נעלת את הדלת
את לא נותנת לאף אחד להיכנס
כי אסור לספר כלום
אחרת..
את תיתחרטי
אולי הם יספרו ,יגלו לכולם
לכל העולם
הפחד שורף אותך בלילות
ואת יודעת שאסור לך לגלות
אז אני באתי וניסתי לחשוף
מה מסתתר מאחורי החיוך המזויף שלך
מה מסתתר מאחורי ה"הכל בסדר" שאתה משדרת לכולם
והאמת..
שלא ממש הצלחתי
עד אותו יום..
שראיתי אותך יושבת על ספסל ברחוב
ושידרת לכל מי שעבר את הלבד הזה
שכמעט הורג אותך
אחח החיוך הזה שמטעה את כולם
אנשים מה אתם לא רואים??
עולם של עיוורים
שואלים מה קורה רק בשביל לצאת ידי חובה
התקרבתי אליך
וראיתי אותן את הדמעות שזלגו מעיניך
את הפנים העצובות שלך
את האכזבה,הכאב,הבושה,ובמיוחד את הפחד הזה
שתמיד נמצא בעיניך
ושאת לא מפסיקה להסתיר
"בבקשה תלכי" ביקשת בלחש כשהתקרבתי
אני ילך רק עם תגידי למה
למה מה?
למה את מסתירה מכולם..הא?
למה את מפחדת כל כך
כי זה עולם חרא
כי אין פה על מי לסמוך
הם יספרו לכולם
ככה זה תמיד פה בעולם
הסתכלתי עליה והשפלתי את מבטי
היא צודקת??
איפה הייתי עד עכשיו איפה כולם היו?
הלכתי משם לא יכולתי .. וגם לא הייתה לי תשובה
לא נרדמתי כל הלילה
ובבוקר הגיעה אלי הידיעה
היא התאבדה.