכם הרבה יותר,

ואיכשהו אני מנסה להעביר פה בכמה מילים את האמת היחידה, כי ה' הוא אלוקים והוא אמת, והתורה אמת, וגם התורה שבעל פה!!!! והכל!!!!! הכל אמת אין לי ספיקות בכלל

 

ואכתוב כאן כמה מילים על אמת מתוקה זו:

 

קודם כל , אין כזה דבר שאלות אמיתיות באמונה. אמונה בבורא העולם נותן התורה הוא הדבר הפשוט ביותר בעולם. כל גרגיר חול, עלה עץ, כוכב בשמים, צורח שיש בורא לעולם ושאין קץ לחכמה שלו, וליכולת שלו, וכל ההסטוריה צורחת את האמת שאותו הבורא בחר בעמו ישראל התורה אצל הגויים היא הסטוריה, יציאת מצרים זה הסטוריה, ניסים גלויים שקרו לעם ישראל ידועים אצל כל הסטוריון חוקר באותם תקופות, שאלות באמונה זה בסך הכל תירוצים למה אני רוצה לחטוא, ההוכחות לאמונה כל כך פשוטות!

 

הוכחה ראשונה!!!!

 

המדענים גילו שיש בעולם חומרים שמתפוררים לאט והופכים לחומרים אחרים במשך זמן. אורניום הופך לאט לאט לעופרת, זה שעדיין יש אורניום בעולם ולא הכל הפך לעופרת מראה שהייתה התחלה לאורניום ושלא הכל הספיק להפוך לעופרת! אז הייתה התחלה לעולם, ולפי הוכחות החומרים גם הייתה התחלה כמו הזמן של התורה. 

דבר שני, המדענים תמיד כשמגלים משהו חדש בעולם ישר מחפשים מה התפקיד שלו בעולם, וזה מעיד שהם מאמינים שהעולם לא נברא סתם.. פעם עוד חשבו שהתוספתן סתם נברא, היום גם את זה גילו שזה בא עם תפקיד . ויש את האפיקורסים שאומרים אז מה זה מליוני שנות אור בין הכוכבים? ואנחנו יודעים שהשם ברא את הכוכבים כל כוכב עם האור שלו, "מבוגרים" כדי שיאירו מיד, וגם את העצים "זקנים" מוכנים עם פירות לאכילה, גם האדם נולד מבוגר, והעולם כולו נברא בצורה שתהיה קרקע פוריה לחיים על פני האדמה, הרי כוכבי אש באמת צריכים שנים כדי להיות כל כך הרבה, השם ברא אותם ביום אחד- "להאיר" על הארץ!!!! ברור שהעולם נברא מבושל, וההתחלה הייתה "מבוגרת".

 

תראו עוד הוכחה: כדור הארץ נמצא במרחק של 150.000.000 !!!! ק"מ מהשמש!!!!!!!!!! כן!!!! קצת יותר רחוק מהשמש- היינו קופאים. קצת יותר קרוב- הכדור הארץ היה נשרף, והכדור שלנו מסתובב סביב לציר שמשופע בעשרים ושלוש מעלות!זה גורם לעונות השנה, אם הציר היה ישר- היה בין הקטבים תמיד קיץ לוהט!!! וסמוך לקטבים קרחוני ענק! העולם היה לא ראוי לקיום בריות! 

 

אנחנו ובעלי החיים פולטים כל רגע דו תחמוצת הפחמן!העולם היה יכול להתמלא בגז הרעיל הזה! מה עשה השם ? ברא עצים ואת הים, העצים פולטים חמצן , ובולעים את הרעל שאנחנו פולטים, והים בולע גם כן, במידה ויש עודף גז באויר! ואם יש מחסור בגז הזה? הים פולט!!!!!!!

מי נתן שכל לים לבלוע כשיש יותר מידיי

לפלוט כשיש פחות מידיי

מי נתן שכל לים לא לעבור את הגבול הדמיוני על החוף????

כתוב בתורה גבול שמת בל יעבורון , הבריאה מוכעחה על קיום הבורא,

 

ובכלל, 

המשך..למי שרוצה להיכנס !מציאות.

בס"ד

 

משום מה הפסיק לי הירשרור הראשון ברורח נס הוא לא נמחק אלא נשלח אוטומטית, וכמו שאני מאמינה אין מיקרה בעולם אז..זה היה צריך לקרות? כן.

 

אני ממשיכה עם הוכחות לקיום התורה.

 

בדם שלך יש חומר שמיד כשהוא יוצא לאויר הוא מקריש, זה התפקיד שלו לשמור לך על הגוף שאם את נפצעת מיד הדם מפסיק.

איך בגוף הוא יודע לא להקריש?

 

הקיבה שלך מעכלת הכל- גם חומרים קשים מאוד מאוד מאודדדד

ואת עצמה היא לא מעכלת? את הדפנות בה שהן נמצאות בין המאכלים , בסבבה שלהן, רכות ועדינות!

אבל כשחיה מתה מתעכלת מיד גם קיבתה וזו הסיבה לסירחונה. וכנ"ל בני אדם...

 

"מבשרי אחזה אלוק".

 

ועכשיו נעבור לתורה. היטלר ימ"ש חשב שהטוב זה להרוג את כל היהודים. אש"ף בטוח שהטוב זה לזרוק אותנו לים. השכן החילוני שלי בטוח שאין יותר מוסרי מלתת לכל אחד לעשות כחפץ ליבו, והיושבים בכנסת בטוחים כל אחד בחוקיו וכל כת והמצאותיה, המוסר שלה וה"טוב " שלה. באירן הטוב שונה מהטוב בישראל, בהודו הטוב שונה מבאיראן, וכו'!

 

בורא העולם כתב לנו ספר הוראות, כי כל דבר שמישהו עשה שישמש אחרים זה טבעי מאוד שיהיו עליו הוראות יצרן איך להשתמש בו.

ובאמת הבורא הופיע חד פעמי בהסטוריה  בצורה כזו שאף בן אדם לא יוכל לפקפק בזה! את מאמינה שהיה מישהו שקראו לו נפוליון ? ששלט בצרפת? כן, למה? כי אלפי אנשים הכירו אותו פעם. והעבירו הלאה בספרי הסטוריה. זה נקרא מאורע הסטורי.

על מעמד הר סיני בו הופיע בורא העולם במראה נבואי כדי להודיע רצונו- העידו כל בני ישראל לכל בניהם! שהם עצמם ראו זאת! גם על זה ה ע י ד ו וגם על כל ניסים שקרו ביציאת מצרים, ובמשך 40 שנה במדבר, ( וגם ספרי ההסטוריה במצרים מספרים על 10 המכות מנקודת מבטם, כאילו הייתה מגיפת כינים ואחר כך מכת צפרדעים ללא הסבר וגם שהיאור הפך לדם ויש להם אחרי אלפי שנים נקודות מבט שזה היה כישופים, וכד', ויש הוכחות על הרבה דברים. אפילו הסטוריונים אפיקורסים נותרו פעורי פה מול ספר יהושוע כי כל המסעות והערים בדיוק ככה הכל קרה , או לדוגמא המגיפה המסתורית שמתו צבא שלם, ובתנך כתוב שהיה נס, וכו וכו וכו אלפי הוכחות שאפילו על הדולר כתוב באלוקים אנו בוטחים יש היום המון עדויות מהגויים עצמם על  אמיתות התורה )

 

ואיך יכול להיות שמישהו ימציא הסטוריה שמעל העולם מכל המקומות היהודים זוכרים מאב לבן את אותם המצוות, אלפי שנים כולל מסירות נפש?

45 דורות מבדילים ביננו למעמד הר סיני,זה לא כזה הרבה, מתוכם אלפיים שנות גלות שעדיין יושב לו הכותל המערבי עם ההסטוריה של בית המקדש...

 

יש אנשים שמכחישים שואה, ועבר רק 70 שנה בערך,  והשואה קרתה כי יש עדיין ניצולי שואה אז אנחנו מאמינים.....

הילדים של ניצולי השואה גם זוכרים...

אחרי 45 דורות יהיה העדויות והספרים למזכרת, ובטח שיקומו מכחישי שואה למיניהם.

 

אבל ההסטוריה כתובה!!!

 

והתורה עצמה- יש בה דברי חכמה שא"א לדעת לבד, כמו סימני הטהרה  של בעלי החיים, חז"ל אמרו שחוץ מ4 חיות עם סימן כשר אחד של טהרה אין עוד... מ איפה הביטחון?? ובאמת מדענים התאמצו מאוד למצוא עוד ולא מצאו עד היום...

