שרשור דברים שכתבתי 2. שלא ימחק מהפלאפון וכו'אנונימי (פותח)
עוֹד מְעַט הַכֹּל יִגָּמֵר
תַּעֲלִי לִשְׁפֹּךְ שֶׁמֶן בְּמַחֲבַת
לְהָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁךְ
בְּדִמְמַת הַשִּׂנְאָה
..אנונימי (פותח)
עוֹד מְעַט יֵלְכוּ כֻּלָּם
מַרְגִּיעָה אֶת עַצְמֵךְ
עוֹד מְעַט הַבַּיִת יִדְמַּם
אָזְנִיּוֹת נִטְחָבוֹת בִּמְהִירוּת
הֲכִי חָזָק
מִתְחַנֶּנֶת
הַתֻּפִּים מַחְרִישִׁים אֶת כֻּלְּךְ בְּקֶצֶב פְּעִימוֹת הַלֵּב הַמִּשְׁתּוֹלֵל
עוֹד מְעַט יִגָּמֵר הַכֹּל
אַל תִּבְכִּי
לֹא יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לְהַפְסִיק
..אנונימי (פותח)
יש בי שמיים
והם בלי צבע
אין בי מילים
רק רגשות
אני נכנעת לחולשות
אני לא מגשימה חלומות
יש בי אוויר
אי אפשר לגעת
רק להביט בעיניים
עצובות
להפנות גב
ללכת
מה זה משנה לאן.
..אנונימי (פותח)
אני רק רוצה
פיסת קרקע יציבה
לנשום רוח
לעצום עיניים
לספור כוכבים
לנגן שתיקות
לבכות הכל החוצה
ושוב לאסוף
..אנונימי (פותח)
ולעיתים
יש עולמות בשמי חורף גועשים
ענן מתנגש בענן
וקול הרעם האדיר
הוא רק אמירת שלום ידידותית בין השניים
או לחיצת יד
ואולי צחוק מתגלגל
•••
אנשים רצים בגשם, משפילים ראשיהם וממשיכים הלאה במהירות.
בתוך המבול אני עוצרת
ומגניבה מבט למעלה בעיניים נוצצות.
ובדיוק כשהגשם שוטף כל חלקה בי
אני פורשת ידיים
מקשיבה לעננים הרוקדים ריקוד חדווה
ומביטה בפגישתם הנרגשת
ומתחת למבול רעמים מחרישי אוזניים
אני מוחאת כפיים.

_בהשראת דוידוש, פעוט מתוק וסקרן שמתחת לגשם שוטף לימד אותי להתבונן אחרת_
..אנונימי (פותח)
בוקר שטוף שמש
הלב ריק
אני יוצאת
לחפש

למצוא
מעט קצה חוט
תעלומה
בתוך סבך שתיקות

שמיים נפתחים ונסגרים
צעקה יוצאת
מהדהדת
רוח באה

ובין חולות
בשמש קופחת
המדבר מתגלה
המרחב עוד פועם

ומחר אני מבטיחה
אפסיק להילחם
אדליק בלב מדורה
אשב להביט סתם כך
..אנונימי (פותח)
אילו היה לי כח
הייתי עוצם עיניים.
לא יוצא לשוק
כדי לא לראות רחובות מחוללים
כדי לא לראות מלכה מיותמת,
דרוסה ומדממת בסאון עיר.
כדי לא לשאת במראה של
מלכה מבוזה.
של המוני אדם מכים ללא רחם
ויורקים בנעם פניה העדינות.

הייתי פוער עיניים ובתדהמת הכאב והעלבון הייתי נופל מתייפח מכריז וזועק עד כלות כוחות בבכי מר;
שבת! שבת היום!


..אנונימי (פותח)
לא דוקטור, זה לא וירוס מה שאתה שומע בסְטֶטוֹסְקוֹפ.
זאת הנפש שלי שבוכה.


..אנונימי (פותח)אחרונה
*עץ או פלי*

למטבע זה- שני צדדים:
צד דאגה וצד געגועים.

אדם מטיל מטבע.
מביט בו.
מסתחרר באוויר,
מזנק למעלה

אדם מביט בנפילתו
שלו


ואולי יכולנו אחרת.
להטיל מטבעות
בעיניים עצומות.

ועדיין מחכים לתקוות.
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך