אז..מציאות.

בס"ד

 

 

 

אני כבר כמה ימים בלי גישה לאינטרנט.

אחרי שקראתי ספר לפני שבועיים על הסכנות שבאינטרנט, של קובי לוי, ועל הדג החי או הנט, ומאוד הזדעזעתי, ופתאום הפלאפון שלי שבק חיים וגם המחשב,

ראיתי סימן משמים.

היום לא יכולתי כבר, אחרי שעברתי לפלאפון כשר, וניתקתי את הקו של החזיר, ניסיתי לבדוק אולי בכל זאת המחשב יפעל, למרות שבפעם האחרונה דפקתי עליו מרוב ייאוש והרסתי את הסיכוי הקטן שלו לפעול,

והסים בכלל מנותק, שבועיים וחצי הוא לא קיים,

ואני כמו טיפשה שהיא גם גיבורת -על מרוב אמונה, פשוט לא יכולתי היום, לא יכולתי בלי חדשות, בלי מוזיקה,

והדלקתי את המחשב, והכנסתי את הסין המת לנתב של המחשב הניח החבוט והישן,

ונדרתי לה' שאם המחשב ידלק אני אגיד מיד נשמת כל חי, והמחשב נדלק נגד כל הסיכויים.

ואז אמרתי מיד נשמת.

ואז ראיתי שאין אינטרנט, וכי מה חשבתי?

ובכל זאת נדרתי שוב , שאומר שוב נשמת כל חי.....

והאינטרנט עובד. עובדה אני כותבת כאן, הוכחה חיה.

אמרתי מיד נשמת כל חי, אחוזת התפעלות, ומיהרתי לבדוק איך יכול להיות, אינטרנט? הקו לא פעיל!! אני עדיין תוהה גם בדקות אלו איך זה פועל, מין הסתם שהקו עוד פעיל רק לא בדקתי אותו ואיכשהו נשארו לו כמה ימים לעבוד, ואלי הפקידה לא עשתה למרות הבקשה

א נ ע ר ף ולא על זה רציתי לדבר.

רציתי לדבר על אלוקים. התקרבתי אליו מאוד, מאוד, מאוד, בחודש אדר הזה. יש ספר שאני מחוברת אליו כמו חמצן, ובלעדיו אני עצובה , ממש ככה. אני הופכת להיות אדם שמח בחלקו ומאושר כשאני קוראת בו, ותמיד יש לי קשיים לקרוא בו, הזויים ומוזרים, אני רק מתחילה לדפדף בו ואני נדרמת או צריכה להתפנות אני נעשית צמאה וכל מיני צרות של היצר הרע ובכל זאת בכל זאת בכל זאת הצלחתי לקרוא בו, הוא כבר שבוע וחצי איתי ולמרות שאני קוראת בו כל יום - לא הספקתי לסיים אותו, כי כל משפט דורש התעמקות היצר שלי , היצר הרע שפעם המריד אותי נגד הבורא, ועכשיו כל משפט מחסיר פעימות ליבי וסותם לו את הפה המסריח והכופר, וזה כל כך כייף לי להיות ככה מותרת ספיקות, וזה נס עצום שקשה לי להסביר, 

 

קוראים לספר האמת היחידה חלק 1. הוא שחור ויש עליו תמונות של גוף האדם וחורבן הבית וכד'.

וכתוב שם הוכחות חותכות לקיום התורה,

חותכות גם את האפיקורס הכי גדול, מה שאני הייתי. בחורה חכמה שהופכת לאפיקורסית זה מסוכן ואף אחד לא הצליח להחזיר אותי בתשובה עד שנפל לידי הספר הזה וזה פשוט אילץ אותי לשנות תפיסה ולשנות הכל, הייתי אפיקורסית הכי מסוכנת כי האמנתי בה' רק לא בתורה שבעל פה והיו לי כל מיני עיוותים על התורה , הייתי לייצנית כל כך, וחשבתי שאני חכמה, והחזקתי מכשיר שהוא מבחינת חזיר ושקץ משוקץ ואני מעידה על עצמי שמאז שאין לי את המכשיר הלב שלי מתרפא ומשתמח וחכם הרבה יותר,

ואיכשהו אני מנסה להעביר פה בכמה מילים את האמת היחידה, כי ה' הוא אלוקים והוא אמת, והתורה אמת, וגם התורה שבעל פה!!!! והכל!!!!! הכל אמת אין לי ספיקות בכלל

 

ואכתוב כאן כמה מילים על אמת מתוקה זו:

 

קודם כל , אין כזה דבר שאלות אמיתיות באמונה. אמונה בבורא העולם נותן התורה הוא הדבר הפשוט ביותר בעולם. כל גרגיר חול, עלה עץ, כוכב בשמים, צורח שיש בורא לעולם ושאין קץ לחכמה שלו, וליכולת שלו, וכל ההסטוריה צורחת את האמת שאותו הבורא בחר בעמו ישראל התורה אצל הגויים היא הסטוריה, יציאת מצרים זה הסטוריה, ניסים גלויים שקרו לעם ישראל ידועים אצל כל הסטוריון חוקר באותם תקופות, שאלות באמונה זה בסך הכל תירוצים למה אני רוצה לחטוא, ההוכחות לאמונה כל כך פשוטות!

 

הוכחה ראשונה!!!!

 

המדענים גילו שיש בעולם חומרים שמתפוררים לאט והופכים לחומרים אחרים במשך זמן. אורניום הופך לאט לאט לעופרת, זה שעדיין יש אורניום בעולם ולא הכל הפך לעופרת מראה שהייתה התחלה לאורניום ושלא הכל הספיק להפוך לעופרת! אז הייתה התחלה לעולם, ולפי הוכחות החומרים גם הייתה התחלה כמו הזמן של התורה. 