 

אלפי שנים שאנחנו היהודים יודעים את זמן מולד הירח ...דיוק שהמדענים גילו רק לפני 20 שנה ...

 

היקף מעגל כתתוב כבר במלכים פז....וההסבר על החוסר דיוק של המעגל גם רשום שם..."וקוו שלושים באמה " יש שינוי בקרי כתיב: "וקוה" במקום "וקוו" (פסוק כג היקף המקדש ) ואם תחלק קו בקוה, כזה: קוה\קו בגימטריה 106\111 שזה יוצא 3\3.1415=0.95495 ( חשבון ההיקף הכתוב לחלק בחשבון ההיקף האמיתי)!! זה ההיקף המדוייק כתוב כבר בספר מלכים א'

 

 

ויש עוד מלא חוכמות התורה אינסוף..... מלא דוגמאות..

ובכלל- 

בתורה כתוב 10 דיברות שרק ככה העולם יתקיים, ברור שזה הבורא כתב את זהף ובכלל, איזה אינטרס יהיה לפלוני אלמוני להמציא תורה שמגבילה את עצמו במלא הגבלות? אפילו אחרי מעמד הר סיני עם ישראל למרות הידיעה שהשם קיים ושהתורה מהשמים , בכו למשפחותיהם ( בכו שהם לא יכולים לעשות עבירות לדוגמא עריות) 

 

חוץ מזה, היו נביאים אחר כך, והיו ניסים גלויים , ועד היום עם ישראל עדיין קיים וחי בנס למרות הרדיפות המוזרות עלינו.

 

כתוב בספר ויקרא: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם  וכו'"

הבטחה מפורשת מבורא העולם שהוא ימשיך לשמור עלינו תמיד.

התורה ניבאה לנו 1400 שנים מראש על הגלות, על החזרק  בתשובה, "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך וכו', ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים- משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך  ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך. ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך וכו' וכו'...( דברים ל' א-י) 

 

הנה תחזית מדוייקת להפליא על קיבוץ גלויות ואץ ישראל בימינו אנו אפילו אחרי כל הגזירות האינקוויזיציה השואה ואפילו אחרי שהארץ הייתה שוממה ( וגם על זה יש פסוקים שהארץ תהיה שוממה ולא תוציא פירות לגויים רק עם ישראל יוכלו להקים את ארץ ישראל ) והנה זה קרה, 

 

ומה זה הניסים העצומים שקרו לפני כמה שנים כשנפלו בארץ 39 טילים בדיוק כנגד ל"ט מלאכות שבת, שהייתה מחוללת, והיו ניסים גלויים רק אדם אחד מת והוא היה מחלל את השבת בפרהסיה להכעיס! וכתוב מלא עדויות לניסים מאז, הרי נהרסו מלא בתים ואדם אחד לא נפצע חוץ ממחלל השבת ההוא, וסדאם חוסיין כל הזמן התגאה שישרוף את כל גוש דן ובאמת הוא הצליח לפגוע טיל בול במחסני גז ובדיוק הייתה תקלה בגז מוזרה קצת לפני כן והעובדים סגרו את הגז כדי לבדוק מה הבעיה ו"בדיוק" אז נפל הטיל..

השם יכל גם שהטיל לא יפול בכלל, למה בכל זאת הוא נפל? כדי להראות שהוא שומר עלינו.

 

והטיל ההוא שנעצר על ספר תורה...

 

זה עדויות של חילונים!!!

 

וניסעם מהיום??? רק לא מזמן חיילים חילוניים מספרים איך רחל אימנו הצילה אותם ממוות , תבדקו באינטרנט ותמצאו.

 

ובכלל, מי שמקיים את התורה מוכיח על עצמו כמה הוא מאושר...........

 

טוב, כבר בוקר לילה טוב......חח

אה, ועוד משהו קטן..מציאות.

אני בעצמיי עשיתי סיאנס עם עיפרון והזמנת נשמה שנמצאת קרובה והעיפרון זז לי כל הזמן לבד בדיוק מדהים ומחריד, ואסור לעשות סיאנס ונדרתי לא לעשות יותר, ואני מעידה על עצמי כאפיקורסית לשעבר שלא האמינתי בנשמות כחוזרת בשאלה לשעבר שצחקה על זה- עד שראיתי את זה בעצמי, והתשובות היו אמיתיות להחריד ואני לא רוצה להרחיב בזה כי זה מפחיד.

 

 

אחותיהתברזל!

את מתוקה, באמת! באורות מה שנקרא...

שימי לב רק להמשיך להתחזק בשמחה, באהבה, בלי לחץ ולא לרוץ מהר מידי כי עלול להיגמר לך הכח ח"ו

מה שהצלחתי לראות (ואני קוראת סדרתית שלך...) את בן אדם קיצוני ואמיתי בטירוף! תשתמשי בזה, אבל גם בתכונות אחרות...

סליחה אם אני נשמעת כמו היצר הרע שלך או משהו קורץ

אוהבת ממש, חזקי ואמצי!

רק מעירהבת של השםאחרונה

א. יש קצת בעיה לבקש סימנים משמים לכל דבר

ב. יש ממש בעיה לנדור (צ"ל בלי נדר)

ג. עדיף שלא להגיד נשמת כל חי על כל דבר. בעיקרון זה מיועד לשבת ולהודיה על דברים משמעותיים.

 

הרבה הצלחה, חזקי ואמציחיוך

נגמרימח שם עראפת

זה מתחיל, אמר ראש ממשלה.

זה מתחיל, הורה רמטכ"ל.

זה מתחיל, צעק רב פקד.

זה נגמר, מלמל תושב.

טורים טורים הם נכנסים. ווסטים כהים, כובעי מצחיה. מאות חיילים, תנועה אחידה. עוברים ברחובות, נותנים לנו להרגיש כמה אין לנו שום סיכוי נגדם. "קלגסים!" צעק מישהו. אחד החיילים חנן אותו במבט. קר. אטום. ההכנה המנטאלית שהם עברו באה לידי ביטוי עכשיו. "תסתלקו מפה!!" צועקת גברת שמידט. ניצולת שואה. "באתם לקחת אותי לגטו?! להחזיר אותי לאוושוויץ?!" החיילים ממשיכים קדימה. כמה דקות של שקט. ואז, זה התחיל באמת. דפיקות בדלת. בפתח אבעה חיילים. מדי צה"ל. ווסט שחור עם דגל ישראל. כובע מצחייה שחור. "שלום," אומר מפקד הכוח. "באנו לעזור לכם לארוז." חיילת מאחוריו מחזיקה ארגזים. אני מסתכל עליו. מבט אטום. "באנו לעזור" הוא אומר לי. "העזרה הכי גדולה תהיה שתסתלקו מפה ולעולם לא תחזרו," אני עונה וקולי נשבר. "הדגל הזה", אני צועק עליו, ודוקר אותו בחזה, במקום שנתפר הדגל על הווסט שלו, "הדגל הזה אמור להגן עליי!!! לא לגרש אותי מהבית!!" החייל מסיט מבט. הם מסתובבים. הלוואי שלא יחזרו לעולם.

"אבא.." לוחשת ילדה מאחוריי. תחייה. מתוקונת, בת 11. עוד חודשיים הבת מצווה שלה. איפה נחגוג לה? האם ייתנו לנו להישאר כאן, בבית שלנו? האם יבטלו את גזירת הגירוש הנוראה? אבל כל המחשבות קבס האלה זזות הצידה. "אבא..." לוחשת תחייה שוב. "כן מתוקה?" אני מחייך אליה חיוך עצוב. "אבא מה הם רצו?" היא שואלת. העיניים שלה גדולות, והיא מסתכלת עליי. מפחדת מהתשובה. היא כבר לא ילדה קטנה. "תחיילי," אומרת אמא ומושכת אותה לחיבוק, "היום בבוקר היה פה חייל שנתן לנו צו פינוי." אני נשען על המשקוף בכבדות. "אמא מה זה אומר?" עיניה הגדולות מתלחלחות. "אמא זה קורה? אמא, אבל אמרתם שלא..!" שרה מחבקת אותה חזק חזק. "זה חלום רע מתוקה," היא לוחשת וקולה רועד. "זה סיוט שמתגשם," אני אומר בקול חלול ששום רגש אין בו. שרה מרימה את תחייה ונשענת עליי. תחייה מזילה דמעות. "איפה נגור?" היא שואלת שרה מחבקת אותה חזק. אני עוטף את שתיהן בחיבוק. "איפה נחגוג בת מצווה?" שואלת שוב הקטנה. שרה מתפרקת בבכי. היא טומנת את פניה בכתף שלי ותחייה בוכה איתה. העיניים שלי רטובות. אני מוליך אותן לספה ושם אנחנו בוכים ביחד. לאט נפסק הבכי. שרה נזכרת ביום הראשון שלנו בבית. תחייה נזכרת שנסענו ביחד בטרקטור לים. הקטנים מצטרפים ויושבים איתנו בספה. צור בן התשע. בן ציון, ששנה הבאה יעלה לכיתה א'. לאיזה בית ספר נשלח אותו? מרים שהשנה נכנסה לגן. ודביר, שעדיין לא יודע לדבר. אנחנו יושבים על הספה מחובקים.

ואז החיילים חוזרים. ואיתם הדמעות. הם מגיעים עם אדם מזוקן, שמעל לחולצה לבנה יש לו אפודה כתומה, עם מילה גדולה בת שתי אותיות שחורות: "רב".

הם דופקים. אני לא פותח. צור מסתכל עליהם מהחלון. "ילד איפה אבא?" שואל אחד מהם. צור מסתכל עליו. "אתם של ישראל?" הוא שואל. הם לא עונים. צור חוזר אלינו לספה. אני קפוא כמו פסל. קטעי חיים רצים לי במוח. הגוש. החולות. החממות שלי. הים.

ואז הם נכנסים. פורצים את הדלת שלי. אני נעמד בזעם. "תסתלקו מפה!" אני צועק. "רשעים!!" אני מנופף בפראות באוויר, רץ אליהם מהספה. "צאו לי מהבית!!!" הראייה שלי נעשית מטשוטשת, ואני דוחף אותם. "לכו", אני בוכה. "בבקשה".

שלט כאן גרים בכיף יגאל ושרה נופל לריצפה. אני נופל איתו ביחד ושנינו נשברים. החיילים מהססים רגע בכניסה. דביר מתחבא אצל אמא וצורח בפחד. האיש עם הווסט הכתום עוזר לי לקום, ומאחוריו אני רואה את צור קופץ מהחלון. "צור לאן אתה הולך?" אני שומע את אישתי צועקת בפאניקה. "אני הולך להיפרד מהים," הוא צועק בחזרה. הילדים ושרה בוכים על הספה. האיש בכתום מציג את עצמו. הוא רב, הרב חיים. הוא מתיישב מולי, מנחם אותי. "זה קשה לאבד את כל מה שיש לנו", הוא אומר. "זו גזירה משמיים, אלה אחים שלנו שנגזר עליהם לגרש אותנו מביתנו." היד שלו על הכתף שלי. והוא ממשיך לדבר. אבל אני קוטע אותו, ומצביע על החייל שעומד לידינו. שמסתכל לצד. שלא לפגוש במבט שלי. "זה אח שלי?!" אני שואל. "זה אח שלי?!?!" אני צועק וקם, מתנדנד בטשטוש הדמעות.

"אתה לא אח שלי!!! לא אתה ולא אף אחד מכם!!! יהודי לא מגרש יהודי, אח לא מגרש אח מהבית שלו!!!" הרב מנסה לחבק אותי ואני הודף אותו. מפקד הכוח מניח יד על הכתף של הרב. "הרב חיים, בוא נתקדם." הרב זז מעט הצידה. "אתה!!! אני שואג עליו, "אתה חלאה!!!" החייל מביט למעלה בפרצוף אטום. "מר ישראלי, אני עשיתי לך משהו? זו החלטת ממשלה. אני מבקש, אל תקשה עליי". סטאחחח!!! הוא נהדף הצידה מהסטירה. "אתה לא עושה לי כלום?!?!?! אתה נאצי!!!! אתה, עם המדים שלך, עם הווסט השחור שלך," אני מתייפח, "אתה לא עושה לי כלום?!?! אתה מגרש אותי מהבית!!!! אתה זורק אותי לרחוב, אתה לא אח שלי!!! אתה נאצי!!!!" תגבורת חיילים נכנסת לבית. ארבעה לובשי שחורים מפילים אותי לרצפה. "מה אתם עושים לאבא שלי!!!! תעזבו אותווווו!!!! דיייייייי---- תעזבי אותיייייי אמאאאאא----" העיניים שלי נעצמות ולא רוצות להיפתח. מרים צורחת. חיילת תולשת את דביר מהידיים של שרה.  גוררים אותי החוצה. נגמר.

