ברוך ה'.

המחזור שלי מתעכב, זה קשור למצב?

 einatlev  מרץ 22, 2020  0  המחזור החודשי

בעשור בו אני מלמדת מודעות לפוריות, נתקלתי לא אחת בתסמונת אוגוסט. אל תעשי עליה גוגל, המצאת השם היא שלי. נתקלתי בה לראשונה כשיצא לי ללמד כמה קבוצות נשים במהלך אוגוסט. יד המקרה, וכולן היו לקראת סיום הסדנה, כלומר היו להן כמה וכמה טבלאות המתעדות את המחזורים שלהן, משך הווסת, מתי התרחש הביוץ וכן הלאה. והנה, אחת אחרי השניה, הן מתיישבות לצדי לשיחה מתנצלת; "אני לא יודעת מה קרה לי החודש, משום מה הביוץ מבושש לבוא"; "זה ממש מוזר, הווסת ממש מאחרת ולא נראה לי שאני בהריון"; ועוד כהנה וכהנה התנצלויות. כשהאשה החמישית ברצף הראתה לי טבלה ובה מחזור משובש, פרצתי בצחוק גדול. כינסתי את הקבוצה כולה וסיפרתי להן שממש כעת אנחנו עדות למה שהמחקר כבר הוכיח: יציאה משגרה עשויה לשבש את המחזור.

שנים חלפו מאז הפעם הראשונה ההיא. כל קבוצה בה פגשתי באוגוסט מאז ואילך הציגה טבלאות דומות. ולמה לא, בעצם? הילדים בבית, שעות השינה משתנות, קצב החיים אחר, וגם מחזור הפוריות עשוי להגיב. תסמונת אוגוסט הפכה שכיחה כל כך, עד שהתחלתי ללמד אודותיה באופן סדיר.

ועכשיו אנקדוטה נוספת. לפני מספר שבועות (ולפני בהלת הקורונה) טסתי עם בתי לבקר חברים (לא, לא באיטליה). חלפו שנים רבות מאז פקדתי את נתב"ג, שעת הטיסה נקבעה למאוחר בלילה, ו…גיליתי שאני במתח. המתח היה רב כל כך, עד שהווסת שלי, שהיתה אמורה להסתיים לפני הטיסה, בוששה לבוא. הטיסה חלפה בשלום, וכשנחתנו במלון אי שם בלילה, משהו בתוכי השתחרר – וגם הווסת הופיעה.

אני משתפת אותך בפרטים אינטימיים אלו כיוון שמשבר הקורונה משול בעיניי לתסמונת אוגוסט + טיסה, כלומר יציאה משגרה מתובלת במתח רב ובחוסר ודאות.  כדי להבין איך זה עובד, מה קורה עמוק בתאים שלנו ברגעים אלו ממש ומה אפשר לעשות, כדאי שנצלול לכמה מושגים קצרים.

מערכת העצבים האוטונומית – בעברית קלה למשתמשת

באופן פשוט, מערכת העצבים האוטונומית מחולקת לשתיים: המערכת הפרא-סימפתטית, והמערכת הסימפתטית.

אם נדמה אותן לדוושות הרכב, המערכת הפרא-סימפתטית משולה לברקס. מתפקידה לשמור אנרגיה, להאט את הקצב, "להיטען", ליצור צמיחה ושיקום, מנוחה והרפיה.

המערכת הסימפתטית, לעומתה, משולה לדוושת הגז. היא מניעה לפעולה, שואבת כוח מן המאגרים ועוזרת לנו להיאבק או לברוח במקרה של מצוקה. המערכת הזו משתקת כל מה שלא דחוף – פעילות מעיים ושלפוחית השתן, למשל – כדי לתת יותר כוח לריאות, ללב, למוח ולשרירים. באופן אישי, ההשתקה של מה שלא חיוני מזכירה לי את הצורך החריף שלי להשתיק את הרדיו כשאני מנסה לחנות ברוורס באמצע תל אביב. תנו לי להתמקד במה שחשוב!

אם כן, גז וברקס. זה כל העניין. אם נחפש איכויות דומות לשני אלו, נחשוב אולי על יום ולילה, יאנג וין, ששת ימי עמל ושבת המלכה.

ו… הנה הפאנץ'. הגוף מתפקד באופן מיטבי כשרוב הזמן דוושת הברקס היא השולטת. כשאנחנו נחות, פועלות לאט, דואגות לצרכינו הגופניים והרגשיים – או פעילות אבל עושות זאת מתוך סטייט אוף מיינד של נחת – דוושת הברקס שולטת. במצב כזה, המאגרים שלנו מתמלאים והגוף שומר רזרבה לימים קשים (אני לא יכולה להמנע מלחשוב על המזווה של כמה אנשים בימים אלו ).

לעומת זאת, כשאנחנו נתונות תחת דוושת גז במינון גבוה, מערכות חיוניות בגוף משותקות – והגוף כולו נמצא במצוקה. (שימי לב, אפשר להיות בשבת המלכה במלון 5 כוכבים ועדיין להיות בסטייט אוף מיינד של דוושת גז, ואפשר לעבוד בתפוקה גבוהה ולהיות מבפנים בנחת מלאה, כך שהתודעה שלך היא לב הסיפור, הרבה יותר מהמציאות הסובבת אותך).

ואיך זה קשור לפוריות?

גרוי יתר של דוושת הגז במערכת העצבים גורם להקטנת כמויות הפרוגסטרון בגופנו. ההורמון החביב הזה נוטל חלק דומיננטי במחזור הפוריות, ותפקידו לתחזק, להרגיע ולהחזיק הריון – במידה והוא קורה. היות וכל ההורמונים תלויים זה בזה, מחסור בפרוגסטרון ישפיע בתורו על רמות האסטרוגן והטסטוסטרון, והמחזור יתנהג בהתאם – קצר מאוד, ארוך מאוד, עם ביוץ שמופיע מאוחר או ללא ביוץ כלל.

צ'אקרת הבסיס וצ'אקרת המין

ועכשיו, נעבור לסינית. או בעצם, למסורות מן המזרח. מבטיחה שאין כאן נגיפים.

הבאות בתור ממוקמות במעלה הגוף, ואחראיות בתורן על דימוי עצמי ומערכות יחסים, רגשות, ביטוי והשמעת קול, אינטואיציה וראיה של "מעבר" וקשר לאלוהים.

BAD NEWS: פגיעה באחת הצ'אקרות משפיעה על השאר.

GOOD NEWS: ריפוי אחת הצ'אקרות ישפיע על האחרות.

מנסיוני הקליני, פגיעה בכל מה שמסמלת צ'אקרת הבסיס משפיע לרוב על צ'אקרת המין. מעבר דירה (גם אם זו דירה טובה יותר מזו שגרת בה), טיסה, פגיעה ביציבות הפיזית או הרגשית, אלימות מסוגים שונים, תחושת חוסר בטחון או חוסר ודאות – מביאות בדרך כלל להשפעה על צ'אקרת המין. כיוון שלרחם יש איכויות מכילות וסופגות, היא לרוב "לוקחת" על עצמה את הקושי המופיע בקומה מתחתיה, והדבר יבוא לידי ביטוי בכאבי או שיבושי מחזור, קשיי פוריות וכדומה.

ולחובבות המדע שבינינו, זה הזמן להבהיר – 

זה לא רק "סינית"; יש קשר אנטומי בין רצפת האגן (צ'אקרה ראשונה), הסרעפת (צ'אקרה שלישית), הגרון (צ'אקרה חמישית) ואזור הרקות במוח (צ'אקרה שישית). כשאנחנו נושמות באופן מיטבי, כל השרירים הללו פועלים יחד ומייצרים זרימת חמצן, דם ואנרגיה חופשית לכל אברי הגוף. כשהקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים, רצפת האגן מגיבה, צ'אקרת הבסיס מאבדת יציבות – והרחם בעקבותיה. קל להבין זאת אם תדמייני מבנה בן כמה קומות – שהקומה התחתונה שלו מתחילה לרעוד. כך שסגר בבית, חוסר תנועה, פחות מפגש עם הקרקע ויציאה משגרה – משפיעים על זרימת הדם ברחם ובשחלות ועשויים לשבש את המחזור.

הסרעפת ורצפת האגן

אם להיות ספציפית יותר, יש קשר הדוק בין הסרעפת לרצפת האגן.

כמה מילים על הסרעפת. שריר הרוחב החשוב הזה נמצא במרכז הבטן, וצורתו ככיפה גדולה. הוא דק כנייר, ופרוש לרוחב הבטן מקצה לקצה – מהצלעות התחתונות בצד אחד דרך מפתח הלב ועד לצד השני. תוכלי לחוש אותו אם תעברי עם קצות אצבעותייך מתחת לקו הצלעות.