דבר שני, המדענים תמיד כשמגלים משהו חדש בעולם ישר מחפשים מה התפקיד שלו בעולם, וזה מעיד שהם מאמינים שהעולם לא נברא סתם.. פעם עוד חשבו שהתוספתן סתם נברא, היום גם את זה גילו שזה בא עם תפקיד . ויש את האפיקורסים שאומרים אז מה זה מליוני שנות אור בין הכוכבים? ואנחנו יודעים שהשם ברא את הכוכבים כל כוכב עם האור שלו, "מבוגרים" כדי שיאירו מיד, וגם את העצים "זקנים" מוכנים עם פירות לאכילה, גם האדם נולד מבוגר, והעולם כולו נברא בצורה שתהיה קרקע פוריה לחיים על פני האדמה, הרי כוכבי אש באמת צריכים שנים כדי להיות כל כך הרבה, השם ברא אותם ביום אחד- "להאיר" על הארץ!!!! ברור שהעולם נברא מבושל, וההתחלה הייתה "מבוגרת".

 

תראו עוד הוכחה: כדור הארץ נמצא במרחק של 150.000.000 !!!! ק"מ מהשמש!!!!!!!!!! כן!!!! קצת יותר רחוק מהשמש- היינו קופאים. קצת יותר קרוב- הכדור הארץ היה נשרף, והכדור שלנו מסתובב סביב לציר שמשופע בעשרים ושלוש מעלות!זה גורם לעונות השנה, אם הציר היה ישר- היה בין הקטבים תמיד קיץ לוהט!!! וסמוך לקטבים קרחוני ענק! העולם היה לא ראוי לקיום בריות! 

 

אנחנו ובעלי החיים פולטים כל רגע דו תחמוצת הפחמן!העולם היה יכול להתמלא בגז הרעיל הזה! מה עשה השם ? ברא עצים ואת הים, העצים פולטים חמצן , ובולעים את הרעל שאנחנו פולטים, והים בולע גם כן, במידה ויש עודף גז באויר! ואם יש מחסור בגז הזה? הים פולט!!!!!!!

מי נתן שכל לים לבלוע כשיש יותר מידיי

לפלוט כשיש פחות מידיי

מי נתן שכל לים לא לעבור את הגבול הדמיוני על החוף????

כתוב בתורה גבול שמת בל יעבורון , הבריאה מוכעחה על קיום הבורא,

 

ובכלל, 

המשך..למי שרוצה להיכנס !מציאות.

בס"ד

 

משום מה הפסיק לי הירשרור הראשון ברורח נס הוא לא נמחק אלא נשלח אוטומטית, וכמו שאני מאמינה אין מיקרה בעולם אז..זה היה צריך לקרות? כן.

 

אני ממשיכה עם הוכחות לקיום התורה.

 

בדם שלך יש חומר שמיד כשהוא יוצא לאויר הוא מקריש, זה התפקיד שלו לשמור לך על הגוף שאם את נפצעת מיד הדם מפסיק.

איך בגוף הוא יודע לא להקריש?

 

הקיבה שלך מעכלת הכל- גם חומרים קשים מאוד מאוד מאודדדד

ואת עצמה היא לא מעכלת? את הדפנות בה שהן נמצאות בין המאכלים , בסבבה שלהן, רכות ועדינות!

אבל כשחיה מתה מתעכלת מיד גם קיבתה וזו הסיבה לסירחונה. וכנ"ל בני אדם...

 

"מבשרי אחזה אלוק".

 

ועכשיו נעבור לתורה. היטלר ימ"ש חשב שהטוב זה להרוג את כל היהודים. אש"ף בטוח שהטוב זה לזרוק אותנו לים. השכן החילוני שלי בטוח שאין יותר מוסרי מלתת לכל אחד לעשות כחפץ ליבו, והיושבים בכנסת בטוחים כל אחד בחוקיו וכל כת והמצאותיה, המוסר שלה וה"טוב " שלה. באירן הטוב שונה מהטוב בישראל, בהודו הטוב שונה מבאיראן, וכו'!

 

בורא העולם כתב לנו ספר הוראות, כי כל דבר שמישהו עשה שישמש אחרים זה טבעי מאוד שיהיו עליו הוראות יצרן איך להשתמש בו.

ובאמת הבורא הופיע חד פעמי בהסטוריה  בצורה כזו שאף בן אדם לא יוכל לפקפק בזה! את מאמינה שהיה מישהו שקראו לו נפוליון ? ששלט בצרפת? כן, למה? כי אלפי אנשים הכירו אותו פעם. והעבירו הלאה בספרי הסטוריה. זה נקרא מאורע הסטורי.

על מעמד הר סיני בו הופיע בורא העולם במראה נבואי כדי להודיע רצונו- העידו כל בני ישראל לכל בניהם! שהם עצמם ראו זאת! גם על זה ה ע י ד ו וגם על כל ניסים שקרו ביציאת מצרים, ובמשך 40 שנה במדבר, ( וגם ספרי ההסטוריה במצרים מספרים על 10 המכות מנקודת מבטם, כאילו הייתה מגיפת כינים ואחר כך מכת צפרדעים ללא הסבר וגם שהיאור הפך לדם ויש להם אחרי אלפי שנים נקודות מבט שזה היה כישופים, וכד', ויש הוכחות על הרבה דברים. אפילו הסטוריונים אפיקורסים נותרו פעורי פה מול ספר יהושוע כי כל המסעות והערים בדיוק ככה הכל קרה , או לדוגמא המגיפה המסתורית שמתו צבא שלם, ובתנך כתוב שהיה נס, וכו וכו וכו אלפי הוכחות שאפילו על הדולר כתוב באלוקים אנו בוטחים יש היום המון עדויות מהגויים עצמם על  אמיתות התורה )

 

ואיך יכול להיות שמישהו ימציא הסטוריה שמעל העולם מכל המקומות היהודים זוכרים מאב לבן את אותם המצוות, אלפי שנים כולל מסירות נפש?

45 דורות מבדילים ביננו למעמד הר סיני,זה לא כזה הרבה, מתוכם אלפיים שנות גלות שעדיין יושב לו הכותל המערבי עם ההסטוריה של בית המקדש...

 

יש אנשים שמכחישים שואה, ועבר רק 70 שנה בערך,  והשואה קרתה כי יש עדיין ניצולי שואה אז אנחנו מאמינים.....

הילדים של ניצולי השואה גם זוכרים...

אחרי 45 דורות יהיה העדויות והספרים למזכרת, ובטח שיקומו מכחישי שואה למיניהם.

 

אבל ההסטוריה כתובה!!!

 

והתורה עצמה- יש בה דברי חכמה שא"א לדעת לבד, כמו סימני הטהרה  של בעלי החיים, חז"ל אמרו שחוץ מ4 חיות עם סימן כשר אחד של טהרה אין עוד... מ איפה הביטחון?? ובאמת מדענים התאמצו מאוד למצוא עוד ולא מצאו עד היום...

 

אלפי שנים שאנחנו היהודים יודעים את זמן מולד הירח ...דיוק שהמדענים גילו רק לפני 20 שנה ...

 

היקף מעגל כתתוב כבר במלכים פז....וההסבר על החוסר דיוק של המעגל גם רשום שם..."וקוו שלושים באמה " יש שינוי בקרי כתיב: "וקוה" במקום "וקוו" (פסוק כג היקף המקדש ) ואם תחלק קו בקוה, כזה: קוה\קו בגימטריה 106\111 שזה יוצא 3\3.1415=0.95495 ( חשבון ההיקף הכתוב לחלק בחשבון ההיקף האמיתי)!! זה ההיקף המדוייק כתוב כבר בספר מלכים א'

 

 

ויש עוד מלא חוכמות התורה אינסוף..... מלא דוגמאות..

ובכלל- 

בתורה כתוב 10 דיברות שרק ככה העולם יתקיים, ברור שזה הבורא כתב את זהף ובכלל, איזה אינטרס יהיה לפלוני אלמוני להמציא תורה שמגבילה את עצמו במלא הגבלות? אפילו אחרי מעמד הר סיני עם ישראל למרות הידיעה שהשם קיים ושהתורה מהשמים , בכו למשפחותיהם ( בכו שהם לא יכולים לעשות עבירות לדוגמא עריות) 

 

חוץ מזה, היו נביאים אחר כך, והיו ניסים גלויים , ועד היום עם ישראל עדיין קיים וחי בנס למרות הרדיפות המוזרות עלינו.

 

כתוב בספר ויקרא: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם  וכו'"

הבטחה מפורשת מבורא העולם שהוא ימשיך לשמור עלינו תמיד.

התורה ניבאה לנו 1400 שנים מראש על הגלות, על החזרק  בתשובה, "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך וכו', ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים- משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. והביאך  ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה והיטיבך והרבך מאבותיך. ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך וכו' וכו'...( דברים ל' א-י) 

 

הנה תחזית מדוייקת להפליא על קיבוץ גלויות ואץ ישראל בימינו אנו אפילו אחרי כל הגזירות האינקוויזיציה השואה ואפילו אחרי שהארץ הייתה שוממה ( וגם על זה יש פסוקים שהארץ תהיה שוממה ולא תוציא פירות לגויים רק עם ישראל יוכלו להקים את ארץ ישראל ) והנה זה קרה, 

 

ומה זה הניסים העצומים שקרו לפני כמה שנים כשנפלו בארץ 39 טילים בדיוק כנגד ל"ט מלאכות שבת, שהייתה מחוללת, והיו ניסים גלויים רק אדם אחד מת והוא היה מחלל את השבת בפרהסיה להכעיס! וכתוב מלא עדויות לניסים מאז, הרי נהרסו מלא בתים ואדם אחד לא נפצע חוץ ממחלל השבת ההוא, וסדאם חוסיין כל הזמן התגאה שישרוף את כל גוש דן ובאמת הוא הצליח לפגוע טיל בול במחסני גז ובדיוק הייתה תקלה בגז מוזרה קצת לפני כן והעובדים סגרו את הגז כדי לבדוק מה הבעיה ו"בדיוק" אז נפל הטיל..

השם יכל גם שהטיל לא יפול בכלל, למה בכל זאת הוא נפל? כדי להראות שהוא שומר עלינו.

 

והטיל ההוא שנעצר על ספר תורה...

 

זה עדויות של חילונים!!!

 

וניסעם מהיום??? רק לא מזמן חיילים חילוניים מספרים איך רחל אימנו הצילה אותם ממוות , תבדקו באינטרנט ותמצאו.

 

ובכלל, מי שמקיים את התורה מוכיח על עצמו כמה הוא מאושר...........

 

טוב, כבר בוקר לילה טוב......חח

אה, ועוד משהו קטן..מציאות.

אני בעצמיי עשיתי סיאנס עם עיפרון והזמנת נשמה שנמצאת קרובה והעיפרון זז לי כל הזמן לבד בדיוק מדהים ומחריד, ואסור לעשות סיאנס ונדרתי לא לעשות יותר, ואני מעידה על עצמי כאפיקורסית לשעבר שלא האמינתי בנשמות כחוזרת בשאלה לשעבר שצחקה על זה- עד שראיתי את זה בעצמי, והתשובות היו אמיתיות להחריד ואני לא רוצה להרחיב בזה כי זה מפחיד.

 

 

אחותיהתברזל!

את מתוקה, באמת! באורות מה שנקרא...

שימי לב רק להמשיך להתחזק בשמחה, באהבה, בלי לחץ ולא לרוץ מהר מידי כי עלול להיגמר לך הכח ח"ו

מה שהצלחתי לראות (ואני קוראת סדרתית שלך...) את בן אדם קיצוני ואמיתי בטירוף! תשתמשי בזה, אבל גם בתכונות אחרות...

סליחה אם אני נשמעת כמו היצר הרע שלך או משהו קורץ

אוהבת ממש, חזקי ואמצי!

רק מעירהבת של השםאחרונה

א. יש קצת בעיה לבקש סימנים משמים לכל דבר

ב. יש ממש בעיה לנדור (צ"ל בלי נדר)

ג. עדיף שלא להגיד נשמת כל חי על כל דבר. בעיקרון זה מיועד לשבת ולהודיה על דברים משמעותיים.

 

הרבה הצלחה, חזקי ואמציחיוך

תפילה לנהיגה בטוחהנתקה

 ויהי רצון מלפניך ה אלקי וא"א

 

שאסע זהיר ולא אמהר 

גם ואם בכלל אגיע מהר יותר

 

כשאסע בדרך הישר

אשים לב לרכבים ואנשים

ובייחוד במעברי חצייה ובמפרים

 

בצומת כיכר ורמזור

  -|-    ( O )    :

לפני ואחרי להביט אזכור

 

בכביש המהיר מוזיקה תעיר

בכניסה  ויציאה מבטים,

אך עיניים לפנים

אשמור נתיב ובמרחק טהיה נדיב 

 

זכור עייף? פיצוחים ;)

גמור? אוטובוסים    ;)

 

אמן כן יהי רצון

איך זה?נתקה
חמודיייי😅תמימלה..?

קליל וכיף לקרוא...

בתור מישהי בלי רישיון לא לגמרי הנבתי את הכל אבל הכתיבה ממש יפההה

פחח.. זה ישב במגירה שנים - תודהנתקה

ליתר דיוק בכרטסת בארנק

האלה שיושבים בארנק זה הכי גרועל המשוגע היחידי

כי אז כל פעם שרואים אותם, יש גם קוועצ' בלב

כן? דוקא עשית לי חשק לעוד כאלו עם ההארות שלך חח..נתקה
מוזמן בשמחהל המשוגע היחידי

אבל על גלגלי עזר אין לי מה להגיב,

כבר שנים לא נגעתי בהם

ועל אופנוע אין מה לדבר,

זה לא שאלה "האם" (יהיה תאונה)

אלא "מתי"

לכן לא עשיתי עליו רישיון..

 

חחחח ענק... נקרעתי לחתיכותנתקה
האמת ש..נתקה

האמת שהתפילה על האופניים תלויה אצלי על האופניים -

ככה שזה תופס אותי ברגע הנכון..

חחחל המשוגע היחידי

אני לא יודע בן כמה אתה,

אבל יפה שאתה נוסע על אופניים. 👍

טוב, יהירצון שנתראה ביהירצון הבאנתקהאחרונה

נראה לי שההבדל בין ילד למבוגר זה: 

לא אם ישלך אופניים אלא

1) איזה מרחק אתה נוסע

2) וכמה כסאות תינוק ישלך על האופניים

הדובר איננו נשוי אך זה מהשרואה בשכונה

יש לי גם אחד על אופנייםנתקה

לזה לא צריך רשיון ;)

אז תשלח, אביע דעה גם על זה😅תמימלה..?
כן אבל...נתקה

אני עדיין מתלבט אם הגירסה עם הגלגלי עזר טובה יותר

אז פעם אחרת

חמוד וחשוב ביותרל המשוגע היחידי

אבל לפעמים קשה לביצוע

בשביל זה התפילה.

מישהו פה הביןנתקה

זו התודעה שחודרת לאט לאט..

עדיף מכלום

כן, אפשר להגידל המשוגע היחידי

למרות שאני עכשיו עובד לאט על עצמי,

אני מאוד נהנה לנסוע מהר, אבל כשמבינים שזה לא באמת מקדם אותך

וסתם מסכן את הציבור,

אפשר לצמצם את זה בעזרת השכל...

מעניין..נתקה

תסביר וגם לאלו שללא רשיון בינינו

אין הרבה מה להסבירל המשוגע היחידי

זה בעיקר להעביר את מה שכולם יודעים בשכל,

לחוויה, ככה כל שינוי עובד אצל בני אדם.

(לפחות אצלי )

יפהנתקה
אל תשפטו!תמימלה..?

אתם, שראיתם בחורה רצה בדיוק כשמתחילה הצפירה לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אתם, שהתחלתם לצקצק בלשון, אולי גם לומר "החרדים האלו" או "מי שלא מכיר את הפחד הזה לא אמור לגור פה" ו"הם הרי לא משייכים את עצמם למדינה"-תפסיקו, אתם לא יודעים את הסיפור...

