שיהיה נושא שיחה ועניין ויותר הזדמנות לנהל משהו במיגת הצורך הרבה של חוסר הבנה... 
משהו שיכול להפיג לי את הגעגוע לארץ במידה מסויימת אבל לא שתשכח ארץ ישראל תורת ישראל ועם ישראל

א קצת מסוכן שם 
ב חוויתי שם חוויה שלא מאחל ליהודים.... לכן לא אחזור לשם בטח עד שלא אהיה מוגן מהבחינה הזו
אם יש אתר או משהו אשמח.. אגב יש שם המון גויים וגויות הרבה מעבר ליהודים

בדקת את החברים והחברות הטובים והטובות של אנשי אמת?
היית בכלל בלייקוויו (הכוונה לאיזור שתחום פחות או יותר בין נניח שדרות וולינגטון ואירווינג פארק)?
כשרק תבקש שם ברצינות שידוך, תוך שבוע בערך תהיה מתחת לחופה (אם כי אני בחיים לא הייתי משדך למישהי שם ישראלי, או ישראלי לשעבר, והסיבה היחידה שישדכו לך זה כי המצב עד כדי כך נואש שם)...

תמצאי לי אתר שיעבוד... תתוגמלי אם ייצא משהו

אני עברתי לפה מיוזמתי ואני פה להשאר המצב קשוח מאוד בגלל החוסר הזה של אהבה אבל אין ככ דרך לחמוק מזה עד שאני לא אכיר מישהי...
הגויות שהיו מעולם לא דיברנו על חתונה ויותר מכך גם הסברתי שאני לא רוצה ילדים או חתונה איתם מכיוון שאני יהודי...
 

של ישראלים שגרים שם,

אמור להכיר, לא?

אבל שרפו אותי שם מהרבה בחינות.. ואם מישהו תיקח אותי זה כנראה בגלל הדרכון האמריקאי שלי...
כאילו לא שיש לי בעיה עם אינטרס אבל משהו שלא יבוא בגלל כזה אינטרס אלא משהו אמיתי

והזוי מה שהוא כתב שהוא חושש שירצו אותו בגלל דרכון..הזוי הזוי.

באיזה עולם אנחנו חיים?

אנחנו חיים בעולם מעניין מאוד, למרבה הצער.
ואם כבר אגב, בתשעים אחוז מהמקרים שראיתי זה היה גבר שחיפש מישהי עם הדרכון שמנפיקה מחלקת המדינה בוושינגטון.

לקרות אצל אנשיים דתיים, נראה לי שהפותח אדם דתי.

בשביל דבר כזה צריך גם להיות נוכל וגם לא דתי.

גם אני עברתי את הנחיתה מריחוף האידיאל הדתי לאומי בישראל לסיטואציה הנוקשה, הממשית, המנוכרת שם, עם כל הבעיות העצומות.
עכשיו בואי, עם כל הכבוד - דתי הוא לא בדיוק - אצלי לפחות זה לא מה שמוגדר למי שמתאר ש"מהמגזר הנשי כולן פה גויות", כאילו זה רלוונטי בכלל להתייחס לנוכריות בכל הקשור לזוגיות ויחסים.
אבל גם הטענה שלך שמדובר באיזה נוכל היא לא מציאותית ולא רלוונטית, ראיתי שם כמה בקלות אפילו מי שהתחנך בישראל באופן משפחתי ומסורתי שבוודאי לא מביא בחשבון נישואי תערובת, מגיע בקלות שלא תיאמן לטקס קתולי בכנסייה מול כומר.

סתם שיהיה בפרוטוקול

אני בתחילת דרכי שמרתי פה נגיעה.. בוא לא דבר שני "מהמגזר הנשי כולן פה גויות", כאילו זה רלוונטי בכלל להתייחס לנוכריות בכל הקשור לזוגיות ויחסים. (ציטוט שלך) כנראה לא באמת קראת מה שהולך פה כי אני לא מתייחס אליהן כזוגיות או חסים אלא שאין ברירה ויש יצר חזק ויש לך או גויות או גברים והרי ידוע שמשכב זכר הוא מאוד מאוד יוצא דופן ואסור עכשיו בין בחורה לגבר אני מעדיף בחורה בוא אל תדון אדם עד שתהיה באותה סיטואציה לא שעברתי מגויה אונס אבל...
לגבי ה"דתיות" שלי כן אני לא שומר תריג מצוות ויש איפה להשתפר אבל יחסית לאלו הדתים בעולמי אני לא גוי גמור אני בהחלט עושה השתדלות ואפילו יכול יותר אבל לכולם יש נפילות!

אני מבין את הסיטואציה ומאחל לך גם הצלחה וגם זוגיות.
אני רק מתאר מבחוץ דברים שראיתי, שכללו גם את מה שתיארתי במקרים קיצוניים אחרים.
שים לב שגם בהחלט דיברתי להגנתך, בנוגע לאמונתי שאתה אכן מחפש מוצא מכובד וכדת משה וישראל, אף אם עברת מהמורות בדרכך, כפי שעובר כל אדם, מי פחות ומי יותר.
אני בהחלט מאחל לך שזה יהיה הפתרון.
הוספתי קודם גם הכוונה ספציפית לאיזור המדובר כולל אפילו תיחום גיאוגרפי.

בוא רק נגיד שאם אתה לא מכיר אותי בפן האישי ולא דיברנו באישי אולי לא תוכל להבין אותי אבל שמח שגם ניסית לשפוט לטובתי רוב הסיכויים הם שאני לא יודע לבטא את עצמי בטח שלא באונליין 

בגלל שעברתי פה הרבה מקומות עבודה במגזר הישראלי ואנשים משמיצים אותי... גם כאלו שניצלו אותי וגנבו אותי

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.