נגמר, בוכה תושב.

נגמר, מדווח רב פקד.

נגמר, מאשר רמטכ"ל.

נגמר? חושב ראש ממשלה.

...תמימלה..?

לא הייתי מסוגלת לקרוא את הכל אבל ריפרפתי... מטורף, כרגיל, כואב מאוד, חשוף מאוד, קצת קשה לקריאה אבל וואו, אין מילים, תמשיך ככה, אין לי מה לומר......

תודה גברתימח שם עראפת

כואב מאודרקאני

כתיבה מדהימה

חן חןימח שם עראפתאחרונה

שעראשר ברא

בזרה"ק

אני העבד ניצב מנגד.

אני מרגישה שכל עוד אנחנו לא נמצאים שם,

אנחנו ניצבים מנגד.

ושעריך כותנה, ברזל, אריות, שכם, פרחים הם דופקים,

ושער אחד מחכה להיפתח ברחמים.

ואיך אפשר להמשיך להיות ניצבים מנצד?

כשאני העבד!!

רחם.

אנחנו לא העבדשנונימיאחרונה

בן השפחה (ישמעאל) יושב בארמון

ובן המלך (ישראל) עומד בשער החיצון

לכיסאו ישוב בצדקתו

ינקום נקמת עמו

וישפוט גוזלי מלכותו

נביאי ומבטיחי שקר

טענו לכתר

שימרנו מכולם

שומר ישראל לעולם

מונדיאל תשעה באבימח שם עראפת

יהההה!! תשעה באב הגיע רבותיי!! הנה השחקנים שלנו עולים למגרש, הנהונים, וקדימה, החזן ניגש... אוקיי החזן מורח את ערבית בעצב הנכון, איזה משחק זה עומד להיות!!

שימו לב לאדון משמאל, בשולחן הקידמי!!! אני אומר לכם, הוא עוד יפתיע במשחק הזה! והנה- מתחילים!!! שליח הציבור מתחיל פרק א'!! ו... איזה תזמון מושלם!!! מר חיים כהן, האדון משמאל, פורץ בבכי בדיוק במילים "בכה תבכה בלילה"!!! איזה יופי של מהלך פתיחה!!! רגע רגע! רבותיי!!! יש לנו פייט!!! שתי שולחנות מאחורי מר חיים, אנחנו כבר בפסוק ה', ומר שלום ממרר בבכי קורע לב!!! מר חיים מלכסן מבט, שימו לב רבותיי!!!! עומדת להיות פה התנגשות!!!! כן כן כן כן!!!! מר חיים עוקף אותו בסיבוב, איזו יללה מסמרת שיער!!! כן, חיים, כן!!! איזה יופי אתה בוכה על החורבן!!!

בינתיים באגף הימני קורה משהו מעניין, נראה שהאדון בן ציון מתכונן לקראת פרק ב'!! והנה הוא מצטרף לקרב!!!! שכנו לספסל האדון ברוך מקנח את אפו ברעם שכזה!!! אחח, איך הוא חש את צער השכינה!!!!

באגף האחורי בחורי הישיבה מפתיעים!!! "בתולותי ובחורי נפלו בחרב" והבחורים פה נותנים יופי של צווחות, ממש כתיישים בדרך לשחיטה!!! איזה יופי של משחק!!!!

עכשיו תור הרב!!! שימו לב לזה!!! "אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו" אנחנו בפרק ג', ו... יואוווו!!!! איזה מהלך!!! איזו יללה שוברת לבבות!!! הוא התחיל בתרועה, וחתך לשברים תקיעה תרועה!!! הנה הוא גורף שריקות ומחיאות כפיים מהקהל!!! איזה יופי של בכי!!!!