הסרעפת היא השריר החשוב יותר בנשימה וכשהיא עובדת כהלכה, היא עושה מסאז' עקבי לאברים הפנימיים, מסיייעת לזרימת הדם אל הלב ולריקון צואה (או תינוקות בלידה… סליחה על ההשוואה).

תוכלי להבחין באופן פעולת הסרעפת אם תתגנבי אל ילדייך הפעוטים כשהם ישנים (זה יקח רק דקה, אל תדאגי). כשפעוטים ישנים, קל להבחין בבטן העולה – יורדת שלהם בזמן הנשימה. הסרעפת עובדת כך שהיא נעה במורד ובמעלה הבטן, ועל הדרך מזכה אותם בזרימת דם ופינוי רעלים. באופן מצער, כשאנחנו מתבגרות אנחנו "נועלות" את הסרעפת, השריר מתקצר ואנחנו מנסות, לשווא, לנשום עמוק אל החזה. העניין הזה קורה לא רק בהתבגרות אלא גם במצבי לחץ. חשבי רגע על הצליל "הא!" המופיע כשאת נבהלת. הסרעפת נעולה, האוויר לא "יורד לבטן", הנשימה שטוחה. באון פסימי למדיי, הנשימה השטוחה הזו היא המפתח לנזקים גופניים ונפשיים כאחד. אולם גם כאן, החדשות הטובות הן שממש אפשר לעבוד על זה.

אם נחזור לענייני הרחם, כשהסרעפת ננעלת זרימת הדם בין המוח לרחם ולשחלות מואטת, והדרך לשיבושי מחזור קצרה.

"קוראות" בקפה? אפשר גם "לקרוא" בווסת

נשים שעוקבות אחרי דפוס, משך, כמות, צבע, מרקם ועוצמת הדימום הוסתי שלהן יכולות להעיד כי הוא משתנה מחודש לחודש. הצבע נע בין אדום טרי לבורדו, חום או שחור, המרקם יכול להיות דליל ומיימי או רירי, סמיך וכבד, יכולים להופיע גושים, הזרימה עשויה להיות מטפטפת או חזקה ועוד ועוד.

אם את מנהלת מעקב יומיומי אחר הגופנפש שלך, תוכלי להבחין בין כי יש קשר הדוק בין מה שקרה לך החודש (תזונה, מתח, שעות שינה, עייפות, התמודדות עם אתגרים, נחת ושמחה ועוד) לבין הווסת שלך. הקשרים מבהקים כל כך, עד כי יש נשים שטוענות שהן יכולות "לקרוא" בווסת שלהן איזה מן חודש זה היה.

אם נמשיך קו מחשבה מעניין זה, הרחם משתמשת בווסת כדי לווסת אותך. היא אוגרת עבורך את המתחים, הרעלים, הלחצים, התרופות, הקפה והקמח הלבן ומשחררת את אלו בווסת. זה לא רק אנרגטי, זה ממש פיזי וכבר הוכח מדעית – על הרחם יש קולטנים שאוספים אליה רעלים לאורך החודש.

כך שמשבר קורונה עשוי להביא לווסת מעניינת במיוחד. אם תיתקלי החודש בווסת כבדה מאוד, גושית, שחורה או כהה, סמיכה, מלווה אולי בכאב או קושי לצאת – דעי לך שהרחם שלך עושה לך טובה, ומנקזת את כל זה החוצה. אני מזמינה אותך להודות לה על המאמץ ולאפשר לה לעשות את שלה. לרוב, תנוחות כריעה ומסאז' עדין במפתח הלב (כן כן, במרכז הסרעפת) יסייעו לרחם שלך לעשות את העבודה.

טוב… באסה, לא?

המגוון האנושי מראה לנו שלא כל אשה שחווה סטרס תחווה שיבושי מחזור. לטעמי, העניין קשור לאופן בו למדת להפעיל את המערכת הפרא-סימפתטית שלך (את דוושת הברקס) ביחס למערכת הסימפתטית (דוושת הגז). ואף פעם לא מאוחר מדי! למעשה, משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לתרגל.