אם הייתי אומרת לכם שההורים שלי נרצחו בפיגוע לפני שלוש שנים וחצי והסיבה שרצתי עכשיו היא כדי להגיע לאח שלי התאום, הוא אמנם גדול ממני בחמש דקות אבל מאז הפיגוע הדאגה עליו עברה אליי, אתמול הוא חזר מהישיבה, אמר שהוא לא רוצה להיות שם ביום הזיכרון, שאלתי אם הוא רוצה שנלך לטקס, הוא גמגם משהו על הכובע והחליפה והחולצה הלבנה ואמר שהוא לא רוצה, בצפירה של הערב אמרנו יחד תהילים בבית, אחרי כמה דקות יאיר הלך כבר לישון, אני נשארתי בסלון ללמוד למבחן מתכונת שיש לי מחר כי לא חשבו שיש בעיה לקבוע אותה דווקא ביום הזה... כמעט ולא ישנתי בלילה, מפחדת מהחלומות שיגיעו, האמת שיותר מהחלומות שיהיו ליאיר מאשר לי, והיה סיבה לחשוש, באחת וחצי בלילה הוא הופיע בסלון עם עיניים אדומות ושאל אם אני חייבת ללכת מחר ללימודים, ישבנו יחד לדבר, הסברתי לו שזו מתכונת שאני חייבת לעשות ולא יכולה לדחות אותה אבל הבטחתי לו שאני אחזור לפני הצפירה ונהיה בה ביחד, הכרחתי את שנינו לאכול משהו והלכנו לישון.

בבוקר הוא יצא לתפילה ואני לסמינר, עשיתי את המבחן בזריזות, מנסה למהר אבל לא להלחץ מזה וברגע שסיימתי-יצאתי לכוון הבית, הפקקים היו בלתי נסבלים והייתי כל כך לחוצה להגיע כבר שהחלטתי, ירדתי מהאוטובוס והתחלתי ללכת מהר לבית, הטלפון שלי בלי בטריה, אפילו מה השעה אני לא יודעת, יצאתי מהסמינר באזור עשר ועשרים אז כנראה שאני יכולה להספיק להגיע הביתה לפני הצפירה, אני ממלמלת תהילים, מתחננת שאגיע לבית לפני שיאיר ייכנס להתקף חרדה שגם לי קרה משהו, אני כל כך בלחץ שאני מרגישה שאני כמעט נכנסת להתקף, אני הולכת יותר מהר, מכריחה את עצמי לא ליפול, דמעות מתחילות לזלוג על הלחיים שלי ועשר דקות הליכה מהבית בהר נוף-הצפירה מתחילה, אז בלי לחשוב אני מתחילה לרוץ, מתעלמת מכל האנשים שעומדים דום סביבי, מהרעש שהנעלים שלי עושות, מהצקצוקים של האנשים, אני אפילו לא רוצה לצרוח שהצפירה הזו נועדה בשבילי, רק רוצה להגיע כבר ליאיר, להראות לו שהכל בסדר, כשאני נכנסת הביתה שתי דקות אחרי שהגיע הצפירה התפוגגו- יאיר יושב על הספה עם עיניים עצומות, אני מעירה אותו, הוא מביט בי בהלם, "גם אני מת?" הוא שואל, אני בוכה, לא יודעת אם מהקלה או מעצב,  "לא, הכל טוב, פשוט היו פקקים ונגמרה לי הבטריה בטלפון, אתה בסדר?" הוא הביט בי, תוהה אם להאמין, רק אחרי שהוא רואה שאנחנו בבית ושנינו חיים-הוא נרגע, עדיין קצת מבולבל ואולי גם כועס קצת, הרי הבטחתי שאני אהיה איתו בצפירה אבל הוא לא אומר כלום, "מה את עשית בצפירה?" שאל, "האמת שרצתי לבית, פחדתי שתפחד..." הוא גיחך בלי שמחה, "באמת פחדתי" הגיב, שנייה של שקט חלפה, "אבל תודה" הוסיף בסוף והבנתי שלמרות חוסר הנעימות שעובר בי כשאני חושבת על הריצה שדפקתי בדיוק כשהתחילה הצפירה-זה היה המעשה הנכון, גם אם אנשים חשבו אחרת, גם אם צקצקו, אפילו אם זה פגע במישהו... לכן אני כותבת את זה, כי אני לא רוצה שיפגעו, אני לא רוצה להוציא לעז על מגזר שלם, אני לא רוצה לגרום לשנאה, רק לטוב, אם ראיתם אותי או מישהו אחר-תזכרו שאתם לא יודעים את כל הסיפור, יכול להיות שמאחורי הריצה של החרדית מסתתרת יתומה על סף התקף חרדה שרוצה רק להגיע כבר הביתה.


(הסיפור לא אמיתי, המסר כן!)

יאומחפש שם

לרגע חשבתי שאת מספרת על עצמך...😶

יפה! תודה על העין הטובה🙏

🙏🙏תמימלה..?

ברוך ה' לא קרה לי, סתם רעיון שעלה לי לראש...

וואומשה
פיסוק היה משפר את החוויה של הקריאה.
תודהתמימלה..?

זה לא מפוסק? פיסקתי איפה שחשבתי שצריך, בכללי אני כותבת שורות מאוד ארוכות, אני מודעת לזה, אבל הפעם פשוט חשבתי ששורות ארוכות יכניסו את הקורא לחוויה...

מאוד נוגע ימימה. תודה!נחלת
כל הכבוד על הרצון לגון לכף זכותשלג דאשתקד
כחרדי (לשעבר), קשה לי להבין איך הסיפור הזה מתחיל ומה הקטע שלו. שום קטע, לא הטכני (אין לימודים בסמינרים בחגי המגינה, וברור שלא תהיה מתכונת ביום הזיכרון) ולא הרגשי (לא נראה לי שחרדים נפגעי פעולות איבה מייחסים חשיבות ליום הזיכרון, ואם מייחסים חשיבות אז לכאורה מצופה שכולם עומדים בצפירה - גם הילד היתום. אבל זה בעצמו בלוף כי חרגים כעיקרון לא עומדים בצפירה).

בקיצור, אם זה כתיבה שלך אז יש רגש וכישרון, אבל דווקא בגלל שזה מרגש - זה ממש לא לעניין.

תודהתמימלה..?

חרדים חד משמעית לומדים ביום הזיכרון, אין הבדל בינו לבין יום לימודים רגיל למעט סיום מוקדם יותר כדי שתלמידים שנמצאים באזורים פקוקים יוכלו לחזור לבית בלי בעיה, לכן גם הרבה פעמים יש מבחנים ואז משתחררים אחריהם(אם כי נכון שביום העצמאות לא לומדים).

חלק מהעניין של הסיפור היה באמת להראות את המקום וההתייחסות של חרדים נפגעי פעולות איבה ליום הזיכרון, ברוך ה' אני באמת לא יודעת מה חרדים פגועים חושבים על זה (ומקווה בע"ה גם לא לדעת...) אז כנראה שזה לא יצא מדויק מספיק אבל זה פשוט מה שהרגשתי.....

המחשבה שלי הייתה שלא מייחסים חשיבות לעמידה אלא חושבים על הנרצחים ואומרים תהילים, לכן, אם שמת לב-לא אמרתי כלום על העמידה בצפירה בערב, הם אמרו תהילים, לא בהכרח בעמידה ולא בהכרח בישיבה...

תודה על המחמאה אם כי לא לגמרי הבנתי מה לא לעניין, אולי השתנת לך הדעה אחרי מה שכתבתי...

יפהשלג דאשתקד

התכוונתי לומר ככה:

1. אצל בנות חרדיות שעות הלימוד הוא כמו ממלכתי וממ"ד. כלומר ביום הזיכרון מסיימים מוקדם אז לא סביר שתהיה מתכונת.

2. ממה שאני מכיר, משפחות של נפגעי פעולות איבה חרדיים ככלל לא מייחסות מחשיבות ליום הזיכרון (זה בשונה ממשפחות חיילים, שמטבע הדברים הן יותר מחוברות לצהל ולטקסים). אני מניח שזוכרים ומתאבלים באזכרה ותו לא.

3. הנושא של עמידה בצפירה ואמירת תהילים הוא בדיוק הנקודה. ההנחה היא שרוב החרדים לא עומדים בצפירה אם אין הכרח (מכרו להם שזה חוקות הגויים ושזה מנהג של נאצים או משהו כזה), מאידך הם מספרים שהם אומרים תהילים ובטח חלקם לא משקרים. כך שבפרט הזה אין חידוש גדול בסיפור שלך.

4. מכיוון שהסיפור שלך נראה לי תלוש מהמציאות וגם לא מתאר סיפור אמיתי אלא מביע רגש ובאמת מאוד מרגש - אז הסיפור נשאר קצת לא לעניין, כי הוא לא תורם כלום חוץ מלרגש; ומצד שני אי אפשר שלא לנתפעל מכישרונותייך הברוכים!

5. (אגב באופן אישי לא כ"כ חוויתי קשרים רגשיים משמעותיים בין אחים, אז כנראה יש לי נטייה לסלוד מסיפורים שמתארים את מה שקצת היה חסר לי. וזו כמובן בעיה שלי...)


גם יתכן שאני בכלל טועה. אחרי הכל, כל אחד מספר על מה שהוא רואה ומכיר...

והכי חשוב זה שתוחמאי! גם על הכישאון וגם על הרצון לדון לכף זכות

וואו, אוקיי, דבר ראשון תודה על התגובה המפורטת...תמימלה..?

האמת שהסיפור נכתב ממקום של מישהי על התפר שבין חרדית לדת"ל מה שאולי גרם לי לשלב בין שניהם גם בדמויות...

תודה רבה על המחמאות, מחמם ממשש!!

מטורףשבור לרסיסים

בלעתי כל מילה

מעריך מאוד

תודה🙏תמימלה..?

שמחה שהתחברת...

נחמדנתקה
עבר עריכה על ידי נתקה בתאריך ו' באייר תשפ"ו 20:25

אהבתי את העובדה שהעובדות מתקלפות אחת אחרי השנייה

זה נותן תחושה שאתה אפפעם לא יכול לדעת את המציאות המלאה

ואז בסוף הפאנצ' שהיא יתומה

תודה, שמחה שהתחברת...תמימלה..?
וואו, איזה כישרון! תודה!קמה ש.

בס"ד


הסיפור שכתבת מזכיר לי (סיפור קצת יותר בנאלי, אבל אמיתי):


ביום הזיכרון האחרון ישבתי עם בני הפעוט ועם אחותי בבית קפה מפנק, בין 9:00 ל-10:00. ותהיתי מה אנשים סביבי חושבים על הנשים האלה שבוחרות להיפגש לכיף שלהן דווקא בבוקר יום הזיכרון.


והסיבה שישבנו שם הייתה -

שבעלי היה במילואים,

שבני הפעוט קדח מחום (40.5 מעלות),

שלבת הגדולה שלי היה טקס בבית הספר הקרוב לבית הקפה והיה לה שם תפקיד מרכזי והיה לה חשוב מאד שאגיע.


שלא ידעתי באיזה ילד לבחור -

הבן החולה או הבת המציגה,

ושבסוף נאלצתי לבקש מאחותי שהיא תשמור על הפעוט בזמן הטקס.


שאנחנו גרים רחוק מאד מבית הספר,

ושלא ידעתי איפה להסתובב עם הפעוט החולה בשעתיים שבין הפיזור בשעה 8:00 לבין הטקס בשעה 10:30,

ושרציתי שבני יהיה קצת עם אחותי לפני שאני נפרדת ממנו, כדי שיהיה לו יותר קל,

ושבית הקפה הזה היה פחות או יותר המקום היחיד בסביבה שהיה רלוונטי שניפגש בו.


ואם מישהו אכן חשב משהו (מקווה שלא, אבל אם קרה ומישהו חשב), אז שידע שבכיתי במהלך כל הטקס של הבת שלי, כי יום הזיכרון זה אחד האירועים הכי חזקים אצלי בלב בלוח השנה.

וואי, איזה קשוחחחתמימלה..?

כל כך חשוב לא לשפוט אנשים לפי מה שנראה לך ממבט ראשון, אמנם כתבתי את זה קיצוני בכוונה בשביל להדגיש את המסר אבל ברגע שמדובר בסיפור אמיתי שאשכרה קרה ובמישהי שגם הרגישה את החוסר נעימות וחששה מהמחשבות של הסביבה-זה כל כך יותר חזק...

מהממת את ❤️קמה ש.
בצדק תשפוט עמיתךנחלתאחרונה

הכוונה, עד כמה שאני מבינה, זה ללמד זכות; זו מצווה חשובה מאוד,

כך הבנתי, על פי הרמב"ם.

 

שני ספרים שעוזרים לי לזכור זאת (לא קל, לא קל, במיוחד בשעת נסיון) הם:

 

הצד השני של הסיפור - יהודית סמט

מאזני צדק - ערוך על ידי דוד גבריאל.

 

האדם רואה לעיניים והשם - ללב.

 

אם היינו במקום הזולת, היינו, מן הסתם, מדברים/מתנהגים כמותו.

 

אל תשפטו 2תמימלה..?

בניגוד למקרה ביום הזיכרון-מה שאני אכתוב עכשיו לא טלטל רק אותי אלא את כל המדינה ואני לא מדברת על הרצח של ההורים, שם ככולם היו בצד שלי, אני מדברת על מקרה אחר, בו אני הייתי השנואה, זו שעשתה משהו לא בסדר, אותי כולם שנאו ואפילו לא ידעו מזה...

אתם בטח זוכרים את המקרה בו כל הרשת הזדעזעה מבחורה חרדית שזרקה אבנים על חייל ופצעה אותו ברמה בינונית, עוד יותר הזדעזעו מכך שאפילו לא עצרו אותה, סיכמו את המקרה בכך שהיא קטינה ואסור לעצור אותה, אז התעצבנו עוד יותר, הדתי לאומי צעקו שאותם אין בעיה לעצור כשהם סך הכל רוצים לעלות להר הבית או להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל השלמה, החילוני פשוט התעצבנו על החרדים והדתיים וכולם, אף אחד לא ידע מי הבחורה שזרקה את האבנים וצעקה "תעוף מפה" אף אחד לא יודע אבל זו הייתי אני...

זה היה לפני שנה, כשעוד היינו, יאיר ואני בבית של דודה שלנו. בכסלו של כיתה י' היו לי סיוטים, הישיבה של יאיר עברה מבנה למודיעין עילית ופשוט רעדתי מפחד שיקרה לו משהו כשהוא רחוק ממני, כל כך פחדתי ששלוש פעמים בשבוע אחרי הלימודים הייתי נוסעת למודיעין עילית, עובדת שם בחנות בגדים אחת שקרובה לישיבה שלו והיינו חוזרים הביתה ביחד, באחד הימים בהם חזרתי לבית ישירות מהסמינר ולא עברתי דרכו-ראיתי את החייל, היה נראה שהוא מחפש משהו, הוא הסתכל על הדלתות של הבתים וחיפש שם מסוים, אז כל הגוף שלי התחיל לרעוד, הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן למתי שדודה שלי הגיעה אלינו הביתה בליווי שני שוטרים ועובדת סוציאלית שבישרו ליאיר ולי שאין לנו הורים, זעם עצום עלה בי, אני אפילו לא יודעת כלפי מי, רק ידעתי שאני ממש לא מוכנה שהוא יוגיע לאף אחד שהחיים שלא השתנו, ניגשתי אליו בריצה ושאלתי מה הוא מחפש, הוא ענה שאת משפחת מאיר, אני שמעתי המשפחה של יאיר, "לא!! תלך מפה!! אל תתקרב לפה יותר!!" צרחתי עליו בקול כזה שכל הרחוב שמע, הוא היה ממש נבוך, לא הבין מי אני ומאיפה נפלתי עליו, "לך מפה, לא הבנת? לך!!" שאגתי שוב וכשהוא עוד לא הבין-הרמתי אבן וזרקתי לעברו את כל הכעס שלי כלפי העולם, את כל התסכול שלי על מי שלא שמר על ההורים ואת כל הפחד שלי שנשארתי בודדה, בשלב הזה ירדו כמה אנשים לרחוב, דודים שלי היו חלק מהם, דודה שלי העלתה אותי הביתה, ודוד שלי חבש את החייל וניסה להסביר לו ממה נבע הכעס-למרות שגם הוא לא ממש הבין, השוטרים שהגיעו יחד עם האמבולנס הבינו את המצב ואמרו שיחזרו מחר-אחרי שהעניין יובהר טוב יותר, אני באותו הזמן הייתי במיטה, לא מצליחה להפסיק לבכות במשך שעות, כל הזמן הזה הייתי בטוחה שיאיר נמצא עם ההורים למעלה בגן עדן ורק אני נשארתי לבד בעולם הזה... הדבר היחיד שהרגיע אותי היה יאיר שהזדרז לחזור מהישיבה אחרי שדודה שלנו הלחיצה אותו שיבוא כבר כי אני לא מפסיקה למלמל שהוא מת, כשראיתי אותו פשוט קרסתי, הסברתי לו בגמגום מה קרה, שפחדתי שזה הוא, שזרקתי על חייל אבן, שאני מפחדת עכשיו שקרה לחייל משהו, הוא הרגיע אותי, שיקר שהוא יודע שהחייל בסדר גמור ורק ביקש שאירגע ואולי גם אלך לישון, כשנרדמתי הוא סיפר לדודים שלנו מה העניין, נסע למשטרה להסביר ופשוט סידר את כל מה שאני בלגנתי, כשקמתי הוא כבר היה יחד איתי בחדר והציע שנצא לטיול בצפון, נסענו יחד באוטובוס לכינרת, דיברנו במשך שעות, סיכמנו שמהיום הוא יתקשר אליי כל הפסקת צהריים סתם כדי להגיד שהוא בסדר וסיימנו את היום בצחוק שאני מכינה אותו למה שיקרה כשיתחתן, כשחזרנו לבית של הדודים הגיעו שוטרים לחקור אותי, אמרתי להם את כל האמת, שאני מצטערת וזו ממש לא הייתה הכוונה, שאני מוכנה כמובן לפצות את החייל כספית אבל הם אמרו שהחייל שמע את הסיפור והבין והם הגיעו רק כדי לשמוע ממני את הגרסה שהייתה די תואמת למה שיאיר מסר להם יום קודם אבל בסדר... הבעיה לא הייתה זו כמו שאפילו בסמינר שלי דיברו על זה גם שבוע אחרי, אף אחד לא ידע את הסיבה האמיתית לזריקת האבן, העדפנו לשמור את זה ככה, בדיעבד אולי זו הייתה טעות אבל אין מה לעשות עכשיו, אולי חוץ מלכתוב את זה... אז אני חלילה לא אומרת שזה בסדר להכות חיילים, אני כן אומרת שלפני שאתם מעבירים ידיעה או ממהרים לתת את חוות דעתכם על משהו-תחשבו האם זה באמת נצרך, האם זה יוסיף לעולם אהבה או שנאה והאם הייתם רוצים שבמידה וזה היה קורה לכם-כל העולם היה מדבר עליכם כמו על פושעים בלי שתוכלו לומר את האמת...

 

(הסיפור לא אמיתי, המסר כן!)

אני מת על הסדרה הזאת זה מרתק.חתול זמניאחרונה
שים קסדהריק סאנצ'ז

הורות. חינוך. אמא.

רציתי להאמין שהמילים האלה נר לרגלי.

ואמנם, מן המופרך להגיד שלא.

אם כי. את הטעויות של אמא, אמא שלי. לא תיקנתי.

והרי זה הילד החמישי שלי

ואני לא שם

והוא לא כאן

הוא טובע

ואני ישנה

הוא צועק לרחמים

ואני שותה קפה חזק

הוא שיכור ועייף מהחיים

ועודנו יושב בכיתה

הוא קורא לי בשתיקתו

ולבי המרוקן מחרחר לעומתו

הוא שמח

ואני בוכה במיטה

עלי

על הילדה

על אמא שלי

ועל אמא שלו

אבל לעולם לא אפסיק

לעולם לא אפסיק

כשהוא יצא לרכוב באופניים

אני אגיד לו

שים קסדה

אני אגיד לפעוט המסכן

סע בזהירות

וזה יהיה לי לעד, ולו.

 

פיקל ריקקקקסופר צעיראחרונה
אהבה בובות פרווהחתול זמני

לאהוב לבד
להיאהב לבד
להיאבד מאוהב
בבבואתי לעד

 

הד נרעד
קורא אליו בשמי
סיפור עונשי
נכתב עליי עכשיו.

 

באגדתי העצובה
אוסף בובות פרווה
אהבתי העזובה
נרדמת ביניהן

 

בהשתקפותי הזהובה
בעיני הרטובה
תאומתי האבודה
מזכירה... לי... משהו...

מה נותר לאהבה העזובהסופר צעיר

כל שנותר הוא להירדם על משכבה

בין אינספור בובות פרווה.חתול זמני
בובות של העליוןסופר צעיראחרונה

קצת מזכיר לי את וובקינז תובב"א

הממ.....נחלת

כשחזרתי מהכולל אתמול בצהריים

הוא ישב על הספה עם דמעות בעיניים

שבר את הרגל (פעם שניה)

במשחק כדורגל כאן בשכונה

 

כעסתי נורא

זה טפשי!

זה שטחי!

זה לא יהודי!

 

בא בן 

נלמד קצת ביחד גמרא

 

בלילה לא כבה האור בחדרו

אשתי לחשה

לך תראה מה איתו

הרגעתי אותה

שום דבר לא קרה

הוא קיבל קצת מוסר...

 

ברוך השם, זה עזר!

 

ויוותר יעקב לבדו

ויאבק איש עמו

עד אור הבוקר

 

כך הבן הגה ועיין

העמיק ושנה

וחזר ושינן 

בשקידה עצומה...

 

את הארי פוטר.

 

חושב ש'ני צריך ללמוד ענווה.

סיפור הומורוסטי שעתיד להתפרסם בלקט 'שעטנז'סופר צעיר

מעשה בבן אנוש 

 

מה אתם חושבים?

יודע אתה מה דעתי עליך ידידי היקר ביותר.חתול זמני
דעתך יקרה לי מפניניםסופר צעיראחרונה
סיפור קצר בן שש מיליםסופר צעיר

למסירה: תינוק, מעולם לא נעל נעליים.

אולי יעניין אותך