יללות הבכי גוברות, אנחנו קרובים לשלב הגמר!! פרק אחרון רבותיי!! מר ברוך כבר טובע בדמעותיו, שלום מתגלגל על הרצפה בבכי, והרב!! הרב בוטש ברצפה וגרביו מתמלאים חורים! ותראו את זה! הבחורים באגף האחורי יחפים, כמה מהם הגדילו לעשות ושמו עפר על ראשם!!! איזה משחק מדהיםם!!! אנחנו קרובים לשריקת הסיום, ו- רגע! מי זה שם?! באגף האחורי?! תראו אותו, יושב על כיסא, כאילו לא תשעה באב היום!!! ו- לא יאומן!!!! החצוף הזה לומד תורה!!! בושה וחרפה!!! רגע, הוא אומר משהו, תנו לשמוע...

אוקיי קבלנו דיווח שזהו אוהד שפרץ למגרש, הוא יושב בהפגנתיות על כיסא ולומד תורה, מהאוהד נמסר "די לבכות, בואו לבנות". אבטחה, תוציאו לי אותו בבקשה. יופי, תודה.

ועוד רגע נכריז על המנצח, וזה--- גברת שוורץ!!!!!!! עם יללות מקפיאות דם מעזרת הנשים!!!! איזה יופי, היא ניצלה רגע של בלבול והרטיטה את כל בית הכנסת!!! יש לנו מנצחת!!!!

אנחנו ניפגש שוב בשנה הבאה, אל דאגה, תוכלו להוכיח את עצמכם במונדיאל הבא! הכינו את הדמעות!

חסרים בתי כנסת? תחפש אחד אחרנקדימון

פפפפ לא הבנתימח שם עראפת

נראה לי שכן הבנתינקדימון

אבל אני פשוט חושב שיש ערך אפילו להצגות כאלה

זבש"ךימח שם עראפת

ותקרא שוב את הסוף, נראה לי לא הבנת

זב"כ כולנונקדימון

נראה לי שכן הבנתי

אז אם הבנת,ימח שם עראפת

ואתה בכל זאת מעריך את ההצגה הזו ששומרת על עצמה מפני הדבר האמיתי, שלא ירבו כמותך בישראל

חן חן. וכן למרנקדימוןאחרונה

"קראו למקוננות ותבכינה"

מרתקאנימה

אני אוהבת את הציניות המתפכחת והבלתי מתפשרת שלך

לדעתי זה מה שקורה כשמנסים לכפור בסנדרט של נורמליות ורושם חיצוני, ובסוף נוצרת נורמה של לא נורמליות ומוזרות.

"משתויקקים" זה מושג מתאים?

חן חן גברת.ימח שם עראפת

מושג מתאים, למרות שהוא כמו ציוינים, מושג שראוי להחליף

שדה השעורהחתול זמני

נבעים בגבול שדה השעורה

נחלים שרופים

שוקולד ואפר

מתיקות ואבל

קפה מרדים.

והחיבוק הזה

בנהרות הלֶתת

עוטף אותי בערפל אוהב

שַן, לנצח שָן.

אמי הביטה בינחלת

במבט חרד

קווצת שיער חמקה מהכיסוי

תצבעי את הלבן אמרה

זה...זה לא ראוי!

סליחה?! התמרמרתי בלבי

זה לחלוטין... עניין שלי!

בתשעה באב

עלה פתאום בזכרוני

איך פעם סיפרה (רק לי)

שאמה (זאת סבתי)

היתה עוד צעירה

כשערה הפך לבן.

אז, כשהגיעה שמה

המומה ומבולבלת,

(הסבתא כלומר האמא)

בהינף יד

מבלי הנד עפעף

הוא שלח אותה

מייד ימינה

ט"ז אב

(ממש עכשיו)

אניח על שיער

שכבה עבה של צבע

אדום, ירוק...

לא משנה

א נ י

לא אעשה

את המשגה הזה

וואו🫂תמימלה..?אחרונה

קינות על הטבח בשמחת תורה תשפ"דnk

-בהשראת הקינה 'שומרון קול תתן'

ישראל קול תתן: מצאוני עווני, בשמחת התורה נשרפו יישובי,

ותאמר ציון עזבני ה'

צעקה בארי:

כבה אורי

ביתי הפך קברי

דקרו כל עצם מבשרי 

צוד צדוני האויב-חולה גם בריא ויהי לאבל כינורי

ענו חטופים:

בארי,הגדיל עוניי מעׇנְיֵךְ,

באבלך-ראית  אורך

ואני אור השמש-לא ראיתי לְאֹרֶךְ

במחשכים הושיבני,ואין שולחן עורך

צפד עורי לבשרי-עד הירך

משיבים בני מסיבה:

אל דברו דיבה,בי גדלה הבערה-

נהפל לאבל מחולינו

על ההרים דולקנו,במדבר ארבו לנו

למיגונית באנו כולנו,ולאש ולמוות נתננו.

