בעולם הזה, התכול
ישב ילד
עם מילים
ומנגינה
והמילים הללו
היו כל מה שילד צריך
החלום
והאהבה
והשבר
והכול
והן היו.. יפות כל כך
ומי שהסתכל מרחוק
חשב שזה כל כך יפה
ילד
ושיר
מנגינה
בתכול
ובגלל שהעין
והראש
היו רחוקים
הוא לא שאל את עצמו
מדוע העולם היפה
השלם
חוזר פעמיים
ועוד פעמיים
וזה פשוט לא היה משנה
איזה רקוסיה, איזומורפיה, ורקורסיה על האיזומורפיה, ועוד מלא מילים מגניבות..

