לאדם מושלם אין מה לעשות בעולם הזה, הוא פשוט עובר לחיי עולם הבא.

כל עוד אנחנו כאן, ברובד החיים הזה, אנחנו עובדים, משתדלים, מתקדמים

אנחנו לא מושלמים, אנחנו משתלמים..

"תמיד תהיה שואף וחסר"...

העבודה עצמה והדרך היא היא המטרה של האדם. כמו שכתב רגע שלם, יש סיבה שלא נבראנו מלאכים. יתרה מזאת, בעולם מתוקן ואידאלי טעם העץ כטעם הפרי - כלומר גם הדרך אל המטרה (עץ) מספקת וחשובה כמו המטרה עצמה. 

הרבי הראשון של חסידות חב''ד, ומקימה, אדמו''ר הזקן,  מסביר בספר התניא. שכל אדם צריך לעשות כל שביכולתו להיות צדיק. אך כיוון שצדיק הוא לא רק שם התואר, אלא מדרגה מסויימת, שלא כל אחד יכול להגיע אליה. לכן לפחות שלא יהיה רשע, וראה באריכות בספר התניא פרקים א - י''ח לערך..

מה שאני כותב הוא בשיא התמצות.. וקשה להסביר כך, פתחו את המקור.

כתוב כך ''תהי צדיק ואל תהי רשע'', - לכאורה כפילות. = אדמוה''ז מסביר מה זה צדיק, רשע, ובינוני, ומסביר שצדיק זו באמת מדרגה שלא כל אחד יכול להגיע אליה, רק נשמות מיוחדות.

אבל מדרגה שכל הנשמות יכולות להגיע אליה, היא מדרגת בינוני שכוללת: אחד שלא עבר עבירה מימיו (ראו בספר התניא איך מדרגה זו שייכת גם אלינו שקצת חטאנו במהלך החיים..) ולא יעבור לעולם, כולל מצוות ביטול תורה, (שכוללת לימוד התורה בכל רגע שלא נצרך לחיי הנפש... עם כל המשתמע.. ועוד הרבה דברים המפורטים בספר התניא) ועם כל המעלות, הוא עדיין בינוני ולא צדיק.

כל זה היה כ''סוגריים''.

ומה שתשובה לשאלה ששאלו בתחילת העמוד.

כל אחד יכול להיות במצב של בינוני.

כל אחד צריך להתאמץ להיות צדיק, כי יכול להיות שהנשמה שלו היא נשמה ששייכת לצדיק.

אבל לפחות, אם הוא לא מצליח להיות צדיק, לפחות שלא יהיה רשע.

ולכן כתוב ''תהי צדיק ואל תהי רשע''.

ראה בספר התניא, אני לא זוכר במדוייק איזה פרקים, אבל איזור הלמדים'

למה נולדנו בצורה כזאת, שלא נוכל להגיע למדרגת צדיקים, למה אנחנו לא אמורים להתייאש מכך, ולמה דווקא העבודה שלנו בצורה של נפילה, קימה, וחוזר חלילה יכולה לגרום נחת רוח יותר מעבודת הצדיקים שבטלו את יצה''ר מליבם..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...