ענה במרומים,דיין אלמנות ואבי יתומים:

ראיתי את היישובים האדומים, ושביית יהלומים,ואת מסיבת האימים

גדל צערכם כהרים הרמים 

היום דברי סתומים

בעתיד יהיו כדברי ניחומים

ובשובי את שיבת ציון הייתם כחולמים 

****

ביום השמיני,נגדע מגיני,טבח נורא ואין שני

וביום התשיעי,גדע בחרי,ונשרף בית מקדשי.

ביום השמיני

המוני הגופות,נקבצו חרוטות ושרופות,

באין מקום מצטופפות,דם והפרשות נוטפות,

ושעות רצופות מחכות,להידחף לארונות.

ביום התשיעי

נער וזקן שכבו בחוצות,אסופות אסופות,

עיניהם ניגרות בלא הפוגות,

משתפכים כפגרים בראש כל חוצות.

ביום השמיני

עוללי ישובי הדרום,במשאיות נדחסו, והארץ תהום,

גופותיהם בשקיות קטנות נכנסות עד תום,

נוזלות ומשפריצות, ודמם אדום אדום,

ואין מי שינקום  נקמת היתום.

ביום התשיעי

דבק לשון יונק אל חיכו בצמא

שאל לחם,ובאין -אכל אדמה,

נדחף בכלימה לשבי ,ביד רמה.

ביום השמיני

מארבע רוחות עולה הריח,

על זאת חשכו כוכבים וגם ירח,

גופם הטהור במר צורח,

ואל כיסא הכבוד, עולה ריחם ריח ניחוח.

ביום התשיעי

נשרף מזבח הקטורת,

וריח שריפה עלה בכפורת

וריח קודש נכרת, ועלתה בהרת.

ביום השמיני

חדרי הקירור מלאים ספרי תורה,

נהרגו ונשרפו על קדושת השם הנורא,

בענות גבורה שכבו בשורה

וקדושת המקום מה נורא.

ביום התשיעי

רחובות ירושלים מלאים הרוגים

ומחום השמש עיניהם נמוגים

ואין אבנים ואין קירורים

כך גזר עושה אורים גדולים.

ביום השמיני

איברי קדושים מתקבצים כאחד,

פיצוץ וטיל לא יפרידם מאל אחד

גופם מחולק,אך רוחם אחד

ואת אלוהי ישראל מקדישים יחד.

ביום התשיעי

אבלי ציון בוכים בהכרזה

נחמם והשמד כל אומה מבזה

החזר יישובי ישראל לעזה 

ויד ביד אל המקדש אוחזה

מאוד מאוד מרשים.נחלתאחרונה

נו דבר כברנקדימון

אני מחפש אחר צבעים

שלא חזו עיניי,

ותר לי אש יוצרת

שתמלא צפוניי.

ההמתנה המורטת

תמיד לוחשת געגועים,

"הינבא, בן אדם" -

נו דבר כבר, אלוהים.

מענייןנחלת

חן חן לך, איי לייקימח שם עראפת

אח, שתי השורות האחרונות ממש מוצאות חן בעיניי, המשך כך

🙂נקדימוןאחרונה

אֲוִירָאנקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך י' באב תשפ"ו 0:06

  • תיקנתי בעיות ניקוד.

רָאִיתִי אֶרֶץ וּפִרְיָהּ,

מָלְאָה כָּל עִיר יְבוּל שָׂדוֹת;

צְבוּרִים צִבּוּרִים

אוֹ חֳמָרִים חֳמָרִים -

וְהֵם כֻּלָּם דֵּעוֹת.

שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת,

הַמּוּלוֹת וַחֲמוּלוֹת -

כָּל אַחַת הִיא אֵ-ל דֵּעִים.

הָאָמְנָם צָדְקוּ חָזָ"ל

וְאֲוִירָא דְּיִשְׂרָאֵל מְחַכִּים?

אני אהבתי את אַל־דעים. או שניהם.חתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך