תכלסס
בשביל מה אנחנו חייים כל הזמן מנסים לעשות את רצון ה ולתקן המידות אבל מה תכלסס
תמיד יהיה דבריםם שלא נוכל לעשותת ולתקן
תכלסס
בשביל מה אנחנו חייים כל הזמן מנסים לעשות את רצון ה ולתקן המידות אבל מה תכלסס
תמיד יהיה דבריםם שלא נוכל לעשותת ולתקן
רגע שלםלאדם מושלם אין מה לעשות בעולם הזה, הוא פשוט עובר לחיי עולם הבא.
כל עוד אנחנו כאן, ברובד החיים הזה, אנחנו עובדים, משתדלים, מתקדמים
אנחנו לא מושלמים, אנחנו משתלמים..
"תמיד תהיה שואף וחסר"...
העבודה עצמה והדרך היא היא המטרה של האדם. כמו שכתב רגע שלם, יש סיבה שלא נבראנו מלאכים. יתרה מזאת, בעולם מתוקן ואידאלי טעם העץ כטעם הפרי - כלומר גם הדרך אל המטרה (עץ) מספקת וחשובה כמו המטרה עצמה.
הרבי הראשון של חסידות חב''ד, ומקימה, אדמו''ר הזקן, מסביר בספר התניא. שכל אדם צריך לעשות כל שביכולתו להיות צדיק. אך כיוון שצדיק הוא לא רק שם התואר, אלא מדרגה מסויימת, שלא כל אחד יכול להגיע אליה. לכן לפחות שלא יהיה רשע, וראה באריכות בספר התניא פרקים א - י''ח לערך..
מה שאני כותב הוא בשיא התמצות.. וקשה להסביר כך, פתחו את המקור.
כתוב כך ''תהי צדיק ואל תהי רשע'', - לכאורה כפילות. = אדמוה''ז מסביר מה זה צדיק, רשע, ובינוני, ומסביר שצדיק זו באמת מדרגה שלא כל אחד יכול להגיע אליה, רק נשמות מיוחדות.
אבל מדרגה שכל הנשמות יכולות להגיע אליה, היא מדרגת בינוני שכוללת: אחד שלא עבר עבירה מימיו (ראו בספר התניא איך מדרגה זו שייכת גם אלינו שקצת חטאנו במהלך החיים..) ולא יעבור לעולם, כולל מצוות ביטול תורה, (שכוללת לימוד התורה בכל רגע שלא נצרך לחיי הנפש... עם כל המשתמע.. ועוד הרבה דברים המפורטים בספר התניא) ועם כל המעלות, הוא עדיין בינוני ולא צדיק.
כל זה היה כ''סוגריים''.
ומה שתשובה לשאלה ששאלו בתחילת העמוד.
כל אחד יכול להיות במצב של בינוני.
כל אחד צריך להתאמץ להיות צדיק, כי יכול להיות שהנשמה שלו היא נשמה ששייכת לצדיק.
אבל לפחות, אם הוא לא מצליח להיות צדיק, לפחות שלא יהיה רשע.
ולכן כתוב ''תהי צדיק ואל תהי רשע''.
ראה בספר התניא, אני לא זוכר במדוייק איזה פרקים, אבל איזור הלמדים'
למה נולדנו בצורה כזאת, שלא נוכל להגיע למדרגת צדיקים, למה אנחנו לא אמורים להתייאש מכך, ולמה דווקא העבודה שלנו בצורה של נפילה, קימה, וחוזר חלילה יכולה לגרום נחת רוח יותר מעבודת הצדיקים שבטלו את יצה''ר מליבם..
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא