אני צריכה עכשיו להיות באולפנא איתה ואיתה ולבכות הכל. אני לא יכולה להתמודד עם בהתקף חרדה הזה בלי חיבוק. בלי חברות. בלי מקום להתפרק. אני לא יכולה וירטואלית, זה לא עובד. זה לא אמיתי. אני רוצה לרוץ לבית שלה ולהיות קצת מוגנת. מדהים עד כמה הפער בין וירטואלי לאמיתי ענק. אני לא יכולה ככה. זה היה נוראי. הלב שלי דופק דופק אני צריכה פנימיה וחברות להסחת דעת ושיקשיבו לי.
אז אני יושבת בחושך במיטה, אחרי מקלחת שניסיתי לשטוף את החוויה והזכרונות האלו, עם חבילת קליק ואוזניות ודובי. ואלף ואחד געגועים.
אז אני יושבת בחושך במיטה, אחרי מקלחת שניסיתי לשטוף את החוויה והזכרונות האלו, עם חבילת קליק ואוזניות ודובי. ואלף ואחד געגועים.