אנחנו שחררנו את זה ברגע שיכולנו (עוד לפני חודש שלישי). 

אפילו למשפחה המורחבת. 

לא היה לי כוח להסתיר. 

אם יש לך כוח לזה, בכיף. אני מאלה שלא מבינות על מה המהומה, ולמה לא לקבל עזרה כשכל כך זקוקים לה, רק כדי להפתיע. אבל אני לא חובבת הפתעות בכללי, אז כאמור- תלוי בך. 

והכי חשוב-

שיהיה בשעה טובה, והריון קל ומשעמם 

כל הזמן מדברים על עיבוד לידה, אני הייתי צריכה עיבוד הריון לפני הכל.

מקווה בשבילך שזה יעבור בהמשך ושלפחות השליש השני יהיה משעמם 

אמא שלי שיגעה אותי ואמרה שהבטן שלי גדולה מדי והיא דואגת ואם אני בטוחה שהכל בסדר וכו... וזה היה בערך בשבוע 20- אז נאלצתי להרגיע אותה.ובשבוע 24 אישפזו אותי ככה שכבר לא היתה ברירה וסיפרנו לכל המשפחה המצומצמת אחים ואחיות משני הצדדים וביקשנו שיתפללו ושישתדלו לשמור בסוד. היו כאלה שהגיבו שזה כבר היה ברור והיו כאלה שהופתעו ושמחו... עד סוף ההריון היו עוד רבים מהמשפחה שכבר הבינו מה קורה... וכמובן שיש את התמימים שהיו בהלם.

בקיצור חוויה מסוג אחר... מתפללת עלייך שיעבור עלייך הריון מאוד משעמם ולא מלא אטרקציות כמו שהיה לנו.

יש הריונות תאומים שעוברים חלק.

אבל גם אלה שלא, עם כל האקשן בדרך, ברוב המקרים נגמרים בשלום ובשני אוצרות בריאים ומתוקים. אז חשוב לא להיכנס לפחדים.

אני גם ילדתי תאומים מס' 6-7,

עד חודש שביעי הכל היה חלק, ופתאום הכל השתנה ובחודש האחרון הייתי - לא בשמירה בבית, יותר גרוע - באישפוז במחלקת הריון בסיכון. גם אני לא תארתי לעצמי את זה, איך בעלי נשאר עם 5 ילדים, אבל עברנו את זה ב"ה בשלום ובבריאות. ומתקופה זו רק התחזקתי, למדתי המון על עצמי, על נשות ישראל שהיו מאושפזות לצידי, ועל אמונה והשגחה פרטית

רק להתחזק באמונה שהקב"ה מכוון כל דבר לטובה ונותן לכל אחד מה שמתאים לו, ורק למי שיכול לעמוד בזה.

ולגבי הסתרה, אני לא חשתי שום צורך שאף אחד יידע, אבל סיפרתי להורים שלי ושל בעלי, ולילדים שלי הגדולים (גיל בי"ס יסודי).

לילדים - כי היה חשוב לי שהם יעברו את שלב ההלם לפני שזה קורה, כי זה הולך להשפיע מאד גם על החיים שלהם. הרי גם לי לקח זמן לצאת מההלם כשנודע לי שזה תאומים, ושמחתי שהיה לי זמן לעכל את השינוי ולהתכונן אליו נפשית בזמן ההריון. אז גם להם מגיע.

להורים - גם כדי לתת להם זמן להתכונן נפשית, אבל בעיקר כדי שלא יעלבו...

בפועל יצא טוב שהם כבר ידעו זמן מה לפני שאישפזו אותי, כך זה היה פחות מפתיע ומבהיל.

בדיעבד יש עוד יתרון לספר מראש: כשאת מספרת למישהו באופן אישי שיש לך תאומים בבטן את יכולה לראות בשידור חי את ההתרגשות והתגובות המופתעות וזה ממש כיף!

 אם זה אחרי הלידה - בד"כ את לא תראי את התגובה, בעלך הוא זה שיספר וישמע את התגובה בטלפון, או שאנשים ישמעו מההורים שלך וכו'... ואני את התגובות האלה הפסדתי

ילדתי יחסית מוקדם (שבוע 34), אבל עד אז לא הייתי זקוקה לשום שמירה ולשום אשפוז. (כן עזבתי עבודה מאומצת שהייתה לי אז, ליתר ביטחון...)

בסוף התקופה הזאת עשתה גם הרבה טוב...

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...