הנה כמה רעיונות:

• דבר ראשון, בואי נקבל את זה. אין מה להלחם בגוף שלנו, הוא "מריח" את המציאות הרבה לפני שהמעבדים הרגשיים או הקוגנטיביים שלנו נכנסים לפעולה. אז זה מה שצפוי לקרות החודש… OK. את יכולה לומר לעצמך בקול: "אני מקבלת את זה שאני מרגישה כך וכך… אני מקבלת את זה שהמחזור שלי מתעכב…" וכו'. לאמירה בקול יש אפקט מטורף.
• בואי ננסה לא להפגיז את מערכת העצבים במידע שמעורר את דוושת הגז. אפשר לכבות את הטלוויזיה, להכנס לאתר החדשות פעם ביום וזהו. זו לא התנתקות ממה שקורה בעולם, זו לקיחת אחריות.
• תנועה. קל להגיד, קשה לבצע כשסגר מוטל עלינו. ובכל זאת, אם בנית לך בית עם מדרגות – זה הזמן לברך על כך, ואם לא – תרגול יוגה מול המסך (יש שיעורים מצוינים ברשת), סיבובי אגן או כל תנועה שעולה על דעתך עוזרת למתח להתפוגג מהשרירים ולך – להפעיל את דוושת הברקס. אל תשכחי לשים מוזיקה טובה.
• עבודה קולית – זוכרת את הצ'אקרות? השמעת קול כמו נשיפה, אנחה, "הוי טעטע" או סתם צליל לא אסתטי מניעה את צ'אקרת הגרון – ודרכה את כל השאר. תוסיפי תיפוף על החזה – ואחרי כמה דקות של השמעת הצליל HEY השמחה תחזור אל הלב.
• עיסוי סרעפת – את זה אל תעשי, בבקשה, אם את בהריון. בשאר הזמן, את בהחלט יכולה לעבור עם קצות האצבעות על קו הצלעות שלך, מצד לצד. יתכן ותחושי ב"גולות" קטנות מתחת לעור או במתח, יתכן ובחלק מהמקומות המגע לא יהיה לך נעים. הכל תקין. פשוט המשיכי לעסות בעדינות, תבחרי את עוצמת המגע לאופן בו הכי נעים לך – מצד לצד, שוב ושוב. לא תאמיני מה זה יעשה לנשימה שלך.
• חיבור לאדמה – מסורות מזרחיות גורסות שלנשים יש יכולת לשאוב אנרגיה מן האדמה. הכוח הזה חזק כל כך, עד שבני המשפחה מזהים אותו, וסובבים סביב האם (מפנים אליך – ורק אליך – תלונות, מספרים רק לך מה שלומם ופשוט צריכים לדעת שאת בסביבה. מוכר? ). כלומר, לך כאשה יש יכולת לשאוב תחושת קרקע, כוח ובטחון מן האדמה, והיא יכולה לקרקע לא רק אותך – אלא גם את בני ביתך.  איך לעשות זאת? אם זכית לגור בכפר, פשוט צאי יחפה החוצה. עמדי כמה דקות על האדמה, כמה פעמים ביום. את יכולה להרעיד – להפעים את הגוף, לעבוד בגינה או פשוט לעמוד. אם את גרה אי שם בבנין מגורים, זה הזמן להזכיר כי המוח לא מבחין בין דמיון למציאות. קחי לך כמה רגעים לדמיין שאת עומדת יחפה על הקרקע, במקום שאת אוהבת. זה יעשה את העבודה.
• מגע. אמנם ביקשו להקפיד על מרחק, אבל לעצמך את יכולה להעניק מגע. ערכי מקלחת, קחי שמן גוף טוב ותני לעצמך מגע מפנק בכל הגוף. בחיי, זו מתנה של ממש.

אסיים בתודה לד"ר מיכל פרינס, שעודדה אותי לשבת לכתוב,

ובתפילה שנזכה להתבונן, לברך, לחייך, לראות טוב, לחבק את הבהלה שבתוכנו ולקחת מהמשבר הזה את מתנת האיטיות, העצירה, ההסתגלות לשינוי.

ממליצה לך לשוטט באתר ולמצוא מידע נוסף, טיפים וסרטונים אודות המחזור החודשי.

בריאות לכולם!

מקורות מידע והשראה:

תבונת גיל המעבר / ד"ר כריסטיאן נורתרופ
גופה של אשה, תבונתה של אשה / ד"ר כריסטיאן נורתרופ
מיינדפולנס, להיות כאן ועכשיו / מתי לבליך
שיטת המודעות לפוריות / טוני וושלר

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.